נופל בנסיונות של ההתבגרות

שלום רב!
אני חוטא לפעמים בחטאי גיל ההתבגרות ואני מרגיש רע מאד עם עצמי ומבטיח ששוב זה לא יקרה וזה כן קורה ושוב מבטיח וכו'
ומפחיד אותי נורא העונשים וכדו' ובכ"ז אני נופל ואז אני גם מרגיש רע וגם מפחד ו"חוזר בתשובה" (זה עוד נושא שאני לא יודע איך חוזרים בתשובה על כזה דבר אבל אני אומר לעצמי שאני מתחרט ויותר זה לא יקרה וזה לא מאד עוזר) ואז אני שוב פעם נופל ואז אני מפחד שאני יקבל עונש על הפעמים הקודמות ו-
אני לא יודע מה לעשות!
ולכן אני פונה אליכם בבקשה שתעזרו
על החתום
אדם שרוצה להיות טוב

שלום לך איש שרוצה להיות טוב. שלום לך איש כל כך טוב. אתה איש מאוד טוב, שלא יודע אפילו כמה הוא טוב.

איך אני יודע שאתה כל כך טוב?

בתפילות יום הכיפורים אנו צועקים בקול רם את המילים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" שבקריאת שמע. הסיבה שאנו אומרים זאת בקול רם, היא מפני שביום זה אנו מתעלים לדרגת מלאכים, ולכן אנו רשאים לומר זאת בקול רם.

הבעל שם טוב שאל שאלה חזקה:

מדוע במעריב שבתחילת יום כיפור כאשר אנו רק מתחילים את סדר תפילות היום אנו אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקול רם, ואילו במוצאי יום כיפור כאשר כבר טיהרנו את עצמנו במשך כל היום, ואנו כבר סגופים לאחר יום שלם של צום, אנו אומרים זאת בלחש.

לכאורה היה צריך להיות להיפך. בסוף היום לאחר יום שלם של הזדככות והיטהרות, אנו טהורים ודומים למלאכים הרבה יותר מאשר בתחילת הצום.

מתרץ הבעש"ט דבר נפלא.

בתחילת  יום הכיפורים, אנו מגיעים מלאי מוטיבציה וציפייה להתקרב לקב"ה ולהדבק בו, מי שיש לו רצון ומוטיבציה להתקדם, הוא דומה למלאך. ולכן למרות שעוד לא התפללנו כמעט, אנו קדושים ודומים למלאכים. אך במוצאי יום כיפור, אנו כבר מותשים ורעבים, ומחשבותינו מופנות לעוגה ולקפה שמצפה לנו לאחר תפילת ערבית. כיון שכך, למרות שאנו לאחר יום מלא בקדושה ובזיכוך, אנו לא זוכים להיקרא בדרגת מלאכים.

דרגתו של אדם נמדדת לפי המקום שלשם מחשבותיו מופנות. מי שחושב ורוצה להיות טוב. הוא טוב מאוד, גם אם מעשיו כעת רחוקים משם.

בחור יקר:

אתה רוצה להיות טוב, וזה אומר שאתה טוב. אם לא אבדת תקווה, (ומכך שטרחת ופנית לכאן, בטוח כי עדיין מתנוצצת בך תקווה), אם בליבך קיים עדיין הרצון להיות טוב ולהישמר מהחטא, הרי שאתה ממש טוב, כי אדם נמצא במקום שבו ליבו ושאיפותיו נמצאות.

אתה מספר על ההתמודדות בה אתה מתנסה. זו אכן התמודדות קשה ומייסרת, שכל בני הנעורים מתנסים בה. הקושי בהתאפקות הוא קשה מאוד, והתחושות שלאחר הנפילה, הן קשות ומכאיבות שבעתיים. אתה מנסה כעת לעצור את הסחרור, לצאת ממעגל החטא, ולשוב בתשובה שלמה.

כשניגשים לפתור את נושא שמירת הברית עלינו להתמקד בשני מישורים, בסור מרע, ובעשה טוב.

בנוגע לסור מרע, ראשית לכל עלינו לייבש את הביצה. עליך לבדוק באלו מקומות אתה נמצא בקרבת הסכנה ולברוח משם כמטחווי קשת.

קל יחסית למנוע מהיצר הרע להתקרב אלינו, הרבה יותר קשה לבלום אותו לאחר שהוא כבר נכנס. לאחר שהתאווה התעוררה, נדרשים כוחות אדירים, ולפעמים ממש מלאכיים, כדי לגרשה. אך המאמץ להימנע מלפגוש בתאווה הרבה יותר פשוט.

ולכן, ראשית עליך להתבונן אלו מקומות מביאים אותך לקרבה מסוכנת ליצר הרע, ולהתרחק מהם. אם אתה מחזיק אצלך במכשיר שיש בו פוטנציאל לחטא, אם אתה מסתובב במקומות שבקלות גורמים לגירוי היצר, אסור לך להיות שם. אל תביא את עצמך לידיי ניסיון. זהו ניסיון מר מאוד, ותתרחק ממנו כמו מאש.

