האם קשר עם ילד דחוי בחברה יזיק לבן שלנו?

שאלה:

שלום וברכה
בני בן ה-10 הינו ילד טוב חכם וחברותי , ומצטיין בלימודים .
בתקופה האחרונה הוא התחבר לילד שדחוי בחברה שמגיע מרקע משפחתי קשה , ולדבריו הוא ראה איך שמציקים לו סתם ומתעללים בו וצוחקים עליו ולכן חבר אליו כדי לרומם אותו ולהכניס אותו לחברה . בעקבות כך הוא משוחח עמו רבות והולך איתו לת"ת הלוך וחזור , וממש צמוד אליו רבות .
כהורים ברצוננו לדעת איך אנו צריכים לנהוג כלפי קשר כזה , כיון שהוא די מרתיע אותנו שהוא לוקח את זה קשה ונהיה כפסיכולוג שצריך להקשיב לבעיות של חבירו ( בנוסף חששנו מדברים לא ראויים שיכול לרכוש ע"י קשר זה והבנו מהמלמד שאין ממה לחשוש ובעיקר בעקבות כך שהילד הינו פתוח איתנו ומשתף אותנו בקורה איתו ) ונצמד מידי הרבה לילד דחוי בחברה .
כמובן שאנו שמחים על טוב ליבו של בננו שלא מסוגל לראות עוולות ומביט על כל דבר באופן חיובי וכן הוא ער למצוקות של הזולת , אך השאלה איך עלינו לנתב קשר כזה ?

————–
תשובה:

שלום לכם הורים יקרים ואכפתים.

ראשית, ערנותכם ומידת המעורבות והמסירות שאתם מגלים בחיי בנכם ראויות להערכה. העובדה שהוא פתוח אתכם מספרת שהשיתוף שלו פוגש אוזניים קשובות שנכונות להאזין, לחשוב וללבן.

ילדכם בן ה 10, שהוא חכם, מצטיין בלימודים, בעל מידות טובות ואף חברותי, המקבל ככל הנראה משוב חיובי רב על התנהגותו הטובה, מתחבר עם ילד שעל פניו ההיפך ממנו. נמצא בשולי החברה, סופג לעג וזלזול, ובביתו שלו אין מי שיקשיב ויתמוך. מציאות זו מדאיגה אתכם, ומעוררת שאלות- האם זהו רק טוב לב? האם הילד החברותי והמוכשר, אינו נמשך מטה אחרי חברו, מבחינה חברתית ולימודית? ואולי מנקרת המחשבה 'מה הוא בכלל מוצא בו, הוא לא יכול למצוא לו חברים טובים אחרים, מבתים טובים?'

כשנתייחס לסוגיית החברות, ראוי שנבין תחילה שבבסיס כל חברות עומדת משאלה אגוצנטרית. כל קשר עושה עבורנו שירות כלשהו, ואף אם נוספים עליו בהמשך מרכיבים של מחויבות, נאמנות והענקה אמתית- 'חסד של אמת' קיים רק בדרך אחרונה. רוב החסדים הם יחסים הדדיים של תן וקח, הענק וקבל, וטוב שכך. עולם פנימי וחיצוני על ידי חסד ייבנה.

הסיבות שבשלן אנו נמשכים לאדם אחד ולא מוצאים טעם בידידות אחרת, הן לעיתים סמויות מן העין. המשותף בין כולן הוא שכל קשר ממלא משהו בתוכנו. משלים איזה חלק חסר, מאפשר הזדהות עם מרכיב שפחות מקבל מקום והכרה. מעניק הזדמנות לחוות אתגר התפתחותי שאולי טרם התנסינו בו.

חברות על בסיס התנדבותי חד צדדי אינן מחזיקות מעמד. כשהילד היקר שלכם מוצא טעם בידידות עם חברו, יש לכך סיבות נפשיות פנימיות. אפשר להעלות השערות בנוגע לתרומה האפשרית עבורו, ויתכן שלעולם לא נדע. השערה יכולה להיות כמו, 'גם לילד חכם, טוב וחברותי יש חלקים רגישים ופגיעים. יתכן שהוא מזדהה עם חלקים אלו באישיותו של החבר. הידידות הזו מהדהדת עבורו מקומות עדינים הזקוקים להגנה, שאולי אינו יכול לבוא אתם במגע בדרך אחרת. באופן דומה, ניתן לשער שהנתינה לחבר, והחוויה שלו את עצמו כתומך- מחזקות את הדימוי העצמי שלו כילד חזק ומסוגל'.

במערכות יחסים בריאות, אנו נותנים ומקבלים. בנכם נותן משהו בידידות הזו, אך ודאי שהוא גם מקבל. אחרת באופן טבעי הקשר היה מתרופף ולא היה מוצא בו עוד טעם. על פניו הוא משמש בתפקיד הנותן, וכאן מתעוררת הדאגה האם אינו נותן יותר מדי, האם הנתינה אינה על חשבונו הוא ואז יש כאן קשר לא שוויוני של ניצול. ההבחנה היא פשוטה- אם הילד שמח ומדבר במאור פנים על החבר, אם התפקוד שלו בזירה החברתית והלימודית לא נפגע ואפילו משתפר, וכך גם מצב רוחו- יש כאן קשר בריא ותורם לשני הצדדים, גם אם כלפי חוץ הוא לא נחשב מספיק 'נוצץ'.

עם זאת, כמו בכל ידידות, יש מקום לערנות. אם היא תופסת את כל תשומת הלב עד שלא נשאר מקום לחברים אחרים, כאשר זה לא סגנון החברות של הילד בדרך כלל, [ילדים רבים מאמצים לעצמם חבר טוב אחד בלבד וזה מספיק בהחלט] כדאי לכוון אותו להרחיב קצת את המעגל בדרך שתיתן הכרה ולגיטימציה לחברות הקיימת, ותחשה של אמון שאתם סומכים עליו שהוא יודע לבחור לעצמו חבר טוב. זאת לצד ההמלצה להיות מעורב עם הבריות: "שמתי לב שאתה וחיים חברים ממש טובים. איזה יופי! אתם ממש הרבה ביחד. זה בטח תורם לשניכם. אתה יודע, תמיד כדאי שיהיו עוד כמה חברים. אפילו לא ממש טובים כמוהו, תשחקו יחד רק פעם- פעמיים בשבוע, אבל חשוב שיהיו. כדאי להכיר עוד ילדים וליהנות מעוד קשרים".  יתכן שההכוונה הזו תספיק, ובנכם ירחיב את המעגל כך שהחברות תקבל פרופורציה טבעית.

אם אתם בכל זאת מודאגים, כדאי להשאר עם יד על הדופק, ובעת הצורך לפנות לעזרה מקצועית.

בברכת רוב נחת יהודית,

נחמי nehamoros@gmail.com

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

יש לך מה להוסיף?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות נוספות באותו נושא:

לשון הרע נוטל כל הזכויות

מפחדת להתחתן מחשש שאפול בפח

אני בת 19, בחורה מוכשרת, נראית טוב, וחכמה. אהובה מאוד בחברה ובכל מקום שבו דורכת ונהנית מהחיים וגם מהאתגרים שיש בהם. לומדת בסמינר מעולה וחשוב, בית טוב, משפחה מדהימה וילדות

קרא עוד »
דילוג לתוכן