היי שלום!
האמת שאני כבר מתחילת חודש אלול (ואפילו לפני) רוצה לפנות אליכם, אבל לא ידעתי אם זה המקום הנכון לשאלה שלי
כלומר האם אתם מתעסקים בכאלו שאלות, בכל זאת אני מנסה, מקסימום שאלתי לחינם
אקדים ואומר שאני בחורה כבר כמה שנים אחרי סמינר
אז ככה, אני שונאת את חודש אלול, שונאת את ראש השנה, את יום כיפור, משוועת שהימים האלו יעברו ויגיע סוכות
לא אוהבת להתפלל, לא אוהבת ללכת לבית הכנסת, וכשאני הולכת אני מחשבת מתי תגמר התפילה, עסוקה בלספור עמודים… אני מתוסכלת מעצמי עד כאב!!! זה אכפת לי ברמות שאי אפשר בכלל לתאר
אני נקראת בחורה טובה, מבית טוב, סיימתי סמינר מבין הטובים ביותר, אני לא ילדה בת 12 שלא אוהבת להתפלל אני בחורה גדולה שלא אוהבת להתפלל לא אוהבת את הימים הנוראים וכל אווירת חודש אלול, ואני לא מצליחה להבין, למה???????????
איך יכול להיות שכולם אוהבים, מחכים לימים האלו, אוהבים להתפלל, מורידים דמעות, ואני מורידה אולי דמעות עייפות ומשוועת לחזור למיטה…
היום הלכתי לסליחות, פשוט הכרחתי את עצמי, כלפי חוץ הייתי נראית אולי טוב, בכל אופן אני ליד אנשים
אבל בתכל'ס בדקתי עוד כמה עמודים מסתיימת התפילה, מתי זה יגמר????
רק לחשוב על תפילת ראש השנה, לקום מווווקדם, אני כמעט נרדמת במהלך התפילה, מסיימת שמו"ע ראשונה מכל עזרת הנשים (תאמינו לי שבדקתי את זה) לא מצליחה לכוון כמעט בשום מילה
אין לי כח לזה!! מה עושים? אני מתביישת בעצמי ברמות שאי אפשר לתאר!
אני משתדלת להיות בחורה צנועה, יראת שמים, עובדת על עצמי, יש לי מטרות בחיים, אני נקראת בחורה על רמה, מלאת תוכן
איך זה קורה לי???
התפילה משעממת אותי, אני לא יודעת איך חוזרים בתשובה, מרגישה שהימים האלו עוברים לי סתם ככה, שכולם עושים בהם דברים ואני רק משוועת שיגמרו הימים האלו…
אני מרגישה ילדה בת 5 שלא אוהבת להתפלל ורק אוהבת את הסעודות של החג ואת הבגד החדש
מה עושים?
אני לא מסוגלת להישאר במצב הזה!
איך משנים את המצב הזה?
איך מצליחים לאהוב את הימים האלו?
תודה ענקית
שלום לך יקרה,
השאלה מעידה שאת בחורה איכותית
יש לך סולם ערכים
דווקא הדיבור על הפער מלמד שאת רוצה להיות במקום אחר ממה שאת עכשיו.
אז מה עושים?
כמה דברים:
א. לא עושים-
לחץ לא עוזר!!
גם לא להכריח את עצמך.
ב. בודקים- האם תמיד הייתי כך?
האם תמיד תפילה היתה עבורי נטל?
האם לדיבור חופשי עם ה' אני מתחברת
ורק לטקסטים מובנים (מלש' הבניה) קשה לי להתחבר?
ממתי אני זוכרת את הקושי הזה?
איך הסביבה הגיבה והתמודדה עם חוסר החשק שלי?
ג. מבינים- הימים הנוראים לא יוצרים אדם חדש
מי שמתחברת בימים נוראים לתפילה
תפילה זה חלק מהאישיות שלה כל השנה
אי אפשר פתאום להתרגש ולבכות
כשמבחינתי תפילה זה מלמול בלתי נגמר…😪
ד. מוצאים פיתרון זמני-
כרגע נראה שככל שאת מכריחה את עצמך התסכול גובר
אז בבקשה מצאי דרכים לצמצם אותו.
כמו:
מצאי מניין שהוא מהיר יותר ויש בו דגש כל ניגונים.
בחרי כמה קטעי תפילה שאת רוצה לכוון בהם
ובכל השאר את מרגישה חופשית לרחף.
ה. חושבים על פיתרון לטווח רחוק.
בשני ערוצים:
1. הבנה למה תפילה לא מתחברת לי:
האם חוויתי הרבה לחצים סביבתיים בנושא הזה?
האם בעיני ריבונו של עולם הוא מקור הטוב,
או שמא יש כמה דברים לא פתורים בהבנה שלי את מציאות ה' בעולם?
חשוב מאוד מאוד מאוד להבין מה קורה סביב תפילה
תפילה, כלומר חיבור למלך מלכי המלכים
הוא הבסיס של עבודת ה' וקיום הנפש האלוקית שמשתוקקת לקרבה וקשר איתו יתברך
וגם באמת כל הטוב שבעולם יכול לבוא לנו דרך תפילה (ואני מדברת איתך מניסיון ממש😀)
כל כך חבל לפספס את צינור השפע הזה
החסימה שלך בתפילות בימים נוראים הם קריאה עבורך
לבדוק את הנחות היסוד שלך כבת יהודיה של ה' יתברך
זו עבודה שאת יכולה לעשות בינך לבין עצמך
או עם אישה חכמה שיש לה יכולת מיקוד
והבנה ברורה כמה הנושא הזה חשוב חשוב
ב. להתחיל להתפלל במילותייך הפשוטות מידי יום
להתרגל להכניס את ריבונו של עולם לתמונה
"ה', אני רוצה להתקרב אליך היום"
"כל יכול, בבקשה שאני יספיק את התור בזמן למרות שיש פקק ארוךךך"
"אבא, אני רוצה להתפלל אליך. למה לא הולך לי?"
"ריבונו של עולם בבקשה ש_______ לא תתעצבן עלי אפילו ש____"
זה בסדר אם את לא מתחברת!
אחרי הפעולות נמשכים הלבבות
קחי לך יעד של פנייה לה' במילים שלך
מספר פעמים ביום
וכל יום תכניסי לפחות בקשה אחת שקשורה לקשר שלך איתו
זה ביחד עם בדיקה אמיתית מה חסום שם
בעז"ה יביא אותך לימים נוראים במקום מחובר יותר (אם לא השנה, אז שנה הבאה)
ופתאום תביני מה יש לעשות עם כל צונאמי התפילות הזה.
בהצלחה המון
חיה
