בתקופה האחרונה מאז הפיגועים יש לי כל הזמן מחשבות על פיגועים ודימיונות מה קורה כאשר אצא מהבית אז ….
אני ברחוב ולאן בורחים אם חס וחלילה יש פיגוע,
ככה מלא ממללאא מחשבות ודמיונות ולפעמים מגיעים גם צמרמורות קור ולחץ
אני לא מסוגלת עם זה. אני אמא לילד ומאז הפחד שלי רק גדל.
יש לפעמים רגעים שבא לי לבכות ויש ימים שבאמת לא רק שאלי לבכות הבכי גם יוצא,
אנא אם יש לכם איך לעזור לי לצאת מזה אני יודה מאד
או ייעוץ מה אפשר לעשות
תודה ושוב תודה
שלום לך אשה יקרה,
את שואלת מה עושים עם הפחד, איך לצאת מהבכי, הדמיונות והחרדות.
אני רוצה לרגע לעזור לך לראות עוד זוית שאולי לא חשבת עליה:
אם יש פחד-
סימן שיש מה להפסיד.
אם יש מה להפסיד-
סימן שכעת את עשירה.
אני שומעת שאת אמא, איזה עושר זה!!!
כמה היית משלמת אם כדי לקבל את האוצר הזה היית צריכה לשלם?
זה כל כך לא מובן מאליו. מתנת האמהות. אבל כבני אדם- אנחנו יודעים להעריך כשאין.
כמה היית משלמת על היכולת לראות, אם זה היה תלוי בממון?
וזה בדיוק הצד השני של המטבע שאני מציעה לך לא רק לראות, אלא גם לטפח.
את מבינה?
במקום להיות בדאגה על מה שאת עלולה להפסיד ומה עלול לקרות,
את מוזמנת להעריך ולהנות מכל מה שיש בכל רגע,
כי זה לא מובן מאליו.
יקירה,
עוד לפני שאת אמא לילד או ילדה קטנים הזקוקים לך ולקשר איתך,
יש לך את הרגשות שהם ממש כמו ילדים קטנים שזקוקים לקשר, הבנה וחיבוק. הרגשות הם לא את.
את לא הרגשות.
יש בך מהות גבוהה יותר מכל זה, מהות שמתבוננת ורואה, מהות שיש לה פרספקטיבה, אהבה, שלווה, סבלנות, ביטחון,
ועוד תכונות שיונקות מהיותה המשך של אור אלוקי.
כשאת שמה לב לתחושות גוף שמביעות רגש,
קחי לך נשימה, תוציאי אויר לאט (הוצאה איטית מרגיעה את המערכת)
שימי לב לרגשות ולתחושות.
שימת הלב הזו, היא כמו אמא שרואה אבל לא מתערבבת עם הילד שלה. משם אפשר לטפל בהם
לשאול, לברר למה הם זקוקים כעת.
ואז תוכלי לתת להם באהבה את המילים הטובות, החיבוק, הנשימה, היציאה החוצה, וכל מה שהם זקוקים.
הברכה הראשונה והעקרית בתפילת העמידה חותמת במילים "ומביא גואל"
אם תעצרי רגע להתבונן, המילים אינן "יביא גואל" אלא בלשון הווה.
בכל פסיעה, בכל רגע,
הוא מביא גאולה. אין שום ארוע שחורג מהתכנית הזו,
והחלק שלך- הוא לחיות את כל רגעייך במלואם.
בפרשת השבוע "בהר", הכלי יקר מתמקד על המילים במצוות יובל "וספרת לך"
– לטובתך ולהנאתך, שיהיו כל ימיך ברוחניות, ואז הם יהיו שייכים לך.
הבחירה של הרגע הזה, הטיפול באהבה בילדים שבתוכך ושסביבך-
גם ירגיע אותך, כי את עושה את הנכון לעכשיו
וגם ישאר איתך כאור נצחי.
מאחלת שבת שלום ומנוחה,
ושיהיו כל ימייך בעשייה שיש בה שלווה.
שפרה
