אז תכלס, איך מפסיקים לעשן?

שאלה:

קודם כל תודה רבה על התשובות שנקראות בשקיקה…
בתוך בחורי ישיבה מעשן אשמח כן לדעת איך מפסיקים לעשן.
למדתי בישיבה קטנה שהיה בה לחץ חברתי גבוה והבחורים שם היו מעשנים.
אמת, אני מודה שהתחלתי לעשן בגלל לחץ חברתי, אך לאט לאט זה הפך לעישון בגלל רצון
אך חשוב לי לציין שאני לא מכור! (אני יודע שברגע שתשמע את המשפט הזה תגיד, כן, כמו שכולם אומרים שהם לא מכורים…😝😝😝) אבל אני בבין הזמנים יכול לעבור עלי חודש ללא נגיעה בסיגריה ובניקוטין.
לפעמים אחרי שאני מעשן אני כמעט נודר לעצמי שאני יותר לא נוגע שוב בסיגריה, אך לא יעבור מעט זמן ואני ימצא את עצמי שוב מעשן.
כמו שכתבת בתשובה הקודמת, הצורך שלי לעשן מגיע בדרך כלל אחרי שאני מריח סיגריה ואז אני מתגרה ומעשן (אני מאלו שאוהבים את הריח של הסיגריות…😉)
כיום אני מאוד רוצה להפסיק לעשן, אך תמיד אני בסוף יהיה עם סיגריה.
וכן, יש לי כח רצון…
הדבר הזה גם קורה לי כשאני מתחיל דיאטה,
לכן אשמח אולי תהיה השליח הטוב שיעזור לי להיגמל.
אשמח לתשובה מהירה
אגב מה שכתבת שאם אני לא מצליח להתגבר על הרצון לסיגריה אז בדברים אחרים אני גם לא מצליח, אך בנוגע אלי זה נכון פחות. אמנם אני לא מצליח בדיאטה ובסיגריות אבל בהרבה דברים אחרים אני מצליח להתגבר.
תודה רבה בפרט ובכלל!!!!!

שלום לך שואל יקר!

ראשית תודה על המשוב הנעים. נותן כוח לשמוע שיש מי שמקבל סיוע מהתשובות, ונעזר על ידן.

אתה שואל איך כן מפסיקים לעשן..

זו אכן שאלה קשה.

שאלה שסביר להניח שאם הייתי יודע את התשובה המדויקת אליה לא הייתי כותב אותה כאן באתר בראש כל חוצות. סביר יותר שהייתי פונה למשרד הפטנטים ומבטיח לי ולצאצאי עושר רב!

כמה מכוני גמילה ברחבי העולם מנסים לסייע לאנושות להיפטר מהצרה שהיא הביאה על עצמה. כמה אנשים שופכים סכומי עתק כדי לנסות ולהיגמל מההרגל הנורא הזה.
ככל הנראה אם כן, תשובה לשאלה איך מפסיקים לעשן לא אוכל לתת לך. אני פשוט לא יודע.
אבל יש כמה דברים אחרים שאולי כן אוכל לחדש לך.
יתכן שאתה מכור, קשה לדעת מתיאור של כמה משפטים.
זה פחות משנה ההגדרה המקצועית של המצב כמו המודעות שלך והרצון הגדול שלך לעשות שינוי.

