אבא שלא מכבד רבנים

שאלה:

 

ישיחנה שלום! רציתי לשאול….
אני גרה בבית עם אמא שלי ובעלה (אבא חורג שלי)
האבא החורג שלי הוא אדם שמאוד לא מכבד רבנים.
אבא שלי מרבה מאוד לקלל ולהשמיץ רבנים ואישי ציבור מהעולם החרדי וזה מאוד מפריע וכואב לי והרבה פעמים אני לא יודעת כיצד עלי לנהוג, מצד אחד יש ענין של כבוד חכמים וצריך למחות על זלזול בתלמידי חכמים, מצד שני כשאני מגיבה אני רק מלבה את האש וגורמת לו עוד יותר להתעצבן, לצעוק, לקלל וכו'.
יש כאן גם עוד עניין שמצד ההלכה אני חייבת בכבודו של אבי החורג ואסור לי להתווכח איתו. מה עלי לעשות במקרה כזה?
 יש עוד עניין, אני מרגישה שהוא גרם לי לאט לאט לאבד בעצמי את הכבוד לרבנים, בלי שארצה בכך. מה אני יכולה לעשות כדי לתקן את זה?
אני רוצה להחזיר לי את הכבוד וההערכה לרבנים ולא יודעת איך.
אשמח מאוד לתשובה
בתודה מראש

 

 

שלום וברכה

קראתי את השאלה שלך, ומצד אחד התפעלתי מיראת השמים שלך, מהרצון שלך לעשות את הנכון והישר. ומהחשש שמא את מאבדת חלילה את הכבוד לרבנים. מצד שני כאב לי לשמוע על ההתמודדות שאת מתמודדת, מול דעות של אבא חורג, שלא מתאימות לדעותייך, בטח דעות כאלו שנוגדות את התורה הקדושה. אני רוצה לנסות לתת לך קו מחשבה איך להתייחס לכל המצב הזה בכלל, ומקרה שאת מדברת בפרט.

בכדי לחשוב נכון כדאי קודם לעשות סדר בראש מה נכון לעשות ומה לא נכון לעשות, ולבדוק מה בדיוק מפריע, ואיך להתמודד עם זה. לכן קודם כל אכתוב מה את צריכה לעשות, אחר כך אנסה לכוון אותך מה לחשוב… ולא רק מה לעשות.

ובכן, אין צד שאת צריכה למחות בו, בין אם הוא היה אביך ממש, בין אם הוא אב חורג, ולא מצד הלכות כיבוד אב, גם אם לא היית חייבת בכבודו, אינך צריכה למחות באדם בוגר ממך, הוא לבטח לא ישמע את דעתך, וחז"ל הקדושים אמרו (יבמות דף סה עמוד ב) "כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע". את עצמך כותבת שכשאת מגיבה את רק גורמת לו לדבר יותר גרוע. את לא מחויבת להוכיח אותו, ואולי אפילו אסור לך להוכיח אותו.

אך כפי מה שאני מבין הנושא הוא לא האם להוכיח אותו או לא. הנושא עמוק יותר, הוא לא רק מה לעשות, אלא גם מה לחשוב. את חוששת שדעותייך משתנות בעקבות שמיעת דבריו, במיוחד כשאת לא מביעה את העמדה ההפוכה ממנו.

אך אני מנחש שיש כאן משהו עמוק עוד יותר, שכדאי אולי להיות מודע אליו. את לבטח סבורה שאם הוא היה אביך, הייתה לך פחות בעיה עם דעותיו, כי את אמורה להזדהות עם דעותיו, הוא אביך הוא המחנך שלך, ובדרך כלל ילדים הולכים בדרך של הוריהם. כאן את מרגישה שגורל חייך שאדם שלא אמור לעצב את דעותייך, מעצב את דעותייך, חייך מלווים על ידי אדם שאת לא אמורה להזדהות עם דעותיו. והוא בכל אופן מלווה את חייך, הוא אביך החורג, המצב הזה, הוא מצב עדין. אני בטוח שזה לא מופיע רק בהופעה הזו, של זלזול ברבנים, זה יכול להופיע בעוד הזדמנויות, של דעות, ואפילו סגנון חיים שיש לו ואת נפל בחלקך לחיות בבית שהוא לא לגמרי שלך.

ובכן, חשוב לי לגלות לך משהו חשוב. גם בת שגדלה עם אביה האמתי, מרגישה מה שאת מרגישה. אולי אצלך התחושה חזקה יותר, יש לה יותר סימוכין ואין לך נקיפות מצפון על כך שאת לא בדרך של אביך החורג, כי את לא אמורה להיות בדרכו. אך גם לבת שאביה הוא אביה האמתי, מתעוררות בגיל ההתבגרות בדרך כלל עוררין על הדרך של הבית. בגיל ההתבגרות האדם מעצב את דעותיו. לפני גיל ההתבגרות אין לאדם אישיות עצמאית, והוא לא מעוצב. בגיל ההתבגרות מתפתחת האישיות העצמית, וממילא כחלק מההתפתחות הזו, מתעורר בדרך כלל עוררין על מה שקורה בבית, יש והביקורת שלהם היא על הפתיחות שיש בבית ויש שהביקורת היא על הבית הסגור מידי. יש שהביקורת על ההתנהלות הכלכלית ויש שהביקורת על ההתנהלות החינוכית, או אפילו על דרך ניהול הבית. הביקורת הזו שמתעוררת בנער המתבגר נובעת ממשהו טוב שקורה אצלו, הוא מתפתח ומפתח דעות משלו. בדרך כלל איפה שהוא חוזרים הבייתה… כי עם כל הביקורת אזור הנוחות זו הדרך שסללו בבית, הביקורת מופחתת עם השנים, וכל בוגר ובוגרת יוצאים לחיים העצמאיים שלהם לרוב בדרך של הוריה, עם מעט שינויים לכאן ולכאן.

