שלום רב,
אקדים ואומר שאני שואלת את השאלה בצורה הכי ישירה שיש ,
אני בחורה חרדית בת 21 , חרדית בסגנון פתוח אבל עדיין מאד שומרת על עצמי.
התארסתי ב"ה עם בחור חרדי , קצת יותר פתוח ממני אבל לא משהו קיצוני.
לאחרונה אני מרגישה שהוא נהיה קצת אובסיסיבי מידי אלי ( סליחה אם זה נשמע שאני מתנשאת אבל לא, אני הבחורה הכי פשוטה שיש בלי גאווה בכלל) ואסביר:
מאז שהתארסנו ויש לו את המספר שלי הוא גם שולח לי הודעות.. בהתחלה זה היה רק כמו בוקר טוב לילה טוב.. עכשיו זה כבר מתקדם ליותר מזה .. למשל כותב וואו כמה אני חושב עלייך … אני אוהב אותך… מתגעגע… ולאחרונה גם בפגישת עצמם הוא אומר את זה..
מאד משמח לשמוע את זה.. אבל הייתי מאד מופתעת בהתחלה מהשיח המאד פתוח שלו, ( אגב מאז שהכרנו לי לקח יותר זמן להיפתח ולשתף יותר מעצמי דברים מסויימים) וזה לא שאני לא מרגישה לגביו מה שהוא אומר עלי, אבל אני בשונה ממנו עדיין לא אומרת את זה מיוזמתי.
אבל אציין שוב שאני באה מבית חרדי ואני לא מכירה דברים כאלה.. ( אני כן חשופה לעולם הגדול ויודעת ששם זה כן מתנהל כך אבל יודעת ( או לפחות חושבת שכך זה מתנהל) שבעולם החרדי זה לא כך ) הוא יותר פתוח לא כ"כ מכיר גבולות מה מתאים לא מתאים לעשות ולהגיד, הוא גם אמר לי שהוא מודע לזה שלפעמים הוא פולט מילים לא נכונות ( מילות אהבה קצת מוגזמות ) ואח"כ מתחרט על זה , אבל אני בגלל שאני יודעת שזה מגיע מסנוור ומחוסר מודעות מה מתאים או לא מתאים לאמר אז אני מעבירה את זה ולא מתרגשת, זה לא שהוא טיפש או משהו זה בא מסינוור ומחוסר מודעות שלו ( שוב סליחה אם זה נשמע שאני מתנשאת , אבל לא, אני כותבת לך מילה במילה מה שהוא מספר כדי שאני אובן לגמרי )
אז כפי שהצלחת להבין אנחנו בשייח מאד מאד פתוח השאלה שלי האם כל הדבר הה זה בסדר בעולם החרדי, כך גברים אומרים לבנות בפגישות מתקדמות כבר אחרי שסגרו ? האם אני צריכה להיזהר ממשהו מסויים? האם יש פה סימני אזהרה מסוימים בשבילי ?
אציין שאני בחורה מאד מאד פשוטה, שקולה ונזהרת, לא מסתנוורת מכל האמירות האלו, למשל לקח לי הרבה זמן להחליט עד שהתארסנו, אני הרגשתי שאני עדיין לא מוכנה ולא בשלה לכל זה ולכן זה לקח לי זמן. אני פוחדת שאולי יש פה סימני אזהרה בשבילי שאני לא שמה לבא אליהם.
שנינו יודעים שכדאי מאד לצמצם בשיחות טלפון ולדבר רק כשנפגשים ( וגם פגישות לעשות בכמות נורמלית פעם / פעמיים בשבוע ) ולכן אנחנו כמעט לא מדברים בטלפון אלא רק שיחה קצרה ביום שישי, כל שאר הדברים זה בהתכתבות ו בפגישות עצמם.
