תפילה ובטחון על רוחניות

שאלה:

ישיחנה שלום! רציתי לשאול…
חובת הלבבות בשער הבטחון פרק ד' כותב שלא שייך תפילה ובטחון על רוחניות כי לא שייך בזה ספקות, כי הכל כבר נצטווה, מה שכן שייך בו תפילה ובטחון ברוחניות זה על הבאת הרצון למעשה, ועל מיעוט החיבור לגשמיות.
לא ברור לי גדר הדבר א. יש הרבה ספקות באיזה דרך ללכת להתגבר על תאוות וכו הרי רבו השיטות והדרכים בעבודת ה' בכלל ישראל עד בלי שיעור.
ב. יש הרי כ"כ הרבה סברים למעשה שלא ברור איך לנהוג ברוחניות, וכן אם אני בסדר וכדו'
בקיצור… הדברים לא ברורים לי, וגם לא ברור לי לגמרי מה לא ברור… אשמח אם תעשו לי סדר בדברים
תודה רבה

לשואל היקר שלום רב,
הצלחת לרגש אותי מאד בשאלה שלך ובהצגת הנושא. החזרתי אותי הרבה שנים אחורה לתקופה שבה גם אני חיפשתי דרך נכונה בעבודת ה' ונכנסתי לעומק בסוגיות של אמונה ועבודת ה' בספרים שונים. גם אני הרגשתי בלבול גדול לנוכח הספרים הרבים והשיטות השונות. במשך השנים קראתי ולמדתי הרבה ותוך כדי העיון בספרים השונים התחלתי למצוא את המסלולים השונים, ומתוכם גם את דרך המתאימה לי – לנשמה שלי, בעבודת ה'. כמובן, בכל אחד מהמסלולים השונים תמיד תמצא הרבה יהודים עובדי ה' שבחרו את הדרך הזאת כיוון שהיא מתאימה לנפש שלהם.
תקופת הלימוד והחיפוש, למרות הבלבול, הייתה מרתקת ומרגשת מאד. בכל פעם שמצאתי משהו חדש התרגשתי מחדש – עוד דרך להגיע לקשר ודבקות בבורא עולם. בתהליך החיפוש הקפדתי מאד תמיד למצוא את התלמידי חכמים, עובדי ה', שידריכו ויכוונו אותי בצורה הנכונה במקום החדש. כאמור, במשך הזמן, מצאתי את המסלול המתאים ביותר עבור הנשמה שלי.
אז, זה בסדר גמור. בלבול הוא דבר טבעי לכל מי שמחפש. מי שלא מחפש אין לו בלבול. הבלבול הוא סימן לחיות רוחנית של אדם הרוצה למצוא משהו אמיתי. אדם שאין לו חיות רוחנית אין לו ממה להיות מבולבל.
מתוך התרגשות רבה אני מזמין אותך לשני דברים: א) לימוד הסוגיה של בטחון כפי שהצגת בשאלה. ב) חיפוש הדרך הנכונה בעבודת ה' מתוך ריבוי השיטות.
סוגיית הבטחון
א] צורת ההשגחה בבריאה
כתב הרמח"ל (דרך ה', חלק א פרק ה):
"והנה מן העיקרים הגדולים שבידנו בענין זה הוא, שכנגד כל מה שנמצא בנמצאים השפלים (=הגשמיים), נמצאים למעלה כחות נבדלים (=רוחניים), שמהם משתלשלים ויוצאים בסדר אחד של השתלשלות שגזרה חכמתו יתברך, השפלים האלה, הם ומקריהם (=מה שקורה עמהם), ונמצאים הכחות ההם שרשים לנמצאים השפלים האלה, והנמצאים השפלים ענפים ותולדות לכוחות ההם, ונקשרים זה בזה כטבעות השלשלת".
[ביאור: בורא עולם מקיים את העולם ומשגיח עליו דרך הכוחות הרוחניים. כל נברא גשמי בעולם הזה יש לו שורש רוחני. השורש הרוחני נותן קיום לנברא הגשמי וגם קובע את המאורעות שיתרחשו עם הנברא הגשמי. חשוב להבין – הכוחות הרוחניים הם צינורות שדרכם מעביר הבורא את השפעתו והשגחתו אל הנבראים. מכל מקום, צורת ההשפעה היא מלמעלה למטה].
