אני אברך מוערך ונופל באינטרנט

שלום לאירגון ישיחנה
הסיפור היה ככה לפני שנתיים נחשפתי לאינטרנט גרוע ומאז כל כמה זמן פעם אחד בשבוע פעם בחודש תלוי לפי הזמנים לכל מכשיר שיש לו אינטרנט כדי לצפות בתוכן האסור ומזיק לגוף ולנשמה. ולציין אני אברך כולל שלומד 3 סדרים ומוערך לאברך מאוד חשוב בעיני הסביבה (גם אני לא מאמין על עצמי) למעשה זה הורס אותי אף אחד בעולם אין יודע מכל אני יכול פשוט באמצע לאכול ללמוד להתפלל עולה לי רצונות ללכת לשכור מחשב וכוי'
מה אתם עם ניסיון יכולים להוציא אותי בעזרת השם ע"פ התורה ושלא יעלה לי רצון לדברים ושלא יבלבל לי עוד בעזרת השם
תודה

שלום לך אברך יקר ונכבד
ראשית יישר כח על הפנייה שלך. היית יכול בקלות להגיע למקום של הדחקה והתעלמות, ואתה בחרת להתמודד ואף לפנות אלינו לעצה. ועל זאת אני מלא הערכה.
ההתמודדות שלך אופיינית למציאות של דורנו, כאשר האינטרנט מזמן לפתחנו נסיונות שלא היו לאבותינו מאז בריאת העולם… בעבר, אם אדם היה רוצה לספק את היצר והרצונות שעולים בו, היה עליו לטרוח הרבה, וגם לפעמים להתבזות, וכולי האי ואולי. היום הוא בקלות מגיע לכל התכנים הללו. יתרה מזו, בעבר אדם שחי בחברה שומרת תורה ומצוות, לא היתה לו סיבה להתעורר עד כדי כך ביצר הרע. ואילו כיום, גם אדם צדיק ות"ח, יתכן שנחשף בטעות לתכנים גרועים, ואז הוא נכנס לתוך המערבולת הזו, מבלי שחפץ בה בכלל מלכתחילה.
א.
אני מבקש להתייחס לתחושה הפנימית שלך. כתבת שמצד אחד אתה אברך חשוב ומוערך, ומצד שני יש לך את הנפילות הללו. כמובן שנוצרת מכך תחושה סותרת מבלבלת וקשה.
אני רוצה לומר לך, שבאמת אין מקום לתחושה הזאת. מה שקורה לך הוא סוג של הסתבכות סביב הדבר הזה, שאחרי שזה קרה פעם ראשונה, מאז אתה חוזר לכך מדי פעם, שוב ושוב. וצריך אתה לדעת: אין באמת קשר בין מה שמתרחש בנושא הזה ובין הקומה הכללית שלך. אני מרשה לעצמי "לנחש" שבאופן כללי אתה לא חווה ירידה רוחנית וכשלונות בעבירות אחרות. אין זאת אלא שיש כמין "חדר" קטן שבו קיים המעגל השלילי הזה, וחוץ מזה, אתה חי בעולם אחר יפה ומרומם של תורה ועבודה, הרבה מעל רוב רובם של בני האדם.
כדאי להפנים את הדברים, שיש כזה דבר שאדם נגרר לתוך איזה מעגל קסמים שלוקח אותו שבי בתוכו, ואין בזה סתירה לכך שהמצב הרוחני הכללי שלו מעולה, והוא עומד בהרבה נסיונות אחרים בהצלחה רבה. חוץ מהתחום הזה שמאחר והוא נכנס לשם, קשה לו מאד לצאת.
צריך להבין שיותר ממה שיש כאן "יצר הרע", ו"תאוות", יש כאן סוג של מעגל פסיכולוגי שאתה נגררת אליו.
אני לא אומר שאתה לא יכול להפסיק. אני לא נכנס לנושא הזה. יתכן שאתה יכול, ויתכן שבנקודה זו אתה לא יכול. אני לא יודע וזה לא חשוב לי בשביל מה שאני רוצה לומר לך.
מה שחשוב לי להבהיר לך, הוא את הנקודה הזאת שתירגע ותבין שנכון שאתה נכשל בנקודה הזו, אבל ברגע שאתה יוצא מה"חדר" הזה, אתה יכול לעבוד את ה' בשמחה ובטוב לבב.
התופעה הזו של המחשבות שעולות לך תוך כדי האכילה והלימוד והתפילה – ללכת ולשכור מחשב וכו', חלק גדול מהסיבה שהמחשבות האלה עולות, הן לא בגלל שאתה רוצה "להנות", כי הרי ידוע לך שאתה בסופו של דבר סובל מזה, אלא זה מסוג המחשבות הכפייתיות, שנובעות ממעגל פסיכולוגי. מה שמזין את המחשבות האלה הוא תחושת המצוקה של הסתירה בין הפעולות הללו ובין הרמה הרוחנית והתורנית הגבוהה שלך.
אני אסביר. זה עובד ככה: כיון שאני מרגיש את הסתירה הפנימית שבתוכי, ואת המצוקה שזה מביא לנפש שלי, נוצר רצון לחזור ולעשות את זה כדי להוכיח לעצמי (באופן בלתי מודע כמובן), שבאמת אין כאן סתירה, כי עובדה שאני הולך לעשות את זה. אבל כשאני עושה, שוב נוצרת המצוקה ותחושת הסתירה, ומזה באות מחשבות חדשות, וחוזר חלילה.
כך שברגע שנבין שבעצם אני אדם ברמה רוחנית גבוהה, ומצליח באופן יפה מאד בשטחים נרחבים בעבודת ה' שלי – למשל בהימנעות מלשון הרע, ובהשקעת עצמי בעמל התורה, ולקום לתפילה, ולעזור בבית ולהיות נחמד לאחרים וכו' וכו' – וזה שאני נכשל בתחום מסוים בעקבות שנשאבתי למעגל מסוים שאני תקוע בו, אינו קובע על הרמה הכללית שלי, ברגע שאני אבין את זה ואפנים את זה, ממילא ייחלשו המחשבות הנ"ל.
אם כן, אני מסכם שלגופן של דברים, לדעתי מה שמוטל עליך לעשות בנקודת זמן זו, היא להתבונן בנקודה הנ"ל, ולהבין שאין מקום לתחושת התסכול הכללית ולרגשות של "וכל זה איננו שווה לי", חס ושלום! חס וחלילה! אתה אדם צדיק ותלמיד חכם, וזה שאתה נכשל, צריך לטפל בזה, אבל בראש ובראשונה צריך לנטרל את התחושה שהיצר-הרע מומחה גדול בלהכניס לנו ללב, שהבעיה הזו תאפיל על כל דבר טוב שיש בי, וזו טעות גמורה ומוחלטת. זה ממש לא נכון. ברגע שנשתחרר מתחושת הסתירה הפנימית שמוציאה לי את החשק מכל דבר טוב שאני עושה, ברגע שאני אשתחרר, יהיה לי את היישוב דעת, ואת הרוגע הפנימי לקחת את הכשלון הזה בפרופורציה הנכונה, לא להבהל מזה, אלא לגשת ברוגע ולעשות את הגדרים הנכונים שיסייעו לי לברוח מהנסיון, ולמלא את עצמי בתוכן רוחני ובעשייה חיובית (ואולי גם בעשייה גשמית כמו התעמלות ותחביבים שונים שימלאו את הנפש). יש הרבה מה להציע. אבל קודם כל הדבר הראשון הוא לבטל את המחשבות שהורסות אותנו מבפנים ולא משאירות לנו כח להתמודד עם הדבר באופן נכון ומושכל.
בטוחני ששינוי הגישה הפנימית, יסייע לך מאד. כך גם שמעתי מבעלי מקצוע שיש להם נסיון רב בתחום זה.
ב.
חלק נוסף שאפשר להציע הוא: בכל נפילה או משבר שיש לאדם בחיים, הוא יכול להשתמש בכך כמנוף להתחדשות ולצמיחה. גם בסוג הדברים שאתה עובר, תוכל לקחת זאת כמין "בת קול" משמים שקוראת לך להתחדש בתורתך, לסלול דרכים בלימוד, אולי להתחיל לכתוב ספר, או למסור שיעורים, או לברר לעצמך איזה חלק בתורה אתה נמשך אליו ומוצא בו טעם והארה. אפשר גם לחפש מורה דרך רוחני, כמו להתקרב למשפיע שאתה מרגיש שהוא מדבר אל פנימיותך, ללמוד איזה ספר מוסר או חסידות, לבד או בחברותא. אפשר להציע המון דברים. העיקרון הוא לקחת את ה"משבר" ואת ה"נסיון", בתור קריאה להתעלות. לומר ליצר הרע: אני דוקא ודוקא אחפש להתעלות ולהתחדש בעבודת ה'.
הנפש שלך צמאה! תן לה מים חיים. ה"מלומדה" שוחק אותנו. למרות שאנחנו עושים דברים טובים, לומדים תורה כל היום, מגדלים משפחה לתורה ומצוות, עסוקים בפרנסתם, וכו' וכו', יש שלב שבו אנחנו נכנסים ל"טייס אוטומטי", ואז הנפש והנשמה לא מסופקת, זה יכול לגרום לחיפוש במקומות אחרים. כאשר אנחנו נותנים לנשמה שלנו התחדשות בעבודת ה'.