אני כן מתכננת להגיד לו בפגישה הקרובה בעז"ה שכדאי מאד לצמצם את התכתבויות גם בוואצפ כי אני יודעת שזה פחות מומלץ וכדאי..
דבר נוסף שאני רוצה לשאול, אחרי שסוגרים כמה שיחות טלפון ופגישת מומלץ לעשות בשבוע ?
אודה לכם מאד למענה בהקדם
תודה
הי יקרה ואהובה
איזה שאלה מתוקה שאלת! נהניתי ממש מהבגרות, משיקול הדעת, מהרצון לעשות את מה שנכון וטוב וחלילה לא להתקרב לשוליים שלא טוב לך בהם. אשרייך!
אני אשמח להרחיב על 2 נושאים עיקריים בשאלה שלך – ומקווה שבעז"ה זה יישב את דעתך וישפוך אור על מה שקורה לך.
ראשית, נתמקד בסיטואציה שאת נמצאת בה: את מספרת על קשר משמח ונשמע ש"בגדול" ממש טוב לכם. זה כל כך מרגש ולא ברור מאליו.
התחלת את השאלה שלך בתהייה של האם הוא אובססיבי אליך? כשקראתי את זה קצת 'נלחצתי' בשבילך וחיפשתי בהמשך השאלה למצוא תיאורים שמעידים על מצב כזה – והאמת, שב"ה לא מצאתי. כן קראתי על תהייה לגבי מינון של מילות המחמאות ודיבורי אהבה בינכם – כדאי לנסות להפריד בין הדברים.
איך באה לידי ביטוי התנהגות אובססיבית במערכת יחסים זוגית?
בדקתי, וזה מה שדליתי ממאמרים של אנשי מקצוע בתחום לגבי איך מזהים אובססיביות בקשר (זה רלוונטי לזוגות שחיים יחד – אך עדיין תוכלי להתרשם מרוח הדברים):
- האם הוא מחטט לך בנייד ובולש אחריך?
- האם מחקת בגללו תיעוד שיחות, אנשי קשר או התבטאויות שלך ברשתות החברתיות או בכלל?
- האם הוא העיר לך על מבטי גברים ברחוב? לבושך? המציא מערכות יחסים שיש לך?
- האם נמנעת ממפגשים חברתיים או משפחתיים שרצית ללכת אליהם כיוון שצפית התנגדות מצדו?
נסי להסתכל על מערכת היחסים בינכם לאחר שקראת את השאלות הללו ולבחון עם עצמך האם את מזהה מוטיבים אובססיביים בהתייחסות שלו כלפייך (אני לא מצאתי בשאלה) יכול להיות שכשאת אמרת אובססיבי לא התכוונת למשמעות הפשוטה של הביטוי? אובססיבי גם מפעיל מניפולציות, מוציא דברים מהקשרם, גורם לצד השני להרגיש טיפש – ממה שהתרשמתי אני לא חשה שהדברים אצלכם הם כאלה אך אני רוצה שתנסי להבין מה גרם לך לחשוב או להרגיש שכן יש כאן איזשהי אובססיה- כי זה משהו ששווה בחינה.
"גברים ממאדים ונשים מנוגה"
את בטח מכירה את הספר הזה שמדבר על השוני הלפעמים אפילו קיצוני בין גברים ונשים. כשם שכוכבי הלכת הללו (מאדים ונוגה) נפרדים ומבודלים זה מזה בתכלית הבידול. השוני בין גברים ונשים הוא מהותי ומדובר בדפוסי חשיבה שונים, בהרגלים אחרים ובפרשנויות אחרות לסיטואציות חיים מצויות. כמו שאת בעצמך כותבת שיש הבדלים משמעותיים בין שניכם:
אני כותבת את הדברים הבאים בלי להכיר את שניכם אבל כן קראתי את מה שאת מציינת שאת "חרדית בסגנון פתוח" וציינת שהוא עוד יותר פתוח ממך. אשמח שתיקחי את רעיון הדברים לאן שמתאים ונכון לך ולכם.