תשתדל מאוד לא להגיע למקומות שבהם מה שרואים ומה ששומעים מגרה את היצר. ואני משוכנע שדבר זה יקל עליך מאוד את ההתמודדות.

וכעת נעבור לעשה טוב:

מעבר למעשה עצמו החשש הוא שלעיתים יש בו פוטנציאל הרסני מאוד לכל המצוות כולן.

טבעו של מי שחוטא בשמירת הברית הוא, שיש בו אח"כ תחושות אשמה מייסרות מאוד. תחושת איבוד השליטה על עצמך, שמתווספת להרגשה של חוטא גדול, מביאה את  החוטא לירידה כללית בדימוי העצמי.

כשאדם מרגיש שפל וחוטא, הוא עשוי להתקשות להתקדם ברוחניות במצוות אחרות, משום משהוא מרגיש צבוע. התחושה כי אתה חוטא בסתר ומקיים מצוות בהידור בחוץ, היא תחושה של סתירה פנימית, ועשיית שקר בעצמך. דבר זה גורם במקרים רבים לבחורים הנופלים בשמירת הברית, לנסיגה כללית ברוחניות.

אך זוהי טעות מרה. זהו בדיוק כוונת היצר. הדרך שלו להפיל אותנו ברוחניות היא דרך התחושה הזו.

העשה טוב שעליך להתמקד בו, אינו עובר דרך מלחמה עיקשת ביצר הרע. ההתעסקות סביב היצר רק גורמת ליפול בו שוב ושוב. תחת זאת עליך לשמור על רמתך הרוחנית הכוללת.

שמור על שגרת הלימוד הקבועה שלך, דאג לכך שסדר יומך יהיה מלא וגדוש בעשייה, ואל תהיה עסוק בתחושות אשמה, ובהרהורי תשובה.

זה בדיוק מה שהיצר הרע היה רוצה שתעשה. שתחטא, ואח"כ תהיה שבור מכך שאינך ירא שמים, ובכך תיחלש גם בשאר מצוות, ולבסוף מרוב עיסוק סביב נושא החטא, התאווה תתעורר מאליה שוב, מה שיביא אותך לשוב ולחטוא במעגל קסמים שאין לו סוף.

וזו היא איפה עצתי אליך. לא לעסוק בתשובה, ולא לנסות לתקן את פגם הברית, אלא לעסוק בתורה בעמל ויגיעה, ולמלא את סדר יומך בתוכן משמעותי.

זה עשוי אולי להישמע תמוה. וכי מדוע לא מוטלת עליך החובה לתקן את החטא? אך יסוד זה כבר למדנו מהגאון מווילנא:

יש פסוק נפלא בספר קהלת "אם רוח המושל תעלה עליך, מקומך אך תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים"

הגאון מווילנא מסביר את הפסוק כך: אם תקף אותך ייצר הרע הקרוי "מושל". אל תניח את מקומך הקבוע וסדרי לימודך. עיסוק אינטנסיבי בחטא ובדרכים לתקנו רק יובילו אותך ליפול בו שוב. תחת זה עסוק בתורה ובמצוות, כי מרפא יניח חטאים גדולים. כלומר זו הדרך להיפטר מהחטא. רק ע"י בניית יסודות החיים האחרים.

חז"ל הקדושים כבר לימדונו "אין היצר מתגבר אלא במי שליבו פנוי מן החכמה". כאשר תהייה עסוק וטרוד בתורה, אחיזת היצר בך, תרד מאוד. ולכן, נסה להוסיף לך לסדר יומך הספקים חדשים בלימוד, כתיבת חידושי תורה, או כל דרך אחרת שאתה מכיר בעצמך שתגרום לך לשקיעות בתורה.

בעז"ה, כאשר תהיה עסוק עמוק בתוך עשייה רוחנית, וסדר יומך יהיה מלא וגדוש בתורה ובמצוות, ממילא ליצר יהיה הרבה פחות אחיזה בך, ואז תתפנה לעסוק בתשובה ובדרכי התיקון. אך כעת זהו איננו הזמן. כעת זה הזמן לבנות ולשמור על הבית, קרי בניין אישיותך ורמתך הרוחנית. אל תיתן ליצר הרע לפרוץ בך חורים, ואל תתפתה לו לסובב את יומך סביב ענייני שמירת הברית. עסוק בעמל רב וביגיעה בתורה שנקראת איילת אהבים, ובעז"ה היצר לאט לאט ירפה ממך.

מאחל לך הצלחה בהתמודדות ומאמין בך כי יש בך את כל הכוחות לנצח את היצר ולגבור עליו.

מזמין אותך לשוב ולהתייעץ שוב אם אתה מעוניין בכך, ואשמח לשמוע ולסייע ככל שאוכל.

דניאל אברהם