בוקר טוב! תמיד בספרים מתארים את הבעל (בפרט אחרי החתונה) כאדם רגיש ששם לב לכל שינוי פרט; שינויי מצב רוח של האישה, כתבה בעיתון (שהאישה שמה בכוונה על השולחן..) זוכר כל אירוע, בין אם אירוע גדול ומרכזי כיום הולדת או
שלום רב, יש לי שאלה שמעיקה עלי, התורה הרי תורת נצח, אם כן מדוע בתנ"ך נראה שהכל נכתב ביחס לדור שהיה באותו זמן? לדוגמה "ונתתי עשב בשדך לבהמתך".. או בברכות הכל נכתב במושגים של חקלאות.. מה שהיה שייך לדור של
שלום רב! אני לומד בישיבה גדולה מהטובות בארץ, יש לי כמה שאלות ברשותכם. 1. תמיד הציק לי הנושא מדוע אין שיח על אמונה בישיבות הליטאיות, זה כאילו תמיד היה דבר שלא מדברים עליו, מה עושה בחור שיש לו שאלות באמונה?
שלום ותודה על האפשרות להשיח אני בת בכורה להורים שסיימו לחתן וחוששים מאד מהקורונה, אינם מארחים ושוקעים בדעיכה גם מההסתגרות וגם מהעובדה ששלום הבית שלהם שגם ככה היה גרוע מחמיר מהמציאות ההדוקה של שהות ביחד ללא אפשרות "לברוח" אחד מהשני…
שלום לך וחורף בריא אני פונה אליך בתחינה ובבקשה דחופה יש לי הרגשה ממש גרועה ויש לי כמה דברים שחשבתי עליהם רבות ואילו הם אלו החסמים שיש לי יש לציין שכבר הייתי בטיפול מספר פעמים והיה קצת שיפור אבל בגדול
שלום וברכה, בעלי אברך כולל ולאחרונה התחלתי להרגיש יותר ויותר שהלימוד שלו לא ממש איכותי רק מזה שאני מרגישה עליו שהוא לא ממש מסופק למרות שהוא לא מסכים איתי והוא טוען שהוא בסדר גמור! במיוחד בתקופות של סגר זה הכי
שלום וברכה! אני ב"ה נשואה לאברך ת"ח ואם לתינוקת בת שנה. מחפשת עבודה, אבל בסה"כ ב"ה החיים שלנו נפלאים ומלאי שמחה. יש לי קושי המלווה אותי בעיקר מאז שנעשיתי לאם, ולאחרונה התגבר. כשבתי נולדה היו לה קצת בעיות עם החמצן
מעולם לא הייתח 'חזק' באמונת חכמים. אף פעם לא היה לי ספק שרבנים יכולים לטעות (במיוחד כשמספקים להם נתונים חלקיים). אבל תמיד הבנתי שהרבנים הם בעצם אנשים גדולים, רק שלפעמים הם טועים (מוטעים). למעשה, הבעיות שלי התחילו מעט לפני הקרונה.
השאלה שלום. אני אישה חרדית ליטאית, נשואה ואם ב"ה. לצערי התמודדתי בילדותי וכמובן בבגרותי, עם בית מורכב וקשה מאד. חוויתי ילדות ונערות מהגהנום, אין לי מילים לתאר את הסבל הנורא, לאחר כמה שנים קשות הוצאתי מהבית וגדלתי בפנימיה. עם השנים
שלום! אני בת סמינר בית יעקב בכיתה י'. אני נחשבת לבת טובה מאד. הבעיה שלי היא שעל כל מעלה שמוצאים בי אני ישר מסבירה (וצודקת ) למה זה לא באמת מעלה ואיך הכל מגיע ממקום לא טוב. כשאני עוזרת ועושה
שלום וברכה בני בן ה-10 הינו ילד טוב חכם וחברותי , ומצטיין בלימודים . בתקופה האחרונה הוא התחבר לילד שדחוי בחברה שמגיע מרקע משפחתי קשה , ולדבריו הוא ראה איך שמציקים לו סתם ומתעללים בו וצוחקים עליו ולכן חבר אליו
אני אברך בן 20, יש לי קושי גדול להביע את רגשותי, אני מרגיש מעין חסימה כזאת בכל פעם שאני רוצה לבטא את עצמי בפני אנשים אשתי וכל מי שלא יהיה, כל פעם אני זקוק להתגברות כדי להצליח לומר משהו מהרגשותי.
שלום! דבר ראשון תודה רבה על האפשרות לקבל מענה בצורה דיסקרטית ומכבדת לפני כחודש התחלתי טיפול רגשי בעקבות אובדן שחוויתי לפני כחצי שנה אני טיפוס מופנם מאוד וכמעט שלא יוצא לי לשתף אחרים בחיי ואני מרגישה לא בנוח עם הצורך
קראתי כמה מהשאלות ותשובות באתר וכ"כ נהניתי ו…קנאתי התפעלתי מצורת התגובה לכל שאלה תוך שיקןף וחזרה על כל פרטי השאלה ובכזאת קבלה, הבנה והזדהות! הייתי שמחה לדעת אם יכולות הקבלה, ההבנה והעברת המסרים האלו(קבלה והבנה) הם יכולות רק מולדות, או
שלום. עוד מעט יהיו ארבע שנים מאז שנזרקתי מביתי ונאסר עלי להיפגש עם בנותי.. על אף הזמן שעובר, אני לא יכול להתנחם מהריחוק מארבע הילדות החמודות שלי ועל שאני לא יכול לחנכן ולגדלן כמקדם, ועל הצער שהן עוברות מחיי יום
עם הזמן נהיה לי תלות בחבר, שבאמת אני מחובר אליו. אוהב אותו מאוד, יש לי איתו דו שיח מעולה, כיף לנו להיות ביחד. ממש חברים אמתיים וטובים.