אתם לא מגיעים מרקע זהה לגמרי (כמו רוב הזוגות) וגם באופן כל כך נורמאלי וטבעי אתם נושאים אופי שונה. כתבת על עצמך שאת "שקולה ונזהרת ולא מסתנוורת" נראה לי שקצת לוקח לך קצת יותר זמן "להתחמם" ולהביע רגשות אל מול הבחור איתו את יוצאת. לפי מה שאת מתארת הוא משתייך לסוג של אנשים יותר חמים, יותר מוחצנים ומביעים את מה שהם אומרים ומרגישים. זה אגב במערכות יחסים גם מאוד מאפיין גברים: אם הם מרגישים שהכיוון חיובי ומבחינתם זה בסדר – באיזשהו מקום הם כבר מתייחסים לזה כאילו זה כך גם אם עדיין הדברים לא נסגרו באופן רשמי. וגם את כתבת בעצמך שמבחינתו אפשר היה כבר לסגור.
עדיין, עם כל ההבדלים המהותיים בין גברים ונשים (וקחי בחשבון שיש מערכות יחסים ששם זה הפוך – ששם הגבר הוא המאופק והאישה היא החמה והדומיננטית) אם משהו גורם לך להרגיש לא בנח אז מאוד כדאי לנסות באסרטיביות לשים גבולות כך שתחושי נעים בסיטואציה. בפרט שאתם מגיעים מהמגזר החרדי זה מאוד טריוויאלי להגיד: "אני מאוד נהנית בקשר ואנחנו כבר יוצאים הרבה זמן ואתה משמעותי לי אבל חשוב לי שנשמור על סגנון מסוים של שפה שיהיה לי נח בו. כשאתה אומר ליXXXX (וכאן תתני דוגמאות) זה גורם לי להרגיש אי נעימות – אני ממש אשמח שתבין את זה ותכבד ותהיה רגיש לזה". שיחה כזו זו הזדמנות נהדרת לבדוק את טיב היחסים בינכם בפרט שפניכם מועדות לכיוון חיובי ולקראת חתונה. קל להיות נחמדים ואדיבים כשכל היום יוצאים למסעדות ונפגשים פגישות כאלה של העברת זמן בטוב ובנעימים. אך זה מצוין לראות מה קורה לצד השני כשמבקשים ממנו משהו שהוא לא בדיוק התכונן אליו או לא רגיל אליו – איך אז הוא יקבל את הדברים? איך יגיב? זו אגב סיטואציה שאפשר לבדוק בה האם יש כאן קווים של התנהגות אובססיבית.
יש משהו שחשוב לי לכתוב לך דווקא בגלל שאתם בשלב מתקדם בקשר. מאוד חשוב לשמור על גבולות, חשוב לשמור על סוג הדיבור ולשון נקייה וחשוב גם מאוד מאוד לתת ללב שלנו להרגיש ולהתלהב ולשמוח ו… "להתאהב"! כן כן. אני יודעת ומכירה את החינוך לצניעות בכל המישורים ויחד עם זאת חשוב מאוד לזכור שצניעות משמעותו לכסות משהו כמו אזורים מסוימים בגוף או רגשות או מילים כי בשלב מסוים הם יהיו גלויים. הרי אם לאף אחד בעולם היה אסור לנו להראות את המרפק שלנו – אז לא היה כאן איסור צניעות היה כאן איסור של גילוי נצחי. צניעות משמעותו כיסוי על משהו שעתיד להתגלות.
