אני בחור ישיבה ויש לי ניסיון קשה עם סמרטפון!

שאלה:

בס"ד
שלום וברכה,
באמת תודה על האפשרות לשאול בצורה כזו…
השאלה שלי בעיקרון ארוכה והסיפור שלי הוא לא פשוט, וארוך מאד ועצוב ממש עד כדי לבכות , וכבר חודשים שאני מתכנן לשאול,
אבל כרגע אני לא מסוגל עוד לספר הכל, וגם מבחינתכם לא בטוח שיהיה לכם כח לשמוע סיפור כ"כ ארוך, אז רק לבינתיים אני רוצה לשאול שאלה נקודתית שחשובה לי מאד לפני תחילת הזמן, ואשמח ממש לקבל תשובה.
אני בן 21, לפני שידוכים, ישיבה טובה ומשפחה ליטאית 'חשובה'.. כולם בטוחים שאני 'שפיץ'. לצערי העצום ממש אני כבר שנה במצב נוראי, וכאמור הסיפור כולו הוא ארוך, אבל בקצרה – אני עם סמארטפון פרוץ כבר משנה שעברה. עצוב ונורא. אבל – לא היה לי רק טל' אחד, אלא בערך 7 או 8! למה? כי תמיד אחרי קניתי מכשיר הייתי משתמש בו ומגיע לדברים נוראים ומזעזעים – ואז נעצר וזורק אותו לפח (לפעמים מוכר). ואז אחרי כחודש עוד פעם התחשק לי אז קניתי חדש וככה זה חזר על עצמו פעמים רבות אני בוכה מלחשוב על זה. כל פעם כשזרקתי אותו הייתי בטוח שאני נפרד מהטל' לצמיתות, אבל מהר מאד הייתי חייב חדש, ולא שיש לי כסף, ממש לא, הייתי צריך להשיג בכל מיני דרכים כדי לקנות, וכמובן מחפש יד שניה, וכל קנייה זה סיפור שלם. הטל' הקודם שהיה לי (מס' 6 בערך) היה ממש טוב.. יד ראשונה אבל אחרי שבועיים זרקתי אותו וחשבתי שזהו זה וזהו, . אבל. עכשיו התחיל בין הזמנים, ובער בי עוד הפעם היצה"ר, ולצערי עוד הפעם קניתי!!!! וה' ירחם מה שאני עושה בו, זה הרבה מעבר לצניעות, זה נושאים של אמונה וכדו' שיש לי הרבה מה להאריך בהם אבל לא כעת. ( אמנם יש הבדל לדעתי בין הפעם האחרונה שלי עם טל' לפעמים הקודמות, הפעם גם מצאתי דרך לחיות איתו גם בצורה יותר נורמלית, ולשמור על עצמי, להתעסק יותר עם טוויטר ופחות עם אינסטגרם וטלגרם וטיקטוק, סליחה על הזכרת השמות הטמאים הללו!)
כעת אני שואל באמת לדעת, לפני תחילת הזמן אני מרגיש צורך שוב פעם לזרוק אותו, אבל מצד שני אני חושב לעצמי, הרי מה זה יעזור, הרי תוך כמה זמן אני כבר ירצה חדש, ואם אני יקנה חדש זה יהיה כרוך בהרבה יצה"ר נוספים, ובהרבה כסף וטירחה, ועד שאני טורח אז כשאני ישיג את הטל' יכול להיות שאני יותר יכשל, אולי באמת יש עדיפות, שאני ישמור את הטל' אצלי, ואני רק לא יחדש את ההטענה של הסים [טוקמן] , כדי שככה יהיה 'פת בסלו', אני אדע שיש לי אפשרות ולא אצטרך לחפש עוד פעם…
זה עצוב המצב, אבל זהו זה, ואני באמת לא יודע מה רצון ה' שאני יעשה, אני לא מסוגל להתנתק מהטל' כנאה למרות שכ"כ ניסיתי, זה הרבה חברים ודיבורים ודברים (ואפי' 'מעריצים'…) מה יהיה, לא יודע, אני באמת רוצה לעזוב את זה ולהיות שקוע בלימוד, זה לא אני הרשע הזה, זה יצה"ר עצום, כשאני לומד אני הרבה יותר חי, אבל מה עושים??
סליחה ששיתפתי אותכם בדבר כל כך לא נעים, (הסיפור כולו הוא ארוך ועצוב)
אשמח מאד למענה, ותודה רבה מראש

תשובה
שלום לך דוד הצדיק, טועה ותועה.
לפני שאני עונה לך אני רוצה לבקש ממך בקשה,
ראשית אני רוצה להעלות על נס את הדבר הגדול שעשית בזה שפנית לשאול את השאלה,
אני יודע שזה צעד קשה, ועמוס בשלל רגשות ותחושות, והמון ספיקות, ובושה, ובלבול, ואומץ,

ובאומץ רב עשית את הצעד הזה ופנית לשאול, ישבת, כתבת שאלה, הסתפקת אם ללחוץ על הכפתור של ה'שלח', והנה לחצת, והשאלה אצלי על המסך,
גילית בצעד הזה את הרצון הפנימי העמוק שלך לבירור עצמי, לבדיקה פנימית של הלב שלך.
אך מאוד יתכן שכשתקבל את התשובה, כבר לא תהיה באותו מצב של כתיבת השאלה, לא ברצון ולא בתנועת הנפש של בירור, סה"כ כבר עבר שבועיים מאז התיישבת לכתוב, והרבה מים זרמו בלב שלך מאז (כאן המקום להתנצל על העיכוב בתשובה, אילוצים טכניים, בנוסף לחשיבות של השאלה שלך בעיני, גרמו לעיכוב בתשובה), ופתאום כשהתשובה תנחת בתיבת המייל שלך אולי תשאל את עצמך מה לי ולזה (אני לא בטוח שזה יהיה כך, אני מעלה צד כזה שאם זה יהיה כך…),
אז בקשתי אליך,
תנשום עמוק, ותתישב בנחת לקרוא את התשובה,
אני משקיע בה הרבה זמן, וקל לי להשקיע בה כאשר אני יודע שיש בחור נפלא בצד השני שיקרא אותה,
תאמין לי שהבקשה הזו שלי לא נובעת מאגו, כביכול אני חייב שתקרא כי כתבתי… עם זה אני אתמודד….
אני פשוט מאמין בלב שלם שיכול להיות לך תועלת מהתשובה, ואני יודע גם מניסיון רב, שהתנודות בנפש הם חזקות, ולא תמיד יש את הרצון שהיה לפני שבועיים, וחבל לי על זה….
וכהמשך לבקשה אבקשך לקרוא עד סוף התשובה, כי אולי דווקא שם תמצא מזור ורפואה לכאבך.
אם בכל זאת לא קראת את כל התשובה, בבקשה תקרא לפחות את השורות האחרונות של התשובה, בה אני פונה אליך מעומק ליבי.
טוב, אז בוא נתחיל
אתה שואל מה הם התארים האלו שהצמדתי לך, "צדיק" "טועה" ו"תועה"?

צדיק, כי אתה צדיק, טועה כי אתה חושב שאתה לא צדיק, ותועה בדרכך ושואל "מהי הדרך הנכונה?".
למה צדיק?
7 או 8 פעמים (כלשונך) ניצחת בגבורה את היצר הרע, וזרקת את האייפון,
ידעת שאתה משלם מחיר על זה, תרתי משמע, גם מחיר כלכלי, וגם מחיר של ריסון הרצונות,
ועדיין זרקת אותו, ניצחת!!!
למה טועה?
אתה טועה בזה שאינך מסתכל על הניצחונות האלו,
מ'שאלתך' ראיתי שה8 אייפונים שהיו לך הם סימן ל'רשעות' בעיניך, הם סימן ל8 נפילות, ואני מציע לך להסתכל על זה הפוך,
אלו 8 ניצחונות! שניצחת את היצר בגבורה… הרי האופציה השניה הייתה להישאר עם אותו אייפון במשך שנה, אבל בחרת שלא!
יש פה גם 8 פעמים שהחלטת החלטה אמיצה, והראית לקב"ה ולעצמך לאיפה אתה באמת רוצה להשתייך,
ויש פה גם את הזמן בפועל בין אייפון לאייפון, שבו היית בלי אייפון,
האם ההחלטה הזו לא גדולה בעיניך?
בעיני זהו רגע גדול ואמיץ של ניצחון.
האם הזמנים האלו בלי האייפון שווים לפח? האם אין ערך לכל רגע בחיינו?
לא התעלמתי ממה שכתבת על נפילותיך באייפון בצניעות ואמונה, ועוד נתייחס לזה, אך אין זה סותר שיש גם את הצד הטוב שבו היצר הטוב הביס את היצר הרע.
האמת שבטח יש עוד הרבה דברים טובים שאתה עושה,
מניח תפילין, שומר שבת, מתפלל, לומד תורה, עושה חסד, ועוד רבות,
האם כל זה איננו שווה בעיניך?
כלומר, יש בך באמת 2 חלקים באישיות, הדברים הטובים שאתה עושה, והדברים הרעים שאתה עושה, כמו כל אדם ביקום שיש לו יצר טוב ויצר הרע,
כך דורשת הגמרא "דרש רב נחמן בר רב חסדא מאי דכתיב "וייצר ה' אלוקים את האדם בשני יודין, שני יצרים ברא הקב"ה, אחד יצר טוב ואחד יצר רע" (ברכות ס"א).
אך אתה בוחר להסתכל בעיקר על החלק הרע שבך (דרך אגב כמו רבים מבני האדם שבוחרים להסתכל על החלק הפחות יפה במעשיהם), במקום על החלק הטוב.
להסתכל איני מתכווין הסתכלות טכנית, אלא על החוויה של החיים, לחיות דרך החלק הזה.
ברור שהינך יודע שיש 2 צדדים, וברור שהינך יודע שיש גם צד טוב משמעותי, אך אני מדבר על החוויה, 'לחוות' את הצד הטוב ולהרגיש אותו, להרגיש את המעשים הטובים שאתה עושה,
לפחות כמו שאתה חווה את הדברים הרעים שאתה עושה.
למה אני מצליח להסתכל על החלקים הטובים שבך יותר ממך? למה אתה מסתכל על זה בצורה אחרת?
התשובה פשוטה, אני אובייקטבי ביחס ל'חוויה', אינני חווה לא את החלקים הטובים ולא את החלקים הפחות טובים, אני רק צופה מן הצד, בעוד שאתה זוהי החוויה בעצמה, אתה חווה את כל חלקי האישיות, וכאשר נכנסת לתמונה החוויה קשה להסתכל בצורה אובייקטיבית עם הפרופורציות הנכונות,
(בסוד אני אגלה לך שכלפי עצמי אני גם נופל בזה הרבה פעמים כאשר אני רואה בעיקר את החלקים הפחות טובים שבי, כי כלפי עצמי זה שוב פעם כבר החוויה, אני גם מרגיש את החלקים של היצר הרע ולא רק צופה מן הצד).
אבל פה השאלה מנקרת, למה זה ככה? למה בחוויה ובמבט של האדם על עצמו החלקים הרעים יותר חזקים ויותר קיימים? למה לא נוכל להרגיש את זה בשווה?
והאמת, אולי שאלה מקדימה, מי אמר שיש בעיה להסתכל על זה בצורה כזו? הרי לכאורה זה טוב, אדם מודע למצבו הירוד, ומכה על חטאו ורוצה להתרחק מאותם מעשים, הוא חווה אותם חזק עד כדי שהוא מבקש להיפרד מהם….
מה יותר טוב מזה? לכאורה הלוואי על כולם… כביכול כמה שיותר 'נחווה' את הרע כך נוכל לתקן אותו ולחזור בתשובה…..
אז זהו שלא,
זהו הסוד הגדול של היצר הרע!!!!!!!!!
מה הסוד?
הסוד הוא, שהמחשבות האלו מורידות את האדם ל'שאול', וגורמות לו לחטוא שוב ושוב,
בדיוק הפוך ממה שנראה לנו בהשקפה הראשונית,
אלו לא המחשבות שיגרמו לנו לחזור בתשובה, הגדלת החוויה והחיבור לחטא, רק מרחיקים אותנו שוב מהחזרה בתשובה.
מה הפשט?
מקווה שבסוף התשובה יהיה לנו הסבר איך זה עובד, אך ראשית בוא נדבר קצת על היצר הרע.
מלחמה
אני רוצה קצת להכביד עליך, ממש קצת…
דע לך, ההתייחסות אל ההתמודדות עם היצר הרע היא כמו "מלחמה"!!!
ראית פעם אנשים יוצאים למלחמה? ראית איך מלחמה נראית? (יש עכשיו כזו באוקראינה), זה מאוד קשוח, מאוד מאוד קשוח, הרבה מוות, הרבה שכול, הרבה כאב, ובעיקר דריכות,
החיילים שיוצאים לקרב דרוכים מאוד, יש להם שיחות הכנה מהמפקדים, ויש להם שיחות של מורל, יש להם אסטרטגיה, ויש להם טקטיקה, בקיצור מלחמה….
ככה זה עם היצר הרע.
בספרים הקדושים דורשים על הפסוק "כי תצא למלחמה על אויביך"- במלחמת היצר הכתוב מדבר.
מה החידוש הגדול בדרשה הזו?
החידוש הוא שהיחס ל'יצר' צריך להיות כמו מלחמה,
רבים מאיתנו נוהגים לחיות 'לצד' היצר הרע, לא מדי מייחסים לו חשיבות, איכשהו מדלגים עליו ושורדים 80 שנה, או יותר נכון לא שורדים 80 שנה, כי ככה הוא מנצח, הוא מתחנן שלא נתייחס אליו, שניתן לו לעבוד בשקט ולנגוס עוד חלק באישיות ועוד חלק באישיות….
אבל היחס האמיתי שצריך להיות הוא כמו מלחמה,
להקים חדר מצב, ומפקדה, ולבנות אסטרטגיה, להשתמש בטקטיקה, ובעיקר להיות דרוך…
