יצאתי מהכולל כדי לפרנס וכעת אני יושב בטל

שלום וברכה אני אברך לשעבר, ליטאי, בן 28, יצאתי מהכולל כי היינו צריכים פרנסה ודחוף כי יש לנו כבר ששה ילדים.
חשבתי במה אני יכול לעבוד וזה לא היה פשוט למצוא. אני בא ממשפחה מכובדת ולא מתאים לי להיות איזה זבן בחנות..
חשבתי להיות עצמאי כי ככה אוכל לפרנס בכבוד ולא אהיה כפוף לגחמות של בוס ולא אצטרך לעבור השפלות כשכיר
אבל אין לי מושג במה
בינתיים המצב הוא שאני יושב בבית, בטל, את הכולל כבר עזבתי אבל לעבוד לא התחלתי..
אני במצב תקוע, מבויש מאשתי שאולי רואה בי איזה כלומניק
חושש לפגוש חברים ובני משפחה שישאלו אותי מה אני עושה היום וכמובן דוחק הפרנסה הוא נוראי
אני מרגיש שהחיים שלי מתבזבזים לריק.
אני צריכה עזרה דחופה!
-השאלה קוצרה לבקשת השואל-

שלום לך, שואל יקר!
מתנצל על העיכוב בכתיבת המענה. סיבותיו הן ימי ניסן העמוסים, וכן המורכבות של שאלתך אשר לוותה אותי בימים אלו.
ראשית כל, אהבתי מאוד את סגנון הכתיבה הרהוט והבהיר שלך. אכן רוב כשרונותיך הברוכים ניבטים מבעד לשאלה המפורטת והנוקבת, ואני בטוח שיכולותיך הייחודיות תסייענה לך במציאת הדרך הנכונה והטובה ביותר עבורך.
שאלה – או קושי?
התיאור שאתה מפרט על מצבך ותחושותיך נוגע ללב, והצלחתי להזדהות איתך בהרבה מאוד מחלקי השאלה. אך האמת, ששאלתך – שאלת חכם היא, ומכילה כבר חצי מהתשובה.
כי האמת היא שאתה די יודע את התשובות, רק מיצר על כך שהבחירה בדבר הנכון אינה קלה. מדבריך, אני רואה שתי נקודות עיקריות שדורשות התייחסות וליבון:
1. מה עושים במישור התעסוקתי?
2. מה עושים עם המשפחה, האישה והחברה?
הקמת עסק וחופש כלכלי
מדבריך ממש ניכר שאתה רוצה, שואף ובאמת מתאים להקמה של עסק עצמאי, שינוהל על ידך. כפיפות תהיה לך בכל מקום שתהיה שכיר, והסיכוי למצוא עבודת שכירות ללא שיתחמו לך את המרחבים – היא אפסית עד לא קיימת. כך עובד העולם.
יתירה מכך, הקמת עסק היא הדרך הבטוחה והיציבה יותר להכנסה בטווח הרחוק, בניגוד למה שרוב השכירים חושבים. כי שכיר יכול להיות מפוטר ביום בהיר, ובעל עסק שהצליח לעלות על הפסים – לא. (כמובן מה אנו יודעים מה יהיה מחר והכל בידי שמיים, אך במישור ההשתדלות ודרך הטבע).
הקמת עסק היא הדרך האמיתית היחידה להגיע לחופש כלכלי, ליצירת רווח גדול ומשמעותי וצבירת הכנסות מספקת שתאפשר השקעות מניבות ועוד. להגיע לכך בתור שכיר קשה עד מאוד.
אלא שהקמת עסק דורשת דברים אחרים, שגורמת לרוב האנושות שלא לעשות זאת, אלא לחפש את הפתרון הקל והיציב לכאורה, ולהיות שכירים.
כגודל הסיפוק גודל ההשקעה…
כמעט ולא ראיתי מישהו שהקים עסק "על הדרך" והצליח בו. רוב העסקים שאני מכיר, ודאי המצליחים שבהם, הפכו ל"פרויקט חיים" עבור המקים, לפחות בתקופת ההקמה. כמובן שזה לא בהכרח המטרה החשובה ביותר בחייו, אך זה מטבע הדברים הפרויקט המרכזי בחייו, שהוא מוכן לעשות הרבה והרבה מאוד עבורו.
הקמת עסק דורשת כמה יסודות הכרחיים:
1. להיות נכון להשקיע בו זמן רב וחשיבה מרובה
2. להיות נכון להשקיע משאבים כלכליים (כמובן בצורה מחושבת)
3. לבסס תכנית עסקית אמיתית ויציבה, נטולת השערות ותיאוריות באוויר
4. להיות נכון לשים קצוץ על כל מי שסביבך…
והחלק הרביעי הזה, הוא חשוב מאוד. כי הקמת עסק עשויה לדרוש תעוזה ואומץ, לצד מלאכות של פחיתות כבוד כביכול.
אז נכון, ברור שמלכתחילה אתה יכול לחפש תחום יותר רווחי ומכובד. אפשר למכור ירקות, אפשר למכור מוצרי חשמל, אפשר למכור פוליסות ביטוח או דירות ואפשר למכור ספרי תורה.
אין ספק שיש תחומים מכובדים יותר, אף שהם בדרך כלל גם קשים יותר.
אך הבחירה היא לא רק לפי מה מכובד, אלא מה מעניין אותך. במה כיף לך להתעסק. אם תתעסק במשהו שאינך אוהב – זה לא ילך, חבל על הזמן.
פעמים שאתה מתעלם…
אחרי שבחרת תחום שאתה קצת מבין בו, נראה לך מעניין ואתה רוצה לעסוק בו – אל תעשה חשבון לאף אחד. כי החשבון הזה יתקע אותך ויגרור אותך למטה.
