נכשלתי עד עכשיו בשני טסטים למרות שממש התפללתי והתחננתי שאני אעבור.
זה מאוד קשה לי, למה התפילה שלי לא נענית? בלילה במיטה ממש בכיתי בגלל זה.
תשובה:
שואל יקר,לפני הכל אשתתף בצערך על הכשלון בטסט, זה מצב לא קל לעמוד בו ואני מאחל לך שבקרוב ממש תסיים עם זה ותעבור את המסע הזה בהצלחה.
שמתי לב לכמה דברים בשאלתך,
א. אתה ממש מחובר לעניין התפילה ומשתף את הקדוש ברוך הוא גם בדברים אישיים שמעיקים עליך ביום יום, דבר נפלא שלא כל אחד זוכה לו.
ב. אתה מאמין כי אם השם שומע את התפילה הוא אמור להיענות לבקשתך ולמלא אותה ממש כפי שחבר טוב היה עושה.
ג. כאשר תפילתך אינה נענית, במקרה שלך כשנכשלת בטסט, אתה מתאכזב מאוד ותמה מדוע השם הרחום והחנון שיכול לעשות הכל אינו נענה לתפילתך?
אני רוצה להתייחס לנקודות אלו העולות משאלתך בצורה מפורטת יותר.
א. אין ספק כי תפילה היא אמצעי משמעותי ביותר בקשר שלנו לאבינו שבשמיים, הקב"ה. כאשר אנחנו מרגישים שהשם שומע וקשוב לנו הקטנים קרוצי החומר ומשתפים אותו גם בדברים שלכאורה לא אמורים לעניין אותו, אנחנו למעשה מראים בכך שאנחנו חשים קירבה אמיתית אליו יתברך, כמו שמרגיש ילד קטן שיושב על הברכיים של אבא ומשתף אותו בצרות שאירעו לו עם החברים בבית הספר.
והשם הרי באמת שומע הכל, "קרוב השם לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת" נכתב בתהילים, אך שים לב יקירי, לא נאמר שהשם מיישם את בקשותיו אלא שהשם קרוב אליו, והקירבה הזו היא המתנה הגדולה ביותר שאנחנו יכולים לבקש.
ב. המילה אמונה היא מלשון אמון, וכאשר אני נותן אמון במישהו אני עושה זאת גם אם אינני רואה דברים ברורים, אני פשוט סומך עליו.
אנחנו הקטנים איננו באמת יכולים לראות תמיד את התמונה השלימה, ולפעמים אנחנו רואים חלק קטן מפאזל גדול מאוד ומביעים פליאה מדוע?
הגמרא בברכות אומרת "כל המעיין בתפילתו, סופו בא לידי כאב לב" ומבארים שם המפרשים שמתוך שמתפלל ומצפה שתפילתו תתקיים, סופו שיבוא לכאב לב כשיראה שהתפילה לא נענתה.
חשוב שנזכור כי אצלו יתברך הכל גלוי, ידוע ומחושב גם לעתיד הרחוק, ולפעמים מה שניראה לנו היום כמו משהו ממש רע, למעשה יתברר כדבר הכי טוב שיכולנו לבקש, ועלינו לתת בקב"ה אמון מלא שמה שהוא עושה זה בוודאי הכי טוב בשבילנו. איך בדיוק להיכשל בטסט יכול להיות טוב? אולי יום אחד תדע את התשובה ואולי לא, זה לא משהו שאמור לפגוע באמון ובאמונה שהקב"ה הוא טוב ומיטיב לכל גם אם הוא לא בדיוק מסביר לנו את צעדיו.
ג. ברור הדבר כי השם בוודאי שומע ומקשיב לתפילותיך שמגיעות מהמקום הכי אמיתי ועמוק בלבך, והוא לוקח אותם ומחליט מה יהיה הכי טוב עבורך. גם אם כרגע לא עברת את הטסט זה לא מפני שהוא לא שמע אלא מפני שהוא יתברך החליט שכרגע זה מה באמת טוב בשבילך.
איננו יודעים חשבונותיו ושיקוליו של מקום ולעתים התפילה נשמרת בנאד דמעותיו של הקב"ה ועומדת לזכותינו במקרים הרבה יותר קריטיים בעתיד.
ברשותך אתן לך כמה דוגמאות שימחישו קצת את העניין.
ילד קטן חלה וצריך היה לעבור ניתוח, לצורך כך היה צריך להיות בצום מבוקר יום הניתוח.
הילד רעב והתחנן להוריו "בבקשה תנו לי אוכל אני רעב", אך הוריו עומדים בצד ובוכים, הם יודעים שאם יתנו לו את מבוקשו עלול הדבר לשבש את הצלחת הניתוח. הילד חושב לעצמו איך יכול להיות, אני רעב ומתחנן לאכול, מדוע הורי לא שומעים אותי?
נניח שהשם צופה העתידות רואה שבמידה ועברת את הטסט ההוא והיית נוהג השבוע היית חלילה מעורב בתאונה מסוכנת והוא יודע שאם ימנע ממך לקבל את הרשיון השבוע הוא בעצם מציל את חייך, האם גם אז היית מאוכזב כל כך? או שמא רוקד משמחה?
לסיום אני רוצה לשתף אותך בחוויה אישית שלי שממש מזכירה לי אותך.
למדתי נהיגה אחרי החתונה, התקדמתי עם השיעורים ונהגתי די טוב אך משום מה נכשלתי פעם אחר פעם בטסט, טסט ועוד טסט ועוד אחד ותפילות ודמעות ואכזבה וקופת העיר וקבלות וכלום. בשבעה טסטים נכשלתי… הטופס הירוק כבר התמלא עד אפס מקום בחותמות "נכשל", עד שרצה הקב"ה והחלפתי מורה ומיד עברתי.
באותו זמן חשבתי לעצמי מה השם רוצה ממני? מדוע הוא אינו שומע אותי? מה אכפת לו לעשות שאעבור? ולא היו לי תשובות.
שנה לאחר מכן נולד לי ילד עם בעיה מסוכנת בלב. והיינו צריכים לגשת לניתוח.
ביקשתי מהשם בבקשה קח את כל התפילות והדמעות והייסורים שהשקעתי בתהליך לימודי הנהיגה ואל תשיבם ריקם.
אינני מתיימר לחשב חשבונות שמים, אך יום לפני הניתוח התברר כי רופא כל בשר עשה את העבודה. וזה היה שווה לי יותר מכל טסט שבעולם.
בחור יקר,
אני מאחל לך שבקרוב ממש תחזיק כבר את הרישיון שלך ביד ותיקח מהחוויה הזו רק דברים שיקרבו אותך להשם יתברך.
זכור, אף תפילה אינה שבה ריקם, ואם לא תיראה את זה היום, בוודאי עוד תהנה מפירותיה בדבר שיהיה עבורך הרבה יותר משמעותי.
אם תרצה להגיב לתשובה זו או לשאול עליה, אני מזמין אותך לשלוח לכתובת הדוא"ל ואשמח להיות שם בשבילך.
בהצלחה
יעקב
