אני עובדת במקום שיש בו מחשבים עם סינון לא כזה טוב , יום אחד נכנסתי לאתר פורומים , באתר דנו על מלא נושאים מגוונים וגם… על יהדות וחרדים ,
אנשים שם כתבו דברי כפירה ביחס לאלוקים כיון שהוא לא מוכיח לנו את קיומו בצורה בלתי מעורערת. זה מאד בילבל אותי.
לפי השפה והמונחים הם היו נשמעים אנשים ממש משכילים , הם טענו לדוגמא שייש הוכחות מדעיות שהעולם נברא לפני הרבה יותר זמן מ6000 שנים והוא בכלל לא נברא בשישה ימים.
הם אמרו שאם היה אלוקים הוא היה מוכיח לנו את קיומו בצורה בלתי ניתנת לערעור… בקיצור כל מיני דברים.
ואת האמת שזה לא רק מה שהם אמרו , זה פשוט ערער לי ובענק , אני גם מרגישה שבסופו של דבר כמה שיסבירו לי זה לא יעזור כי בסוף יש את הצעד והבחירה שאני עצמי צריכה לעשות לא משנה כמה הדברים נכונים , וזה מלחיץ אותי מאד. כמה שאני שומעת על הוכחות וכל מיני הסברים איך התנך כן נכון וכו וכו אני מרגישה שהלב שלי מסרב להאמין ואני מוצאת את עצמי באמצע היום , כשאני מתפללת או לומדת משהו רוחני תוהה אם מישהו שם למעלה באמת מקשיב לי או שאני נמצאת בתוך ציבור שהוא פשוט כת כמו מלא כאלה בעולם .
אני מרגישה שהסברים ספציפיים לא יעזרו לי כאן , זה פשוט מפחיד , כי אני כל כך אוהבת את ה ומחוברת אליו וממש תלויה בו , וזה מלחיץ.
אשמח לעזרה .
שלום לך יקרה שביקרות.
במה אפתח ומה אענה לך.
ליבי אומר לי לומר לך מספר דברים אשר ירחפו מעבר לשאלתך, ורק לאחר מכן או אולי כלל לא לענות על תוכן שאלותייך בפרוטרוט. כך אעשה בעז"ה. וה' יצליח דרכי.
*
ראשית לכל – זריקת הרגעה.
הירגעי, הכל בסדר. הכל בסדר גמור, ואף יותר מכך. אין טעם להלקות את עצמך על משיכת ליבך ועל סקרנותך.
להיפך הוא הנכון, היי גאה ושימחי, על היותך פיקחת וסקרנית. ככל הנראה ליבך השתוקק למשהו שנעלם ממנו, למשהו שהיה זקוק אצלו לבירור והשלמה, ובשל כך הוביל אותך לאתרים בהם קיימת התבטאות לחסר שקיים בליבך.
משום כך, הירגעי, בין כה וכה במוקדם או במאוחר, זאת הייתה הדרך שמיועדת לך, להשכיל ולהחכים.
אני רוצה להזדהות איתך בטלטלתך. כולנו גדלנו על דברים מאוד ברורים וחדים. בנוגע להקב"ה, בנוגע לבריאה, ובנוגע לדברים בסיסיים רבים. זאת האמת, כך אנו מחנכים גם את ילדנו אחרינו. ילד צריך לגדול בצורה יציבה וברורה בתחילת חייו, כדי שיהיה בו כוחות בהמשך הדלת לישא את הספק.
אכן, בהמשך הדרך מתרחשת התפרקות מסוימת, כל אחד במידתו הוא, התפוררות זו יש בה מן הכאב, ולעיתים אף כאב גדול, איש איש וגודל המיית נפשו. אך משנקרע השריר, עתיד לצמוח תחתיו שריר חדש, חזק ויציב יותר מקודמו.
*
יתרה מכך עלייך להבין את טבע ההתבגרות. כשאדם נולד הוא מכיר אך ורק את אימו ואת משפחתו, בה הוא מרגיש מוגן ואליה הוא מרגיש שייך. ככל שהילד גדל הוא מכיר עוד ועוד מן העולם, הוא חווה דברים חדשים ומתבונן בהם, הוא לומד ומחכים, משכיל ומעצים.
