אני בחור בן שבע עשרה ולצערי הרב כשהייתי ילד בן שתיים עשרה ההורים שלי נתנו לי את הסטרא אחרא שקורים לה טלפון. ושמה ה' ירחם מה שראיתי שם ומאז אני כל לילה אני חולם על דברי טינופת ויוצא לי ז"ל שאני נופל בזה במזיד ואני לא חושב שזה הגיוני מבחינה טבעית שכל לילה אני יחלום בזה או ייפול בזה כי ביום אני לא נופל כלל אלה רק שאני הולך לישון ומתעורר באמצה הלילה ונופל בזה (אם תהיה התשובה שלכם שזה קרי ואני לא השם בזה אז זה לא קרי פעם שלחתי לכם הודע זאת ואתם אמרתם לי שזה קרי זה ז"ל במזיד אני יודע מזה קרי….)ובקיצור אני מאד מצטער על כך ואין לי אב מנחם אותי על כך אני שמעתי מרב בר הכי שאמר שתיקון לעוון זרע לבטלה יכול מאוד לעזור לי לצאת מזה כי זה מסיר קליפות רבות אבל החלטתי לתת לרבנים החשובים פה להחליט איך לעזור לי בך והלוואי שאני יצא מזה ולא ישמע על זה עוד לעולם
על החתום תעזרו לי כי אני אחרי מאה ועשרים שנה הלך עלי. תודה רבה לרבנים באתר
ישיחנה(:
אשמח שיענו לי כמה שיותר מהר תודה
שלום לך בחור צעיר לימים.
שלום לך בחור צעיר שעובר טלטלות פנימיות בחייו, ומחפש את הדרך הנכונה ביותר עבורו כדי לצמוח.
בחור צעיר וסוער, אתה נמצא בגיל 17, זהו גיל הנערות, הגיל הכי יפה בחיים, מחד הינך עדיין צעיר לימים, ומאידך הינך בשלבי צמיחה לעבר הבגרות, גיל מעבר שכזה, בין הילדות והנערות אל הבגרות והגבריות.
בגיל הזה אך טבעי הוא שהורמוני הגדילה נותנים בך את אותותיהם ומפיכים בך את חייהם במלא עוצמתם.
אל לך לחשוב סרה בעצמך, ולא סרה בהוריך, הגיוני מאוד שהלילה הוא הזמן הטבעי לדברים הללו, ואין בכך שום שינוי מדרך הטבע.
לא אתווכח עימך בטבעם של מראות הללו, רק אומר לך מספר דברים.
אתה מצטער ואין לך מנחם, על שהינך אדם בריא ושלם ב"ה.
אתה מצטער ואין לך מנחם, על שאינך חולה בשום מחלה ח"ו.
אתה מצטער וממאן להתנחם, על כך שכוחות הטבע האיתנים מפעמים בך בחוזקה ובעוצמה.
אתה מצטער ומסרב להתנחם, על כך שלא עשית שום רע מעולם.
אתה מצטער מאוד ואין מנחם לך, על כך שאתה ב"ה אדם ככל האדם.
*
אתה רוצה תיקון עוונות, הסרת קללות, והבערת קליפות. אך אין זה בנמצא במציאות. וזאת משום, שאין בך עוונות, ואין בך קללות, וגם הקליפות לא דבוקות בך, מאז ומעולם וגם עתה.
אתה רגיל לחשוב כך משום מה, כך חונכת, או כך למדת, או כך נפשך מייסרת אותך.
אך אין זה כך, הלא כל מה שקורה בבריאה יד ה' הוא, כל מה שנבראת איתו יד ה' הוא. ואם ה' ברא אותך עם כוחות מיוחדים אלו, הרי ודאי שיש לכך סיבה, יש לכך תועלת, וזה חלק עיקרי בתפקידך בעולם.
*
אתה מתפלל בדביקות במכתבך – 'הלוואי שאני אצא מזה ולא אשמע על זה עוד לעולם'. ואני עונה אחריך, חס ושלום. הזמן היחיד שלא תשמע על זה, הוא אך ורק אחרי מאה ועשרים שלך. קודם לכך, תשמע על זה יום יום שעה שעה, ללא הרף וללא הפסק.