(המשך דברי הרמח"ל): "והנה לפי שרש זה, תחלת כל ההויות (=קיום), למעלה בכחות העליונים, וסופם למטה בשפלים, וכן תחלת כל הענינים המתחדשים (=מאורעות), למעלה, וסופם למטה.
אמנם פרט אחד יש שיוצא מן הכלל הזה, והוא מה שנוגע לבחירתו של האדם. כי כיון שרצה האדון ית"ש שיהיה היכולת לאדם לבחור במה שירצה מן הטוב ומן הרע, הנה עשהו בלתי תלוי בזה בזולתו, ואדרבא נתן לו כח להיות מניע לעולם עצמו ולבריותיו כפי מה שיבחר בחפצו. ונמצאו בעולם שתי תנועות כלליות הפכיות, הא' – טבעית מוכרחת, והב' – בחיריית, הא' מלמעלה למטה, והב' מלמטה למעלה. המוכרחת היא התנועה שמתנועעים השפלים מהכחות העליונים, והנה היא מלמעלה למטה, הבחיריית היא מה שהאדם מניע בבחירתו".
[ביאור: מצד אחד, האדם נברא כמו שאר הנבראים, ולכן כל מה שמתרחש עמו מגיע מהשפעת הבורא. אך מצד שני יש לאדם כוח שאין לאף נברא אחר – כוח הבחירה שבאמצעותו האדם יכול לבחור בין טוב לבין רע. כלומר, כל הכלים שהאדם מקבל, כגון, פרנסה, נסיונות, וכד' נקבעים ע"י בורא עולם. בתוך מסגרת הכלים שהאדם קיבל יש לו את היכולת והאפשרות לבחור בין טוב לבין רע. ובפירוט נוסף – יש אדם שנקבע לו חיים מתוך עשירות. נשארה בידו הבחירה אלו דברים הוא רוצה לעשות עם העושר, מעשי חסד או מעשי ניצול וכד'].
גמרא, מסכת נדה (דף טז/ב)
"דריש ר' חנינא בר פפא אותו מלאך הממונה על ההריון לילה שמו ונוטל טפה ומעמידה לפני הקדוש ברוך הוא ואומר לפניו רבונו של עולם טפה זו מה תהא עליה גבור או חלש חכם או טיפש עשיר או עני ואילו רשע או צדיק לא קאמר כדר' חנינא דא"ר חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". (עי"ש עוד בדברי המהרש"א).
[ביאור: כל הכלים שהאדם מקבל לצורך תפקידו בעולם – גבורה, חכמה, עושר, נקבעים מראש בידי שמים, פרט לבחירה החפשית – להיות צדיק או רשע, שזה בידי בחירת האדם].
ב] מידת הבטחון – חובות הלבבות (מתוך שער הבטחון)
בענין מהות הבטחון כתב בספר חובות הלבבות (פרק א, מתוך נוסח 'לב טוב'):
"מהות הבטחון הוא מנוחת הנפש של בעל הבטחון, ושיהיה לבו סמוך על מי שהוא בוטח עליו, שהוא עושה את מה שהוא טוב ונכון עבורו".
[ביאור: האדם נמצא במנוחת הנפש כיוון שהוא בוטח וסומך על בה' שנותן לו את מה שטוב עבורו, לצורך עבודתו המיוחדת בעולם].
בענין תועלת הבטחון כתב (פתיחה, מתוך תקציר 'לב טוב'):
"התועלות שמביא הבטחון לעבודת ה': א] שיש לבעל הבטחון מנוחת הנפש מדאגות. ב] שאין הוא תלוי בבני אדם, הוא לא מצפה לעזרתם, ולא משתדל למצוא חן בעיניהם, ולא מחניף להם, ולא מפחד מהם. ג] הוא מרוצה ושמח במצבו הכלכלי. ד] הוא מחוסן בפני ההשפעות השליליות של הממון.