אינה דומה הבנה של ילד על כל דבר שבעולם להבנה של אדם מבוגר. אם תשאל ילד מדוע הפרחים צומחים, הילד יענה בפשטות שהעצים צומחים מן האדמה, ככה זה וזהו. ככל שהילד מתבגר הוא מבין שהמים משקים את הזרעים, והם משרישים שורשים שמעלים שרף שזורם ומצמיח פרחים, וכן הלאה, פרטים על גבי פרטים, הבנה על גבי הבנה, דקות על גבי דקות, ורוחב יריעה שאינו פוסק אף לא לרגע בעולם הזה – דינמיות.
אותו הדבר וכך הוא בדיוק, לגבי תנועות הנפש האמונות והדעות. אינה דומה תפיסת הילד בנוגע לבורא עולם, בנוגע לבריאת העולם, ובנוגע לדברים עליונים רבים, לתפיסתו של המבוגר. כך לפחות צריך הדבר להיות. ואכן, באופן טבעי לא כל תשובה שמתאימה לנו בתור ילדים, תתאים לנו כאנשים יודעי שכל ובוגרים.
זאת הסיבה שליבך כה נמשך אחרי מנגינת השאלות, הקושיות, ההפרכות והטלת הספק. משום שהתבגרת, משום שאת כבר אינך ילדה כלל וכלל, ונפשך תרה ומחפשת אחר שאלה טובה וכמובן אחר תשובה. את אינך מסתפקת בשטחיות, ברדידות, במה שהיה על ליבך עד כה, את זקוקה ליותר, את נואשת למשהו חזק יותר שיהווה תמיכה לך ולנפשך בחיים הללו.
התהליך הזה הוא כל כך מואר ונפלא, כך שטרם טלטלת השאלות וחיפוש התשובות המייגע, עלייך לשוש לגיל ולשמוח, על כך ששם ה' חלקך עם יושבי בית המדרש, עם השואלים, עם המחפשים, עם המבקשים והמשתוקקים לא-ל חי וקיים.
*
לא לחינם אני מאריך בהקדמה זו. אני חש שיותר ממה שתוכן השאלות מציק לך, הרי שתחושת החידלון והריק מציקה לך ביותר. ולכן אני חש צורך לפרק ולפורר בעדינות זהירה את טלטלת הלב, את נקיפות המצפון, את האמוציה ואת החשש. ותחתיהם לשים את הדברים כמשל של שמחה והתרגשות, הדומה היא לחפירת קרקע והריסתה, על מנת ליצוק בה יסודות עמוקים ככל שאפשר וצריך, משום שהבניין צריך הוא להיבנות חזק ויציב.
העולם הזה שאנו חיים בו, והתקופה הנוכחית הזאת שאנו עוברים בתוכה, היא תקופה שבפן מסוים מבורכת בשפע של יכולות אדירות, לראות, לקרוא, להחכים, להסעיר את המוח ולהבין דברים, להרחיב את היריעה ולעבד אותה. ומשכך עשה לנו ה' בדורנו, אין כל סיבה שלא נעשה זאת ובכל המרץ שנתן לנו בתוכנו.
כאמור, איננו נבהלים, בסך הכול נניח שלט גדול שכתוב עליו 'סכנה כאן בונים'. וננסה לבנות משהו ביחד.
*
כעת, מכאן והלאה אם תירצי כמובן, עלייך ללמוד. עלייך להשכיל, עלייך להקשיב ולשמוע.
אל לך למהר, לא ביום אחד תיבנה העיר, וגם לא ביומיים. הנפש תיבנה אבן אחר אבן, לבנה אחר לבנה.
