שלום הרב.
מדוע ישנה חשיבות ומעלה להתחתן עם בן תורה?
וכן מה הטעם שלומדים תורה? הרי מה יעזור ללמוד "שור שנגח…" אם אין לי שור?
זה רק דוגמא.
אני אשמח להבין את החשיבות של הלימוד עצמו, גם אם אין לי מכך תועלת מעשית.
תודה מראש.
התשובה
שלום רב לשואל.
ראשית כל מגיע לך ציון לשבח שנושא לימוד התורה הוא זה שמעסיק אותך, בגשתך לנושא כה חשוב של הקמת בית בישראל.
שאלת למעשה שלוש שאלות;
- מהי חשיבותו של בן תורה?
- מה הטעם בלימוד שאינו בר יישום?
- מה חשיבותו הכללית של לימוד התורה?
ברשותך, אתחיל להשיב על שאלותייך מהסוף להתחלה.
מי צריך את בתי הספר??
הרשה לי לשתף אותך במפגש מעניין שהיה לי לא מזמן, עם אדם כבן 50 לערך. אדם רגוע ושלו, ידען גדול, טון הדיבור שלו תמיד נמוך ודבריו נאמרים בנחת ועל בסיס חשיבה רבה. בתחילת השיחה – התרשמתי מאוד מטענותיו המאוד-מאוד מקוריות, שהעידו על חשיבה שונה מהרגיל וחוש אנליטי לא רע.
בהמשך השיחה הוא הגיע למחוזות לא צפויים…
אחת מטענותיו הייתה כי טוב תעשה האנושות אם תסגור את בתי הספר כליל, ותאפשר לילדים לחיות כמו בימים עברו, בין סמטאות העיר.
בית הספר, לדבריו, הוא מוסד מתסכל שלא צומחת ממנו שום תועלת. והראיה – כל כך הרבה אנשים השקיעו עשר שנות לימוד ויותר, ובסופו של דבר עובדים במקצוע שכלל לא נלמד בשנים הללו והידע שנדרש עבורו נרכש בקורס קצר של כמה חודשים! (למשל: נהגים מכל הסוגים, אנשי תחזוקה ושיפוצים, טכנאים וחשמלאים, בעלי חנויות ועסקים ועוד ועוד…)
במחשבה ראשונה, כשנתקלים בטענה הזו – דוחים אותה. זה לא נכון. למה? משום שזה הפוך מכל מה שהורגלנו לחשוב. גם במחשבה שניה דוחים אותה. וגם בשלישית.
אך מדוע?
מה מקור הטעות שלו? האין זה נכון שאנשים רבים מאוד לא ראו תועלת ממשית באינספור שעות הלימוד, החזרות והמבחנים שהשקיעו?
לימד = ידע = כוח
אפשר לענות על כך הרבה תשובות, חלקן טובות יותר וחלקן פחות.
אך אחת מההסתכלויות הפשוטות שסותרות את דבריו, היא הגדרת מטרת הלימודים הכללית.
אין כל ספק שחיי האנושות השתפרו לאין ערוך במהלך אלפי השנים האחרונות. מי שמתמצא מעט בתנאי החיים בתקופה ההיסטורית והפרה-היסטורית, יודע שאנו חיים כיום בגן עדן שכולו טוב, שאין מבאי העולם לא שיער שצאצאיו יחיו כך.
ההתפתחות הטכנולוגית והתעשייתית, מאפשרת לאדם חיים נוחים ובטוחים לאין שיעור, מזה שהיו לסביו מדור עשירי (טוב, אינני מדבר על ההתפתחות בכלי הנשק, שקצת מפרה את המשוואה…).
ההבדלים הגדולים נובעים מהתפתחות טכנולוגית, שמבוססת על למידה בלתי פוסקת של האנושות. האנושות לומדת כל העת, שיטות חדשות, כלים חדשים, קישורים בין דבר למשנהו, וכך מצעידה את הטכנולוגיה לשירות האדם עוד ועוד.
הלמידה הזו מתבססת על היכולת של האנושות – ללמוד.
מקובל לומר שידע = כוח. האדם חזק יותר מהטיגריס, משום שהוא יודע כיצד לייצר קלצ'ניקוב, או לפחות לפיד בוער, מה שהטיגריס אינו יודע. חיידק זערורי עשוי להיות כה חזק עד שעלול לגרום למותו של אדם בלי שום יכולת התנגדות. אלא אם לרופא הנלחם בחיידק יש את הידע הנדרש, כדי להזריק את הנוגדן הנכון ולגבור בכוחו על כוח החיידק.