האמת שאני מכיר היטב את המנגנון שבו אתה נמצא עכשיו, מפני שגם אני הייתי בישיבה בדיוק כמוך. גם אני חשבתי שההוכחה לזה שאיני מכור, תהיה בכך שבבין הזמנים אני לא אעשן.
אך טעיתי טעות מרה. ואת הטעות שהייתה לי אנסה כעת להסביר לך:
לאנשים יש אשליה שאם הם מסוגלים לא לעשן לפרק זמן מסוים, אות הוא לכך שהם אינם מכורים.
זו טעות!
גם מעשן כבד מסוגל שלא לעשן שבת שלמה. רוב רובם של המעשנים לא חשים אפילו בהתמודדות כלשהיא שלא להצית סיגריה בשבת.
מה הסיבה לכך? האם אותו מעשן כבד אינו מכור יום אחד בשבוע?
ברצוני להעמיק איתך יחד, ולהבין כיצד התמכרות משפיעה עלינו.
כשאדם מתמכר לחומר כלשהו, הוא הופך לתלותי בו. שים לב להגדרה, "תלות".
הוא לא רק אוהב את החומר, ונהנה לצרוך אותו שוב ושוב, הוא תלותי בו.
מה המשמעות של תלותיות?
המשמעות היא שהאדם לא מסוגל לדמיין את החיים שלו ללא החומר. הוא לא רואה היתכנות של ניתוק מהחומר.
החומר הופך לחלק מחוויית החיים שלו.
זה השלב הראשוני של ההתמכרות.
בשלב הזה, אדם יכול להסתפק בצריכה של החומר בתדירות לא מאוד גבוהה, אך לא זה החלק החשוב בהתמכרות.
ההתמכרות לא נמדדת בכך שהאדם צורך את החומר בתדירות גבוהה, אלא בכך שהוא חייב לצרוך את החומר בתדירות כלשהי.
אדם שיודע לעצור את עצמו בשלב הזה, ולשים לעצמו גבול שלא לתת לעצמו להמשיך ולהגביר את הצריכה של החומר, יעצור שם.
אך מי שלא שם לעצמו גבולות, ומגביר את הצריכה עוד ועוד, גם התלותיות שלו תלך ותגבר.
לאחר שהאדם מגיע לכך שהחומר הופך לחלק מחוויית החיים שלו, ההתמכרות עוברת לשלב שבו הגוף לא רק דורש שהחיים יכללו שימוש בחומר, אלא שלא יעבור עליו פרק זמן ממושך ללא צריכת החומר.
כעת, האדם כבר לא מסוגל לדמיין יום שבו הוא לא מעשן.
זה חלק מהחוויה שלו של היומיום. בדיוק כמו שיש אנשים שחלק מחוויית הבוקר שלהם הוא קפה, ובלעדיו הם חשים שחווית הבוקר שלהם אינה אפשרית, זו בדיוק החוויה של ההתמכרות.
מי שעוצר שם, ומגביל את עצמו שלא להיסחף עוד, יעצור שם. מי שלא, ימשיך עוד ועוד את המעגל הבלתי אפשרי, עד שמעשנים כבדים ממש לא מסוגלים לראות את עצמם עושים שום פעולה כמו לימוד או פגישה, מבלי שהם מעשנים תוך כדי.
זו הדרך בה פועלת התמכרות.
כעת כשנבחן את הדברים, ישנם שתי תובנות חשובות שכדאי שתחשוב עליהם:
ראשית, העובדה שאתה מצליח לא לעשן במשך תקופות ארוכות, אינה מהווה הוכחה לכך שאינך מכור. זה אולי אומר שאתה מכור בתחילת הדרך, אך לא מוכיח שאינך מכור.
אך יש עובדה נוספת שעולה מן הדברים, עובדה שאם תפנים אותה, יתכן שיקל עליך משמעותית להימנע מהעישון.
העובדה היא, שכל אדם בכל שלב של ההתמכרות שלו, מתמודד עם הניסיון להגביר את הצריכה ההתמכרותית שלו. גם אדם שמעשן במשך שנים שתי סיגריות ביום, מתמודד כל יום עם הדחף להוסיף רק עוד סיגריה אחת.
זה לא שהגוף שלו מסתפק בשתיים, והוא חש מסופק. התמכרות לא מאפשרת לאורך זמן תחושה של סיפוק, תמיד בשלב מסוים הגוף רוצה עוד.
אם הדברים עובדים באופן הזה, הרי שהדבר פותח את האפשרות לבחון את הדחפים שלנו באופן ארוך טווח יותר.
כשאתה מחזיק את הסיגריה, רגע לפני שאתה לוחץ על המצית ומתחיל לעשן, חשוב לרגע:
למה אתה רוצה לעשן כל כך? כדי להיות מסופק, נכון? כדי למלא את החוסר שקיים אצלך, לא כך?