אנו גדלים בילדות על דברים שנדמים לנו גם פשוטים מאוד וטבעיים, וגם יסודיים ביותר, באופן שהם מהווים את עיקרי היהדות בליבנו. ולכן, למן אותו הרגע שבו אנו מגלים ויכוח או צד שני על אחד מן הדברים הללו שנדמים היו בעינינו כמוחלטים, אנו מאבדים את שלוותינו ועולמינו חרב עלינו. אם דבר זה אינו נכון, אז מה כן נכון. האדמה רועדת תחת רגלינו ומבקשת לבולענו.
וזה הדבר הראשון שצריך לנסות ללמוד. דברים רבים שבעינינו הם יסודות היהדות, נתונים בוויכוח גדול בין גדולי עולם שקדמו לנו שנים רבות. ודוגמאות רבות לדבר, עיקרי האמונה שכל כך שגורים על לשוננו, שנים רבות היו ועודם היום, נתונים לוויכוח קוטבי מר ונוקב בין גדולי הראשונים, הרמב"ם, ספר העיקרים לרבי יוסף אלבו, ועוד ראשונים רבים וטובים, מזרמים כאלה ואחרים.
כמו כן, נושא זה שהעלית לגבי בריאת העולם לפני 6,000 שנה, נושא שנתפס אצל כל ילד יהודי כשורש היהדות, אך האמת הוא שנושא זה אינו מרכזי ביהדות כלל, יתכן שכך ויתכן שכך, הכתובים אינם מפורשים לכאן או לכאן, פירושים רבים נתפרשו בעניין זה על ידי גדולי הראשונים והאחרונים, וייתכנו בהם הסברים שונים ומשונים, בכל מקרה אין זה מעיקרי היהדות כלל. דומה הוא הדבר להתייחסות חז"ל לכך שהעולם אינו עגול, והשמש והכוכבים נעים בתוך הרקיע או מאחוריו. ולא כפי שאנו יודעים היום בבירור שמבנה הקוסמוס הוא כדורי, וכדור הארץ הוא זה שמקיף את השמש. והנה אנו רואים שכל חכמי ישראל הראשונים אימצו את המדע החדש בלי לראות בכך סתירה לאמונה.
הדבר שברצוני לומר הוא כך – התורה אינה ספר אסטרונומיה ולא ספר מדע, התורה היא ספרו וסיפורו של העם היהודי.
אלו הן רק דוגמא אחת או שתיים מיני רבות, על תפיסות עולם עמוקות שמושרשות בנו, אך כשאנו גדלים וצומחים עלינו להבחין בין עיקר לטפל ובין אמת לאמת. עלינו ללמוד היטב מה מונח בשורשה של היהדות ומה נלווה לה.
*
בנוגע לתפיסת קיומו של הא-ל, ולתחושות הנלוות לכך. יש כל כך הרבה מה לדבר. גדולי הראשונים עסקו בכך יומם ולילה, ואחריהם רבותינו האחרונים, עד ימינו אנו. הגות ומחשבה יהודית רחבה ועמוקה מיני ים.
אם כנה את, וכנים דברייך, ואם תשימי אחריותך על כתפייך, אל לך להיבהל משאלה כזאת או אחרת, מחוויה שקיימת ואיננה עוד. עלייך לשאול ולברר, ללמוד ולקבל. לזעוק את זעקת השאלה ולחוות את שתיקתה של התשובה.
העם היהודי הוא עם מופלא, שבשל מאפיינים ייחודיים רבים מאוד ועמוקים, קם והקים את אמונת הא-ל האחד טרם כל העמים קמו לכך. ועד ימינו אנו עמנו מתייחד ומתבלט בחוכמתו בתפארתו במידותיו ובאמונתו.
כדאי הוא עמנו-עמך, שתלמדי ותעמיקי בסודותיו, ותנסי לגעת בשורשיו.
קחי את הזמן. אל תפחדי ואל תחששי. המשיכי בדבקותך ובאמונתך. וצעדי בדרכך זו – דרך עליה של תשובה.
*
אני רוצה לסיים בתודה שסיפרת את שאלותייך
בתקווה שקיבלת ראשיתו של מענה
ובאיחול להצלחה בבניית בניין פנימי-שלם-נכון.
בברכה
דוד ברנהולץ
