איך אפשר ליישם את מה שלומדים בספרי מוסר ביום יום?

שאלה:

בס"ד
שלום, אני קורא ספרי מוסר ומשתדל לעבוד לפחות על המידה הכי טעונה שיפור אצלי.
ככל שאני יותר קורא, די מתחדד הפער העצום בין לשון סופרי המוסר שמהלכת לה בשמיים, לבין אי היכולת שלי להוריד את זה לקרקע, לתוכנית פעולה מעשית.. תכלס ביום יום.

אמר לי רב, שתכונות הנפש באדם ניתן להקביל לאקולייזר, שניתן לעלות ולהוריד ולווסת את הטונים, והתכונות בנפש.

השאלה איך אפשר לישים את ספרי המוסר ביום יום, האם קיימת תוכנית פעולה מעשית?
דוגמא: מר, X בעל תכונות Y צריכות לפעול כך 1 2 3,את זה יעלה ואת זה יורד, ויעבוד עליהם כך וכך פעמים ביום על תכונה זו או אחרת, ביום זה יעבוד על זה ובאחר על תכונה אחרת ממש כמו חדר כושר.
שם יש תוכנית פעולה מעשית, שהמדריך מתווה לך, ושאתה צריך לבצעה בשטח.

ואילו בתחום הרוחני והמוסר?
לא מצאתי שום תוכנית או הדרכה שמבוססת על ספרי המוסר הבולטים.
הקריאה גם יכולה להיות מיאשת בספרי המוסר לפעמים, כי רק על שורה אחת או משפט אחד, צריך לעבוד שנים אם בכלל זה משהוא שאדם פשוט יכול בכלל להתימר לשאוף להגיע אליו כל החיים..

וזה כשיש תוכנית עבודה..
אבל אני, לא מצאתי בשום ספר תוכנית עבודה.. אולי יש ואני לא מכיר?
גם אם אין תוכנית מסוימת, אז אולי יש קוי מתאר שמסבירים איך לבנות תוכנית אישית כזו?
תודה,

תשובה:

שואל נכבד מאוד. אני מקנא בך! כן. הרצון הזה לרצות להיות טוב, הוא רצון כל כך יפה ונאצל. אשריך ואשרי חלקך!! חשוב שתדע, שעצם הרצון הזה להיות טוב מראה על היותך אדם גדול וחשוב מאוד לפני הקב"ה. לרצות להיות טוב! לרצות להידבק במידותיו של הקב"ה – אין לך דבר גדול מזה.

בכדי לענות על שאלתך עלינו להגדיר תחילה מהם המטרות של לימוד המוסר, ולהכיר את מדף הספרים העוסקים בכך. הגדרת המטרות מסייעת למקד את הלימוד ולגרום לו להיות בעל תועלת.

סוגי הספרים

מדף ספרי המוסר מתחלק למספר סוגים. ישנם ספרים המיועדים לרומם את המעיין בהם, טפח וטפחיים מעל הקרקע. לשנות לו את שדה הראיה המצומצם. לתאר לו לאן אדם יכול להגיע, ולמה עליו לשאוף. הם מנסחים את הדרישה האלוקית מהאדם. אותם ספרים אכן מהלכים בשמים. הם מנוסחים באופן מרומם, כי זו מטרתם! זוהי בדיוק כוונת המחבר, להעניק דחיפה למעלה.

בין אותם ספרים ניתן למנות את הספר 'שערי תשובה' לאחד מרבותינו הראשונים כמלאכים – רבינו יונה מגירונדי, בן דודו וידידו של הרמב"ן. הספר משלב בתוכו קטעי הלכה, והתעוררות ביחד. חלק מספרי החסידות מיועדים גם כן למטרה זו. לימוד בספר 'שפת אמת' ו'שם משמואל' וכתבי ר' צדוק הכהן מלובלין, המכילים בתוכם רעיונות נשגבים ועמוקים, מיועדים לעורר את האדם לצאת מבִּיצַת השטחיות, ולרומם את המחשבה.

