מה יהיה כשיגלו שאני לא חברותי כמו שחושבים???

שלום לכם!!!
יש לי בעיה שאוכלת אותי שאם מישהו לא יגיד לי איך מתפטרים ממנה אני לא יודע מה אני עושה.
במשפחה המורחבת והגרעינית כולם מסתכלים עלי כאחד פופולארי ומוצלח, חברהמ'ן כזה.
באירועים משפחתים בשולחן הבחורים תמיד אני יושב בראש, וכולם סביבי.
לעומת זאת, בישיבה, אני אפס מאופס. לא חברותי בכלל. אמנם לא מתעללים בי או אין לי יחס נחות, אבל אני כמעט שקוף. בחדר אוכל, אכל בשולחן נפרד, אני לא נמצא בקיפקעס, באוטובוס כל החברים מדברים בלהט ורק אני יושב בצד ומסתכל עליהם.
בשנה"ל הבאה הולכים להיכנס לישיבה אח שלי, ועוד  בני דודים. הם יראו בעיניהם כמה אני לא חברותי, ופחד גדול בליבי שערכי ירד בעיניהם. הם כבר מדמיינים וגם אמרו לי שאני יהפוך אותם לחשובים בזה שיהיו חברים של הבחור הכי פופולארי בשעו"ג, שאף אחד לא יעז לגעת בהם כי הוא מסתבך עם וכו'.
על היום הראשון הם יקלטו את הדמות האמיתית שלי.
והפחד הכי גדול שלי – שאחי ידליף למשפחה שאני הכי רחוק משדמיינו, וברגעים של מריבה ביננו ממש מתאים לו לצעוק את זה.
מה עושים???????????????!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלום לך שואל יקר,
חשוב מאד שפתחת ושיתפת במה שיושב לך על הלב. עשית טוב!
השאלה שלך כוללת מבחינתי כמה חלקים ואני מחלק אותם כך בפניך בכוונה.
1. אני פופולרי מאוד בבית אך בישיבה אני לא פופולרי מבחינה חברתית באותה המידה
2. בשנה הבאה אחי מגיע והוא יגלה איך אני נחשב בישיבה
3. הוא יכול לגלות ולהעביר הלאה לאחרים וכך כולם ידעו וזה עלול להשפיע גם על הפופולריות שלי בבית כבר

את האחרון ציינת כפחד הכי גדול וכמשהו שאתה לא יודע איך להתמודד איתו ומרגיש תחושות קשות במידה ולא תמצא פתרון.

אני חושב שהפתרון מתחיל קודם כל בלהסביר לעצמך את המצב שלך.

לשאול כמה שאלות ולגבש הבנה, ואולי ללמוד איזה מושג או שניים על הדרך.

אתחיל אולי בשיתוף בדוגמה אישית מהבית שלי…
מה דעתך על הסיטואציה הבאה:

בעוד אני יושב בערב עם אשתי, "מתבכיין" ומתקרבן לה על החיים העמוסים ומעייפים, על חרדות שהתפתחו משנה קשה ועל הטראומות שאני עוד סוחב ממעבר הדירה לצד שנאה עזה לקבלנים ושיפוצניקים רמאים שעשו עלינו סיבוב (אל תשאל, נקודה כואבת…) לפתע המכשיר שלי רוטט.

על הקו שיחה טלפון מהורים של נער שנפגש איתי, ובאופן מיידי ואוטומטי טון הדיבור שלי משתנה, הדיבור נהיה חיובי ואני פתאום כמו עובר לתדר אחר לגמרי…

אני קולט את המבט של אשתי וגם יודע את השאלה שכנראה תגיע אחרי: 'מי אתה, ולמה איתי אתה מדבר ככה ועם מישהו אחר אתה משתנה ברגע לאיש שמח ואופטימי יותר?'…

אז מה התשובה לדעתך?…

קל להבין שאנחנו לובשים ופושטים צורה בהתאם למצב, מכיוון שאנו עצמנו מורכבים ממצבי אני שונים שלנו.