כשבחורה חרדית מגיעה למערכת זוגית לקראת חתונה לפעמים לוקח לה זמן להבין שמותר בהחלט להרגיש פרפרים ואהבה (כמובן כמובן בגבולות הבריאים והמשמחים) וזה חלק מההיכרות המשותפת של לפני החתונה ובתקופת האירוסין. במקרה שלך את מספרת שיצאתם כבר תקופה וזה לא רק "מספר פגישות" שזה כשלעצמו מאוד מקרב בינכם ומחמם את האווירה. אני כותבת לך זאת כי כתבת שאת "לא מסתנוורת את שקולה ונזהרת" ואני רוצה להאיר בפניך שלא תיקחי את זה צעד אחד קדימה מידי שייהפך לך לרועץ. אני רוצה שתתלהבי, שתתאהבי, ש"תאבדי את הלב" אצל מי שיהיה בעלך, אני רוצה שתהיי מסונוורת ומולהבת מאוד מאוד זו אהבת נעורים בריאה שטוב להשתית עליה קשר זוגי. אישה מעצם היותה היא "קלת דעת" במובן מחמיא וחיובי של מתלהבת, שמחה, אישה שזוכה יכולה להיות נאהבת, יכולה להתפנק, ולהישען על מישהו. חלק מהגלות היא ש"סירסו" אותנו הנשים הפכו אותנו ל"חזקות ומובילות" ולקחו לנו את הנשיות הרכה, החמה והמתפנקת. כמובן כמובן שהכל בגבולות ההלכה והמותר. השאלה שאני רוצה שתשאלי את עצמך אם את יכולה להרשות לעצמך להרגיש את זה? פעם אמרה לי מישהי שמגיעה ממשפחה מאוד קרה ואירופאית כזו "אני מלכת הקרח, אני ממש צריכה ללמוד להפשיר בזוגיות שלי" כל כך כאב לי בשבילה.
אני לא יודעת מאיזה רקע את מגיעה אבל תקופה ארוכה של היכרות ובטח במגזר החרדי עד שמתארסים יכולה להיות מאוד מתסכלת שכן זה "לא לפה ולא לשם" ויכול להיות שזה חלק מהתיסכול שאת חווה.
תמשיכי לשמור על עצמך יקירה, שימי לב שיש לך את היכולת להתלהב ו"לאבד את הראש" באהבה כי זה שלב כל כך מקסים וחשוב בדרך להיות משפחה.
ואם קשה לך בזה – זה נורמאלי, זה בסדר לגמרי. תנסי לצאת בכל פעם קצת מאזור הנוחות שלך בלהגיד משהו משמחמיא כמו "הפגישה היום היתה נעימה לי מאוד", "אני כל כך שמחה שהכרנו" דברים שהם בגבולות הטעם הטוב ונותנים הרגשה טובה לצד השני. קחי בחשבון שלמי שקשה להתלהב בזוגיות לפעמים קשה להתלהב מול הילדים שלו בגילויי האהבה – ואת זה אנחנו לא רוצים שיקרה.
אם ראית שבאמת קצת יותר קשה לך בזה בחרי לך מדריכת כלות נבונה וחכמה ושתפי אותה באתגר הזה שלך ובקשי ממנה טיפים שיהיו לך לתועלת.
ולגבי שיחות וכו:
את כבר כתבת בעצמך שכדאי לקבוע זמנים מסוימים בהם מדברים. אולי פעם או פעמיים בשבוע. לגבי התכתבויות זה מאוד אינדיבידואלי אם כי אני מוצאת שההתכתבויות הן לפעמים "מסוכנות" יותר משיחות – שכן מאחורי המקלדת יותר קל לפעמים לכתוב דברים שלא היינו מעיזים להגיד בעל פה.
אני מציעה לך להיות בחשיפות מולו, לדבר על הדברים, לנסות שהדברים יהיו כך שיהיה לך נעים ולראות איך הוא מגיב לזה והאם הוא זורם. מאוד מאוד חשוב שתרגישי שיש לך מישהו שמקשיב לך, מוכן לבוא לקראתך ושהערכים שלו מתכתבים עם הערכים שלך
בהצלחה יקרה
ובשרי בשורות טובות בלב שמח
רותי.
