שלום ותודה על האפשרות להשיח אני בת בכורה להורים שסיימו לחתן וחוששים מאד מהקורונה, אינם מארחים ושוקעים בדעיכה גם מההסתגרות וגם מהעובדה ששלום הבית שלהם שגם ככה היה גרוע מחמיר
מעולם לא הייתח 'חזק' באמונת חכמים. אף פעם לא היה לי ספק שרבנים יכולים לטעות (במיוחד כשמספקים להם נתונים חלקיים). אבל תמיד הבנתי שהרבנים הם בעצם אנשים גדולים, רק שלפעמים
אני אמא לילדים במגוון גילאים התקופה הזו קשה לי ממש, אני מרגישה שאני כל היום "מפרפרת" סביבם, מציעה תעסוקה, מארגנת, מפעילה, מכינה אוכל מנקה אחריהם, כאילו אין לי חיים,
לכבוד הרב אני בחור ישיבה חיכיתי הרבה זמן ל"בין הזמנים" הזה והתכוונתי להחליף כוח לפני ה' "זמן קיץ" הבעל"ט במיוחד שאני שיעור ג' ועומד להבחן לישיבות גדולות והקב"ה החליט
לאור המצב במדינה. ולאור ההנחיות שאין להתקבץ יותר מ-10 אנשים במקום אחד.כיצד עלינו לנהוג לעניין תפילות השבת בבית הכנסת?בית הכנסת שלנו די גדול. ויש אפשרות לשמור מרחק של 2 מטר
איך אפשר לשמור על שגרה, כשהמצב ממש לא שגרתי איך אפשר להישאר רגועים במצב כזה. מה אני עושה אם נגזר עלי בידוד? מה עושים עם הילדים, כשאני צריכה להעסיק אותם