שלום! כבר 5 שנים שיש לי שאלות על החיים.
בעיקר על האם יש אליקים או אין, למה יש רע בעולם, ולמה הגענו לעולם.
אני אדם שמח ואופטימי באופי אבל מרגישה שהעולם מלא בקשיים ואסונות ושואלת את עצמי איך זה הגיוני שיש אלוהים שברא עולם כזה… השאלות האלה לא מרפות. ניסיתי כדורים, פסיכולוגים, cbt, אבל בסוף זה שאלות של עומק שבאמת מחפשת תשובה אמיתית. לא יודעת איפה לחפש ואני כבר מיואשת. אשמח לעזרה!
בס"ד
שלום, שואלת יקרה.
ממש סליחה על האיחור בתשובה. השאלות שלך חשובות וטובות מאוד, וראוי לענות עליהן בתשומת לב רבה.
יפה מאוד שאת שואלת את עצמך את השאלות האלה. לפעמים אנשים חיים על מצב כמעט אוטומטי, ויכולים להעביר חיים שלמים בלי לשאול את עצמם את השאלות הכי חשובות של החיים. זה קשה כשהשאלות האלה לא מרפות. אבל מצד שני, הן באמת השאלות הכי חשובות והדברים הכי חשובים שאדם צריך לברר לעצמו בחיים. הרי אנחנו משקיעים כל כך הרבה זמן, מחשבה ואנרגיה על כל מני דברים בחיים. לא היה ראוי שלפני כל ההשקעה הענקית הזאת נחשוב ונסדר לעצמנו- על מה אנחנו משקיעים?… את בטח לא מכירה הרבה אנשים שבחרו במקצוע כלשהו בלי לחשוב על זה ובלי לבדוק עם עצמם את האפשרויות השונות… וכמה זמן ומחשבה (ובירורים) משקיעים כדי להחליט עם מי להתחתן?… ולעומת זאת, כמה זמן אנשים משקיעים על השאלה: "בשביל מה אני חי?" או "למה העולם נראה ככה?" או "מה התפקיד שלי פה?", כשהן שאלות הרבה יותר בסיסיות ומהותיות…
אז אשרייך באמת שהשאלות האלה "מטרידות" אותך ולא מרפות.
וכך כותב על זה הרמח"ל בספרו מסילת ישרים: "יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו, ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו" (פרק א').
כלומר לפי הרמח"ל השאלות שלך הן הכי יקרות שיש. אלא שאיכשהו, בתקופות שהולכות לנו על מי מנוחות אנחנו לפעמים שוקעים בשגרת החיים ונוטים לשכוח את שאלות המהות. אבל בזמני משבר או קושי פתאום הן מתעוררות בנו שוב. ובוודאי שהתקופה הקשה הזאת בעם ישראל מאוד מעוררת שאלות אצל כולנו ומעוררת אותנו לשאול את עצמנו שוב מה המהלך כאן ומה החלק שלי בו.
את צודקת שאם לשאלות האלה אין תשובה, כלומר שבאמת אין משמעות לחיים או שהרע הוא מקרי או הכל כאן סתמי, אז השאלות האלה באמת טורדניות מאוד והיינו מעדיפים שלעולם לא יעלו לנו. כמו שהן לא עולות לאף בעל חיים. את חושבת שיש איזשהו אריה או אפילו קוף שפעם שאלו את עצמם – "מה משמעות החיים שלי?" "למה נברא העולם הזה?" ואפילו "למה אני סובל כ"כ הרבה"? רק לאדם יש את היצר הזה. ואם היצר הזה מתבסס על כך שלהכל יש משמעות אז הוא היצר הכי טוב בעולם. ואם הוא קיים אף על פי שאין משמעות לכלום, אז הוא יצר הרסני ומטריד שהלוואי שהיינו מצליחים להפטר ממנו. ואכן הרבה אנשים מנסים… הרבה מתעשיית הבידור והבילוי מבוססת לדעתי על זה שאדם רוצה לברוח מהשאלות הקשות של החיים, שמא יצטרך להתאמת עם המחשבה שאולי אין שום משמעות לכלום.