ומנין הידע הזה? מנין למד האדם כי מתיחה של חץ על גומי מתוח על קשה – תשלח אותו קדימה בעוצמה רבה, מה שהקופים טרם למדו אלפי שנים?
הידע הזה מקורו בלמידה. בניסוי ותעייה ובלמידה מרובה. וככל שהלמידה תהיה אינטנסיבית יותר, ותכלול אנשים רבים יותר, ותצבור וותק רב יותר – כך הכוח שיהיה בידי הלומדים חזק יותר.
נמצא כי לימוד = ידע = כוח
השכלה כללית
כעת אנו שבים לשאלתו של הידען דלעיל.
מדוע יש בתי ספר? לשם מה לומדים כולם את כלל המקצועות? ובכן הסיבה היא שכך מייצרים חברה משכילה ולומדת, שתאגור כוח להתמודדות עם אתגרי האנושות.
הילד שילמד כעת אנגלית, מחר יממש את הידע בהמשך לימודיו ברפואה, ומחרתיים יסייע לאנושות לשפר את חייה כשינתח חולי לב או אפילו יגלה שיטה חדשה בטיפול.
הילד שלומד כעת מתמטיקה, יוכל מחר לסייע לחברה גדולה בהנהלת החשבונות שלה, ועל ידי שיבצע את החשבונות היטב בזכות הידע שלו – ייתן לחברה כוח להתנהל בצורה מאורגנת כך שכולם יהיו מרוצים, והחברה תוכל לספק פרנסה לאלפי עובדיה.
נכון, לא כל הידע שכל הילדים רוכשים יהיה רלוונטי עבורם או עבור אי מי בחייהם, וחלק גדול ילך לאיבוד. אך באופן כללי ההעמדה של החברה כחברה לומדת ושכלתנית, יסייע בסופו של דבר לצבירת ידע רב, שהוא בעצם – כוח רב.
מסקנה: מטרת הלימודים בעולם הכללי היא ידע, שיוביל לכוח. ובמילים אחרות: מטרת הלימודים היא להפוך את החיים לנעימים יותר, נוחים ובטוחים יותר.
לא ידועה לי על מטרה אחרת, שאינה עונה על הגדרה זו.
ממה נבנה הקוסמוס?
כעת הגיע הזמן – לעסוק בדברי תורה…
שאלתך הייתה – מה המטרה בלימוד התורה. וכעת עולה מיד ההרחבה של השאלה; האם גם לימוד התורה נועד להפוך את העולם למקום נוח יותר?
ובכן, התשובה היא לא.
בזוהר (תרומה קסא.) נכתב שהקב"ה "הסתכל באוריתא וברא עלמא" – הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם. ולא רק שהעולם נברא על פי התורה, אלא ש"באוריתא אתברי עלמא" (שמיני לה: ), כלומר – שהעולם נברא על ידי התורה ממש. האמירה הזו מסבירה לנו היטב את הפסוק – "כה אמר ה': אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" (ירמיה לג), שעליו דרשו חז"ל ש'בריתי' – זאת התורה.
המשמעות הפשוטה של הדברים היא, שאם לא יעסקו בתורה – העולם ייחרב חלילה (ועי' נדרים לב., פסחים סח:). וזאת, משום שהעולם מבוסס על התורה, המשמשת כ'חומר בעירה' לקיומו. לכך נקראים תלמידי החכמים "בנאים" (מלשון בונים את העולם). משום שהם אלו שנותנים לעולם את הכוח להמשיך להתקיים.
ניתן לומר אפוא, כי הסיבה שלומדים תורה היא לא כדי להפוך את החיים לנוחים על ידי אגירת ידע וכוח, אלא כדי שהעולם לא ייחרב. שהקיום ימשיך.
אך האמת שהסתכלות לכשעצמה איננה מקיפה את האמת העמוקה יותר.
לימוד התורה – מטרת הקיום
מטרת לימוד התורה היא לא איזה צורך קיומי, שנועד להציל אותנו מקטסטרופה של חורבן עולמי. הסיבה שהעולם ייחרב ללא לימוד התורה היא לא כעונש על אי מילוי רצון ה', אלא כתוצאה מכך שמטרת העולם לא מושגת.
ללימוד התורה יש ערך רם ונישא שאין לתארו, כיון שהוא מטרת בריאת העולם, הוא זה שמחזיק את העולם והוא המקדם את האדם והעולם לתיקונו הסופי. כאשר לומדים את התורה – העולם מממש את מטרתו. כאשר לא לומדים אותה – אין העולם מממש את מטרת בריאתו, וממילא דינו שייחרב.
נמצא כי הסיבה העיקרית שלומדים את התורה, היא משום שזו מטרת בריאת העולם! וכפי שאמרו חז"ל "כשברא הקדוש ברוך הוא את העולם, לא בראו אלא כדי שיבואו ישראל ויקבלו את התורה" (זוהר המתורגם פ' ויקהל ר.).
כיצד מתקנת התורה את האדם והעולם? זהו נושא שיש לו פרספקטיבות רבות, ואכן אני ממליץ לך לפנות זמן לכך וללמוד זאת. הגישה שאני אישית חי לפיה, היא גישתו של בעל הסולם זיע"א, שניתן ללמוד עליה ב"הקדמה לספר הזוהר" שכתב (יש שיעורים נפלאים ביוטיוב על הנושא מפי הרב אהרן לוי, השיעורים אינם עוסקים בקבלה). אך מלבד זו – ישנן גישות רבות נוספות, שכולן למעשה מכוונות לאותו כיוון. אם תרצי להעמיק ביהדות ובהבנת החיים –יכולה זו להיות דרך מרתקת עבורך.
מידע נוסף, רב ומרתק, על חשיבות לימוד התורה ועל המקום שאמור לתפוס לימוד התורה בחייו של כל יהודי, תוכלי לקרוא בספר תורתו ואומנותו של הרב יעקב בוצקובסקי, וכן לחפש תשובות נוספות בנושא לימוד תורה, כאן באתר.
הוראות הפעלה למכונת 'אדם'
כמובן, שללימוד התורה ישנן מטרות נוספות, או פרספקטיבות נוספות, ואחת מהן היא כמובן – ספר הדרכה לחיים פה בעולם.
כשם שמכשיר חשמלי מגיע עם חוברת הדרכה, ורכב מגיע עם ספר הדרכה, ומאיץ חלקיקים מגיע עם מדענים מומחים ואינספור ספרים, כך האדם המורכב ומשוכלל לאין שיעור – קיבל ספר הדרכה, שהוא התורה.
המילה 'תורה' היא מלשון 'הוראה', התורה 'מורה' לאדם כיצד להתנהג פה בעולם.
בהתאם לנפש האדם שהיא אינסופית, כך גם התורה אינסופית, והוראתה באה לידי ביטוי בכל התנהגויות האדם, ובכל שלביו ובכל רבדיו;
- ברובד המעשי – ההלכה.
- ברובד המחשבתי וההגותי – האגדה.
- ברובד הרגשי – המוסר.
אך מעבר לימוד ההנחיות לשימוש במכונה הקרויה 'אדם', יש ללימוד התורה חשיבות עצומה, בהיותו מימוש מטרת בריאת היקום וזו התשובה לשאלתך האחרונה.
נעבור כעת לשאלתך האמצעית, מה הטעם בלימוד הלכות שאינן נוגעות לחיינו?
שור שנגח את הסקודה-אוקטביה
האמת, שלאור הדברים, כבר מצטמצמת עד מאוד גם שאלה זו.
משום שזה עתה הבנו כי לימוד התורה הוא מטרה בפני עצמו, בלי כל קשר ללקחים המופקים ממנו או לפן המעשי של הלימוד שלו. לכן ללימוד התורה, גם כשאינו לימוד הלכה, וגם כשהלומד לא ייתקל במקרה כזה לעולם, יש חשיבות עצומה מאין כמותה.
אך עדיין, בין מקצועות התורה יש גם את לימוד ההלכה המעשי שמטרתו להכשיר את הלומד לתעודת "יורה יורה" או "ידין ידין" ולתת לו את הכוח לפסוק ולהורות לציבור. אך גם בלימוד זה ניתן למצוא סוגיות שאינן מעשיות.
בכך יש כמה נקודות לחדד:
- בכל מקצוע יש חלקים רבים שנלמדים, שאינם רלוונטיים לעבודה בפועל אלא נועדו להכשיר את הלומד באופן כללי, בהבנה שלו בתחום ואפילו – בגישה המקצועית שלו לנושא. רופא אוזניים לומד לא מעט בשבע שנות לימודיו, גם על חלקי הגוף האחרים שאינם קשורים לאוזניים כלל. מהנדס אלקטרוניקה לומד על כללי פיזיקה מידע שלא יבוא לידי שימוש בעבודתו בפועל. הלימוד הכללי מעשיר את ההסתכלות של הלומד.
