ללכת לטיפול אפילו שאני לא רוצה בזה?

שלום אני בת 18 מתמודדת עם לחץ חברתי ,פחד שיעזבו אותי , שלא ירצו אותי , שלא רואים בי טוב .
ואני חייבת לציין שאני מאד אוהבת ומחוברת אל עצמי רואה את כל הדרך היפה שעשיתי ומעריכה מאד את כל המאמצים שאני עושה . ובכל זאת אני מפחדת .
אחרי שהלכתי לטיפול והסקתי וחשבתי הרבה , הסקתי מסקנות .
הבנתי שאף אדם בעולם ואף בת לא יכולה להועיל או להזיק לי , אף אחת לא יכולה אפילו לתת לי אהבה ובטח שלא למלאות אותי, רק הקב"ה יכול לתת לי כל מה שאני צריכה , אני בידיים הכי בטוחות ואוהבות שלו הוא תמיד ישלח לי את כל מה שאני צריכה , את כל הצרכים שלי , כל אחד חוץ מזה שהוא צריך לאהוב את עצמו צריך גם אהבה .וגם אני אבל אין לי מה לדאוג ה ישלח לי את זה וזה בכלל לא תלוי במי שעומד מולי , ואני יכולה להיות רגועה ובטוחה.
המסקנות האלה הרגיעו אותי מאד אמנם צריך לעבוד על להשריש אותם ולהאמין בהם חזק לנשום עמוק ולהירגע , אבל העיקרון ברור.
ואז דיברתי עם המחנכת שלי שיתפתי אותה בחוויות שעברתי , בנות שעזבו אותי , תחושת בדידות עמוקה , לילות שבכיתי חוסר הצלחה שלי בחברה וכו'
סיפרתי לה גם שאני מנסה לעבוד על הפחד שלי ואז היא אמרה שאני צריכה ללכת לטיפול , למרות שכבר הייתי .
היא טענה שבנאדם שחווה בדידות חזקה עד טראומה צריך לשחרר את החוויה והוא תמיד ירגיש תחושה של בור ריק שהחברה צריכה למלאות לו את החסר ועוד כל מיני דיבורים בסגנון .
וסוף סוף הנה השאלה , לא באלי ללכת לטיפול שבעתי מכך די והותר את רוב ההתקדמות שלי עשיתי בעצמי , את הפסיעות המשמעותיות.עכשיו אל המסקנות שכתבתי לפני זה הגעתי בערך לפני 2-3 חודשים , לוקח זמן לכל דבר לעבוד לא? ואני מרגישה שזאת באמת הצורה הנכונה והמרפאת להסתכל על החיים .לא באלי עכשיו ללכת למטפלת רגשית עד שאני יראה שהיא מתאימה לי ונתחבר ונתחיל תהליך ארוך ובכלל יש היום כל כל הרבה שיטות שגם נחשפתי אליהם בעבר שבעיני הם כל כל לא נכונות ולא מקדמות מי אמר שזה לא ידחוף אותי אחורה ?שורה תחתונה אני פשוט לא מעוניינת . וכמו שכתבתי בהתחלה אני עדיין מפחדת בחברה. אז מה חסר לי ? אולי זמן?

שואלת יקרה.

קראתי את מכתבך. והתחושה שהייתה לי היא שאת בחורה בוגרת, כנה, שלא מוותרת לעצמה ורוצה לחיות חיים טובים ומלאי משמעות וחיות פנימית.

אז ראשית, מייחלת עבורך לטוב הזה.

ושנית.

אשתף אותך בהתלבטות שלי.

מצד אחד, את מתארת שעברת תהליך, שאת יודעת לזהות את הבור שבליבך, את הפחד שמא יינטשו אותך, את מספרת על הקול החושש מצד אחד, ועל הקול שעונה לו: אני אהובה ע"י ריבון עולם, יש לי כל מה שאני צריכה בחיי. אני מוחזקת.

ועדיין את בחשש, אך חושבת שצריך לזה עוד קצת עבודה פנימית של הסתגלות.

הייתי עונה לך, את צודקת! נכון. טיפול מביא את האדם לזהות את הקושי לבודד את הקול המחליש ולהתחיל לייצר קול נגדי שמאזן.

אבל עדיין אני מרגישה שהבאת רק חלק מסיפורך האישי.

לא שמעתי על הטראומה שאת רומזת עליה בדברי המורה שלך.

לא כתבת מה גורם לך לחוות חרדה בעוצמה גבוהה מנטישה.

לא תיארת איך החרדה שלך כרגע? כמה היא משפיעה על חייך?

מה הרקע המשפחתי שלך? מדוע את חווה בדידות כזו עצומה?

כל השאלות האלו ועוד כמה. הן קריטיות כדי להבין היכן את נמצאת ומה הצורך שלך.

אני מרגישה שאת רק רומזת על דברים.

מבינה את ההתלבטות שלך כמה לשתף ובאיזו מסגרת בטוח לך לספר.

אני רואה את היכולת שלך לבחון כל פעם מחדש את האמון שלך באנשים ובמקומות. את שואלת כל הזמן את עצמך: כמה האדם, המקום, הזה מספיק נאמן לי כדי שאניח את ליבי שם?

ומסתבר שחייך לימדו אותך להיזהר מאד מצד אחד ומהצד השני את כמהה לקשר עמוק ומיטיב.

טיפול, כשהוא מקצועי אצל אשת מקצוע(וחשוב להקפיד לשאול את המטפלת האם יש לה תואר שני מוסמך ולא להתפשר על שום דבר אחר!!) הוא מקום בטוח להניח את ההתלבטויות הכאב והקושי בלי חשש מדחיה או שיפוט.

אני מבינה שיש לך היסטוריה מורכבת עם עולם הטיפול. זה מצער מאד.

אבל זה יכול רק להבהיר לך כמה חשוב לברר על זהותה המקצועית של המטפלת.

האם אני חושבת שאת זקוקה לטיפול?

לא אדע.

אוכל רק לשאול אותך האם את רוצה לחוות קשר מיטיב ומחזיק כדי להמשיך ולהתקדם במסע חייך.

ויכול מאד להיות שתעני, כן. אני רוצה ואחפש למרות החשש שלי מיצירת קשר.

או שתאמרי אני כ"כ חוששת מיצירת קשר חדש, ולכן אדחה את הטיפול.

שתי התשובות מובנות לי מאד, הן מספרות את הצורך הגדול שלך לקשר

ואת החשש הגדול שלך מפגיעה וחוסר אמון.

אלו הם שני הקולות ששמעתי במכתבך.

זאת ההתלבטות.

מבינה את ההתלבטות ומאמינה שלאט לאט תמצאי בתוכך כוחות לנסות שוב ליצור קשר עם דמות אמינה ומיטיבה שתסייע לך להאמין שקשר יכול להיות מיטיב ולא פוגע.

כי אם חווית פגיעה בתוך מערכת יחסים קרובה.

את תצטרכי לאט לאט לבנות שוב מערכת יחסים קרובה שאפשר לחוות בה תיקון לפגיעה שחווית בחייך.

זה קשה, זה מאתגר. אבל בסוף זה מרפא ובונה.

מאחלת לך שתמצאי בתוכך את הכוחות להתחיל שוב מסע חדש ובונה.

בהצלחה

אסתי ק.