אבל החדשות הטובות הן, שאם נגיע לתובנות משמעותיות, הן תובנות שילוו אותנו תמיד ויתנו לנו כח לעבור אפילו תקופות יותר מאתגרות.
וכבר היה מי שאמר: "מי שיש לו איזה 'למה' שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך". ד"ר ויקטור פרנקל, פסיכיאטר יהודי מוינא, שעבר את אימי השואה על בשרו, משתף בסיפרו "האדם מחפש משמעות" את דרך הטיפול שהוא יצר על הבסיס הזה: לוגותרפיה. הלוגותרפיה היא תאוריה שמבינה שהאדם צריך ומחפש משמעות בחייו.
את כותבת שניסית דרכים פסיכולוגיות ופסיכיאטריות כדי לטפל ב"בעיה" של השאלות הטורדניות האלה. אבל כמו שכתבת בעצמך שהבנת- "בסוף זה שאלות של עומק שבאמת מחפשת תשובה אמיתית." ויקטור פרנקל כותב שהשאלות על משמעות החיים הן אינן שאלות מתחום הנפש, שבתחום הזה עוסקות הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, אלא מתחום הרוח. וכך הוא כותב בעמ' 125 בספרו "דאגתו של אדם, ואף יאושו, על מידת כדאיותם של החיים הם מצוקה רוחנית אך בשום פנים ואופן אינם מחלה נפשית".
כך שאני חושבת שצריך לכוון את החיפוש שלך למקום שאליו הוא מיועד- אל התחום הרוחני.
את שואלת כמה שאלות, וזה ממש טוב שיש לך מן מסלול חיפוש כבר מסומן. את שואלת אם יש אלוקים או אין, ואם יש אז איך יכול להיות שיש רע בעולם? וגם למה הגענו לעולם.
אנסה לענות לך מהידיעות שלי וממה שלמדתי. אבל אני חושבת שגם אחרי שתקראי, חלק מהדברים אולי לא יתיישבו על ליבך. כי אני חושבת שצריך זמן ומחשבה כדי ליישב את הדברים על הלב. אולי צריך לדבר עליהם יותר, ולבחון כל שלב בפני עצמו. אבל כן אתן לך כיוון ראשוני ואז תוכלי להמשיך את המסע שלך הלאה בעזרת ה'.
- יש בריאה – סימן שיש בורא. הרמח"ל כותב בדרך ה' (חלק א', פרק ראשון לקראת הסוף) "אי אפשר על כל פנים שלא ימצא מצוי אחד, משולל מכל הטבע…. שיהיה הוא הסיבה האמיתית לכל הנמצאות… כי זולת זה, מציאות הנמצאות שאנו רואים, והתמדתם, היה בלתי אפשרי".
אנסה להסביר לך את הבנתי בזה:
כשאנחנו מסתכלים מסביבנו אנחנו רואים עולם מתפקד, מלא בהמון דברים, ויצורים חיים. עולם שנשלט תחת חוקי טבע מסודרים.
הבריאה מעידה על כך שדבר קדם לה. היא מתוחכמת, חכמה מאוד והרמונית ולכן היא מעידה על יוצר מתכנן, חכם.
- הבריאה מעידה על חכמת הבורא וטובו. בנוסף, הבריאה מעידה על כך שהחכמה של מי שיצר את המציאות גדולה בהרבה מחכמת אדם ואנחנו לא נצליח להשיג אותה, כל שכן את יוצרה. וכך אומר הרמב"ם (הלכות יסודי התורה, פרק ב', הלכה ב'): "בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ–מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול…. וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות".