ישנם ספרים המיועדים להעיר את האדם מהשינה שבה הוא נמצא. אדם נוהג לבצע את מעשיו על טייס אוטומטי. קמים, אוכלים, שותים, עובדים, מתפללים, שומרים שבת, ישנים – הכל מתוך הרגל. יש משהו טוב בשגרה. לא שייך כל בוקר להתחיל לחשוב מחדש על כל הפעולות. אבל, השגרה טומנת בתוכה גם את המכניות והעצלות. כלשון הכתוב (ישעיהו כט, יג): "וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה".

הספרים: 'המספיק לעובדי ה" – לר' אברהם בן הרמב"ם; 'ראשית חכמה' – לר' אליהו די וידאש; 'נפש החיים' – לר' חיים מוולוז'ין; 'יסוד ושורש העבודה'; וחלק מספרי החסידות ['בני יששכר', ו'אגרא דכלה' – לר' צבי אלימלך מדינוב; וספרי האדמו"ר מפיאסצנה הי"ד] משתייכים לסוג ספרים זה.

יש ספרים המיועדים לחזק עניינים רגישים שבני אדם רבים נכשלים בהם בחוסר ידיעה, או חוסר שימת לב; כמו ספריו של החפץ חיים: ספר 'חפץ חיים' – על שמירת הלשון; ספר 'אהבת חסד' – על מצות צדקה; ספר 'תורת הבית' – על לימוד תורה; המשתייכים לסוג זה.

קיימים גם ספרים המנסים לבנות סדר עבודה מתחילת התהליך ועד סופו. ביניהם ניתן למנות את הספר 'מסילת ישרים' של רבינו הרמח"ל, שמנסה לבנות סולם עליה עד לפסגה – הקדושה ורוח הקודש; וזוהי אחת מן הסיבות שהוא התחבב כל כך על בעלי המוסר. בדור האחרון ניסה הרב וולבה לעשות זאת בספרו הפופולרי 'עלי שור'.

כמובן, שהחלוקה הזו אינה חד משמעית, וקיימים ספרים המשלבים מטרה אחת או יותר בספריהם, כמו: 'מכתב מאליהו', וכתבי הרב שמשון ב"ר רפאל הירש זצ"ל.

עבודה עצמית

אחרי שהכרנו את סוגי ספרות המוסר, עלינו לדעת שלא ניתן לכתוב ספר הדרכה להמונים, מכמה סיבות. ראשית, אנשים שונים זה מזה, ולא שייך לתת הוראה אחת לכולם, שתובן באורח זהה. תנסה לשאול אנשים מה הכוונה 'מודרני' ותראה כמה תשובות תקבל. שנית, האקלים הסביבתי משתנה. האתגרים שעמדו בפני יהודי איטליה במאה השמונה עשרה, אינם זהים לאתגרים ולתפיסות העולם שבהם פעלו יהודי ספרד במאה השלוש עשרה; וכן הלאה. לא שייך להשוות בין תמונת העולם שהיתה לפני מנהיג חסידי בפולין במאה התשע עשרה, לדור הטכנולוגיה במאה העשרים ואחת.

בסופו של דבר, עבודת המוסר וחובת השינוי מוטלת על האדם בעצמו. בגמרא (נדרים פא, א) כתוב: "דאמר רב יהודה אמר רב, מאי דכתיב: מי האיש החכם ויבן את זאת? דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פירשוהו, עד שפירשו הקדוש ברוך הוא בעצמו, דכתיב: ויאמר ה' על עזבם את תורתי וגו', היינו לא שמעו בקולי היינו לא הלכו בה". במילים אחרות, חורבן ירושלים היה בגלל עזיבת התורה, שאפילו החכמים והנביאים לא ידעו ממנו. שואלים בעלי המוסר, אם כן, מה היתה התביעה על עם ישראל? אם אפילו הנביאים והחכמים לא יודעים במה מדובר, מה רוצים מעם ישראל??

התירוץ הוא, שאדם מכיר את נבכי לבו יותר מכל הנביאים והחכמים; כמאמר חז"ל (סנהדרין כו, א) הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות (סנהדרין כו, א); וכלשון הפסוק (משלי יד, י) לב יודע מרת נפשו; ועל כן ניתן לבוא אליו בטענות על התנהגותו.