- חלק מלימוד ההלכה, מטרתו הוא להבין את ההגדרה ההלכתית העמוקה יותר של מושגים שונים, למשל הבנת המושג "קידושין" על כל הגדרותיו. על ידי הבנה טובה ומקיפה של המושג – יוכל הלומד לפסוק גם במקרים שטרם נתקל בהם, ולהחליט האם במקרה שלפניו האשה נחשבת נשואה או לא. כדי לדעת להכריע, על הפוסק להבין היטב מה ההגדרה של המושג קידושין, וזאת על ידי דיון ולמידה של דוגמאות רבות מאוד של קידושין שונים (שחלקם נדירים, או מוזרים ואולי אף לא יתכנו במציאות!).
- ישנן הגדרות הלכתיות, שכדי לדון בהן הביאה הגמרא מקרה שהיה מצוי באותם ימים, אך העיסוק הוא לא בדוגמה אלא במונח הנידון. למשל, הגמרא יכולה לדון במושג 'מזיק', וכדי להגדיר אותו להשתמש בדוגמה של שור. אך בעצם ניתן באותה מידה להשתמש בדוגמה אקטואלית לימינו, כגון מכונית, שתהיה זהה בדין שלה לשור (או שלא, וזה תפקידו של הפוסק. להחליט אם המכונית עונה להגדרות הללו או לא).
- ישנן גישות נוספות, המבארות כי התורה והאדם מותאמים זה לזה, וכי לימוד חלק מסוים בתורה מתקן חלק מסוים באדם, או בנפש האדם. כך שאין לימוד שאין לו מטרה כי כל לימוד נועד לבצע תיקון אחר, גם כשהיישום המעשי שלו לא יתרחש. אך דומה כי הדברים התבארו עוד לפני שמגיעים לרובד זה.
בן תורה – בנה של התורה
מתוך כל זה אנו מגיעים לדון בשאלתך הראשונה, שמן הסתם גם נוגעת אלייך – מהי חשיבותו של בן תורה. והאמת, שגם על שאלה זו כבר קל יותר להשיב (וזו הסיבה שהפכתי את סדר התשובה…), כאשר אנו מבינים שמי שעוסק בתורה – עוסק בבניינו של עולם, והעולם קיים בזכותו.
זכות מיוחדת יש לאותם אנשים, שזכו לשבת באוהלה של תורה ולעסוק בה באמונה ובחשק באמת ובתמים. אך מעבר לשאלת הזמן המוקדש ללימוד במהלך היממה, יש גם נושא עקרוני לא פחות, והוא – מידת החיבור של הלומד אל התורה.
יתכן אדם שילמד תורה שעות רבות מאוד ביום, אך יעשה זאת במסגרת מחקר אקדמי על המקרא או התלמוד וללא אמונה בנלמד, וממילא – לא יתחבר ולא יתקדש בקדושת התורה במאום. לעומתו, יתכן אדם שלא יכול, או לא מצליח ללמוד שעות רבות ביום, מסיבות רבות ומגוונות, אך נפשו ולבו מחוברים לתורה והוא רואה בעצמו 'בן תורה'.
מה פשר המונח השגור על לשוננו – בן תורה? שמעת פעם על פרופסור המכנה את עצמו "בן פיזיקה"?
המונח "בן תורה" מבטא את מי שרואה בתורה את 'אמו' כביכול, את המקור שלו, את המקום שאליו הוא שייך ולשם הוא חש מחובר כל העת.
בן תורה אמיתי, הוא זה ששואף להתחבר אל הנשגב, אל המקור, אל מטרת הקיום ואל ייעודה של הבריאה!
משכך – היש זכות גדולה, וכבוד גדול יותר, מלהינשא לאדם נכבד שכזה?
אסיים בציטוט מופלא על חשיבותו ומעלתו של בן תורה שזכה לרכוש ידע בתורה, מאת אחד מגדולי הדור הקודם, הנקרא על שם ספרו – החזון אי"ש: "ואמנם האיש הזוכה לידיעת התורה, מהלך בין אנשים ונדמה כבן אדם (סתם, בן אדם רגיל כזה, חמוד ומחוצ'קן, עם משקפיים – י.כ.), אבל באמת הוא מלאך (!!!) החי עם בני תמותה, וחי חיי אצילות ומרומם על כל תהילה…".
עד כאן להיום, מקווה שסייעתי להניח את דעתך, ואשמח מאוד לשמוע ממך האם אכן כך.
בברכת התורה.
ישראל כ.
