איך אפשר לעזור לבחור הזה?

שאלה קצרה אודות בחור ישיבה גדולה שלא מצליח להירדם מיד

ומה שמרדים אותו זה ל'ע מחשבות שאינם טהורות

אשמח לקבל רעיון טוב להתמודד עם הבעיה

אגב, שאלתי אותו האם הוא נהנה מקריאת ספרים, וענה שלא יודע לעצור באמצע ותמיד מסיים הספר עוד באותו הלילה, ולכן זה לא הפתרון המושלם

תודה רבה

מדריך חתנים

בס"ד,

שלום וברכה

האמת היא שבאופן כללי קשה לתת מענה מתאים ורלוונטי, בהיעדר נתונים ופרטים קצת יותר מקיפים.

ניתן להתרשם שהניסוח דל הפרטים של השאלה מעידה אף היא על ההתייחסות הכללית למקרה.

הכוונה היא שמקרה כזה יכולים להסתכל עליו במבט ממש נקודתי וצר, כלומר שיש כאן בחור עם קשיי שינה כלשהם שמצא לעצמו פתרון מעט חריג, בדוגמת מחשבות לא רצויות, שמעוררות אצלו תחושות בעייתיות, ואנחנו מנסים למצוא לו פתרון חלופי ויצירתי אחר שיעזור לו לפתור את קשיי השינה שלו באופן לא מתסכל.

אין ספק שגישה זו יכולה להיות מועילה בחלק מהמקרים, ובוודאי כאשר מדובר על צורך 'בעזרה ראשונה' דחופה לבחור שמגלה חוסר אונים, תחושות אשמה, בושה וחרדה, מול המציאות הזאת.

אולם במקרה דנן, מלבד מה שלכאורה הגישה הזאת לא נשאה פירות עד עתה, כאשר כל פתרון יצירתי שהבאת לו, לא התאים לו מכל מיני סיבות. מלבד זה, ההתרשמות שלי היא, ובתקוה שאני לא טועה ומטעה, שכל התמונה הזאת, צריכים להתייחס אליהם כאל חלק מהמופע הפתולוגי.

אנסה להסביר את זה באמצעות דוגמא מהעולם הטיפולי, עולם בו אני מצוי בו במסגרת הכשרה.

מצוי לא מעט פעמים, במגוון סוגים וכל מיני צורות איך הדבר הזה יכול לקרות, ננקוט בדוגמא שכיחה:  הורה שבא לטיפול בעקבות בן מתבגר שמגלה סימני נשירה וכו'. המטפל במקרה הזה ירצה לפגוש את זוג ההורים ביחד, בשביל להתחיל תהליך של התערבות.  לפעמים קורה שבאופן שלא כ"כ מוסבר, פעם אחר פעם, למשל, האמא של הנער לא "יכולה" להגיע למפגש השבועי.  לפעמים, וכמובן צריך להתייחס לנתון הזה בזהירות יתירה, זה עצמו יכול לספר לנו על האזור הבעייתי עם הנער הזה, כלומר שיש כאן משהו עם הדמות של האמא שלא מסתדר שם… זה יכול להיות אמא בעלת דפוס אישיות שתלטני מדי שלא נותנת אוטונומיה ועצמאות לנער, באותה מידה זה יכול להיות גם להיפך אמא 'נעדרת' שמתוקף נסיבות מסוימות, היא בכלל לא נמצאת עם הנער בשום מקום רגשי ואולי גם לא פיזי. שני ההסברים האלה [יכולים גם להיות הסברים נוספים…] יכולים להיות אפשרות סבירה לזה שהאמא לא "יכולה" להגיע למפגש הטיפולי. הוי אומר שהקושי שטמון כאן בסיפור, הוא מופיע לנו כאן בצורה קצת עקיפה, של התנגדות והפרעה לטיפול.

נחזור למקרה שלנו, זה אומר, שניתן להתרשם ולומר בזהירות, שזה לא סתם כך במקרה שהבחור לא מצליח להירדם בשום דבר רק במחשבות בעייתיות, אלא זו פשוט דרך מסוימת שלו לבטא את הקושי שלו עם המחשבות והדחפים האלה. הדבר שמטריד אותו ומציק לו במשך היום, מופיע לנו בצורה כזאת או אחרת.  חשוב להבין שהדינמיקה הנ"ל יכולה להיות שנמצאת אצל הבחור הנ"ל באופן מודע לגמרי וכל הדיבורים מסביב לקשיי שינה וכדו' הם מין 'כסות עיניים' בשבילו לדבר על הנושא המורכב אפי' לשיחה מבחינתו, כמו כן יכול גם להיות שזה קורה באופן פחות מודע, כאשר הנפש שלנו מנסה 'לספר' לנו קשיים שלה היא מוצאת כל מיני דרכים יצירתיות… הנפש כאילו מכריחה אותנו להתייחס אליה ולהבין שמשהו לא טוב לה.