לא נדבר לרב כמו שנדבר לחבר טוב. לא נשתמש באותם המילים או נהיה באותו מצב רוח בטיול כמו שנראה בשיעור בישיבה.

המצב, המקום והסביבה משפיעה עלי ועל התגובות שלי, כמו גם על הפופולריות שלי, התכונות והחוזקות שבאות לידי ביטוי בצורה מותאמת לזמן, לסביבה ולמקום.

אחת התיאוריות הבולטות בפסיכולוגיה, אותה הטביע הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט מבחינה בין ה"עצמי האמיתי" ל"עצמי הכוזב".
ה"עצמי האמיתי" מסמל את מבנה האישיות הראשוני המתגבש בגיל הינקות ומקפל בתוכו את היחס לגוף, את היצירתיות והחיוניות. ה"אני האמיתי" הוא יצרי, אותנטי ואינטואיטיבי יותר ומשקף את החיות המתפרצת מנפשו של האדם ואת היכולת לחוות הנאה ולחיות כסובייקט.
ה"עצמי הכוזב" מתפתח אצלנו בהמשך החיים כמנגנון הגנה המבקש לשמור את ה"אני האמיתי" מפני פגיעה וחדירה מן החוץ.
האדם מסגל לעצמו מעין 'חזות חיצונית' בכדי להתמודד עם העולם שסביבו.
האני הכוזב נענה לדרישות המערכת המוכתבות לו על ידי המציאות והסביבה ומפתח זהות חלופית, שאינה אותנטית וכנה לגמרי, המותאמת למציאות הקיימת.
ב"עצמי כוזב" אגב אין הכוונה ל'שקרי' או 'שגוי', אלא לביטוי שונה ופחות אותנטי של עולמו הפנימי של האדם.
ויניקוט סבר כי קיומו של האני הכוזב הכרחי לנו מבחינה הישרדותית, אך ככל שהפער בינו לבין האני האמיתי הולך ומתעצם, כך קשה לאדם עצמו להבחין בין שני סוגי ה"אני" וכך קיומו של האני הכוזב עלול להפוך לבעייתי יותר.
ויניקוט מחלק גם בין שני המושגים של doing (לעשות) וbeing (להיות) המתחלקים אף הם לשני סוגי העצמי, כאשר העשייה משויכת באופן טבעי יותר לחלק הכוזב והעצמי האמיתי משויך למה שאנו מרגישים מבפנים.
בריאות הנפש, כך סבר ויניקוט, תלויה בקיומו של פער סביל בין העצמי האמיתי לעצמי הכוזב.
לדידו, החיים האנושיים כרוכים בהכרח בקיומו של פער בין הרגשות והחוויות האותנטיות שבנפש לבין התפקיד וההתנהלות בעולם הממשי, ועוצמת הפער שבין שני חלקי האני הללו תקבע במידה רבה את מצבו הנפשי של האדם.
הקדמה זו נועדה להסביר לך כי זה נורמלי לחלוטין להרגיש שונה בהתאם למקום. זה שאתה פופולרי בבית, לא בהכרח אומר שאתה צריך להיות כך בכל מקום. זה לא אומר שאתה יותר או פחות טוב בעצמך. זה פשוט אומר שזה שונה.

קח בחשבון שיש הבדלים ב"פופולריות" בין הבית לישיבה.

בבית "הרווחת" את זה כנראה מן ההפקר, אתה הכי גדול, נולדת עם זה וזכית בזה …

בישיבה אליה הגעת יש עוד כמה כאלה כמוך, ואתה צריך ללמוד "להרוויח" את זה ולהתמודד עם עוד כמה שרוצים לזכות בכתר. זה דורש ממך פעולה מעשית יותר אם אתה רוצה לזכות בתואר הנכסף הזה ולא לצפות שזה יגיע אליך באופן אוטומטי כמו בבית.

אגב, זה לא אומר שאתה לא פופולרי אם אתה לא פופולרי מבחינה 'חברתית' בישיבה, כי פופולרי זה לא בהכרח רק ב"חברה'מניות". בישיבה יש סוגים שונים של פופולריות. תחשוב מי יהיה הכי פופולרי בשיעור מבחינת ראש ישיבה, המשגיח ואפילו החברים. לא תמיד זה יהיה הדמות החברתית עם ההומור והזרימה. לא פעם הפופולרי יהיה דווקא הבחור הכי רציני או אחראי בישיבה, זה שמגיע תמיד בזמן, שמתפלל בכוונה, שיודע להקשיב לחברים בסבלנות ולאו דווקא זה שמשמיע את קולו ודעתו בכל מקום או שולף את הבדיחה הכי טובה וכו'

תוכל גם לראות את זה בא לידי ביטוי בחלוקת התפקידים בישיבה, הנמדדת לא פעם במידת ה'פופולריות'…
מי מקבל את תפקיד ה"גבאי" הנחשב או האחראי על "אוצר הספרים"? ואיזה תפקיד יקבל החברה'מן הפחות רציני?… (רמז: אחראי על הרמקולים או על חדר האוכל. אל תשאל, עוד נקודה כואבת… ) :

מכיוון שיש סוגים שונים של פופולריות, יכול מאוד להיות שדווקא בעיניי חבריך אתה פופולרי, אלא שההגדרה שונה ממה שאתה חושב או מצפה מעצמך, ושונה ממה שהיא בבית.

זה לא אומר שאין לך במה להתגדר או על מה לעבוד בצורה פעילה וניתנת לשינוי.

יתכן שגם במבט מהצד של אחיך הוא יגלה שדווקא זה שאתה שקט בחברה ויודע להקשיב ולא להתרברב, מצליח להסתדר עם כולם ונעים הליכות, זו דווקא נקודת חוזק שלך ואולי דווקא זה יקנה לך נקודות על פופולריות מסוג אחר ואיכותי ויגלה בפניו טפח עמוק ומעשיר באישיותך.

אבל מה שחשוב בעיקר לדעתי הוא ההסתכלות הרחבה שלך על עצמך.

אני מזמין את עצמך לשאול ולברר עם עצמך- האם הפופולריות שלך בבית זה מי שאתה באמת או שזכית בפופולריות הזו מן ההפקר והתרגלת אליה? האם זה ה"עצמי האמיתי" שלך או דווקא ה"עצמי המדומה"?

האם זו הדרך היחידה שלך להיות פופולרי?

נסה להסתכל על עצמך בצורה חיובית גם בישיבה או במצבים אחרים, לחקור ולגלות במה אתה פופולרי בישיבה? מה נקודות החוזק שלך שם? מה החלק החיובי שבך בישיבה שיכול להפוך אותך לפופולרי גם שם? אולי זה דווקא השקט והרוגע שלי, ההקשבה והשותפות עם כולם, הרצינות והעקביות וכן הלאה.

תחשוב ולהבין מה החלק ה"פנימי" שבך ומה החלק אותו אתה מאמץ כדי להתאים לסביבה שלך, שזה כאמור נורמלי לגמרי, וכיצד ניתן לצמצם את הפער ולקבל את עצמך בהשלמה.

אין לי ספק שכאשר אתה תלמד לראות את עצמך באור חיובי גם בישיבה ולהבין שיש יותר מדרך אחת בלבד להיות אהוב על סביבתך, כך יסתכלו עליך גם חבריך ואחיך. אני מאמין שהוא יהיה גאה בך וזה יכול להיות הסיפור שהוא יעביר גם בבית בע"ה ובעיקר מקווה- שאתה תלמד להיות גאה בעצמך, ואני בטוח שיש הרבה על מה.

בהצלחה!
אבי