אבל עם הזמן גילתי שיש לי בו תלות (כך זה נקרא) מפריע לי שהוא מדבר עם משהו אחר. כשלא תמיד הוא עונה לי, או כל מיני דברים מהסוג הזה.
עד כדי כך כשעברנו כל אחד לישיבה אחרת, הוא התנתק ממני וזה מאוד פגע. אני מנסה להשתחרר ממנו ולא מצליח, אני חיב אותו זה אוויר לנשימה שלי. אמרוי לי שאני צריך יותר הערכה עצמית ועשיתי וזה לא עזר.
א"כ השאלה. מה אני יכול לעשות כדי להשתחרר ממנו, ושלא יקרה לי שוב עם חבר חדש?
תודה רבה רבה מראש
אני מרגישה קושי גדול בלשתף אנשים בחיי ויותר מכך בריגשותי…
אני כולאת את הכל בליבי הקטן והוא כבר על סף תסיסה, כמה אפשר לשמור?
זה קשה לי מאד אני לא מעזה לבכות ליד אנשים וגם לעצמי אני נמנעת שמא מישהו יראה עקבות דמעות…
אני מרגישה שאני נמנעת להראות לאנשים את חולשותי והם מכירים רק את הצד החזק שבי..
לא יאמינו שגם אני נשברת לפעמים….
כשמדברים על משהו שקשור לרגש כל שהוא אני מתקפלת בתוכי ונשארת זקופה כלפי חוץ.
האנשים שסביבי חושבים שאני בן אדם ללא רגש ואני ממש לא כזאת אלא אני לא מעזה לבטא אותו…אני מבחינה בניואסים דקיקים שרבים לא שמים לב לכך..
מה אפשר לעשות כדי שאני אעז לפרוק יותר…?
אני אברך בן 26, נשוי + 2, לומד תורה כל היום. כל זמן פנוי שיש לי מהאשה והילדים, אוטומטית אני נשאב ללימוד, זה מעניין אותי ומושך אותי, וברוך ה' כמעט ואין לי בראש משהו אחר. הבעיה שלי היא עם התפילה.
אני הבת הקטנה במשפחה והרוב כבר נשואים נשארתי עם אח שגדול ממני בכמעט 8 שנים והוא גם לא הרבה בבית ההורים שלי כבר מבוגרים ואני מאד מפחדת שיקרה להם משהו חס וחלילה וכל פעם שהם יוצאים מהבית אני בלחץ שהם
שלום לכם , תודה על האתר הנפלא והמחזק הזה יש לי שאלה שמאד מפריע לי . אני מרגישה שאני עושה הרבה דברים לא כי אני באמת רוצה אלא כי ככה מקובל , כי אם לא אני יחשב לכזאת וכזאת .
אני בת יחידה בין בנים ויוצא לי הרבה להיות עם אמא שלי לדבר איתה וכו. ההורים שלי (סליחה שאני אמרת) אבל מאוד הרבה רבים מילולית. עד כדי שאמא שלי יכולה לפעמים להגיד ממש מילות גנאי על אבא שלי. מכיוון שאני
אני בן 26 והחיים שלי מלאים חוויות ברוך השם. רוב הזמן אני עסוק ושמח. אני מתחיל עם זה כיוון שחשוב לי להדגיש שאני לא במצב של דיכאון, וזה הבעיה שלי. כמובן שאני מודה על זה לקב"ה, אבל בחור במצבי, 'בשידוכים',
רציתי לשאול אני בן אדם שכל היום עצבני שום דבר לא טוב לי אני רק קצת נכנסת ללחץ ופשוט אין אותי לא כיף להיות לידי אני צועקת ולא נחמדה בכלל אני מרגישה שזה משהו בלי שליטה ואני נכנסת כרגע לשדוכים
אני כעת בגיל ה"שידוכים" ומוצאת את עצמי תוהה האם הדרך שבה התרגלתי לחשוב – שהאידיאל הוא להתחתן עם אברך, הוא נכון. ואפרט – אני שמה לב שבתורה כתוב שעל הבעל מופקד עול הפרנסה ולאישה יש תפקידים אחרים משלה ואני תוהה
שלום. אני נשואה 10 שנים ואמא לחמישה ילדים ב"ה ב"ה יש לי זוגיות מצוינת אנחנו אוהבים אחד את השני ואני מעריכה מאד את בעלי ב"ה זכיתי בבעל תלמיד חכם ומתמיד מאד הבעיה שלי היא הקונפליקטים שיש לי עם זה עם
שלום וברכה, קודם כל תודה רבה לכם. השאלה הזו מלווה אותי הרבה כי זה מאוד מעשי.שלום,אני בחורת סמינר בגיל 17 ורציתי לשאול, :אז ככה: אנחנו כיהודים מאמינים מאמינים כמובן שהכל משמיים ואין אדם נוקף אצבעו מלמטה אא"כ מכריזים עליו מלמעלה.
קודם כל תודה רבה לכם על המיזם האדיר הזה…. אני בחורה צעירה שמתחילה עכשיו את תקופת השידוכים בתקווה שהיא תגמר מהר בעז"ה, אבל תכלס לבנתיים כל הצעה שעולה אני מאוד מסוקרנת ושואלת את אמא שלי לפרטי פרטים והיא מספרת לי
השאלה אני אעלה כאן את פרטי הנקודות העיקריים, כי זו יותר משנת חיים מאשר שיתוף בסיפור. א. נושא לימוד תורה – מצעירותי ממש הייתה לי תחושה שהתפיסה שיש בני אדם שסבורים כמותה, שכל מי שלא לומד תורה הוא סוג ב'