נדמה לי שבהבנה הנ"ל, תסכים איתי בקלות, וגם אתה התרשמת ככה משאלת הבחור הנ"ל, שהבעיה המהותית עם הבחור היא לא הקשיי שינה, אלא בעיקר המחשבות הלא רצויות וטורדניות.

מה גם שבנושא של קשיי שינה, לעובדה הזאת שהמחשבות האלו גורמות לו להצליח להירדם אין לזה משמעות יתירה, כמו שמצוי למשל אנשים שאומרים שהם נרדמים רק אחרי שהם שותים כוס קפה… ההבנה של זה תהיה שכמובן לא הכוס קפה 'גרם' לו להירדם, אלא שכיון שהגוף שלו היה צריך כוס קפה [ואגב, 'כוס קפה' לצורך הענין הזה, לא חייב להיות החומר הפיזי של הכוס קפה, אלא זה יכול להיות הכמה דקות האלה של ישיבה עם עצמו בסוף היום לאסוף את המחשבות שלו ולהרגיע את עצמו מתלאות היום…], אז רק אחרי שהגוף קיבל את מה שהוא היה כ"כ זקוק לו אז הוא יכול לעבור ל'מצב שינה'. בנוסף ההבנה היא, שיש כאן גם מין מנגנון שמתחזק את עצמו, כלומר שבעקבות ההרגל של שתיית קפה לפני השינה, המוח שלנו מייצר איזה 'התנייה', בין פעולת שתיית קפה לבין הפעלת 'מערכת השינה' על שלל מרכיביה הורמון השינה הרפייה של המוח, ועוד.

כך גם במקרה שלנו, ניתן להבין את הקשר בין השינה לבין המחשבות האלו, יחד עם כל מה שמתעורר בגוף בעקבות מחשבות ורגשות מהסוג הזה, בצורה הנ"ל.

במקרה שלנו גם, יכול להיות, שמחשבות ורגשות שלא זוכים להתייחסות ולעיבוד במשך היום, וכ"ש כאלה שזוכים להדחקה והכחשה, לפעמים לפני השינה שזה גם זמן של שקט והיעדר ריגושים אחרים, זה הזמן שהם 'צפות' ללמעלה, דורשות את ההכרה בהם, ההתייחסות אליהם ואת העיבוד שלהם.

מצוי לא מעט, במיוחד אצל בחורי ישיבות, וככל שהתת מגזר שאליו הוא משתייך הוא יותר בסגנון ה'פרום'  זה נעשה יותר נפוץ. שישנם המון רגשות אשמה וחרדה מסביב לנושאים של קדושה. מחשבות רצונות דחפים, נחווים אצל הנער כבעיתיים מעצם הופעתן אצלו טרם עת. דחפים טבעיים ובריאים כשלעצמם, אבל בשלב הזה של החיים הם 'לא רצויים' לנו. הוא חש 'לא טהור' בעקבות עצם זה שיש לו רצונות כאלה, והוא מסתובב עם הרבה בושה ואשמה עצמית למה בכלל הוא חווה את זה. הוא גם נעשה חרד מהמחשבה מה זה אומר עליו, והאם זה לא ילך רק ויתגבר, והאם זה לא בסוף 'ישתלט' עליו ויגרום לו לעשות דברים נגד רצון התורה ח"ו.