למה זה קורה? למה באמת בדרך כלל אנשים לא משתנים. חסיד נשאר חסיד ליטאי נשאר ליטאי. ורק לפעמים יש שינויים, למה?

כי בסופו של דבר הקרקע היציבה שיש לכל אחד זו הדרך של משפחתו. ולכן בדרך כלל אנשים לא משתנים, וגם אם היו להם הרהורים של שינוי בגיל ההתבגרות במשך הזמן הם חוזרים הבייתה… כמובן שזה דבר נכון לחזור הביתה, שינויים גדולים מידי עלולים לגרום לחוסר יציבות, וגם יש מחויבות לדרך של ההורים "אל תטוש תורת אמך".

אבל עדיין שינויים קלים מותר שיקרו, וטוב שיקרו, שינוי קהילה ממש, להפוך מחסיד לליטאי או להיפך זה בדרך כלל לא כל כך מוצלח. אבל במסגרת של אותה קהילה, לשנות שינויים קלים היה טוב אם אנשים היו משתנים. לפעמים חבל שאנשים לא הלכו אחר נטיית לבם, כשהייתה להם ביקורת על המקום שממנו הם באו. כמובן שלא חכם לעשות שינויים לבד, צריך להיוועץ, אבל שינויים הם לא תמיד דבר שלילי, ולפעמים זה אפילו חיובי מאד.

בשביל מה אני כותב לך את כל זה?

אני כותב זאת כי אני חושב שחשוב להיות מודע להתפתחות הזו. צריך להבין שמשהו טוב קורה, הרצון להבין לבד ולגבש דעה עצמאית הוא דבר חיובי.

הביקורת שצצה בגיל ההתבגרות יכולה להיות לפעמים מקפצה לשינוי טוב של חיים נכונים יותר, טובים יותר, ורוחניים יותר, אם עושים את זה נכון ומבוקר. אלא שכאמור בדרך כלל עם כל הביקורת חוזרים הביתה.

אם תחשבי על זה כך, תוכלי להבין שעם כל הצער שאת לא חיה עם אביך מולידך, אלא עם אב חורג, את יכולה להשתמש במצב שאת נמצאת בו לטובתך, דווקא חוסר המחויבות שלך לדרך של אביך יכולה להוות לך אפשרות לעצב לך דעה משלך, לגבש דעה עצמאית. ללא נקיפות מצפון ללא שאת מחויבת לדעות של אביך החורג.

אם תחשבי על זה כך, תהיי אדישה יותר למה שהוא אומר, וממילא דבריו לא יחדרו ללבך. הקונפליקט בו את נמצאת בו את לא שלימה עם זה שאת לא מוכיחה אותו מחד, ומאידך ההרגשה שאולי את צריכה לאמץ אותו כאב ממש ולחשוב כמוהו, יוצר בך חוסר מנוחת הדעת וממילא גם את מרגישה שדברים שאת לא מאמינה בהם חודרים אלייך.

יש לך הזדמנות מצוינת. את יכולה לסלול לך דרך משלך, לקחת מהבית את מה שנכון וטוב, ואני בטוח שיש הרבה טוב, ולסלול לך דרך משלך במה שיש לך ביקורת.

כעת אכתוב לך כמה דברים על עצם הזלזול והדיבור נגד רבנים.

לצערי בדור האחרון הותרו חרצובות הלשון, וכל אחד חושב שהוא יכול להביע עמדה נגד רבנים, לבקר אותם ולדבר עליהם רעה. אחת מן הסיבות שזה קורה, כי לא תמיד יודעים מה רבנים אומרים. לצערי קורה שדברי הרבנים יוצאים לתקשורת באופן מסולף, אנשים לא ראויים מדברים בשם הרבנים דברים שהרבנים לא אמרו, וכך לפעמים אנשים שקרובים אל המקרה לא מבינים איך נאמרו דברים כאלו, האמת שאם הם היו מדברים עם הרבנים עצמם והיו שומעים באמת מה הם אמרו הם היו שומעים דברים אחרים, הם היו רואים שהוציאו את דבריהם מהקשרם. אם אדם באמת מייקר תלמידי חכמים, הוא היה מבין שכך עליו לחשוב, שעליו להבין שלפעמים מוציאים דברים מהקשרם ולדון לכף זכות. אך כיון שיש אנשים שמזלזלים בתלמידי חכמים, הם דנים ברותחים את דברי הרבנים וממילא הם מדברים דברי זלזול. זו אחת מן הסיבות. אחד מן הכלים שגורמים להבאת דברי הרבנים בצורה מסולפת הוא האינטרנט, כמובן שגם לעיתונים יש חלק בזה, אך גם לאינטרנט. היכולת להפיץ עמדה באופן מהיר לארבע קצוות תבל, לא נותנת יכולת בכלל להעמיד את הדברים במבחן האמת.