זה הוא האדם, שנברא מלא בכוחות. ומוטל עלינו לעבוד כל חיינו, כדי לנווט ולנתב משהו מן הכוחות הללו אל העשייה ואל הטוב והישר.
*
אינך זקוק לעזרה, ואחרי מאה ועשרים בעז"ה לא הלך עליך, הקב"ה רואה את הרצון והחפץ, ואתה מקושר בה' יתברך בכל נימי נפשך, עובדה היא שטרחת התייעצת כתבת רשמת, שאלת והשתוקקת לקבל תשובה הגונה. הלא דבר הוא.
*
נכון, תאמר כעת, את הקלישאות הללו אני מכיר היטב.
אבל, אני מציע שתשב עם עצמך פעם, תפתח את הגיון הלב ותאמר לעצמך באמת ובכנות, האם הוצאת זרע לבטלה זה התפקיד היחיד שמוטל עלי בבריאה? האם לשם כך נולדתי, להסתובב אנה ואנה, לתקן תיקונים, לגדור גדרים, ולחצוץ בחרבות את חלומותי?
האם יתכן שדבר זה חשוב יותר מכל התפקידים הנפלאים והמורכבים שהקב"ה דרש ממני בתורתו?
הרהר בעצמך בכנות גמורה, האם אי פעם נדדה שנתך מעיניך על ביטול קריאת שמע בזמנה, שזו מצוות עשה מן התורה?
האם אי פעם הרהרת בדעתך יותר מעשר שניות על עוון ביטול תורה, על עוון חילול שבת בשוגג, על דקדוקי הלכה כאלה ואחרים שאדם דש בהם בעקביו?
מדוע אינך שולח לנו שאלה על סבך אחר שאינך מצליח לצאת ממנו, וכי זוהי ההתמודדות היחידה עלי אדמות שאתה מתמודד עימה? האם אי פעם למדת על עוון זה בכתובים ובגמרות, בשולחן ערוך ובמקורות?
אין זאת אלא עצת היצר, להתיישב במפתח הלב, לזרוק מרה באדם, ובכך לייאש אותך מלעבוד את ה' כחפצך וכאוות נפשך הגדולה.
*
חשוב, יכול אתה להתעורר עוד עשור שנים, באותו המצב בדיוק, ואז כבר תפסיד זמן יקר. וכך יקרה, משום שנגד הטבע אי אפשר להילחם בדרך הזאת.
לעולם!
הדרך היחידה להתמודד מול החיים, היא למלאות אותם בעשייה, עשייה אמיתית מליאת תוכן וחיבור.
אם אתה תצליח לעשות בחייך דברים שאתה אוהב, ותעשה זאת בשקידה במסירות ובאהבה, עד כדי כך שתחלום עליהם בלילה, ממילא לא יבואו לך חלומות אחרים.
כל עוד אינך עושה כן, אינך שולט על חלומותיך, משום שחלומותיו של אדם אינם מסורים לו, ובקושי מחשבותיו.
*
כדי לעשות דברים נכונים בצורה נכונה, עליך לאזור מותניך, לשבת ברצינות, ולהקדיש זמן רב כדי לחשב ולחשוב מה עליך לעשות בדיוק, כיצד עליך לעשות זאת, לשכלל ולשפר כל העת, להתייעץ רבות, לנסות להיכשל וחוזר חלילה, עד שתמצא את אשר נפשך חפצה. ושם תצליח בעז"ה ותצמח מעלה מעלה
*
מובטחני בך, שאחר שתעשה כך, תמלא את עצמך בעשייה מתאימה לנפשך, אתה תאהב את עצמך ואת החיים שהקב"ה גלגל אותך אליהם. ורק אז תראה רגיעה בנפשך הסוערת, והיא תשקוט על שמריה בבטחה.
מקווה שעזרתי ולו במעט
בהצלחה
דוד ברנהולץ