[ביאור: הבוטח בה' יש לו מנוחת הנפש מדאגות ואין הוא תלוי בבני אדם, כיוון שהוא יודע שרק הקב"ה קובע את כל מה שקורה עמו, ואף אדם בעולם לא יכול לעזור או להזיק לו. לפי זה כתב בספר החינוך (מצוה רמז) בענין איסור נקמה ונטירה, ששורש המצוה הוא להבין שכל מה שקורה לאדם הוא רק בגזרת ה', ואילו אדם אחר הוא רק שליח לעשות לחברו את רצון ה'].
בענין הדברים שבהם צריך לבטוח על ה' כתב (פרק ד, ובתקציר 'לב טוב'):
"הדברים שבהם צריך לבטוח על ה' הם: דברים הנוגעים לגוף האדם, היינו, חייו, מזונו, לבושו, דירתו, בריאותו וכד' וכן דברים הנוגעים לפרנסתו, ומשפחתו.
על האדם להאמין, כי כל הדברים שקיומו תלוי בהם, נגזרו מראש ע"י הבורא, ואף אדם אינו יכול לשנות אותם, ושדברים אלו הם הכי טובים עבורו".
בענין הדברים שבהם אין לבטוח על ה' כתב (שם):
"במה שנוגע לקיום המצוות, אין לאדם לבטוח על ה' מפני שהבחירה בקיום המצוות מסורה לאדם עצמו. אך יש לבטוח על ה' בהשלמת פעולת המצוה מפני שהבורא לא מסר את הדבר הזה לרשותנו, אלא הוא תלוי בגורמים שאינם בידינו, שלפעמים מצויים ולפעמים אינם מצויים לאדם".
[ביאור: אין טעם ואין ערך לבטוח על ה' בדברים הנוגעים לבחירה החפשית של האדם, כיוון שהבורא מסר את הבחירה לקיום מצוות ועבירות בידי האדם, ובמה שהאדם צריך לבחור ולהכריע אין מקום לבטחון. בטחון שייך רק בדברים שהם גזרה בהשגחת הבורא].
בענין ההבדל בין עבודת הבורא לבין שאר עניני העולם כתב (שם):
"שבשאר עניני העולם לא נתגלה לנו איזה אמצעי הוא יותר טוב ויותר מועיל משאר האמצעים… שהרי אין אנו יודעים איזה מהמלאכות היא הכי טובה עבורנו, והכי מתאימה להשיג על ידה את פרנסתנו, את בריאותנו ואת טובתנו… ולכן נותנת שורת הדין… שנבטח על האלקים שיתן בלבנו את הבחירה הנכונה…
אבל עבודת הבורא איננה כך, מפני שהבורא כבר הודיע לנו איזה היא הדרך הנכונה בעבודתו, וכבר ציוה לנו לבחור בו בעצמנו, והבטיח לנו שכר על זה…
[ביאור: בעניני העולם לא התגלה לנו איזה אמצעי יותר טוב עבורנו, אבל בעבודת ה' בורא עולם גילה לנו מהי הדרך הנכונה והאמצעים הנכונים – תורה ומצוות וכן לימוד מוסר, ספרי חסידות, ספרי פנימיות וכד', וכן עבודת המידות, זיכוך החומריות והתפתחות רוחנית. ואם תאמר הרי רבו השיטות, ובאיזה שיטה אבחר? התשובה היא, כל הדרכים מובילים לאותה מטרה – אי אפשר לטעות. וכל אדם יבחר את הדרך שקרובה ללבו ושעמה הוא מרגיש התפתחות רוחנית, או אפילו שילוב של כמה דרכי עבודה שהנסיון הוכיח שזאת הדרך הטובה ביותר עבורו. כאמור, אפשר ורצוי להתנסות בכל אחת מהדרכים עד שהאדם מוצא את הדרך המתאימה לו להתפתחות רוחנית ועבודת ה'. (בתנאי שזה בתוך המסגרת של תורה ודרכי עבודת ה'. וזה לך הסימן: אם מצאת מסביבך תלמידי חכמים סימן שאתה במקום הנכון, ואם מצאת אוסף של תמהונים סימן שאתה לא במקום הנכון.) חשוב מאד גם להתייעץ עם תלמידי חכמים עובדי ה' כדי לבחון ביחד את דרכי העבודה המתאימים לכל אחד לפי מבנה אישיותו].