מרוץ החיים השגרתי מטשטש את מחשבות האדם ומבלבל אותו. ספרי המוסר הם נקודת ההטענה של הטוב הקיים בכל אדם ואדם. ספרי המוסר מיועדים לסייע לאדם להוציא את הטוב שבו מן הכוח אל הפועל [כך מתאר זאת ר' ישראל סלנטר בפתיחת ספרו 'אור ישראל'].

כיון שפרצופי האדם ודעותיהם אינם שוות, כל אחד מוצא לעצמו את הצורה שתגרום לו להתחבר לטוב שבו. אצל אחד – הרוממות היא המפתח; אצל חברו – התעוררות הלב; ואילו אצל השלישי – דברי כיבושין בשילוב מאמרי חז"ל.

אדם הניגש ללמוד מוסר צריך למצוא את האופן שמשפיע עליו יותר, לאחר מכן עליו לערוך התאמות בין מה שהוא קורה לבין המצב שלו בפועל. אבוי לו לאדם הקורא על דביקות בהקב"ה עד כדי התפשטות החומר, ומנסה ליישם זאת בסיום הקריאה. אל לנו לשגות בדמיונות! עלינו לקיים את דברי הרמב"ן בסיום אגרתו הנודעת: "וכאשר תקום מן הספר, תחפש באשר למדת אם יש דבר אשר תוכל לקיימו". שים לב! לא כתוב "תקיים את כל מה שקראת!"; אלא "אם יש דבר אשר תוכל לקיימו".

ולסיום, אסור לנו לשכוח את דברי הגמרא (יומא לח, ב; ע"ז נה, א) הבא ליטהר מסייעין אותו. אדם הרוצה להיות טוב יותר, עוזרים לו מן השמים ומסייעים לו.

אני מברך אותך מכל לבי שתמשיך תמיד לרצות להיות טוב, ושהקב"ה יהיה בעזרך ויסייע לך להגשים את משאלות ליבך הטהור, ואשמח לסייע במה שאוכל.

מעריך ומכבד.

בניהו.

akshiva1234@gmail.com

חשש מנערוון בתפילה ותחושה לא נעימה

לא מצליח להתחבר לתפילה

אני אברך בן 26, נשוי + 2, לומד תורה כל היום. כל זמן פנוי שיש לי מהאשה והילדים, אוטומטית אני נשאב ללימוד, זה מעניין אותי ומושך אותי, וברוך ה' כמעט

קרא עוד »

יש לי פחות חשק לקיים את המצוות

שלום, אני בן 24. כל חיי חונכתי במסגרות שומרות תורה ומצוות, אבל לאחרונה קצת קשה לי עם האמונה והמצוות ואני מרגיש שהחשק שלי נחלש.  יש כמה דברים שאני ממשיך לשמור

קרא עוד »

אין לי מטרה בחיים

אני חי לבד, ומשעמם לי, אני עובד כל היום. ונמאס לי מהשיגרה ומהכל בעצם. אני מרגיש מבוזבז כי אני יודע שיש לי הרבה מה למכור. אבל אין לי למי. הייתי

קרא עוד »
העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי עכשיו מהישיבה בה למדתי כ3 שנים, ישיבה גדולה מכיון שחסרתי כמה סדרי ג'. אני מרגיש מאוד מאוד קשה עם זה, מאוד. אני בחור מאוד רגשי, קשה לי עם

קרא עוד »

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

השארת תגובה

שאלות נוספות:

בני מייחל למתיקות בלימודו

ללא ידיעתו של בני בן ה18 שמעתי אותו מתפלל ,הוא ממש בכה שאין לו מתיקות בלימוד ולמה לו חיים ,יצויין שבני צדיק גדול עבד ה' בכל מאודו,מאד כאב לי ,איך

קרא עוד »

נקרעת בין אבי לאמי

אני בת יחידה בין בנים ויוצא לי הרבה להיות עם אמא שלי לדבר איתה וכו. ההורים שלי (סליחה שאני אמרת) אבל מאוד הרבה רבים מילולית. עד כדי שאמא שלי יכולה

קרא עוד »

כל המעמסה נופלת עלי!