אבל הסיבה היותר גדולה היא, שכיום לכולם יש דעה. פעם לא כל אחד היה מביע דעה. אנשים היו מבינים שיש נושאים שהם לא מבינים. אך היום בעקבות האינטרנט כל אחד חושב שהוא מבין בכל דבר, הוא גולש באינטרנט והוא חושב שהוא מבין ברפואה, בכלכלה, בפוליטיקה, ואפילו בתורה. אם אדם נמצא ברשת החברתית, המצב יותר גרוע, הוא לא רק קורא מאמרים בנושא שהוא לא מבין אלא הוא חבר עם עוד מאות כאלו שמביעים עמדה בכל נושא שרק קיים, ללא שיש להם שמץ של מושג בנושא הזה.

המציאות הזו יצרה פרץ של דעות גדול כל כך, אך לא דעות חכמות, אלא דעות של שוטים שאומרים על טמא טהור ועל טהור טמא, על מותר אסור ועל אסור מותר. על שחור לבן ועל לבן שחור… וכשהרשת החברתית תומכת בכל דעה שרק תהיה, תמיד תמצא חברים שאומרים כמוך [אומרים אפילו לא חושבים…], אתה אפילו לא חושב לרגע שאתה טועה. וכך המון אדם מביע עמדות בנושאים תורניים ולא תורניים, ודעת בעלי בתים הפוכה מדעת תורה, וכך יוצא ביקורת מסולפת על דעת הרבנים, שנתמכת על ידי המון העם.

צריך להיות מודע למציאות הזו, מציאות מורכבת שנוצרה בעקבות האינטרנט, דעות הרבנים מובאים פעמים רבות באופן לא נכון. ויחד עם כך מובאות עמדות רבות כל כך של המון עם שלא מבין, שדעתו הפוכה מדעת תורה. וכך עומד אדם ובלי שהוא שם לב הוא מזלזל, בתלמידי חכמים.

העמדה האמתית שצריכה להיות לאדם, זה לא להתעסק עם דעות רחוקות. לא להתעסק עם דעות של אנשי ציבור רחוקים. כל אחד צריך לאמץ לו רב, שאפשר להיוועץ עמו, שאפשר לשמוע ממנו דעת תורה, ללא מתווכים. וכך הוא לא יהיה עסוק בדעות שאין לו את הגישה האמתית לבחון אותם ולדעת אותם ולחשוב עליהם. הרב יעשה זאת טוב ממנו, אפשר גם על הדברים הללו לדבר עם הרב. ולשמוע ממנו מה נכון לך עצמך, ולא מה נכון להשמיע על גבי במה ציבורית.

פעם בכל עיירה היה רב תלמיד חכם, הוא היה הרב של כל בני העיירה, ממנו היו שומעים דעת תורה, כשהיה קשה עליו, היה אפשר לגשת ולשמוע ממנו, ולהקשות על דבריו והוא מיישב [ולפעמים גם חוזר בו בעקבות המשא ומתן עמו]. כך דבקים בתלמידי חכמים, כך מעריכים את התורה, וכך מצליחים להגיע לבירור אמת של דעת התורה ולחיות על פי דעת תורה צרופה. זה היה פעם, אבל אפשר לחזור לשם, לא צריך לינוק את התורה מכלים רחוקים, אפשר להתקרב לאנשי אמת אנשי תורה חיים הנמצאים בכל מקום שמוכנים להשמיע את השקפת התורה הצרופה.

אני מאחל לך שתצליחי בדרכך, תצליחי לגבש לך דרך משלך נכונה. מתוך דבקות בתורה ובחכמיה. מתוך הערכה לתלמידי חכמים, והערכה גם לסובבים אותך.

בברכה מרובה

שלמה

sh4101199@gmail.com

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

יש לך מה להוסיף?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות נוספות באותו נושא:

האם מדינת ישראל קמה בזכות השואה?

מדינת ישראל קמה בזכות השואה???

שלום, יש לי שאלה שמעיקה עליי מאוד מאוד במיוחד בימים אלו. אני מרגיש שזה חונק עליי, מונע ממני לחשוב ומעוות לי המון דברים שאני באמת יודע שאני מאמין בהם וסומך

קרא עוד »

אני אברך מוערך ונופל באינטרנט

שלום לאירגון ישיחנה הסיפור היה ככה לפני שנתיים נחשפתי לאינטרנט גרוע ומאז כל כמה זמן פעם אחד בשבוע פעם בחודש תלוי לפי הזמנים לכל מכשיר שיש לו אינטרנט כדי לצפות

קרא עוד »
דילוג לתוכן