ריבוי השיטות בעבודת ה'
שואל יקר,
כבר התחלתי לבאר את הדרך הנכונה בעבודת ה' מתוך ריבוי השיטות. ברשותך ארחיב קצת את הדברים.
בתחילה, אני רוצה לשתף אותך במסלול שאני עברתי. בצעירותי הרגשתי קושי להתחבר ולהרגיש התעלות מתוך ספרי המוסר. הבעיה מוכרת. בתחילת הדרך התחלתי ללמוד בספרים המבארים את עומק ההשקפה כגון מכתב מאליהו, נפש החיים, דרך ה' וכד'. תמיד ניסיתי ללמוד את הספרים יחד עם ת"ח שבקיאים בספרים כדי לקבל את המפתחות המתאימים. התועלת עבורי הייתה עצומה. התרגשתי לקראת כל לימוד חדש. נפתחו בפני עולמות חדשים בהבנת הבריאה ובדרכי העבודה. אחרי שנים רבות התחלתי ללמוד עם חברותא בספר נתיבות שלום לאדמו"ר מסלונים. שוב נפתחו בפני עולמות חדשים והרגשים חדשים בעבודת ה'. ספרי האדמו"ר מסלונים עשו לי מהפכה בכל המושג של פיתוח הרגש בעבודת ה'. במשך הזמן הצטרפתי לחבורות שבהם עוסקים בפיתוח ההרגשים בעבודת ה'. עברו שנים רבות והתחלתי לחזור לספרי המוסר. מתוך המקום החדש שלי מצאתי בספרי המוסר עומק עצום ועושר רוחני נפלא שנעלם מעיני בהיותי צעיר.
במהלך המסלול האישי שלי למדתי שבכל שיטה יש תועלת עצומה וכלים נפלאים לעבודת ה' והתפתחות רוחנית. צריך לחפש ולמצוא את השיטה שמתאימה לנשמה שלי ולמקום שבו אני נמצא בחיים. במשך השנים אפשר להתחבר גם לשיטות נוספות. בכל מקום תמיד תמצא יהודים העוסקים בעבודת ה' בשיטה הזאת. חשוב מאד: בכל מקום תחפש תלמידי חכמים עבדי ה' שידריכו ויכוונו אותך במקום החדש.
הייחודיות של כל יהודי
כתב האדמו"ר מסלונים בספר נתיבות שלום (בראשית עמ' סב-סג):
"מובא ביסוד העבודה (ח"ד, א) בשם האר"י הקדוש, דאינו דומה אדם לאדם מיום בריאת אדם והלאה, ואין אדם אחד יכול לתקן מה שעל חברו לתקן. והיינו, שלכל אדם יש את ייעודו ותפקידו אותו עליו לתקן בחייו, ובכלל זה גם הענין המיוחד עבורו ירד לעולם לתקנו כידוע. והקב"ה מעמיד לכל אדם את כל הנסיבות והתנאים שיוכל על ידם לתקן את אשר מתפקידו לתקן, ולמלאות ייעודו ותפקידו.
ובמיוחד שייך ענין זה בענינים הרוחניים, עניני טבעיות ותכונות הנפש, שלכל אחד יש הטבעיות ותכונות הנפש המיוחדים אליו…
וזהו פירוש 'לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך', לך לך, היינו אל ייעודך, אל תקון נשמתך מה שאתה צריך לתקן בעולם הזה, שזהו עיקר תפקידו של יהודי… וזה הוא דבר ה' אל אברהם, שנכלל בזה גם הוראה לכלל ישראל זרעו של אברהם, לך לך, פירוש, להגיע אל תקון הנשמה השייך אליך ולתכלית המיועדת אליך…" עכ"ד.
כל נשמה שיורדת לעולם יש לה תפקיד מיוחד ועבודה מיוחדת. לצורך כך היא מקבלת את הכלים המתאימים לעבודה המיוחדת שלה. יש אדם שתפקידו לעבוד את ה' מתוך עושר ויש שמתוך עוני, יש אדם שתפקידו לעבוד את ה' מתוך בריאות, ויש מתוך בעיות רפואיות וכד'.