שלום לכם, יש לי שאלה שאולי פוגשת עוד נשים רבות, אך נראה לי שאצלי זה עמוק יותר. אני מרגישה מזה זמן רב המשרתת בבית, וזה שוחק אותי באופן בל יתואר,

קרא עוד »
לשון הרע נוטל כל הזכויות

מפחדת להתחתן מחשש שאפול בפח

אני בת 19, בחורה מוכשרת, נראית טוב, וחכמה. אהובה מאוד בחברה ובכל מקום שבו דורכת ונהנית מהחיים וגם מהאתגרים שיש בהם. לומדת בסמינר מעולה וחשוב, בית טוב, משפחה מדהימה וילדות

קרא עוד »
מאשימה את עצמי כשאני עצובה

אין לי כוח כבר לכלום

נמאס לי להילחם כל היום לנסות להבין את עצמי, אין לי כוח להמשיך את החיים, אני לא מסוגלת להמשיך עוד. פשוט אני מרגישה שהבטרייה שלי גמורה ריקה אני מסתכלת על

קרא עוד »

למה מתפללים על חולה שיתרפא?

  אם אנחנו מאמינים שהשם יתברך הוא רק טוב עושה לנו רק מה שבאמת טוב בשבילנו, אז למה בזמן שמישהו חולה חס וחלילה אנחנו מתפללים עליו? הרי לכאורה אם הקב"ה

קרא עוד »

אני מקנא בחברים שלי בישיבה

אני לומד בישיבה קדושה בירושלים, ולפעמים כשאני רואה בחור שואל קושיות ומעלה סברות, אני מרגיש מאוכזב מעצמי ואני מרגיש שזה קנאה. אני מתפלל לה' שיוציא ממני הקנאה וזה עוזר, אבל

קרא עוד »

מה עושים עם תלות בחבר?

עם הזמן נהיה לי תלות בחבר, שבאמת אני מחובר אליו. אוהב אותו מאוד, יש לי איתו דו שיח מעולה, כיף לנו להיות ביחד. ממש חברים אמתיים וטובים.
אבל עם הזמן גילתי שיש לי בו תלות (כך זה נקרא) מפריע לי שהוא מדבר עם משהו אחר. כשלא תמיד הוא עונה לי, או כל מיני דברים מהסוג הזה.
עד כדי כך כשעברנו כל אחד לישיבה אחרת, הוא התנתק ממני וזה מאוד פגע. אני מנסה להשתחרר ממנו ולא מצליח, אני חיב אותו זה אוויר לנשימה שלי. אמרוי לי שאני צריך יותר הערכה עצמית ועשיתי וזה לא עזר.
א"כ השאלה. מה אני יכול לעשות כדי להשתחרר ממנו, ושלא יקרה לי שוב עם חבר חדש?
תודה רבה רבה מראש

קרא עוד »

קשה לי לשתף ברגשותי

אני מרגישה קושי גדול בלשתף אנשים בחיי ויותר מכך בריגשותי…
אני כולאת את הכל בליבי הקטן והוא כבר על סף תסיסה, כמה אפשר לשמור?
זה קשה לי מאד אני לא מעזה לבכות ליד אנשים וגם לעצמי אני נמנעת שמא מישהו יראה עקבות דמעות…
אני מרגישה שאני נמנעת להראות לאנשים את חולשותי והם מכירים רק את הצד החזק שבי..
לא יאמינו שגם אני נשברת לפעמים….
כשמדברים על משהו שקשור לרגש כל שהוא אני מתקפלת בתוכי ונשארת זקופה כלפי חוץ.
האנשים שסביבי חושבים שאני בן אדם ללא רגש ואני ממש לא כזאת אלא אני לא מעזה לבטא אותו…אני מבחינה בניואסים דקיקים שרבים לא שמים לב לכך..
מה אפשר לעשות כדי שאני אעז לפרוק יותר…?

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן