אנא תעזרו לי בהקדם.
היה לי מתח עם אשתי ודיברנו עד לפנות בוקר,
הלכתי לישון, ככל הנראה בלי לומר קריאת שמע למרות שהתעוררתי עוד פעמיים לא אמרתי קריאת שמע,
התעוררתי חמש דקות אחרי הזמן של הגר"א.
אין לי כבר כוחות להתמודד, אני עושה מאמצים עליונים לשמור את זמן קריאת שמע, מלא גדרים וסייגים.
ושום דבר לא עוזר לי בפעם הזו בממוצע פעם בשנה שנתיים מגיע יום אחד של טיפה פחות שימת לב, פלוס מלא נתונים שסוגרים עלי מכל עבר ואני מפספס.
זה עושה לי דיכאון ומקשה עלי גם להשכין שלום בביתי כי אני שבור מהנפילה שלי.
תעזרו לי בבקשה.
בתודה מראש
שלום וברכה אברך צדיק!!!
אני קורא שוב ושוב את שאלתך, ומתפעל. בממוצע פעם בשנה שנתיים אתה מפסיד זמן קריאת שמע, ואתה שבור ורצוץ מזה. וכשזה קורה, זה קורה לך בעקבות מקרים יוצאי דופן, כמו שקרה לך עכשיו, ואתה שבור ורצוץ. חבל שאין לי את שמך בשביל שאשלח אליך שיקבלו ממך ברכות!!!
אבל בעצם, איך אשלח אליך לקבל ברכות, הרי אתה שבור ורצוץ, אתה נתפס בעצת היצר, שלא מוכן שתהיה לך רגש של רוממות, הוא לא מוכן שיישארו לנו צדיקים כאלו שלא מפסידים זמן קריאת שמע, הוא רוצה שהם יפלו וישברו, וכך לא יישארו צדיקים. לכן הייתי מציע לך לא להיות שבור ורצוץ חבל אתה מפסיד, אתה כל כך צדיק ואתה מפסיד הכל עם רגש של משבר ונפילה, חבל!!!
אני בטוח שאתה קורא את דברי ומזדעזע, אתה כנראה חושב בלבך, כי חסר לי קצת ידע, מה כתוב על הפסד של קריאת שמע בזמנה. שכתוב על כך שזה בבחינת מעוות לא יוכל לתקון, שגם אם לא היה כתוב על זה כך, זה הרי ביטול של מצוה דאורייתא. ואיך אפשר לא להיות שבור אחר שהתבטלת ממנה.
ובכן, אני יודע גם יודע, אך אני יודע עוד כמה דברים שחשוב שתדע אותם גם אתה. וכך תזכה להיות זהיר במצוות קלה כבחמורה, אך לא תהפוך בעקבות הזהירות הזו לאיש עצוב אלא לאדם ששמח במצוות, שעולה ומתעלה, עם רגש רוממות ולא עם רגש של עצבות.
יש מדרש שלא נמצא במדרשים המוכרים לנו אך הוא מובא בקדמונים. רצה הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם במידת הדין, ראה שאין העולם מתקיים במידת הדין ושיתף מידת הרחמים במידת הדין. המדרש הזה לא מדבר רק על בריאת העולם, אלא על כל המציאות בה אנו חיים. יש מידת דין, מידת הדין היא המידה בה האדם חי באופן שאין בו סטייה אפילו הקלה שבקלים. הכל נעשה בהידור ללא סרך ודופי. אך אין העולם מתקיים במידת הדין. אדם שדורש מעצמו התנהלות שאין בה שום דופי, לא מתקיים. הוא חייב לשתף את מידת הרחמים. הרחמים לא אומרים שזה בסדר לסטות מן הדרך, הרחמים לא אומרים שמידת הדין לא צודקת, הרחמים נותנים לאדם יכולת להתנהל, ולחזור בתשובה ולהתקיים חרף הסטיות. לחזור בתשובה עליהם, ולא להיות ברגש של עצבות מחמת הסטייה הקלה.