וכן לענין עבודת ה'. יש דרכים שונות – מסלולים שונים לעבודת ה'. אפשר לעבוד את ה' מתוך לימוד בעיון, לימוד בקיאות, לימוד הלכה, ספרי מוסר של ראשונים, ספרי מוסר של אחרונים, ספרי חסידות מסוגים שונים, ספרי מחשבה, ספרי פנימיות, וכד'. האדם צריך לקבל הדרכה ולהתנסות, ולבחור את הדרך שמתאימה לו ע"פ מבנה הנפש ותכונות הנפש שלו. הרי לכל אדם יש תפקיד מיוחד ועבודה מיוחדת לפי תכונות הנשמה שלו – הן בענינים הגשמיים והן בענינים הרוחניים. [כבר הזכרתי את החשיבות של ההדרכה וההכוונה אישית ע"י תלמידי חכמים]
דבר נפלא מובא בכתבי האר"י הקדוש בענין הנוסחאות השונות בתפילה (פרי עץ חיים, תחילת שער התפילה):
"יש י"ב שערים ברקיע נגד י"ב שבטים, וכל אחד עולה תפילתו דרך שער אחד, והם השערים הנזכרים בספר יחזקאל (פרק מח), וודאי לא היו השערים ודרכי השערים שווים, אלא כל אחד שונה מחברו, ולכן גם התפילות של כל שבט שונה מחברו, וכל תפילה עולה דרך שער אחר". (וכן מובא בשל"ה הקדוש ובתשובות החת"ס, ח"א, טו).
מסופר על מנצח של תזמורת פילהרמונית ענקית, שבסוף ימיו אחרי שיצא לפנסיה, ישב בביתו ושמע ברדיו את התזמורת מנגנת בארוע חגיגי. כאשר התזמורת סיימה לנגן אמר המנצח לאחד מידידיו, אמנם הם ניגנו יפה אבל זה לא היה מושלם, היו שם רק 14 נגני כינור, וחסר לי צליל של כינור אחד. ידידו לא התעצל ובדק, ואכן באותו ארוע נגן אחד של כינור היה חולה ולכן לא הגיע. כאשר שאל הידיד את המנצח כיצד הוא ידע, השיב לו המנצח בפליאה: הרי אני כתבתי את התווים לכל התזמורת, לכל הנגנים. לכל נגן כתבתי תווים קצת שונים כדי שביחד תשמע סימפוניה מושלמת המורכבת מהמון צלילים. כאשר שמעתי את התזמורת מנגנת היה שם צליל אחד שכל הזמן היה חסר לי ולכן הסימפוניה לא היית מושלמת.
בורא עולם, הקב"ה, 'המנצח הגדול' של כל הנבראים בעולם, כתב תווים מיוחדים לכל אחד, נתן תפקיד מיוחד לכל אחד. בורא עולם מחכה לשמוע את הניגון המיוחד שלך, הניגון המיוחד העולה מתוך התפקיד המיוחד והעבודה המיוחדת שלך. אין אף אחד אחר מאז תחילת הבריאה ועד סופה שיכול ליצור את הניגון המיוחד – העבודה המיוחדת שלך. ללא הניגון המיוחד והעבודה המיוחדת שלך, הרי הסימפוניה לא תהיה מושלמת…
איתך בהתרגשות במסע החיפושים, שתף אותי מה קורה בדרך.
בהצלחה,
ישראל ל.
yisraell613@gmail.com

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

יש לך מה להוסיף?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות נוספות באותו נושא:

הפסדתי זמן תפילה ואני מרגיש שבור

אנא תעזרו לי בהקדם. היה לי מתח עם אשתי ודיברנו עד לפנות בוקר, הלכתי לישון, ככל הנראה בלי לומר קריאת שמע למרות שהתעוררתי עוד פעמיים לא אמרתי קריאת שמע, התעוררתי

קרא עוד »

אין לי מה לעשות בישיבה

שלום לכם, ראיתי את השאלה 'משבר בישיבה' ואנסה לנסח את השאלה שלי לפי מה שמוצע שם, לפני בערך חצי שנה התחלתי להרגיש שאין לי מה לעשות בישיבה, אני מרגיש שכולם

קרא עוד »

אמונת חכמים בימי קורונה

מעולם לא הייתח 'חזק' באמונת חכמים. אף פעם לא היה לי ספק שרבנים יכולים לטעות (במיוחד כשמספקים להם נתונים חלקיים). אבל תמיד הבנתי שהרבנים הם בעצם אנשים גדולים, רק שלפעמים

קרא עוד »
דילוג לתוכן