הטוב שבבריאה וודאי רב הרבה יותר על הרע. הטבע הוא מאוד הרמוני, מאוד יפה. יש הרבה מאוד צבעים יפים וטעמים נעימים ועוד דברים שגורמים לאדם להרגיש טוב והנאה. על כל אדם חולה יש הרבה מאוד אנשים בריאים שלא חושבים אפילו על בעיות בריאות. על כל אדם שאין לו ילדים יש הרבה מאוד שיש להם וככה הלאה. בחייו של כל אדם רב הטוב על הרע.
את צודקת שכל האסונות שאנחנו רואים סביבנו וכל הרוע נראים לנו סותרים לגמרי את מציאותו של בורא טוב, שמשגיח בכל רגע ורגע. לכן את הרע נצטרך להסביר, למה הוא נברא ומה תפקידו. אבל לא יכול להיות שזה שיש רע בעולם זה ישלול את זה שיש אלוקים טוב ושלם. כי כמו שאמרנו קודם, כשאנחנו רואים את הבריאה אנחנו מבינים שמישהו ברא אותה. וכדברים ששמעתי בשם הרב זילברמן "וכי כיוון שאתה לא מבין למה היתה שואה, תניח שהעולם נוצר במקרה?".
אבל באמת עצם זה שיש רע בעולם נראה סותר את טוב אלוקים או את השגחתו, ולכן מוסבר בדעת תבונות לרמח"ל (חלק ראשון, אות קי"ח), "אמנם ברצותו יתברך לחדש מציאות הרע, שהוא ההיפך לשלמותו יתברך ממש, כמו שבארנו, שבהיותו רק מסתיר פניו ולא מאיר אותם כלל, יוולד מזה הוויית ההפסדים ממש, וברא משחית לחבל", כלומר שהקב"ה הוא וודאי זה שברא את הרע אבל הרע נראה כסותר את מציאות טובו ולכן הקב"ה מתעלם ממנו העלם גמור. ועל זה נאמר "אין הקדוש ברוך הוא מייחד שמו על הרעה" (בראשית רבה, פרק ג').
אז אם ככה למה נברא הרע? מה תפקידו?
זה קשור לשאלה השנייה שלך, שהיא "למה הגענו לעולם?"
אז כדי לענות על שאלות גדולות כאלה, כמו שאמרתי צריך ללמוד יותר בנחת ובמתינות. אבל את מפת הדברים אוכל לתת לך כאן לפי דברי הרמח"ל בספרים דרך ה' ובדעת תבונות לפי הבנתי.
- תכלית העולם – להיטיב לאדם. כיוון שהקב"ה הוא הטוב השלם אז אם הוא ברא עולם הוא בראו רק כדי להיטיב.
אלא שההטבה השלמה ביותר היא הטבה שאדם שותף לה, כלומר קונה אותה בזכות מעשיו. הטבה שניתנת לאדם לא במקרה אלא במה שהוא בעצמו בחר בטוב. הטבה שאדם נקרא שהוא "בעל הטוב".
- הרע נברא לצורך הבחירה החופשית. לצורך כך האדם, שלא כשאר היצורים, צריך לקבל בחירה חופשית. כלומר, שלא כמוהם, שהם עושים הכל כאינסטינקטים, הוא יוכל לבחור בחירה אמיתית בין שתי אפשרויות שקולות: טוב ורע. וכשהוא יבחר בטוב מתוך שתי האפשרויות אז הוא יהיה שלו באמת.
- האדם יכול לחזק את שליטת הטוב או הרע בעולם. דבר נוסף שצריך לדעת הוא שכשאדם בוחר בטוב הוא מגביר את הטוב בעולם, נותן כוח לטוב ולשפע בעולם. וכשאדם בוחר ברע הוא מגביר את הרע בעולם, ונותן שליטה לכוחות רעים ולפורענויות לצאת לפועל.
כשהרע נברא ע"י הקב"ה הוא נברא רק כפוטנציאל. אבל תיאורתית הרע עצמו לא היה חייב לצאת מהכח אל הפועל לעולם. הוא היה קיים כאפשרות, אבל אם אדם הראשון לא היה בוחר בו, אז הוא לא היה מקבל שליטה.