חשוב להבין שאלו תחושות לא פשוטות, וכאשר הם מלוות את הנער יום יום, הם נעשות מציפות ומעיקות יותר ויותר. לא תמיד הנער מוצא את הדרך לווסת את הרגשות האלה בתוך עצמו, גם האפשרות לשיח ודיבור על הנושא הוא מאוד מוגבל בעולם שלהם. [באופן עקרוני, טוב שזה כך, כיון שדיבור על הנושאים האלה יכול גם לייצר נזק, לעורר יצרים להסעיר רגשות, ולגלוש בקלות לתחומים בעיתיים. יחד עם זאת חשוב גם לדעת שלמציאות הזאת, של היעדר שיח ודיבור על הנושא, יש לזה גם משמעות ולפעמים גובה את מחירו. כמובן שכל קהילה תנהג בזה, כפי הוראות רבותיהם, אך אין לנו להעלים עין מההשלכות של כל דבר]

אנחנו כאנשי חינוך, ייעוץ, מטפלים, או במקרה הזה אתה כמדריך חתנים וככתובת שאליך הוא פנה, והשליך עליך את הרגשות המציפים האלה שלו. יכולים לעזור להם בוויסות הרגשות הסוערים האלה. אם אנחנו חווים את נושא הקדושה באופן בריא ומטיב, אם אנחנו כאנשים בוגרים יותר, נשואים ב"ה, ועם ניסיון רב יותר, בעלי דעת תורה ובעלי תודעה טיפולית, יכולים להחזיק בתוכנו את המורכבות הזאת, שמצד אחד יש כאן רצונות ודחפים טבעיים ובריאים כשלעצמם, ומצד אחר יש לנו את העיקרון של לחיות חיי קדושה וטהרה, ושזו מורכבות אמנם לא פשוטה אבל אפשרית. ישנם דרכים איך לווסת רגשות, איך לדבר על קשיים בלי שזה יגרום לנו הצפה נוספת אלא להיפך זה יעזור לנו לנהל את הרגשות שלנו, ועוד ועוד. נוכל אנחנו 'לתווך' את כל זה עבור הנער הזה.

ככה נוכל בעה"י להחזיר לו את הרגשות הקשים שהוא השליך עלינו, בצורה מעובדת יותר ומווסתת יותר. באמצעות שיח אמפתי, שמשקף לו את הרגשות שלו, [דוגמא למשפט אמפתי המשקף : '…אתה בטח מרגיש לא טוב עם המחשבות האלה… זה אולי עושה לך להרגיש לא ממש בנוח עם עצמך, כאילו משהו 'לא בסדר' איתך… כמה זה קשה להרגיש ככה אשמה ואולי גם חרדה…] ועוזר לו להחזיק בתוכו גם את החלקים האלה בנפש [דוגמא למשפט של החזקה 'המחשבות האלה הם בסופו של דבר חלק מהאישיות שלנו כבני אדם… ככה זה הטבע שהקב"ה ברא אותנו… זה לא אומר עליך שאתה רע אם יש בך מחשבות כאלה… יש לכולנו בתוכנו, מחשבות יותר טובות ומחשבות פחות טובות, וזה בסדר…].

דבר נוסף שהייתי מציע לעשות עם הבחור הזה, ויתכן אולי שכדאי דווקא להתחיל מזה, זה לנסות לפתוח איתו נושאים אחרים ביום יום שלו, שיתכן אולי שיש לו שם התמודדויות ודילמות לא פתורות. לנהל איתו שיח מקיף ורגשי על מגוון תחומי החיים, נשאל אותו על הבית שלו, על הקשר עם ההורים, על הסגנון הרוחני שלו, הקשר עם הקב"ה אמונה תפילה ועוד… על הקשרים החברתיים שלו, על תחומי עניין, דאגות שאולי מעסיקות אותו ועוד. נוכל לדבר איתו על זהות אישית שלו, זהות דתית זהות לימודית זהות מקצועית, את כל זה ננסה לשאול אותו בעדינות ובזהירות שלב אחרי שלב לאט לאט.

ייתכן בהחלט שכל העיסוק במחשבות הלא מועילות מהסוג הנ"ל הם כתוצאה מאיזה סוג של בריחה מקשיים אחרים בהם הוא לא מצליח ליישב לעצמו קונפליקטים והתלבטויות.

נדרשת מיומנות מקצועית וטיפולית לא קטנה בשביל להצליח לעשות את הדברים האלו באופן טוב יותר, אבל במקרה הזה ייתכן בהחלט שאתה תוכל גם לעשות את זה בעצמך, היות ולא מדובר כאן על איזה מקרה קיצון ופתולוגי. תוכל גם לשלב לעצמך פגישות הדרכה אצל מטפל מוסמך, תוך כדי התקדמות בשיחות עם הנער הזה, בהם תביא חלק מהשיחות שלך להתבוננות וחשיבה מחודשת.

מקווה שהצלחתי בס"ד לעזור במסגרת הזאת,

בברכת הצלחה בכל מעשה ידיכם,

בברכת שבת שלום,

ישראל מאיר