אני מאחל לך כל טוב אברך יקר ונפלא
שמחזיק את העולם בתורתו ועבודתו!
אל יירך לבבך, אל תירא ואל תחת,
אתה מלא וגדוש בתורה עבודה וגמילות חסדים
וזאת קומתך האמיתית, כלפי שמיא וכלפי עצמך והסובבים אותך.
כאשר תפנים את גדולתך, גם תוך כדי זה שיש "חדר" שבו אתה נגרר למשהו שלילי, אותו כשלון הוא היוצא דופן ושאר כל הדברים הנפלאים שבך הם הם קובעי אישיותך ודרכך בחיים.
וזה האור הנפלא שלך בעולם. אל תתן ליצר לקחת לך את מה שיש לך. אל תתן לו לזרוק עליך בוץ. זה לא הוגן וזה לא נכון. עוד תראה שבע"ה אתה תנצח ובגדול.
קח את ההזדמנות הזאת להתחדשות ורעננות. אל תשמע לקול שלוחש לך באוזן שאינך ראוי. אתה ראוי גם ראוי לעלות ולהתעלות, ולהגיע לשטחים חדשים בתורה, תפילה וגמילות חסדים. ולהרוות בכך את הנפש הצמאה לקרבת ה'.
המעריך אותך עד מאד
ישי