ניקח את המקרה הספציפי שקרה לך. אתה ראית צורך ליישב את ההדורים בינך לבין אשתך, היית עוסק במצוה, היה מחובתך ליישב את ההדורים, שלום בית שם ה' נמחק עליו. גם קריאת שמע לא נקראת אם שלום הבית תלוי בה, אך לא צריך להגיע לזה, דין הוא שהעוסק במצוה פטור מן המצוה. אמנם נכון לא היית פטור כי יכולת לקרוא קריאת שמע כשסיימתם לדבר, אך כפי הנראה היית מבולבל ושגגת ולא קראת קריאת שמע לפני שהלכת לישון. והנה אף שהלכת לישון כל כך מאוחר קמת מוקדם, אלא שאיחרת את זמן קריאת שמע. ואתה דן את עצמך ברותחים, זו מידת הדין, והנה הגעת למצב שאין העולם יכול להתקיים, אתה לא יכול להתקיים בצורת חיים כזו, אתה נשבר, אתה מרגיש שיש לך התמודדות קשה שאתה לא יכול להמשיך. אתה נרעש ונפחד ברמה שאתה מרגיש שהרע מכל קרה ואתה מוריד מערכך הכל בגלל מקרה אחד שקרה. זו דרישה של מידת הדין. מידת הרחמים אומרת שהיית במצב לא רגיל, מידת הרחמים אומרת שגם אילו לא קרה כלום באותו ערב, והפסדת בטעות זמן קריאת שמע יום אחד, זו לא סיבה להרגיש שזהו זה הכל לא שווה, אי אפשר להמשיך.
אני בקשר עם אנשים שמתמודדים בהתמודדויות קשות מאד ברוחניות, והם התעלו והתחילו מסלול חיים מחודש, הכל בזכות שלמדו להביט במידת הרחמים, שהם למדו לא לחטט בעבר, ולא להסתכל על כל נפילה כאילו הם נמצאים בבור עמוק שלא יכולים לצאת ממנו. ואתה מנפילה חד פעמית, שקורה לך אחת לשנה או שנתיים אתה מרגיש שהכל נגמר, אתה מרגיש שאתה לא מסוגל.
האם זה נראה לך מאוזן? אתה עצמך כותב שזה גורר אותך למחוזות לא טובים, שבעקבות זה אתה נמצא בדיכאון, ושזה גם מקשה עליך להשכין שלום בביתך, האם נראה לך שזה רצון ה'? האם נראה לך שזו עצת יצר הטוב או עצת יצר הרע.
קרה מקרה, קום והבט קדימה, הפסק לחטט בעבר, ואל תתן לעצמך לשקוע בדכאון בגלל מקרה שקרה, חיטוטים בעבר לא מועילים לכלום. הם רק גורמים לנפילות חוזרות ונשנות ולסבל לך ולכל הסובבים אותך.
אתה לבטח חושב, שאם תתן לעצמך לא לחשוב על מה שאירע בזכות זה לא יקרה לך שוב מקרה כזה, ולעומת זאת דבריי רק מקררים בך את החשיבות של קריאת שמע בזמנה. ובכן, ממש לא. מקרים כאלו יקרו לך עוד כפי הנראה כמו שקורים לרוב האנשים, ואם לא יקרה לך מקרה כזה, יקרו לך דברים אחרים שתטעה בהם, כך הוא האדם, האדם טועה, אם הוא לא טועה משהו בו פגום. הדרך לעלות ולהתעלות לא תלויה בסך הטעיות של האדם, אלא בהשפעת הטעות שהוא טעה. אם אדם טועה ובעקבות הטעות הוא נפול בדיכאון הוא בסופו של דבר ימאס בכל הדרך ולא ילך בדרך הישר. לעומת זאת אם אדם ידע לסלוח לעצמו, הוא לא יחטט בעבר ויהיה עם ראש מורם קדימה אל העתיד.
אברך יקר! אל תתן ליצר הרע להשתלט עליך. אל תתן לו תירוצים למה אתה לא מיישב את ההדורים עם אשתך, כמו שאומרים "צא מזה" תמשיך את החיים כאילו לא קרה כלום, אין לך התמודדות כלל וכלל, האמן לי, אלו דמיונות של התמודדות. ההתמודדות שיש לך היא התמודדות אחרת, אתה מתמודד עם מידת הדין שמנסה להשתלט עליך, אל תתן לה למידת הדין להשתלט, כי אין העולם מתקיים במידת הדין. תן מקום למידת הרחמים, וכך ורק כך תעלה ותתעלה, תהיה שמח וכך כל הסביבה שלך גם תיהנה מאיש שמח שגם מדקדק בקלה כבחמורה וגם משרה שלום אחוה וריעות לכל סובביו.
בברכה מרובה
שלמה
sh4101199@gmail.com
