ישיחנה שלום! רציתי לשאול…. איך מתמודדים עם מחשבות לא טובות בענייני קדושה, אמנם אני נשוי ויש לי אישה טובה ויש לנו חיי זוגיות מצונים ועל אף זאת אני עדיין מוטרד ממחשבות שיש בהם בעיות בקדושה, איך אפשר להתפטר מכל זה?
שלום לך שואל יקר!
קראתי את פנייתך הקצרה ונראה שהמילים קצרות אך התוכן רב. הזעקה שיוצאת מהשורות הקצרות שכתבת, משקפת תחושתם של גברים רבים בעיקר בגיל הצעיר, בנושא שאולי הוא הכי מטריד גברים בגילך. אז תחילה רוצה להודות לך על שהיית "פה" לרבים המנסים להתמודד ואינם מעזים לפנות.
הקב"ה ברא את האדם עם יצר טבעי בנושא המיני, וזאת כדי שהעולם יוכל להמשיך ולהתקיים. חז"ל מספרים (סנהדרין, ס"ג, ב') על כך שלאחר שביטלו יצר הרע של עבודה זרה, ניסו חכמים "לעוור את עיניו" של יצר העריות, כלומר להחליש את כוחו, ולמחרת אפילו התרנגולים לא הטילו ביצים. כלומר, כל כח ההולדה וההמשכיות של העולם תלוי ביצר זה, ועל כן אך טבעי שהוא יהיה חלק מאיתנו, חלק מגופנו ותחושותינו, וילווה אותנו לאורך כל החיים.
יחד עם זאת, רבים אינם יודעים להתמודד עם התחושות והרגשות שיוצר יצר זה. בפרט שבזמנינו חולפות שנים רבות בין הרגע שמופיע יצר זה אצל הבחור (תחילת גיל ההתבגרות) ועד הרגע בו הוא נישא ויכול "לממש" יצר זה בהיתר, שנים שבהן במרבית המקרים אין הבחור מקבל הדרכה נאותה וידע נכון על מהותו של כח זה וכיצד ניתן להשתמש בו. על כן תחילת השימוש בכח תאווה זו נעשה פעמים רבות בצורה שאינה חיובית, הגירויים המלווים אותו הנם שליליים, וכך כח ההרגל מוסיף וגורם לאדם לשימושים שליליים בתאווה זו לאורך כל חייו. לא בכדי כתבו חכמים (קידושין ל') שיש להינשא בגיל צעיר, כדי שאדם יוכל להמשיך בלב שקט לעסוק בתורה כאשר יש לו כבר "בית", כלומר אשה.
לא בכדי קראו חז"ל לשכבת הזרע של האדם "כח גברא". יעקב אבינו גם הוא מברך את ראובן ואומר "אתה ראשית אוני", כלומר, ראשית הכח שלי. יעקב השתמש בזרעו אך ורק למטרות ההולדה, ועל כן בנו הראשון הינו "ראשית כחו". קשה לנו לחשוב על עצמנו במדרגתו של יעקב אבינו או אפילו מתקרבים למדרגה זו, אך חשוב להבין מהדברים כי כח זה ניתן לנו למטרה מסוימת, וככל שנרבה להשתמש בו למטרות אחרות, הרי ש"כוחנו יכלה".
דבר נוסף שחז"ל אומרים על תאווה זו, על הפסוק שכתוב בפרשת שלח, "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". אומרים חז"ל (עבודה זרה, כ"ח, ב'), ש"העין רואה, הלב חומד וכלי המעשה גומרים". כלומר תאווה זו משותפת לכמה איברים – היא מתחילה מהעין, אותו איבר בגופנו האחראי על ראיה הוא זה שמכניס את החשק, משם "הלב חומד", כלומר מתעורר היצר ומתגברת התאווה, וסופה של תאווה זו בכך שכלי המעשה גומרים, בדרך כלל בעבירה. מכך אנו למדים, שזה טבעי והגיוני שכל אדם מתמודד עם מחשבות לא רצויות. כבר העידו חז"ל שהרהורי עבירה הם מהדברים שקורים לכל אדם כל יום, אך למרות זאת הם מוגדרים כ"קשים מעבירה". המשאלה שביום מן הימים היצר יעזוב אותי ואקום בוקר אחד בלעדיו, היא משאלת לב בסיסית של כל יהודי. על כן גם האכזבה כשזה לא קורה, לעיתים גם לאחר הנישואין, היא גדולה.
אז מה עושים עם זה?
כיצד מתמודדים עם תאווה שמצד אחד נוצרה לדבר חיובי וממשיכה לבעוט בתוכנו, ומצד שני שימושיה שלא לצורך מוגדרים ע"י חז"ל כ"חמורים"?
החדשות הטובות הן, שיש דרכי התמודדות והם קלים משחשבת. עם מעט שינוי הרגלים ניתן לנקות את הראש לחשיבה חיובית, גם אם לא באופן מוחלט.
הפתרון הבסיסי למחשבות, לכל אחד גם לרווק, לא לחשוב ולהתעסק יותר מדי עם הנושא. חלק ניכר מההתמודדות זה סביב המחשבה מה יהיה פעם הבאה כשחס ושלום אכשל שוב במחשבות הללו. המחשבה על המחשבה היא זו המציפה כל הזמן את הנושא, אינה נותנת מנוח ובסוף גם גורמת לאדם לחשוב על זה כל הזמן ולהגיע לעבירה. החשש שמא בצעד הבא שאעשה אכשל, אם זה ברחוב מול מסך המחשב, בחיק המשפחה או בהליכה ברחוב פרוץ בימי הקיץ, גורמת לנו לעסוק בכך שוב ושוב וכך אנו ממשיכים להיכשל. העסקת הראש בנושאים אחרים כאשר עולים המחשבות הללו, הינה מניעה פשוטה אך עובדת.
