אני חרדי ולומד בישיבה חרדית, ואני עכשיו בתקופת "משבר", ואני מרגיש שכל מה שאני עושה בישיבה זה לחמם כיסא, אני לא לומד כלום, האם אפשר לומר לי איך לצאת ממצב
כילד וכנער הייתי מתמיד גדול, וגם הייתי הכי מוכשר בכיתה ובכל המקומות שהייתי, וכך שהייתי כביכול 'מבטיח' היה ברור לי שאצא תלמיד חכם, ובאמת הייתי בכיוון. למדתי גם כי רציתי
בתחילת השנה העברתי את הילד שלי חיידר כי גיסי אמר שהחיידר הנוכחי שלו לא טוב, ושמבחינת לימוד גמרא זה מקום שלא מלמד מספיק טוב איך ללמוד גמרא כמו שצריך. הוא
לכבוד הרב אני בחור ישיבה חיכיתי הרבה זמן ל"בין הזמנים" הזה והתכוונתי להחליף כוח לפני ה' "זמן קיץ" הבעל"ט במיוחד שאני שיעור ג' ועומד להבחן לישיבות גדולות והקב"ה החליט
אני חי לבד, ומשעמם לי, אני עובד כל היום. ונמאס לי מהשיגרה ומהכל בעצם. אני מרגיש מבוזבז כי אני יודע שיש לי הרבה מה למכור. אבל אין לי למי. הייתי
שלום הרב יש לי שאלה קצת מוזרה: יש סיפור בגמרא על אחד האמוראים שהלך למקום בו השמיים והארץ מתנגשים והניח את התיק על השמיים. חוץ מהסיפור הזה יש כל מיני
אני בחור ישיבה גדולה מחסידות חב"ד למדתי עד לפני שנה בישיבה ולא הייתי עושה כלום חוץ (בעיות קשב וריכוז) אז חיפשתי כל הזמן ישיבה / מסגרת חלופית ולא הצלחתי לעבור
ללא ידיעתו של בני בן ה-18 שמעתי אותו מתפלל. הוא ממש בכה שאין לו מספיק מתיקות בלימוד ובלי הלימוד למה לו חיים. יצוין שבני צדיק גדול עבד ה' בכל
אני בישיבה וטוב לי שמה בסך הכל. יש חברים ואוכל והכל . אבל מה שמעצבן אותי זה שכל היום לומדים גמרא . פעם בחיידר הייתי טוב בגמרא והייתי מקבל ציונים
שלום, אני בן 24. כל חיי חונכתי במסגרות שומרות תורה ומצוות, אבל לאחרונה קצת קשה לי עם האמונה והמצוות ואני מרגיש שהחשק שלי נחלש. יש כמה דברים שאני ממשיך לשמור