אני מקנא בחברים שלי בישיבה

שאלה:

אני לומד בישיבה קדושה בירושלים, ולפעמים כשאני רואה בחור שואל קושיות ומעלה סברות, אני מרגיש מאוכזב מעצמי ואני מרגיש שזה קנאה.

אני מתפלל לה' שיוציא ממני הקנאה וזה עוזר, אבל אני מבקש חכמה. ולא שאני לא חכם אבל אני מרגיש טיפש לפעמים, ואני חושב מי יהיה איתי כשיגיע זמני לעלות לישיבה גדולה בעזרת ה'.

וגם יש לי חבר שפתאום הפסיק לדבר איתי ואיני יודע למה, וזה גם מעיק.

אז אם אפשר עצה (וסגולה) וקצת חיזוק.

תודה רבה וישר כח

תשובה:

שלום לך, בחור יקר!התרגשתי מאוד לקרוא את שאלתך, שאלה של בן עלייה עובד ה' המבקש את קרבתו. ניכר משאלתך שאתה בחור חכם ונבון, ותקוותי שאצליח להשיב כראוי על שאלותיך.

העלית בשאלתך מספר נקודות שמפריעות לך;

  • אתה חש מעט חוסר סיפוק.
  • אתה חש שאינך חכם ומוצלח מספיק.
  • אתה חש קנאה לעיתים, מול הישגיהם של חבריך.
  • חברך הפסיק לשוחח אתך וזה מעיק עליך.
  • אתה חושש מעט מעתידך בישיבה הגדולה.

האם אכן אלו הדברים שמפריעים לך? אם כן – הריני לברכך בברכת "ברוך הבא לאנושות". התמודדויות אלו, שלעיתים הן לא קלות בכלל, הן התמודדויות נורמליות ומובנות לחלוטין שאתה חווה עקב התבגרותך והצטרפותך לעולם המבוגרים. אלו בעיות שכל אדם חווה בשלב כלשהו בחייו אלא שאצלך הן הקדימו מעט ובאו כבר בגילך הנוכחי (15) כיון שאתה בחור חכם ובוגר.

ברם, כבר אמרו "צרת רבים נחמת שוטים". זה שאנשים רבים מתמודדים עם השאלות הללו, לא די בשביל להתנחם בכך ולהשלים עם המצב הנתון. והיות ובגילך המוקדם אתה כבר שואל את השאלות הללו בחכמה רבה ומחפש דרך להתמודד איתן, הרי שעלינו לחשוב מהי הדרך הטובה עבורך בכל הדברים הללו.

– סיפוק מנין?

ראשית כל, אחד המצרכים החשובים ביותר לנפש האדם – זהו הסיפוק. תחושת העשייה, האקטיביות, הידיעה שהוא עושה משהו טוב וחשוב בחייו. בעולם הכללי אנשים מתקשים מאוד להתמודד עם השאלה הזו, משום שערכים חומריים לא יכולים לגרום לסיפוק רוחני שימלא את הנפש, ולכן אנשים נוטים להדחיק את התחושה או לאמץ ערכים חשובים שעבורם הם חיים. ברוך ה' בעולם התורה הדרך קלה יותר, וכל בן תורה ובן ישיבה המאמין בכוח וזכות לימוד התורה שלו, כבר יכול לחוש סיפוק רב מאוד ממעשיו. לומדי התורה – הם הם מחזיקי העולם! היש סיפוק גדול מזה?

ועדיין… לפעמים הנפש מרגישה שהיא יכולה יותר, ושואפת ליותר. ואדם רגיש ונבון – מקשיב למאוויי נפשו ותר אחר דרכים לחוש סיפוק גדול יותר מהעשייה התורנית שלו. כתבת בשאלתך שאתה חש בחוסר סיפוק, למרות שנראה כי אתה כן לומד בישיבה. מדוע? אין זאת אלא משום שיש לך נפש גדולה יותר, הדורשת סיפוק רב יותר. ואם כן – חפש את הדרכים לכך!

כדי למצוא את הדרכים הטובות עבורך, עליך להתייעץ עם אדם שמכיר אותך מעט, אחד מצוות הישיבה אולי או מישהו מבוגר אחר, שיוכל לדון איתך על מה שטוב עבורך.  מה למשל? תוספת הקפדה על שמירת הסדרים או התפילות, סיכום סוגיות מסודר, חברותא קבעה בנושא שמעניין אותך, התחייבות לסיים מסכת או הספק כלשהו עד סוף הזמן וכו' (אם תרצה – אוכל לתת לך רעיונות נוספים מפורטים יותר,  פנה אלי למייל המופיע בתחתית העמוד). כך תוכל לחוש מלא בסיפוק ועשייה.