חז"ל אמרו (סנהדרין קז) "אבר קטן יש בו באדם, מרעיבו שבע משביעו רעב". כלומר, ככל שתעסוק פחות בעניין זה, המחשבות ילכו ויפחתו. אין זה כדרכו של עולם, שאדם רעב אוכל, וכאשר אכל דיו הוא נהיה שבע. בתאווה זו זה עובד הפוך: ככל שאתה מנסה "להשביע" את היצר הזה, הוא רודף אחריך יותר ויותר. מאידך, ככל שתשקיע את עצמך בנושאים אחרים, המחשבות על נושא זה ילכו ויפחתו. לא בכדי אמרו חז"ל במסכת קידושין (ל', ב') "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש". כלומר, אם הגיעו לך מחשבות על נושאים מיניים, תמשוך אותם מהר למקומות של "חשיבה גבוהה", כלומר לבית המדרש. כשמגיעה לראש מחשבת עריות, ניתן לעסוק בדברי תורה ו/או בשלל נושאים חשובים אחרים המעסיקים אותך, במיוחד כאלו הדורשים חשיבה בעיון. העיסוק העיוני מאפיל על הנושא המיני וממילא החשיבה עליו הולכת ודועכת מאליה. ככל שתוכל לעשות זאת יותר פעמים החשיבה תגיע פחות. אמנם בעולם של ימינו הפרהסיא מלאה בגירויים מיניים וקשה להימנע מחשיבה עליהם במשך זמן ארוך, אך עיסוק אפילו בשיחת טלפון, יצירת עניין בתחביבים שונים ובנושאים נוספים המעסיקים אותי, בהחלט יכולה לסייע במניעה. חבר סיפר לי פעם שבעת שעולה מחשבה כזו במוחו הוא מתחיל לחשוב על נושאים פיננסיים, ובפרט על דאגותיו מהמינוס בבנק, ומיד פורחות המחשבות המציקות. שווה לנסות!
דברים אלו אמורים על כלל הצעירים, גם כאלו שעדיין רווקים. לך כנשוי ובפרט שכתבת שיש לך הכל אצל אשתך, הדברים קלים הרבה יותר. ואקדים: יש נטיה אצל נשואים צעירים להרגיש שיש חטא בקשר עם האשה, מה שגורם לאדם לעשות את המוטל עליו ולא מעבר. מכיוון שמדובר בנושאים שהצנעה יפה להם לא אעלה זאת על הכתב בהרחבה, רק אומר שבכל קשר נישואין ההבנה של גבר צריכה להיות שהוא ואשתו הם בשר אחד כפשוטו. ככל שתשקיע בקשר עם אשתך יקל לך בהרבה, כל שיחה סתמית, רגע מחשבה, וכמובן שבדברים שהם מעבר, יכול לפתור את הקשיים.
ניתן להמחיש זאת בדבריו של ספר החינוך {מצוה תקפ"ב} בבואו לתאר את מצוות ישיבת זוג צעיר בשנה ראשונה יחדיו:
"שנשב עם האשה המיוחדת לנו להקים זרע שנה שלמה, מעת שנשא אותה, כדי להרגיל הטבע עמה ולהדביק הרצון אצלה ולהכניס ציורה וכל פעלה בלב, עד שיבוא אצל הטבע כל מעשה אשה אחרת וכל עניניה דרך זרות. כי כל טבע ברב יבקש ויאהב מה שרגיל בו, ומתוך כך ירחיק האדם דרכו מאשה זרה, ויפנה אל האשה הראויה לו מחשבתו". כלומר, שבאישה שהקב"ה נתן לך, יש את כל הכלים והיכולת לספק את תאוותך במלואה, אך זאת רק בתנאי שתדע לתפעל נכון את הקשר ביניכם. אם נדע "להידבק" באשה ולרצות להיות ממש חלק ממנה, הרי שזה אמור לפתור הרבה קשיים במחשבות. וכאמור, בשל רגישות הדברים אינני רוצה להאריך.
כמובן שעיקר העניין הוא בשנה ראשונה אבל בכל זוג נשוי אפשר לחדש "שנה ראשונה" בכל זמן שהוא. ההתחדשות בנישואין הוא עניין המוטבע בהלכות שנצטווינו בהם ובאורח החיים התורני, ובהחלט אפשר להיעזר בכך כדי ליצור כל פעם מחדש תחושת התחדשות שתסייע בנושא.
עד כאן דברים כפי שניתן לכתוב לרבים. במידה והקושי לא נפתר, מייעץ לך לפנות לייעוץ לאדם בעל ניסיון, והוא יוכל ללבן איתך את הדברים ברחל בתך הקטנה. זה לא חייב להיות יועץ מנוסה או פסיכולוג, אלא אדם בעל ניסיון שאתה חש אתו מספיק נוח כדי לפתוח את הנושאים הללו ולשוחח עליהם בגלוי.
כמובן מזמין אותך לשוב ולפנות בפרטי, במידה ותחוש כי יש דברים שאוכל לעזור בנושא מעבר למה שכתבתי.
ומעל לכל, מאחל לך בהצלחה רבה. שאיפתך למצוא פתרון ופנייתך האקטיבית בנושא זה, מהווה כבר חצי פתרון!
בטוח ששאיפותיך הטהורות יובילו אותך להצליח להתגבר גם על זה, להמשיך לעלות בדרך העולה בית א-ל, ולזכות לקיים את מאמר חז"ל "קדש עצמך במותר לך".
בהצלחה רבה!
דניאל