אני לא אומר זאת בשביל להכביד, אלא בשביל להתייחס לנושא ברצינות,
זוהי לא הבנה שבאה לייאש אותנו חס ושלום, שלא תאמר לעצמך "מה מלחמה? למי יש כח לצאת למלחמה? תן לי ספה כוס קפה ואייפון.
זוהי סה"כ עצה שחשוב להבין אותה שההתמודדות עם היצר זה דרך מלחמה, ורק ככה זה באמת קל יותר, ולטווח הארוך זה פחות מתיש מהתוצאות הקשות של ההיכנעות ליצר.
הלוחם בקרב אינו מרגיש שמכבידים עליו, הוא לוחם בקור רוח וברצינות תהומית,
מטרת הדרשה הזו היא להכניס את האדם למצב רציני מאוד, שהיחס ל'יצר' יהיה ברצינות, בבחינת "דע את האויב".
[במאמר המוסגר חשוב להמחיש מה זה היצר הרע?
זה מושג כביכול לא מופשט, מדברים על היצר הרע כאילו זו אישיות מסוימת,
איך הוא נראה? יש לו קרניים? למה מתכוונים כשאומרים יצר הרע?
כשאנחנו מדברים על היצר הרע תחשוב שאתה מביט על עצמך כצופה מן הצד ורואה את הצדדים האפלים שבך, תסתכל על עצמך מבחוץ,
על המחשבות שעוברות בראשך כשאתה רוצה לחטוא, על המניעים, על התאוות, כל אלו הם 'יצר הרע',
מכיוון שזה אתה בעצמך, אז זה נראה לך חלק ממך, וממילא יצר הרע נשמע משהו לא מופשט,
"מי זה היצר הרע הזה שכולם מדברים עליו? אני לא מכיר אותו",
אז כשלב ראשון בדיבורים שלנו על היצר הרע נבין שהיצר זה אנחנו, רק צריך להסתכל עליו מבחוץ,
לקחת כל מחשבה רעה ולדון אותה כאילו אדם מבחוץ דן אותה, בלא החוויה האישית הפנימית.
מקווה שהבהרתי נקודה…. לי ברמה האישית מאוד עזר להתחבר לשיח על היצר הרע כאשר הבנתי מי הוא, כאשר הבנתי שהוא זה בעצם המחשבה שהייתה לי אתמול, והמחשבה שהייתה לי לפני שעה, ושמן הסתם תבוא לביקור עוד שעה שוב].
נקודת בחירה-מלחמה תמידית
טוב, אז אחרי שהבנו שזו מלחמה, אני רוצה להביא לך מושג עמוק ומעניין שהטביע הרב דסלר על המלחמה הזו, הוא קרה לו "נקודת הבחירה" (דרך אגב ממליץ לך מאוד ללמוד את קונטרס הבחירה של הרב דסלר ב'מכתב מאליהו').
הרב דסלר טוען, שהמלחמה עם היצר נמצאת רק בנקודת הבחירה,
מה הכוונה?
הוא ממשיל משל, כאשר יש 2 צבאות שנלחמים זה בזה ומתקרבים אחד לשני… שטח ה'קרב' משתרע על פני 10 קילומטר, צבא אחד ממוקם ב4 קילומטר הימנים, והצבא שכנגדו ממוקם ב4 קילומטר השמאליים, והלחימה בפועל מתקיימת בחזית, כלומר ב2 קילומטר שבתווך…
רק בחזית קיימת לחימה, בעוד שהעורף לא קיים בלחימה בפועל, הגם שהוא חלק מהקרב.
כלומר החיילים שנמצאים ב3 קילומטר הכי ימניים לא שותפים בלחימה, וכנ"ל החיילים שנמצאים ב3 קילומטר הכי שמאליים גם כן לא שותפים בלחימה, הם חלק מהמלחמה הכוללת, אך הם לא בחזית הקרב.
אך בשלב ב' של המלחמה, כאשר הצבא הימני מתחיל לגבור על הצבא השמאלי אז החזית נמצאת כבר במקום אחר, היא עברה מה2 קילומטר באמצע לחלק היותר שמאלי, באופן כזה שלצבא השמאלי נשאר רק 2 קילומטר, והצבא הימני כבש והתקרב עוד קילומטר,
כך שה2 קילומטר שבשלב הראשון של המלחמה היו בחזית, כעת הם בעורף הימני, והחזית עברה לקילומטר השביעי והשמיני.
תמיד הלחימה בפועל היא בחזית, רק בנקודה של המפגש בין 2 הצדדים הלוחמים,
אך תפקיד הלוחמים הוא לשנות את המיקום של הלחימה, לנגוס בעוד חלק ולהעביר אותו לעורף, למקום בו אין לחימה.
(שים לב, 'קרב' אני קורא לכל ה10 קילומטר, גם העורף וגם החזית, ול'לחימה' אני קורא למקום שבו הצבאות נפגשים ונלחמים).
והנמשל:
למלחמה עם היצר גם יש עורף וחזית, העורף אלו הדברים שהוא מחונך ומורגל לעשות, והחזית זו נקודת ההתמודדות שאינו מורגל בעשייתה,
לדוגמא, אם פתאום יבוא היצר לאברך צדיק וירא שמיים ויציע לו להדליק את האור בשבת, אותו אברך הסתכל עליו כאילו הוא נפל מן הירח, המחשבה הזו לא קיימת אצלו בכלל בשום צורה…
כי שמירת שבת אצלו היא החלק של העורף, זה מושתת אצלו והוא מורגל בזה מאוד,
ובאותה מידה גם לצד הרע, דברים שאדם מורגל בהם לרע, הוא כבר עושה זאת אוטומטית והיצר הרע לא צריך לעבוד בכלל… (הדוגמא של הרב דסלר זה לשון הרע שרבים נכשלים בזה),
החזית אלו הדברים שהם לא בשטח ההרגל, כל אחד והחזית שלו…
לחזית הזאת קוראים "נקודת הבחירה", כיוון שבחלקי ההרגל האדם לא בוחר, זה די נוסע על אוטומט… החלק שבו האדם מפעיל את הבחירה זה בחלק של החזית,
אם כך, ה'לחימה' היא תמיד בנקודת ההתמודדות הקיימת, אבל ה'מלחמה' הכוללת עם היצר היא לשנות את המיקום של 'נקודת הבחירה', קרי, התמודדות,
כלומר, אם ההתמודדות שלך בחודש מסוים היא אם לקום להתפלל שחרית ואפילו ביחידות, ואז חודש שלם קמת וניצחת את היצר, אז לאט לאט התרגלת לקום, וכעת נקודת הבחירה עברה להתמודדות אם ללכת לבית כנסת להתפלל במנין, והקימה בבוקר כבר שייכת לעורף הטוב,
אך אם היצר ניצח וחודש לא קמת, אז אט אט התרגלת, וכעת זה שייך לעורף של היצר שכבר הושרש לרע, וכעת הוא/אתה העביר את ה'לחימה' ללהפסיק להתפלל גם תפילת מנחה.