– בטחון עצמי

אדם שחש מסופק, בדרך כלל לא מעסיק את עצמו בשאלה מה עושים הסובבים אותו וכמה הם מספיקים או לאיזה הישגים הם מגיעים ביחס אליו. הוא חש מלא, פעיל ומרוצה.

מטבע העולם שיש גבוהים ונמוכים, שמנים ורזים, חזקים וחלשים, חכמים וטפשים. לעולם תמצא מישהו חכם ממך ולעולם תמצא מישהו טיפש ממך. לכן ראשית כל הפסק להשוות את עצמך לאחרים, והתחל להתרכז בהגעה להישגים שיש לך את הכוח ועצמה להגיע אליהם. שנית – היה בטוח שאתה חכם יותר ממה שנדמה לך. ניסיון האנושות מגלה כי הטיפשים בטוחים מאוד בחכמתם הנשגבת, והחכמים לעומת זאת – תמיד מבקרים את עצמם ותוהים כמה שכל יש להם, אם בכלל… כך שאם אתה חש לא חכם מספיק – זה סימן מובהק לחכמה 🙂

– חברה וישיבה

ביחס לחלק בשאלתך שנגע ליחסי החברה – חושבני שאין לך סיבה לדאוג. החברה מטבעה היא דינמית ופעילה, יש חברויות חדשות שנוצרות ויש חברים שמתרחקים. "חברים" זה בעצם אנשים שיש ביניהם מכנים משותפים; נושאי עניין משותפים, קצב שיחה דומה, ערכים חופפים, הרגשה של כבוד והערכה הדדיים או מכנים משותפים אחרים. אם חבר התרחק ממך מסתבר שמשהו השתנה, או שהוא מצא חברים אחרים, או שנושאי העניין שלו או הערכים שלו השתנו או משהו אחר.

בכל מקרה – אל לך להטריד את עצמך יתר על מידה בחברה, אלא בעצמך. תמיד טוב שאדם ישאל את עצמו האם נעים לדבר איתי? האם אני מקשיב לזולת או רק מדבר? האם אני עושה הרגשה טובה לבן השיחה שלי? איך אני מתייחס לסיפורים או לדעות שמשמיעים לי?

אנשים חושבים שאדם חברותי הוא דווקא זה ששופע אימרות ויודע תמיד מה לומר, אך זוהי טעות. החברה אוהבת אנשים שכיף להיות איתם, ואדם שהצליח להפוך את עצמו לכזה – יגלה סביבו באופן ספונטאני חברים רבים שרוצים בקרבתו.

אגב, המצב החברתי וכך גם המצב הלימודי והרוחני בד"כ, לא מושפעים מהמוסד או מהסביבה אלא מהאדם עצמו. זו הסיבה שבחור שהיה פופולרי בישיבה קטנה – יהיה פופולרי בישיבה גדולה, ובחור שחצן או חטטן או בעל חסרון אחר – יישאר כזה גם כשיעלה לישיבה גדולה. המצב החברתי שלך היום – הוא זה שילווה אותך גם בישיבה גדולה ובקרב חברים חדשים, כמעט ללא שינוי. אם המצב כיום טוב מבחינתך – מעולה, אך אם לא – השינוי מתחיל בך.

לסיום, אאחל לך שפע הצלחה בצעידתך בדרך העולה בית ה', ויהי רצון שתגדל לבן עלייה אמיתי ומרומם אהוב על ידי הבריות, אהוב על ידי המקום ואהוב על ידי עצמך!

בהצלחה, חבר.

ישראל כ.

ic93335@gmail.com

איך לעודד לאהבת תורה

איך לעודד לאהבת תורה

בני, תלמיד כיתה ו' הוא ילד עדין ורגיש, אוהב לעזור בבית ולוקח אחריות. תמיד הוא הצטיין בלמודים כשהוא למד משנה הוא ידע את כל המשניות בע"פ עם הסבר לפרטי פרטים.

קרא עוד »

מה עושים עם תלות בחבר?

