בס"ד האם אפשר להגיד קדיש בתפילה במניין דרך אתר "זום"?
תשובה:
באופן עקרוני עמדת הפוסקים היא שצירוף למניין הוא באמצעות התכנסות פיזית למקום אחד ואין צירוף למניין נעשה דרך האינטרנט. למרות זאת אם יש מניין במקום אחד, כתב הרב יצחק יוסף שאפשר בשעת הדחק להצטרף באמצעות האינטרנט לתפילתם וכן לענות אמן אחר ברכותיהם וכיוצא בזה, אבל לא נוצר צירוף של עשרה על ידי האינטרנט.
(היה מקום לומר שראיית פנים אף היא מועילה לצירוף וכמו שכתב בשולחן ערוך אורח חיים סימן נ"ה סעיף י"ד שאם מראה להם פניו מצטרף לעשרה, [ובערוך השלחן כתב שם שאפשר שהטעם משום שעיקר השראת השכינה היא על הפנים] וכתב שם המשנה ברורה שסברת הדין הזה היא משום שמדמה דין תפילה לזימון שבראיית אלו את אלו יש צירוף ולא צריך נוכחות פיזית בחלל אחד, מכל מקום כתב הערוך השלחן שם סעיף כ' שזה רק ביחיד להצטרף לתשעה וכן דווקא כשהוא לא נמצא במחיצות אחרות אלא ברחוב או בעזרה של בית הכנסת.)
כמו כן ישנה מעלה של תפילה עם הציבור כפי שכתב הכסף משנה בתחילת פרק ח' מהלכות תפילה וברשב"ש סימן כ"ד ולכן יש מעלה להתפלל בשעה שהציבור מתפללים, אולם גם בזה נראה שאין תפילה בשעה שתוכנת אינטרנט פתוחה יכולה להיחשב כתפילת הציבור לעניין זה ואולי יש מעלה של יותר יחידים שמתפללים וכמבואר בשו"ת תשובות והנהגות חלק ב' סימן מ"ז, אבל גם זה לא נראה שמתקיים דרך זה שהאינטרנט פתוח בביתם וניתן לראותם. ועוד נראה שזה יכול להפריע הכוונה ולהסיח דעת מהתפילה. לכן בשעה שאי אפשר ללכת להתפלל עם הציבור, יכוון לשעה שהציבור מתפללים ויתפלל ביחידות וישתדל שלא יסיח דעתו באמצעות מכשירים למיניהם.
אולם ייתכן שיש מקום לדון לעניין פרהסיא לגבי חילול וקידוש השם וכן לגבי ברכת הגומל בעשרה שעניינם פרסום וידיעת רבים, שאולי יועיל כשאומרם ורואים בו דרך מצלמות אינטרנט. (בעניין שמיעה דרך טלפון וכדו' ראה שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ב' סימן ק"ח, אגרות משה ד צא, מנחת שלמה א ט, ציץ אליעזר ח יא, יחוה דעת ב סח,)
הפוסקים הקפידו שלא לומר קדיש במקום בו אין קיום של ונקדשתי בתוך בני ישראל וכעין מה שכתב בשולחן ערוך סימן תקס"ה סעיף ה' שאין ליחיד לומר יג מידות דרך תחנונים משום שזה כדבר שבקדושה. ובקדיש מבואר בסימן נה שאומרים אותו בעשרה ומקורו במסכת סופרים פרק י' ורמב"ם פרק ח מהלכות תפילה ולכן גם קדיש אין לאומרו ביחידות. (ואין נראה לחלק בין קדיש בסדר התפילה לקדיש יתום, שהקדיש עניינו קידוש השם בעשרה וכך עיקר תקנתו וכמו שכתב רבינו יונה ברכות יג בדפי הרי"ף שאף שקריאת שמע קדושתה יתרה מכל מקום לא תקנוה לומר בעשרה, אבל קדיש עיקר תקנתו הוא לאומרו בעשרה ולכן אין לאומרו ביחיד. ראה ראש יוסף מגילה כג, ובאליה רבה סימן קכ"ח ס"ק א')
לכן נראה להלכה למעשה שניתן לענות לקדיש הנאמר בבית הכנסת כשיש שם מנין, אף כששומע ורואה דרך האינטרנט, אבל לומר קדיש במקום בו אין עשרה אלא רק רואים את פניהם דרך האינטרנט, אין בכך צירוף גמור לדבר שבקדושה ויש להימנע מלומר קדיש ודבר שבקדושה לא בעשרה.
בברכה שנשמע ונתבשר בשורות טובות.
רפאל
מקורות: שלחן ערוך אורח חיים סימן נ"ה, ערוך השלחן שם סעיף כ', שו"ת יחוה דעת חלק ו' סימן ה', שם חלק א' סימן מ"ז, ילקוט יוסף סימן צ ובהערות שם, ילקוט יוסף דיני סליחות עמ' נ' הערה ט'