ישיחנה שלום! רציתי לשאול אני שיעור ב' בישיבה גדולה מוכרת, והמעמד שלי מהגבוהים בשיעור, משקיע המון המון בלימוד ובשיעורים. אבל בתוך תוכי מה לעשות… אני מרגיש שהניסיונות חזקים עלי ונע
רצוני לשאול על הגישה של החינוך החרדי לגבי חיי הבגרות והפרנסה לפני זה הקדים קצת רקע על עצמי. כיום אני אברך בן 29 למדתי בחיידר לאחמ"כ בישיבות (רגילות של הציבור
יש נקודה שמאוד מפריעה לי. ראשית רציתי להודות לכם. על מה שפעם עניתם לי כאן תשובה מאוד חכמה.תודה.ועכשיו לענינינו: אני בן 30.גדלתי בבית של תורה במרכז ירושלים.חונכתי בתת וישיבות טובות.ובה
אני אברך בן 25 לפני כמה שנים למדתי בלחץ אסטרונומי במשך תקופות ארוכות בלי שהעירו לי על זה. הייתי יכול ללמוד 18 שעות ביום! כמובן שהייתי עייף ולא מרוכז ,הבעיה
אני אברך מבוגר שצריך לפעמים לנסוע לחו"ל לצרכי פרנסה והחזקת תורה, אך הבעיה שההורים שלי יש להם פאניקה מזה, חלק בגלל דברים שמפרסם רב אחד שאין לי מחלוקת על
מעולם לא הייתח 'חזק' באמונת חכמים. אף פעם לא היה לי ספק שרבנים יכולים לטעות (במיוחד כשמספקים להם נתונים חלקיים). אבל תמיד הבנתי שהרבנים הם בעצם אנשים גדולים, רק שלפעמים
אני כעת בגיל ה"שידוכים" ומוצאת את עצמי תוהה האם הדרך שבה התרגלתי לחשוב – שהאידיאל הוא להתחתן עם אברך, הוא נכון. ואפרט – אני שמה לב שבתורה כתוב שעל הבעל
שלום וברכה, קודם כל תודה רבה לכם. השאלה הזו מלווה אותי הרבה כי זה מאוד מעשי.שלום,אני בחורת סמינר בגיל 17 ורציתי לשאול, :אז ככה: אנחנו כיהודים מאמינים מאמינים כמובן שהכל
כילד וכנער הייתי מתמיד גדול, וגם הייתי הכי מוכשר בכיתה ובכל המקומות שהייתי, וכך שהייתי כביכול 'מבטיח' היה ברור לי שאצא תלמיד חכם, ובאמת הייתי בכיוון. למדתי גם כי רציתי
יש לי שאלה למנהלי האתר למשיבים ולמשיבות אתם מגישים עזרה עצומה לציבור, ובאמת המשיבים והמשיבות שלכם הם חכמים מאד ועונים תשובות נפלאות ומאד עוזרות. אני בטוח שיש לכם חן בעיני