עם הזמן נהיה לי תלות בחבר, שבאמת אני מחובר אליו. אוהב אותו מאוד, יש לי איתו דו שיח מעולה, כיף לנו להיות ביחד. ממש חברים אמתיים וטובים.
אבל עם הזמן גילתי שיש לי בו תלות (כך זה נקרא) מפריע לי שהוא מדבר עם משהו אחר. כשלא תמיד הוא עונה לי, או כל מיני דברים מהסוג הזה.
עד כדי כך כשעברנו כל אחד לישיבה אחרת, הוא התנתק ממני וזה מאוד פגע. אני מנסה להשתחרר ממנו ולא מצליח, אני חיב אותו זה אוויר לנשימה שלי. אמרוי לי שאני צריך יותר הערכה עצמית ועשיתי וזה לא עזר.
א"כ השאלה. מה אני יכול לעשות כדי להשתחרר ממנו, ושלא יקרה לי שוב עם חבר חדש?
תודה רבה רבה מראש

קרא עוד »

מתקשה עם מצות כיבוד הורים

שלום רב רציתי לשאול כשאני מגיע לבית בשבתות לפעמים אני רב מעט עם ההורים שלי, ויש בינינו חוסר הבנה הדדית. אפילו שאני רוצה לכבד אותם, לא תמיד אני מצליח כל

קרא עוד »

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

השארת תגובה

שאלות נוספות:

הורים מבוגרים נובלים בגלל הקורונה

שלום ותודה על האפשרות להשיח אני בת בכורה להורים שסיימו לחתן וחוששים מאד מהקורונה, אינם מארחים ושוקעים בדעיכה גם מההסתגרות וגם מהעובדה ששלום הבית שלהם שגם ככה היה גרוע מחמיר

קרא עוד »

האם להעביר את הילד חיידר

בתחילת השנה העברתי את הילד שלי חיידר כי גיסי אמר שהחיידר הנוכחי שלו לא טוב, ושמבחינת לימוד גמרא זה מקום שלא מלמד מספיק טוב איך ללמוד גמרא כמו שצריך. הוא

קרא עוד »

קשה לי לשתף ברגשותי

אני מרגישה קושי גדול בלשתף אנשים בחיי ויותר מכך בריגשותי…
אני כולאת את הכל בליבי הקטן והוא כבר על סף תסיסה, כמה אפשר לשמור?
זה קשה לי מאד אני לא מעזה לבכות ליד אנשים וגם לעצמי אני נמנעת שמא מישהו יראה עקבות דמעות…
אני מרגישה שאני נמנעת להראות לאנשים את חולשותי והם מכירים רק את הצד החזק שבי..
לא יאמינו שגם אני נשברת לפעמים….
כשמדברים על משהו שקשור לרגש כל שהוא אני מתקפלת בתוכי ונשארת זקופה כלפי חוץ.
האנשים שסביבי חושבים שאני בן אדם ללא רגש ואני ממש לא כזאת אלא אני לא מעזה לבטא אותו…אני מבחינה בניואסים דקיקים שרבים לא שמים לב לכך..
מה אפשר לעשות כדי שאני אעז לפרוק יותר…?

קרא עוד »
מאשימה את עצמי כשאני עצובה

אין לי כוח כבר לכלום

נמאס לי להילחם כל היום לנסות להבין את עצמי, אין לי כוח להמשיך את החיים, אני לא מסוגלת להמשיך עוד. פשוט אני מרגישה שהבטרייה שלי גמורה ריקה אני מסתכלת על

קרא עוד »

חסרה לי שמחת חיים

שלום רב. אני נשוי ב"ה לאשה מקסימה ויש לי ילדים. וב"ה אלף פעמים הכל טוב. יש לי בעיה אחת, בתקופה האחרונה חסרה לי שמחת חיים כל דבר נראה לי פשוט

קרא עוד »

התמודדות בימי קורונה כאמא

איך אפשר לשמור על שגרה, כשהמצב ממש לא שגרתי איך אפשר להישאר רגועים במצב כזה. מה אני עושה אם נגזר עלי בידוד? מה עושים עם הילדים, כשאני צריכה להעסיק אותם

קרא עוד »

התמודדות יומיומית בלי אמא

שלום אני בחורת סמינר בת 18 אמא שלי נפטרה לפני שנתיים כל יום זה התמודדות לא פשוטה בכלל גם המצב בבית. המתח הנפשי. משפחה הכל סיוט אחד שמתמשך… עכשיו תמיד

קרא עוד »

יש דברים שקשים לי בציבור שלנו

יש נקודה שמאוד מפריעה לי. ראשית רציתי להודות לכם. על מה שפעם עניתם לי כאן תשובה מאוד חכמה.תודה.ועכשיו לענינינו: אני בן 30.גדלתי בבית של תורה במרכז ירושלים.חונכתי בתת וישיבות טובות.ובה

קרא עוד »

אני מקנא בחברים שלי בישיבה

אני לומד בישיבה קדושה בירושלים, ולפעמים כשאני רואה בחור שואל קושיות ומעלה סברות, אני מרגיש מאוכזב מעצמי ואני מרגיש שזה קנאה. אני מתפלל לה' שיוציא ממני הקנאה וזה עוזר, אבל

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן