שלום וברכה!
אני בת 21 התחתנתי לפני 4 חודשים, אני בהריון כבר בחודש שלישי.
בעלי בחור מאד טוב, הגיעי מבית מאד מאד חם, ברמה לא רגילה, כל היום היה שומע שם מילים חמות ואוהבות,אני טיפוס מאד שכלי, באתי גם מבית חם ואוהב אבל בגבול שונה מהבית שלו.
יש לי קושי בלבטא רגשות כמו בבית שלו, הוא רוצה שכל פעם אומר לו ממי, חיים שלי, כפרה עליך וכו, זה קצת קשה לי, והוא פשוט אומר לי תגידי לי נו….
זה לא נעים לי ככ ומצד שני אני יודעת שהוא מאד רוצה לשמוע את זה, חשבתי שהמילה אני אוהבת אותך מספיקה, בנוסף למילות הערכה.
מציינת שכשהוא אומר לי את הסגנון אהבה הזה זה לא עושה לי שמהו מיוחד, לא נגרם לי הנאה מזה שאומרים לי חיים שלי…
אשמח שתתנו לי עצות איך להפתח רגשית, ומה לעשות כדי לספק לו את מה שהוא צריך
תודה רבה
שואלת יקרה,
קודם כל מזל טוב- כפול:)
שיעבור ההריון בקלות ובשלום.
לעניין השאלה
אני מוכרחה להגיד שהיא שימחה אותי מאוד מאוד
אני אשתף אותך למה ומה אני שומעת:
- יש כאן זוג צעיר של בעל ואישה בריאים ויציבים בנפשם.
- הודו לה'- נשמע שהבית בו הם גדלו- אוהב וחם. כמה לא מובן מאליו!!!
ממש מתנה לחיים ובפרט לזוגיות.
- יש ביניהם פערים וגם מעט תסכול- סימן שהם ב"ה זוג נורמלי
- הם יודעים לדבר ולהבין ביחד את מקור התסכול.
קשה לי להסביר לך בכמה מילים כמה כל הסעיפים שרשמתי למעלה
הם סימן למזל וברכה ובסיס להקמת בית ששכינה שורה בו.
ובאמת כל השאלה הזו היא שאלה בריאה ויפה.
אבל-
מה עושים?
חוגגים את התסכול? 🙃
מה פתאום.
בואי נבדוק קצת יותר מה קורה כאן.
הגיעו גבר ואישה שונים ובעלי רקע שונה לקורת גג אחת
והם אמורים להקים ביחד ברית משותפת וחיים משותפים ושמחים
תמיד תמיד יהיו פערים.
לכל גבר ולכל אישה יש שפה ייחודית וצרכים שיכולים להיראות כסותרים.
בעלך- זקוק לרמה מסוימת של קרבה שמבחינתו מתבטאת בהרבה מילים חמות
ואת גם כנראה יש צורות מיוחדות איך את חווה קרבה,(לא שיתפת האם בעלך יודע לספק אותן או לא)
למרבה הנס- אתם מדברים על זה
כי היה יכול להיווצר מצב שבו בעלך באמת בטוח שאת לא ממש מעוניינת בקרבתו/ לא מעריכה אותו / לא סופרת אותו כי את לא מתקשרת באופן שהוא רגיל
וב"ה שאתם פתוחים ומבינים שיש כאן מנטליות שונה ואפשר וצריך ללמוד איך לגשר על הפער.
כיוון שאת כתבת את השאלה
אני שואלת אותך-
אמנם לא טבעי לך להתבטא באופנים מסוימים
אבל- מה מפריע לך לאמץ את השפה החדשה?
מה מונע מימך לזרום עם ה"מנהג" הזה?
אולי הוא נראה לך קטנוני או לא לענין?
אולי משהו בבקשה ובצורך של בעלך מרגיש לך לא בנוח ולא "יושב" לך טוב?
ממליצה לך לבדוק עם עצמך האם יש בך התנגדות פנימית לשפה החדשה של בעלך,
אחרי שתהיי מודעת למקור ההתנגדות, אני מניחה שיהיה לך קל יותר
אם אין בך התנגדות,
וזה רק קושי פרקטי-
ממליצה לך לתרגל אותו בצעדים קטנים
יש נשים שכתיבת מכתבים קטנים מקלה עליהם
לכתוב מילות הערכה שמתקשות לצאת לאור בעל פה, ככה ישר בפנים.
פתקים קטנים אפשר להשאיר בכל מקום, וכל אחד כזה מוסיף אסימונים לקשר שנבנה…
אולי תנסי כל בוקר שכאת אומרת לו בוקר טוב/ יום טוב להוסיף כל פעם מילה חמה אחרת?
תאתגרי את עצמך לראות כמה מילים כאלו את מצליחה למצוא בארסנל,
כמה ימים/ שבועות את מצליחה למצוא מילה חדשה בלי לחזור על אחת קודמת??
מאחלת לך שעוד כמה חודשים תמצאו את הגשר המדויק לכם
ותראו רק ברכה ושמחה
חיה