אצטט לך את לשונו של הרב דסלר (מכתב מאליהו ח"א עמ' 113):
"כששני עמים נלחמים, הנה המלחמה היא במקום מערכתה, כל מה שאחורי צבא העם האחד כולו תחת רשותו ואין לו שם שום ניגוד כלל, וכן מה שהוא מאחורי השני כולו ברשות השני.
אם האחד ינצח פעם בקרב, וידחה את השני מרחק מה, אזי בהתחדש הקרב יהיה במקום שיעמדו שניהם אז, אבל במקום שרכש לו הראשון שם אין עוד מלחמה כי הוא ברשותו.
הרי שבפועל יש רק חזית אחת, ובכח, כל שטח שתי המדינות הוא מקום הקרב.
כן הוא גם בענין הבחירה. כל אדם יש לו בחירה, היינו בנקודת פגישת האמת שלו עם האמת המדומה, תולדת השקר. אבל רוב מעשיו הם במקום שאין האמת והשקר נפגשים שם כלל.
כי יש הרבה מן האמת שהאדם מחונך לעשותו, ולא יעלה על דעתו כלל לעשות ההיפך, וכן הרבה אשר יעשה מן הרע והשקר, שלא יבחין כלל שאיו ראוי לעשותו.
אין הבחירה שייכת אלא בנקודה שבין צבאו של היצה"ט לצבאו של היצה"ר.
הרבה נכשלים תמיד בלשון הרע, מפני שהורגלו בו, ולא יעלה על דעתם כלל כי רע הוא.
ואותם אנשים עצמם לא יבוא לפניהם יצר הרע להציע להם מחשבת חילול שבת, ביטול תפילה, וציצית ותפילין, וכדומה.
והיינו משום שבשבת, ותפילין, וציצית, נתחנכו והורגלו כל כך עד שאין כניסה שם ליצר הרע.
אמנם נקודה זו של הבחירה אינה עומדת תמיד על מצב אחד, כי בבחירות הטובות האדם עולה למעלה, היינו שהמקומות שהיו מערכת המלחמה מקודם, נכנסים לרשות היצה"ט, ואז המעשים הטובים שיוסיף לעשות בהם יהיה בלי שום מלחמה ובחירה כלל, וזהו 'מצוה גוררת מצוה.
וכן להיפך, הבחירות הרעות מגרשות היצה"ט ממקומו, וכשיוסיף לעשות מן הרע ההוא יעשנו בלי בחירה, כי אין עוד אחיזה ליצה"ט במקום ההוא, וכו'".
כתבת בשאלתך " אחרי שבועיים זרקתי אותו וחשבתי שזהו זה וזהו"….
"אבל מצד שני אני חושב לעצמי, הרי מה זה יעזור, הרי תוך כמה זמן אני כבר ירצה חדש"….
דע לך! לעולם זה לא ייגמר, לעולם!
זה נשמע מאכזב, אבל זה לא, כי אולי בלי זה שיש יצר היינו מיותרים כאן בעולם…
העולם הזה בנוי בצורה כזו של יצר טוב ויצר הרע, לעולם זה לא יגמר!
אין כזה דבר "וחשבתי שזהו זה וזהו" לגבי היצר… לכל אדם ביקום יש יצר הרע, והוא לא הולך לשום מקום, "אל תאמין בעצמך עד יום מותך"…
"ואמר ר"ש בן לוי יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו שנאמר צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו" (קידושין ל')
רק מה הנחמה הגדולה?
שהמלחמה עם היצר לא נמצאת באותו מקום תמיד, היא יכולה לזוז…
כל ניצחון על היצר מעלה את האדם בדרגה, כל ניצחון! כל זריקה של אייפון! כל התגברות! הכל נרשם לזכות האדם, שום דבר לא נעלם….
אך מעבר לזה, ההתגברות בלחימה גורמת לחזית לזוז למקום אחר…
לפני שנה החזית שלך היתה האם לקנות לראשונה אייפון, ובטוח שהיו לך הרבה ניצחונות על היצר, הנה 20 שנה לא החזקת אייפון, (זכור!!! כל הניצחונות הקודמים לא נעלמו לשום מקום, הם קיימים).
ובסוף השנה קנית אייפון, אמנם היו תקופות שהחזית לא היתה שם בכלל וניצחת את היצר בקלות, אך בשנה האחרונה אתה מעיד על עצמך שהיצר הרע העצום והרשע הזה (כלשונך) ניצח אותך וכן קנית האייפון, כלומר החזית של הקרב זזה, אם לפני כן היא היתה אם לקנות או לא לקנות, כעת היא אם לזרוק אותו או לא לזרוק אותו…. היצר כבש את החזית הקודמת… וכך היא שיטתו… הוא מתיש בחזית המון זמן עד שהוא כובש אותה….
עכשיו בחזית החדשה היצר רוצה לגרום לכך שהאייפון יהיה קבוע אצלך וכדבר בלתי נפרד ממך,
אך היצר הטוב מוצא לו גם תחבולות משלו ואומר לך שזה לא קבוע, ואל תקנה סים קבוע אלא רק "טוקמן" כי גם ככה האייפון הולך להיזרק מתי שהוא, (הרי לאדם רגיל ברחוב יש סים רגיל ולא טוקמן, רק האנשים שלא מחזיקים זאת קבוע לוקחים טוקמן עם מילוי חודשי),
וככה שנה שלימה אתה נלחם בגבורה בחזית החדשה… 7 פעמים ניצחת בחזית, ו7 פעמים הוא ניצח אותך… אבל… עדיין שנה אתה באותה חזית…
אוי כמה שזה מתיש, הוא מתיש היצר, מעייף, שוחק, כי הוא מתחרפן, הוא היה בטוח שתישבר הרבה יותר מהר,
ואתה זורק אותו שוב ושוב, ומנסה לשנות בחזרה את החזית (נקודת הבחירה) למקום של האם לקנות בכלל אייפון?
כל פעם שאתה מנסה להשיג כסף מחדש ולקנות אותו, ואז דוחה את הקניה בעוד יום ועוד יום, אתה בעצם מחזיר את החלק הכבוש לחלק שלך… אתה חוזר למצב של לפני שנה…..
עכשיו אחרי מאבק מתיש של שנה, היצר מציע לך להיכנע ולהעביר את החזית עוד צעד לכיוונו,
הוא אומר לך עזוב, תקנה אייפון, זה סתם מיותר כל הזריקה והקניה הזו הלוך ושוב, הרי גם ככה תקנה אחר כך…. בוא תהיה ריאלי, ורק אל תמלא את הסים, הרי מילוי הסים גם ככה הוא בשליטתך, אז פשוט אל תמלא…
והנה החזית הקודמת נכבשה, יש לך אייפון קבוע, ונותר רק שאלת מילוי הסים…
ואולי הצעד הבא שלו יהיה לכבוש גם את זה,
עזוב, הוא יאמר, תקנה סים רגיל לשנה, כי חבל על הכסף, ורק תקבל החלטה איזו אפליקציות אתה מוריד ואיזה לא…. וכן הלאה וכן הלאה…
הקרב תמיד יהיה, רק השאלה איפה תהיה החזית, כל ניצחון של אחד הצדדים משנה את המיקום של החזית…
שאלת שאלה טכנית האם לזרוק שוב את האייפון… כי זריקת האייפון נראית לך ניצחון טכני של רגע.
אני מציע לך להסתכל על זה יותר בעומק, זהו לא ניצחון רגעי, זו הוזזת חזית הלחימה למקום אחר…