כמובן, איני מדבר על בני משפחה וקרובים שמזהירים אותך מסכנות וכו', ודאי שחובה להתייחס אליהם (גם אם לא לקבל את דעתם). אך החלק שבו אתה פוחד ששכן יראה אותך סוחב קרטונים או כל דוגמה אחרת – שים קצוץ! אחרת לא תוכל להתקדם.
ותאמין לי, מכובד או לא – כשתצליח, כולם יתחנפו אליך…
ניסיוני בהקמת שני בתי עסק מצליחים ב"ה, לימד אותי שבהקמת עסק – אתה צריך לפעול בכל הרבדים והמישורים. אין כמעט אפשרות להקים עסק, בלי להתעסק בחלקים ה'פחות מכובדים'.
אם אתה יו"ר קונצרן שהחליט להשקיע בעסק ויכול להרשות לעצמו פועלים לכל מלאכה נדרשת – תוכל להקים חברה או עסק 'בלי להוריד את העניבה'.
אך אנשים כמוני, וכפי שאני מבין – כמוך, אנחנו מתחילים מאפס. ואנחנו צריכים לעשות את הכל בכוחות עצמנו, ולשם כך נדרשת תשוקה גדולה, ותעוזה גדולה.
אני מכיר מנכ"ל בכיר שהיה תקופה ארוכה עושה ספונג'ה בלילה בעצמו במשרד, כי העסק עוד לא היה רווחי והוא לא יכול היה להרשות לעצמו עוד הוצאה על מנקה…
אני מכיר מנכ"ל שהיה תולה מודעות בעצמו בתחילת דרכו, ולפעמים גם עשה זאת מול עוברים ושבים תוך כדי שהוא מסמיק, כי לא היה לו כסף לשלם על פרסום מקצועי עדיין.
אבל היום כשהוא מצליח ומרוויח היטב, והעסק חי ומתפקד ויש פועלים שאחראים על כל דבר – כולם מכבדים אותו, ואף אחד לא עוסק באותם ימים שבהם הוא היה מתרוצץ בצורה פחות מכובדת.
כמובן שבכל דבר יש מינון, ואתה חכם מספיק כדי לעשות את החישוב הזה, אך תמצית דבריי היא: שחרר, אל תספור ואל תחשבן. קום ועשה, קום וצור!
על כל זאת אוסיף כמובן, שנראה לי שאתה תדע כיצד לשווק ביוקר כל דבר שתבחר לעסוק בו, כך שגם מה שאתה חושש שייתפס כפחיתות כבוד, תוכל להסביר עד כמה זה בעצם ראוי ומכובד ביותר. אך דבריי עומדים בפני עצמם – גם בלי זה.
ביחס לאשתך
הדברים אמורים ביחס לכל הסביבה שלך, השכנים, החברים, המשפחה הרחוקה והקרובה, ובמידה מסוימת גם ביחס לאשתך ולעצמך.
למה במידה מסוימת? כי אשתך שונה מכל השאר. היא לא צריכה להיות חלק מהמעגל החיצוני שאליו אתה מציג את המוצלחות בלבד, כמו שעושים כולם. השאיפה היא להביאה למצב בו היא שותפה בחייך.
אז מחד – גם כלפיה, וגם כלפי עצמך, אתה לא צריך להתבייש. כן, אני מקים עסק, זה ים עבודה, זה ים השקעה, וכשאין לי ברירה – אני עושה גם דברים פחות מכובדים בשו שו. מה לעשות.
אפשר לייפות מציאות, אבל לא לעוות או לשקר לגביה. זה מאוד לא מומלץ ולשקר אין רגליים.
לכן אשתך צריכה לדעת מה אתה עושה באמת, מה האתגרים העומדים לפתחך וכיצד אתה פועל. אם זה רחוק מלהיות המצב – לא בטוח שעליך לשנות זאת בשיחה אחת ובבת אחת, אבל לשאוף לשם. לא אאריך כי חלק זה נוגע לזוגיות, ושם יש משיבים מומחים ממני 😊
קום!
לסיום, רק אבקש ממך דבר אחד קטן:
קום! קום על רגליך! על תתן לעצמך לחלום, לשקוע ולהתבטל. הבטלה היא שורש הרוע, ובמיוחד לפעלתנים ושאפתנים כמוך. היא גוררת לדיכאון, לדימוי עצמי נמוך, לתסכול, לחטא ובקיצור: ללמטה.
אנשים יכולים לעזור לך, לייעץ, לומר, אבל א אם אתה לא תרים את עצמך – אף אחד לא יעשה זאת במקומך. אף אחד!
כוחך במותנך, והעולם מלא בהזדמנויות נפלאות ויפות. חבל על השנים שעוברות, חבל על הזמן שמושלך. אתה יכול בזמן הזה להשיג הרבה והרבה מאוד!
תגדיר לעצמך מטרות ברורות, מה אתה רוצה להשיג (גם במישור הרוחני, לאו דווקא כסף), ואיך אתה מתכוון לעשות זאת. אתה יכול לקרוא גם ספרי מוטיבציה (או לשמוע הרצאות) שיעזרו לך, אבל לא לישון ולא לחלום.
אין דבר מספק וממלא יותר מתחושת עשייה מתמדת, ועם כל יכולותיך – אין סיבה בעולם שלא תחווה את התחושה הזו כל בוקר, שאתה קם כדי לכבוש את העולם, כדי לקבל ים של שפע מאיתו יתברך ולנצח את היום.
עלה והצלח ידידי, מקווה שסייעתי לך.
ישראל