הרע שאנחנו רואים היום בעולם הוא לא הרע הפוטנציאלי שנברא אלא הרע שכבר קיבל הרבה שליטה בעולם בעקבות בחירתו הרעה של אדם הראשון, ואחריו עם ישראל בדורות שחטאו ועד היום.
- ייסורים מכפרים מהבחירות הרעות. כיוון שהרע הוא רק בתפקיד זמני בעולם, בסוף הוא צריך להעלם. אלא שהדרך שלו להעלם אחרי שקיבל שליטה הוא לגרום לייסורים לאדם חלילה. כשהרע גורם לייסורים, משתחררת שליטתו והוא נגמר.
- בחבלי משיח עלולים להיות ייסורים. כיוון שאנחנו כבר בסוף האלף השישי, עם ישראל צריך להגאל בקרוב מאוד בע"ה, וכיוון שאין הרבה זמן "להחזיר חובות" ולפצות על כל הפערים בבחירות הרעות שנעשו, אז בשלב הזה של ההיסטוריה אומרים לנו חז"ל מראש, שיהיו ייסורים. ייסורים אלה נקראים "חבלי משיח". חבלי משיח הם כמו חבלי הלידה, הכאבים שיש בזמן הלידה רגע לפני שהחיים החדשים מתחילים.
ברוך ה' אנחנו נמצאים בשלב כזה שעם ישראל צריך כבר לקבל את הקומה הרוחנית שלו. כבר היה קיבוץ גלויות, כבר עלינו מכל העולם לארץ ישראל ב"ה. הארץ נותנת פריה. אנחנו כבר ברשות עצמנו ולא בין הגויים. עכשיו הגיע הזמן שלנו להתקדם ולהיות עם רוחני, קדוש שיש לו קשר ישיר עם ה', כמו שהיה בימים עברו ויותר מזה. ואם אנחנו עדיין לא מוכנים לכך מצד הכרתנו ובחירותינו הטובות, אז חלק מהתפקיד של הרע שהתגבר הוא לגרום לנו להיות ראויים בזכות הייסורים. אנחנו כמובן לא מייחלים לזה ולא רוצים את זה ואנחנו מתפללים תמיד שהגאולה תהיה ברחמים גדולים. אבל מצד שני, גם אם רואים ייסורים, אנחנו צריכים לדעת שהם תחת שליטת הטוב ותפקידם להביא אותנו אל הטוב השלם. בדיוק כמו שאישה שיש לה צירי לידה, היא מרגישה את הכאב טוב מאוד, אבל היא יודעת שהוא יוביל אותה ללידה של חיים חדשים.
אמרנו הרבה דברים בבת אחת. כל משפט או שניים כאן צריך וראוי להסביר בכמה שיעורים. אני ממליצה לך לשמוע שיעורים של הרב אריה שפירא מקול הלשון על דרך ה' לרמח"ל. תוכלי גם לנסות לקרוא בעצמך את דרך ה' ואח"כ את דעת תבונות. אבל יותר טוב בשיעורים. ונסי גם לחפש שיעורים של הרב יוני אליצור (מרצה בארגון נפש יהודי) על משמעות החיים.
ודבר אחרון, אני שוקלת לפתוח בבית שלי בבית וגן בירושלים בע"ה קבוצת בנות לשיעורים או דיונים על הנושאים האלה בע"ה. אם תרצי, כתבי לי במייל ואם זה ייפתח אוכל להזמין אותך.
השאלות שלך טובות מאוד ויכולות להוביל אותך למסע מאוד מיוחד. אם תבחרי להמשיך בו אני בטוחה שתגיעי לתובנות משמעותיות ולחיים של עומק והתבוננות. ישר כח על האומץ לשאול ולהישאר בשאלות.
בהצלחה רבה במסע בע"ה.
נעה עינב.