נכון עברת שנה של לחימה עזה בחזית הזו, רק אל תיתן לחדשות לדווח שהעיר הזאת שנקראת 'זריקת האייפון' נפלה לידי הצבא הרע… (תראה באוקראינה כל כמה ימים העיר נמצאת בשליטת צבא אחר, הם לא מוותרים וכובשים מחדש שוב, פעם הצבא הרוסי ופעם הצבא האוקראיני, העיקר שהחזית תישאר בערי הספר ולא תתקדם לאמצע המדינה).
זה קשה, אבל אתה מסוגל, כי הלחימה הבאה תמשיך, ומניין לך שהלחימה העזה 'האם למלא את הטוקמן שוב כל חודש' לא יותר קשה מ'האם לזרוק את האיפון', הרי גם ככה תילחם,
אז תילחם לפחות בחזית שלך… ואולי עוד שנה תזכה להילחם בכלל בחזית עוד יותר נעלית, כמו האם בכלל להתעדכן בחדשות (לא מופקע בכלל, בעבודה אמיצה ונכונה אתה יכול להגיע לשם).
תחבולת היצר
ובחזרה לתחילת התשובה, כתבנו שהסוד של היצר הרע הוא לגרום לך לחוות את החלקים הפחות טובים בך יותר חזק מהחלקים הטובים,
ולמה? כי זה גורם לחטוא שוב… איך?
"אם אני כל כך לא שווה, וכל כך רע, מה באמת שווה התפילה שלי?"
"אחד שעושה מה שאני עושה לא באמת קשור ללימוד, אז מה הקשר ללמוד?"
משפטים מוכרים… הא…
ככה זה, החוויה של הרע משפיעה על כל שאר המעשים…
תמיד שיגע אותי למה זה לא הפוך?
"אם אני אחד שלומד סדר א' טוב, אז אין קשר שאני יצפה עכשיו בסרט…"
"עזוב, אחד כמוני ששומר שבת, לא באמת יכול לראות סרטים"
היצר גורם להפוך את הקערה על פיה…. הוא מכניס מחשבה כזו, "אם אתה רע אל תעשה טוב",
במקום לחשוב "אם אתה טוב אל תעשה"…
אבל את זה הוא יכול לעשות רק עם החוויה של האדם זה באמת שהוא רע.
אך אם בחוויה האדם מרגיש שהוא עושה טוב, אז הוא לא מסוגל לעשות רע…
בדיוק הפוך מההשקפה הראשונית.
(והחיבור במחשבה לזה ש'אני רע' גורם שוב פעם להיות מחובר לזה עד כדי שזה נהיה הרגל, ואז שוב זה שייך לעורף הרע של היצר, ונקודת הבחירה עוברת למקום חדש).
רבי נחמן מברסלב (תורה רפ"ב "אזמרה") בעקבות כך המליץ לאדם בכל יום לעורר אצלו את הצדדים הטובים שבו, ולהזכיר לעצמו כל יום כמה הוא טוב, ובכך לשנות את החשיבה של האדם על עצמו, ובכך תשפיע על המעשיו. (יש בתורה זו עוד רווח מעבר להשפעה על החשיבה, כמו למשל להיות בשמחה ולא בעצבות… ועוד, אך זה נאריך בפעם אחרת)
כך כותב רבי נחמן: "וכן צריך האדם למצוא גם בעצמו, כי זה ידוע שצריך האדם ליזהר מאוד להיות בשמחה תמיד, ולהרחיק העצבות מאוד מאוד (כמבואר אצלינו כמה פעמים), ואפילו כשהתחיל להסתכל בעצמו ורואה שאין בו שום טוב, והוא מלא חטאים, ורוצה הבעל דבר להפילו על ידי זה בעצבות ומרה שחורה, חס ושלום, אף על פי כן אסור לו ליפול מזה, רק צריך לחפש ולמצוא בעצמו איזה מעט טוב, כי איך אפשר שלא עשה מימיו איזה מצווה או דבר טוב וכו'"
תסתכל שם את דבריו, הוא מסביר את החשיבות של הרעיון הזה,
"והזהיר רבינו, זכרונו לברכה, מאוד לילך עם התורה הזאת, כי הוא יסוד גדול לכל מי שרוצה להתקרב להשם יתברך…… כי רוב בני האדם שרחוקים מהשם יתברך, עיקר ריחוקם הוא מחמת מרה שחורה ועצבות, מחמת שנופלים בדעתם, מחמת שרואים בעצמם גודל קלקולם שקלקלו מעשיהם כל אחד כפי מה שיודע בעצמו את נגעי לבבו ומכאוביו, ומחמת זה הם נופלים בדעתם, ורובן מייאשים עצמן לגמרי……… על כן צריך האדם להשכיל מאוד על דבר זה, כי כל הנפילות שבדעתו, אף על פי שהוא מחמת מעשים רעים שעשה באמת, עם כל זה, הנפילה שבדעתו, והעצבות והמרה שחורה שנופל עליו על ידי זה, הכל הוא רק מעשי בעל דבר (כינוי ליצר הרע), שמחליש דעתו כדי להפילו לגמרי, חס ושלום,
על כן צריכין להתחזק מאוד, לילך עם התורה הזאת, לחפש ולבקש בעצמו כל פעם איזה מעט טוב ונקודות טובות…" עכ"ל.
לסיום אני רוצה להציע לך משהו,
כתבת בשאלתך כמה פעמים על זה שהכל זה סיפור ארוך, ועצוב, ושאתה לא מסוגל לספר הכל,
ורק שאלת שאלה טכנית, האם לזרוק את האייפון או לא,
כיבדתי את בקשתך והגם שאני לא עונה לאנשים בשאלה טכנית, אלא מנסה לברר איתם ביחד מה הרצון הפנימי שלהם, פה כן עניתי לך את הזווית שלי ואיך אני מסתכל על זה,
אבל, כתבתי לך רק את התיאוריה של הדברים, ודבר אחד בסיסי שהוא למצוא את הנקודות הטובות שבך ולפתח אותם, ולא את הפרקטיקה המעשית, איך תכלס נלחמים ביצר הרע ביום יום?
מרגיש לי שיש לנו עוד הרבה מה להאריך, ומרגיש לי שהלב שלך כואב מעבר לשאלה הטכנית האם לזרוק את האייפון, וזו באמת מעמסה כבידה לסחוב אותה לבד על לב צעיר כמו שלך,
אז כשתהיה מסוגל, אני מאוד מאוד ממליץ לך, ומזמין אותך לשלוח לי שוב שאלה, עוד זווית של קושי, ואולי קצת לפתוח יותר את ההתמודדות, ואז נדבר על הדרכים והטכניקות מה לעשות.
כרגע כבקשתך לא חשבתי שיהיה טעם בלכתוב על זה.
בנוסף אני מאוד ממליץ לך להעיז וללכת להתייעץ על זה עם מישהו,
מישהו שאתה מאמין בו, מישהו שאתה סומך עליו, ומישהו שנראה לך יוכל לעזור לך בזה,
אם תרצה יש לי הרבה אנשים טובים שאני מכיר שמוכנים להיות שם ושיהיה להם כח לשמוע אותך (כתבת בשאלה שלא יהיה לנו כח לשמוע, אז לי בהחלט היה כח לשמוע אותך, ואף הייתי שמח לשמוע עוד יותר),
בתהליך כיף ומשחרר תוכל לראות ולהרגיש את החיים בצורה ובחוויה מיוחדת מאוד.
צריך בשביל זה רצון, אך כבר גילית שיש בך את הרצון העז הזה, גם בשליחת השאלה וגם במלחמה עיקשת במשך שנה ובזריקת האייפון 7 פעמים.
שאלתך נגעה בי מאוד,
ואני בטוח בגבורה שלך ובפתרון שנמצא ממש מעבר לפינה…
אשמח לשמוע ממך
מוקיר ומעריך
שמעון