העישון לא יספק לך את המנוח מתחושת החסר. הוא רק יצור אצלך דחף לעוד ועוד. בשלב מסוים הרי תהיה חייב לבלום את עצמך, אז מדוע לא לעשות זאת עכשיו? כשזה אולי קשה, אך הרבה פחות ממה שצפוי לך אם תעשן…
אני ברוך ה' הצלחתי להיגמל מהרגל העישון שדבק בי בעבר, אך אודה שלפעמים כשאני נפגש בחבר שמצית סיגריה להנאתו, משהו בי רוצה גם. הגוף שלי עוד לא לגמרי השלים עם ההתנזרות מהעישון.
אך מה שמניח את דעתי, ואולי יוכל לסייע גם לך, היא ההבנה שלא רק אני מתמודד. גם החבר שלי שמעשן עכשיו מתמודד.
הוא מתמודד לא לעשן יותר. הוא מתמודד כדי שהרגל העישון שלו לא יחמוק ממנו, ויהפוך להרסני מידי.
אם הוא לא יעצור את עצמו בכלל, ויעשן כמה שמתחשק לו, מהר מעוד הוא ימצא את עצמו אומלל ממש, עם בריאות מעורערת.
אז אם שנינו מתמודדים, כמה טוב זה להתמודד כדי שלא להתחיל לעשן, מאשר להתמודד שלא להפוך את העישון למוגזם.
ולכן חשוב על זה, תפנים את זה, ותרגיש את זה.
כדאי לך ללכת עכשיו את הצעד אחורה. תפסיק עכשיו את ההרגל המגונה הזה.
ברגע שבו טעמת את טעמו הערב של הניקוטין, להתמודד תצטרך בכל מקרה, בין כדי לא להתחיל לעשן, ובין כדי לעצור את העישון מהגזמה איומה.
בעזרת השם, אקווה שההבנה הזו תפחית ממך את הקושי בהתמודדות.
בנוגע למה שכתבת שאתה מצליח להתמודד עם ניסיונות אחרים שאינם עישון.
ראשית אין לי ספק, כי אתה בחור איכותי ובנוי, שמשקיע בעצמו, ומתמודד בהצלחה עם ניסיונות רבים.
עצם העובדה כי פנית מיוזמתך לאתר הזה, כדי לתקן דברים הנצרכים בך תיקון, מעידה בך כאלף עדים על האחריות שאתה לוקח את חייך.
אכן בני האדם אינם שווים, ולכל אדם יש את היצר הרע שלו, ויתכן שהיצר של העישון אצלך חזק יותר מיצרים אחרים הנמצאים בך.
מה עוד, שהדחף לעשן חזק יותר מהרבה דחפים אחרים, מפני שיש בו חומר ממכר.
לא דומה קושי לקום בבוקר, כמו הקושי להפסיק לעשן. קושי לקום בבוקר הוא עבודה על הרגלים, אך לעומתו קושי להימנע מעישון נכללים בו גורמי התמכרות שמורכבים הרבה יותר.
אך בכל זאת חשוב לדעת, שכפי שהוכחתי מהרב דסלר, וכפי שניתן להבין מהסברה וההיגיון, בסופו של דבר כל היצרים וההתמכרויות, מגיעים משורש אחד.
מי שמתרגל להיות בעל הבית על גופו, ולא לאפשר ליצריו לעשות בו כבשלהם, יעשה זאת ביתר קלות בכל סוגי הדחפים שיתעוררו בו. ולעומתו מי שמתרגל להתרפס בפני היצרים, יתקשה לנצח את כל סוגי הדחפים.
מקווה מאוד שהועלתי, ומזמין אותך לשוב ולשוחח בכל עת שתחפוץ.
דניאל אברהם.

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

יש לך מה להוסיף?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות נוספות באותו נושא:

אמונת חכמים בימי קורונה

מעולם לא הייתח 'חזק' באמונת חכמים. אף פעם לא היה לי ספק שרבנים יכולים לטעות (במיוחד כשמספקים להם נתונים חלקיים). אבל תמיד הבנתי שהרבנים הם בעצם אנשים גדולים, רק שלפעמים

קרא עוד »

בית של תורה, מה זה?

שלום לכם! אני לומדת בבית ספר בית יעקב בבני ברק בעוד שנה בעז"ה אני יוצאת לעולם השידוכים, מכינים אותנו המוןן ומחזקים את ידינו שנתאמץ ונשקיע בשביל "בית של תורה", וכמה

קרא עוד »

חסימה רגשית במהלך טיפול

שלום! דבר ראשון תודה רבה על האפשרות לקבל מענה בצורה דיסקרטית ומכבדת לפני כחודש התחלתי טיפול רגשי בעקבות אובדן שחוויתי לפני כחצי שנה אני טיפוס מופנם מאוד וכמעט שלא יוצא

קרא עוד »
דילוג לתוכן