אני בישיבה וטוב לי שמה בסך הכל. יש חברים ואוכל והכל . אבל מה שמעצבן אותי זה שכל היום לומדים גמרא . פעם בחיידר הייתי טוב בגמרא והייתי מקבל ציונים טובים אבל היום אני רע בגמרא ואני שונא אותה .
שלום. יש לי 2 בנות בגילאים 6 ו-4 הבת הגדולה מאוד דומיננטית והיא די משתלטת על הקטנה היא מרביצה לה מאיימת עליה מחליטה לה מה לעשות ואיך מצד שני היא חברה מאוד טובה שלה דואגת לה וכו יש לציין שלבת
נכשלתי עד עכשיו בשני טסטים למרות שממש התפללתי והתחננתי שאני אעבור. זה מאוד קשה לי, למה התפילה שלי לא נענית? בלילה במיטה ממש בכיתי בגלל זה. תשובה: שואל יקר,לפני הכל אשתתף בצערך על הכשלון בטסט, זה מצב לא קל
שלום וברכה! איזה כיף שיש למי לפנות בכל פעם שמתעוררת איזשהיא בעיה/שאלה ולקבל תשובה ממשיבים מוצלחים, יעילים ורגישים!!! אז ככה: אני בת 20 ויש לי זמנים -יותר נכון ימים שבהם אני ממש במצב רוח ירוד, בהרגשה לא טובה, כל הזמן
שלום לרבנים! אנו הרי יודעים על הקב"ה שהוא אינסוף, שהוא למעלה מן השכל האנושי ושאיננו מסוגלים כלל להשיגו או לנסות לדמיין את מהותו. כיצד יתכן אם כך שאני הקטן עומד ומדבר איתו? האם יכול להיות בעולם מצב שאני "מתקשר"
שלום וברכה למרות כל הספרים ומאמרים ועלונים וכו וכו וכו שקראתי בנושא אמונה וקבלת יסורים וכו, אינני מצליח להשקיט שאלה שמנקרת בי קשות וגורמת לי קשיים אמיתיים בקיום מצות. אם הקב"ה הוא כל יכול מדוע ברא יסורים? כל התשובות של
שלום רב. אני נשוי ב"ה לאשה מקסימה ויש לי ילדים. וב"ה אלף פעמים הכל טוב. יש לי בעיה אחת, בתקופה האחרונה חסרה לי שמחת חיים כל דבר נראה לי פשוט מידי ורדוד וחסר לי המון אנרגיות חיוביות אני מאוד משתדל
שלום, אני בן 24. כל חיי חונכתי במסגרות שומרות תורה ומצוות, אבל לאחרונה קצת קשה לי עם האמונה והמצוות ואני מרגיש שהחשק שלי נחלש. יש כמה דברים שאני ממשיך לשמור עליהם מאוד, והם: הלכות שבת (מיראה ומהרגל) קדושה גזל. ברמה
שלום הרב האמת שממש קשה לי אפילו לכתוב את הדברים. אני מרגיש ממש ריקנות ודווקא עכשיו באלול. תמיד כשרק הוא התקרב השתדלתי לשמוע הרצאות, להתחזק, להתקרב. והשנה משום מה?! ואני ממש פוחד. זה אלול זה לא צחוק ראש השנה מתקרב
איך אפשר להגיע ליום הדין כשאני עדיין מתמודדת ללא הצלחה בנסיונות קשים, ואין בכוחי עדיין לעשות תשובה, משום שעוד לא הגעתי למקום הפנימי בלב שמאפשר זאת?? תשובה: שלום יקרה,מאז ששלחת את השאלה יום הדין רק התקרב והשאלה מתעצמת. הלוואי שלא