כנספח אני רוצה להעתיק לך פה את מכתבו של הרב יצחק הוטנר זצ"ל לתלמיד,
שאלת התלמיד אינה מופיעה במכתב, אך אפשר לנחש בערך את שאלתו לפי תשובתו של הרב הוטנר,
מן הסתם שאלתו עסקה בנושאים שדיברנו עליהם, על התחושות הקשות שיש בו בעקבות מעשיו, ואיך הוא יוכל להתרומם מכך,
ועל כך שבטח האנשים הגדולים והצדיקים כביכול אין להם קשיים והתמודדויות.
(חשוב לציין, שכל דברינו אינם פוגעים בכי הוא זה בידע שמעשים אלו רעים וצריך לתקנם, אך הדרך היא לא להישבר מכך, אני כותב זאת הן ביחס לדברי רבי נחמן לעיל והן ביחס למכתב של הרב הוטנר),
מכתב זה מתאים כאילו נכתב היום ולא לפני כמעט 60 שנה, ולך כמו לתלמיד ההוא.
כדי לשמור על אותנטיות ועל נקיות הדברים של הרב הוטנר, אעתיק לך את המכתב כלשונו בלי פרשניות,
הנה המכתב לפניך ככתבו וכלשונו (פחד יצחק אגרות וכתבים עמ' ריז'):
"יום ב' לר"ח אייר תשכ"ג
אהובי חביבי, שלום וברכה!
מכתבך הגיע לידי, ודבריך הגיעו ללבי.
דע לך חביבי כי עצם מכתבך מתנגד הוא לכל התיאורים הנמצאים בו. והנני בזה להסביר לך תוכן משפט זה.
רעה חולה היא אצלנו שכאשר מתעסקים אנו בצדדי השלמות של גדולינו, הננו מטפלים בסיכום האחרון של מעלתם. מספרים אנו על דרכי השלמות שלהם, בשעה שאנחנו מדלגים על המאבק הפנימי שהתחולל בנפשם.
הרושם שלך על גדולי ישראל מתקבל כאילו יצאו מתחת יד היוצר בקומתם ובצביונם. הכל משוחחים, מתפעלים ומרימים על נס את טהרת הלשון של בעל ה'חפץ חיים' זצ"ל, אבל מי יודע מן כל המלחמות, המאבקים, המכשולים, הנפילות והנסיגות לאחור שמצא החפץ חיים בדרך המלחמה שלו עם יצרו הרע – משל אחד מני אלף. ודי לנבון שכמותך לדון מן הפרט אל הכלל.
התוצאה מזה היא כשנער בעל רוח, בעל שאיפה, בעל תסיסה מוצא בעצמו מכשולים, נפילות, ירידות, הרי הוא דומה בעיניו כבלתי "שתול בבית השם". שלפי הדמיונות של נער זה, להיות שתול בבית השם, פירושו הוא לשבת בשלוות נפש על נאות דשא של מי מנוחות וליהנות מיצרו הטוב, כדרך שצדיקים נהנים מזיו השכינה שעטרותיהם בראשיהם במסיבת גן עדן, ולאידך גיסא, לא להיות מרוגז מסערת היצר על דרך הכתוב של "במתים חופשי" [תהילים פח, ו].
אבל דע לך, חביבי, ששורש נשמתך הוא לא השלווה של היצר הטוב, אלא דווקא מלחמתו של היצר הטוב. ומכתבך היקר והנלבב מעיד כמאה עדים כי אכן לוחם נאמן אתה בצבאותיו של היצר הטוב.
באנגלית אומרים – Lose a battle and win the war – דהיינו, הפסד קרב, ותנצח במלחמה. בודאי שהנך נכשל ועומד להיות נכשל (אין בזה משום פתיחת פה לשטן), ובכמה מערכות תיפול שדוד. אבל אני מבטיח לך שלאחר הפסד כל מערכות תצא מן המלחמה כשזר על ראשך, והטרף החד מפרפר בין שינך.
החכם מכל אדם אומר "שבע יפול צדיק וקם", והטיפשים חושבים כי כוונתו בדרך רבותא: אף על פי ששבע יפול צדיק, מכל מקום הוא קם. אבל החכמים יודעים היטיב שהכוונה היא שמהות הקימה של הצדיק היא ה"שבע הנפילות" שלו. וירא את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. טוב זה יצר טוב, מאוד זה יצר הרע.

