קשיים בקשר עם הבת הקטנה שלי

שאלה:

שלום ותודה לאתר הנפלא.
יש לנו בת בת 8, חכמה ומקסימה שמרווה אותנו נחת ב"ה. לאחרונה היא התחילה לומר שוב ושוב באוזננו: "אתם לא אוהבים אותי". יצויין שהבית שלנו לרוב, הינו בית שמח, מלא באווירה טובה. אנחנו מודעים לחשיבות הרבה בלתמלל את האהבה (ביננו לבין ילדינו, בין ההורים,וכו'). אנחנו משקיעים בה, קונים לה מתנות מדי פעם, פתקים נחמדים, יחס אישי, מאחר והיא הבכורה היא גם הולכת לישון מעט יותר מאוחר מאחיה. ויחד עם זאת היא שבה וחוזרת על האמירה הקשה הזו. אשמח לדעת מה לדעתכם נכון ורצוי לעשות בכזה מקרה.
*שאלה קצת דחופה*.
תודה רבה!

תשובה:

אמא יקרה שלום רב,קודם כל תודה על השאלה. זו שאלה של אמא אכפתית, משקיעה, ובאמת רוצה את הטוב.

כדי להבין מהי באמת אהבה, אצטט ברשותך מפרקי אבות (ה, טז): "כל אהבה שתלויה בדבר, בטל דבר — בטלה אהבה; ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם". כלומר, אהבה אמתית תמידית חייבת להיות אהבה "שאינה תלויה בדבר". אם האהבה תלויה בדבר חיצוני, בטל דבר — בטלה אהבה. אם אם אוהבת את ילדיה כשהם מתנהגים יפה ובשקט, ברגע שקצת מעלים את הטון, משתוללים או רבים, אז בטל דבר — בטלה אהבה. או לדוגמה, אמא האהבת את בתה כי היא חרוצה ומקובלת חברתית, אם תהיה לה תקופת ירידה בלימודים או קושי חברתי, אז בטל דבר — בטלה אהבה.

ברור אם כן שאהבת הורה את ילדיו חובה עליה להיות אהבה תלמידית, שאינה תלויה בדבר. זוהי אהבה של אם לבתה כי הם אם ובת, ללא כל קשר להתנהגות, לאופי, וגם לא לקשיים ולנחת.

זוהי בעצם "אהבת חינם", דוגמת אהבתו של הקב"ה את עם ישראל. הקב"ה ניסה את אברהם אבינו בעשרה ניסיונות, והוא עמד בכולם. אולם את ברית בין הבתרים, שם קיבל אברהם את הבטחת הארץ והזרע, כרת הקב"ה עמו דווקא לפני עמידת אברהם בניסיונותיו. המהר"ל מסביר שהדבר נעשה כדי שלא יאמרו שאהבת הקב"ה לאברהם הייתה תלויה בעמידה בניסיונות: היא הייתה אהבת חינם, שאינה תלויה בדבר. כן, יציאת מצרים אירעה כאשר היינו בשפל המדרגה, מ"ט שערי טומאה. הקב"ה הוציא אותנו משם לא מתוך מעשים שעשינו, אלא משום אהבתו אותנו אהבת חינם, שאינה תלויה בדבר.

יחס הקב"ה אלינו הוא הבסיס ליחס הורה לילדיו. ממנו אנו למדים את היחס הטוב והמתוקן. אם כן, אהבת הורה לילדיו צריכה להיות אף היא אהבת חינם, בלתי תלויה: לא תלויה בעבר (אהבה בגלל התנהגות טובה מסוימת שראית אצל הבת), ולא תלויה בעתיד (כדי לקבל תוצאה של התנהגות טובה).

כתבת שאתם משקיעים בבתכם, קונים לה מתנות מידי פעם, כותבים לה פתקים, וכן הלאה. זהו כיוון נכון, רצוי וטוב. אך שבי עם עצמך וחשבי: האם הדברים הנ"ל ניתנו לשם מטרה מסוימת, כדי לעודד התנהגות טובה, לתגמל מעשה טוב, לתמרץ נחת, וכדומה? ילד מרגיש מיד אם אוהבים אותו בגלל דבר טוב שעשה, או שאוהבים אותו בכל מצב.

אחד מהרגשות הבסיסיים והקיומיים אצל ילד הוא היותו אהוב תמיד ובכל מצב. לא משנה מה שהוא עושה — הבית תמיד יאהב אותו ויקבל אותו. המקום הברור ביותר שניתן להראות את זה לילד הוא בזמן מעידה ונפילה, כאשר הוא טועה. אז ברור לו וגם לכם שהאהבה אינה תלויה בדבר, אלא היא דבר יציב וקיים. אם אחרי ציון מאכזב במבחן תאמרי לבתך, אמנם הציון מאכזב אבל אני אוהבת אותך תמיד, ביססת בכך את אהבת החינם. אם אחרי שביתך שברה כוס או שפכה משהו תכתבי לה "אני אוהבת אותך" היא תבין שאהבתך כלפיה אינה תלויה בהתנהגות שלה. אם אחרי שכעסת עליה עד שהרגישה נמוכת-ערך תגשי אליה ותאמרי אליה "סלחתי, שכחתי ואני אוהבת אותך", היא תבין שהאהבה קבועה.

כאן יש גם מקום להדגיש בבית שטעויות ונפילות הן לגיטימיות. ערך האדם אינו יורד כאשר הוא טועה. זהו חלק קיים וטבעי בכל תהליך שהוא עובר. אם כן, אין חובה להיות תמיד מוצלח ומצליח כדי לזכות באהבה. אפשר להיות אדם טועה כמו כולם, ועדיין לזכות בהאבה אמתית, יציבה וקבועה.

לכן הייתי ממליצה למלל את האהבה, לשלוח פתקים ופרסים קטנים דווקא בלי שום קשר למעשים שלה, לא בעבר ולא בעתיד. עוד יותר מכך, לאהוב אותה באמת כשהיא בחושך, בכישלון. ככה האהבה תהיה אהבת חינם, אהבת אמת.

מאחלת לך הצלחה בדרכך, וחג שמח.

תמר פ.

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

יש לך מה להוסיף?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות נוספות באותו נושא:

קשה לי לשתף ברגשותי

אני מרגישה קושי גדול בלשתף אנשים בחיי ויותר מכך בריגשותי…
אני כולאת את הכל בליבי הקטן והוא כבר על סף תסיסה, כמה אפשר לשמור?
זה קשה לי מאד אני לא מעזה לבכות ליד אנשים וגם לעצמי אני נמנעת שמא מישהו יראה עקבות דמעות…
אני מרגישה שאני נמנעת להראות לאנשים את חולשותי והם מכירים רק את הצד החזק שבי..
לא יאמינו שגם אני נשברת לפעמים….
כשמדברים על משהו שקשור לרגש כל שהוא אני מתקפלת בתוכי ונשארת זקופה כלפי חוץ.
האנשים שסביבי חושבים שאני בן אדם ללא רגש ואני ממש לא כזאת אלא אני לא מעזה לבטא אותו…אני מבחינה בניואסים דקיקים שרבים לא שמים לב לכך..
מה אפשר לעשות כדי שאני אעז לפרוק יותר…?

קרא עוד »
דילוג לתוכן