אהובי, הנני לוחץ אותך אל לבבי, ולוחש באוזנך, כי אילו היה מכתבך מספר לי אודות המצוות והמעשים הטובים שלך, הייתי אומר שקיבלתי ממך מכתב טוב. עכשיו שמכתבך מספר על דבר ירידות ונפילות ומכשולים, הנני אומר שקיבלתי ממך מכתב טוב מאוד. רוחך סוערת לקראת השאיפה להיות גדול. בבקשה ממך, אל תצייר בנפשך גדלותם של גדולי עולם שהם ויצרם הטוב בבחינת חד הוא. לעומת זאת צייר גדלותם של גדולי עולם באותיות של מלחמה נוראה עם כל הנטיות השפלות והנמוכות. ובזמן שהנך מרגיש בקרבך סערת היצר, דע לך שבזה אתה מתדמה אל הגדולים הרבה יותר מאשר בשעה שאתה נמצא במנוחה השלמה שאתה רוצה בה. דווקא באותם המקומות שהנך מוצא בעצמך הירידות הכי מרובות, דווקא באותם המקומות עומד הנך להיות כלי להצטיינות של כבוד שמיים.
דווקא באותם המקומות שהנך מוצא בעצמך הירידות הכי מרובות, דווקא באותם המקומות עומד הנך להיות כלי להצטיינות של כבוד שמיים
אינך רוצה לגנוב את דעתי, שאחשוב עליך שהנך בקו הטוב בעוד שבאמת הנך כך וכך, ועוד כך ושבע פעמים כך. ואני מה לי לכל השבע פעמים הללו. בשבילי עבודת היסוד היא שבמשך החורף העבר רכשת לך ידיעה הגונה בהלכות נזקי ממון. חזרת כמה פעמים על המסכת שלמדת. לא תכחיש את זה, זו היא העובדה המכריעה. בעובדה זו גנוז סוד הניצחון במאבק היצרים שלך.
הנך כותב: "לעולם לא אשכח הרצון שהיה בי להצליח ולעלות מחיל אל חיל. אבל חבל, כבר אבדה תקוותי". אינני יודע כיצד אתה מעיז פנים להכחיש מציאות חיה, האם אתה לא עלית מחיל אל חיל מאותו זמן שנכנסת לבית המדרש?!
מכיר אני אותך שאינך בעל העזה כזה, שלא שהם הם הדברים: אם מוצא אתה בעצמך שיצרך הרע מתגבר עליך, הנך חושב בטיפשות ובתמימות שכבר אבדה תקוותך. דבריך פשוט מביאים לידי גיחוך. משתתף אני בסבלך הרע, אבל הסבל הזה הוא, הוא הרחם של הגדלות. ראיתי את פניך בשעת עיון בהלכה. ראיתי את פניך בשעת הקשבה לשיעורים. ראיתי את פניך בליל שביעי של פסח. האותיות החרותות על פניך בשעות הנ"ל הן אותיות של "סוף הכבוד לבוא". אין שביל הכבוד מתפתל דרך מישור: שביל הכבוד עובר מסתובב כנחש עלי דרך וכשפיפון עלי אורח. ארסו של נחש בקרבך? – הוא ישופך עקב ואתה תשופנו ראש.
מצאתי לנכון להציע לך דברים הללו במכתב. הכוונה היא לתת לך יכולת להזדקק להם מדי פעם בפעם. מובן מאליו שמפאת זה לא היתה לי הכוונה אלא לקו הכללי. בנוגע לנקודות פרטיות, בזה יפה כוחו של הדיבור החי פנים אל פנים.

אתה הוא השתול בבית השם!
בהשתתפות בסבלך, בביטחון בניצחונך, בתפילה להצלחתך
יצחק הוטנר.
נ.ב. עכשיו הנך מבין את המשפט הראשון של המכתב, כי עצם מכתבך מנוגד הוא לכל התיאורים הנמצאים בו.

אני מאד אוהב כדורגל-יש עם זה בעיה?

רציתי לשאול משהו שמציק לי, אני בחור בישיבה גדולה מצוינת, לומד נהדר בקיצור הכל מושלם. יש לי משיכה לתחום הכדורגל, אני שומע בטלפון הרבה בנושא וצופה בסרטונים של כדורגל, המעלה היא

קרא עוד »

איך נפטרים מתלות באחרים ובסביבה?

שלום, מאז שהייתי קטנה אני רגילה שסובבים סביבי, קיבלתי מענה אדיב ומהיר ו"זכיתי" בעקבות כך לכינוי 'ילדת תפנוקים'. אך, הבעיה העיקרית שנוצרה זו התלות. תלות בהורים, תלות בחברה וכו'. אני

קרא עוד »

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

השארת תגובה

שאלות נוספות:

אני זקוק לכך שיהיו תלויים בי?

שלום לכם! אני בן 19 והייתי חברותא בוגרת של בישיבה שהיה לו קושי להיתרחק מהבית, עזרתי לו המון והשקעתי בו ממש הרבה בכל השנה, מתישהו התחלתי לשים לב שזה קצת

קרא עוד »

אני אברך מוערך ונופל באינטרנט

שלום לאירגון ישיחנה הסיפור היה ככה לפני שנתיים נחשפתי לאינטרנט גרוע ומאז כל כמה זמן פעם אחד בשבוע פעם בחודש תלוי לפי הזמנים לכל מכשיר שיש לו אינטרנט כדי לצפות

קרא עוד »
חוסר במודעות חברתית אצל חבר

חוסר במודעות חברתית אצל חבר

שלום רב, אני בחור שלומד בישיבה גדולה בירושלים, אני רוצה להתייעץ בעניין אחד מחברי החדר שלי שהוא בחור חכם ורגיש ומן הצד נראה בחור ביישן אבל מהיכרות יותר אישית אתו

קרא עוד »
אני שמן וזה מדכא אותי

אני שמן וזה מדכא אותי

שלום לכם מאוד נהנה לעקוב אחרי השאלות והתשובות המחכימות אשמח להתייעץ אתכם בנושא כאוב שלי. והוא נושא ההשמנה אני אנסח את זה הכי פשוט. יש לי כרס גדולה שמביישת אותי

קרא עוד »

חסימה רגשית במהלך טיפול

שלום! דבר ראשון תודה רבה על האפשרות לקבל מענה בצורה דיסקרטית ומכבדת לפני כחודש התחלתי טיפול רגשי בעקבות אובדן שחוויתי לפני כחצי שנה אני טיפוס מופנם מאוד וכמעט שלא יוצא

קרא עוד »
מאשימה את עצמי כשאני עצובה

אין לי כוח כבר לכלום

נמאס לי להילחם כל היום לנסות להבין את עצמי, אין לי כוח להמשיך את החיים, אני לא מסוגלת להמשיך עוד. פשוט אני מרגישה שהבטרייה שלי גמורה ריקה אני מסתכלת על

קרא עוד »

כל המעמסה נופלת עלי!

שלום לכם, יש לי שאלה שאולי פוגשת עוד נשים רבות, אך נראה לי שאצלי זה עמוק יותר. אני מרגישה מזה זמן רב המשרתת בבית, וזה שוחק אותי באופן בל יתואר,

קרא עוד »

אני מאד אוהב כדורגל-יש עם זה בעיה?

רציתי לשאול משהו שמציק לי, אני בחור בישיבה גדולה מצוינת, לומד נהדר בקיצור הכל מושלם. יש לי משיכה לתחום הכדורגל, אני שומע בטלפון הרבה בנושא וצופה בסרטונים של כדורגל, המעלה היא

קרא עוד »

רוצה לדעת לכעוס

גדלתי בבית עם הרבה לחץ, מתח וכעס. בתור ילדה הייתי נבהלת, נלחצת, משתתקת וננעלת בתוך עצמי. היום אני מרגישה שאני לא יודעת לכעוס. אני ממש מפחדת לכעוס, מפחדת לתת לזה

קרא עוד »
לשון הרע נוטל כל הזכויות

מפחדת להתחתן מחשש שאפול בפח

אני בת 19, בחורה מוכשרת, נראית טוב, וחכמה. אהובה מאוד בחברה ובכל מקום שבו דורכת ונהנית מהחיים וגם מהאתגרים שיש בהם. לומדת בסמינר מעולה וחשוב, בית טוב, משפחה מדהימה וילדות

קרא עוד »

האם להעביר את הילד חיידר

בתחילת השנה העברתי את הילד שלי חיידר כי גיסי אמר שהחיידר הנוכחי שלו לא טוב, ושמבחינת לימוד גמרא זה מקום שלא מלמד מספיק טוב איך ללמוד גמרא כמו שצריך. הוא

קרא עוד »

מחפש את הכיוון לעתיד שלי

אני בחור ישיבה גדולה מחסידות חב"ד למדתי עד לפני שנה בישיבה ולא הייתי עושה כלום חוץ (בעיות קשב וריכוז) אז חיפשתי כל הזמן ישיבה / מסגרת חלופית ולא הצלחתי לעבור

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן