שלום לכם , תודה על האתר הנפלא והמחזק הזה יש לי שאלה שמאד מפריע לי .
אני מרגישה שאני עושה הרבה דברים לא כי אני באמת רוצה אלא כי ככה מקובל , כי אם לא אני יחשב לכזאת וכזאת .
למשל לא הולכת בסגנון מסוים השאלה שלי אם זה מפריע לי ואני מרגישה שאני מקריבה המון בשביל ההשתייכות אם זה נכון לפרוץ קצת גבולות ולא לעשות דברים בשביל "השם שלי" .
אציין שאני נמצאת במסגרת שכן מאפשרת דברים קצת "חריגים" אך אני בעצמי לא עושה אותם כי זה לא מקובל לדוג' רשיון .
שואלת יקרה
ראשית רציתי להביע את ההערכה וההתפעלות שהייתי לי בקריאת השאלה.
פעמים רבות שאלות שעוסקת במתח בין היחיד לחברה, בין הרצונות הפנימיים לבין הכללים החיצוניים – עולות אחרי ש'עוברים את הגבול', וממש מעורר הערכה לקרוא את שאלתך, שמגיעה ממקום אמיתי, שקול וחושב, ומתוך רצון לברר לעצמך את המניע המדויק למעשים שלך.
המתח בין רצון אינדיבידואלי לבין כללים חברתיים הוא מתח שקיים לא רק בציבור שלנו, אלא הוא נובע באופן טבעי מעצם היותנו יחידים החיים בחברה וזקוקים לה, בכל מיני רמות – אדם זקוק לתחושת השתייכות, לעזרה מעשית ונפשית שהחברה מציעה לו, לקשרים עם אנשים, ועוד ועוד.
כבר הרמב"ם כתב שדרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו, והוא ממשיך שלכן על האדם לבחור לו סביבה של אנשים צדיקים, חכמים וישרי דרך.
החברה יכולה להוות עבורנו קרש קפיצה ונקודת פתיחה שמאפשרת התקדמות מהירה יותר, בלי שנצטרך להתחיל מאפס בכל תחום בחיינו. היא מציעה לנו 'סט ערכים' קיים שאנחנו מאמצים בשלב מוקדם של חיינו, ופועלים לאורו. הרבה מהערכים החיוביים שחשובים לנו – הם ערכים שינקנו מהחברה שסובבת אותנו, ואם היינו צריכים לפתח ולבנות אותם מההתחלה – עבודת חיינו הייתה הופכת למייגעת ובלתי אפשרית.
מצד שני, הרצונות האישיים שלנו חשובים לא פחות – רשות היחיד של כל אדם היא מה שמייחדת אותו משאר האנושות, ואם אדם לא יפעל לבטא ולממש את עצמו אלא רק יפעל כמו רובוט בהתאם לתכתיבי החברה – אם כן לשם מה הגיע לעולם עם כוחותיו ותכונותיו המיוחדות?
מלבד זאת, על אף שאנחנו מאמצים אוטומטית ערכים חיוביים מהחברה – בעיניי אין די בכך אלא חלק חשוב ממסע חיינו הוא לנסות להתחבר, להבין, לעשות לא רק מתוך הרגל ומלומדה אלא באמת מתוך חיבור פנימי לערך.
שאלת האיזון בין שני הצדדים האלה היא שאלת חיים, ובעיניי זו שאלה שהמודעות אליה היא פתח ופוטנציאל מדהים להתפתחות וצמיחה בחיים, כי היא מביאה איתה שאלות נוספות שעוזרות – דרך המפגש עם החברה- לדייק ולהכיר את העצמי טוב יותר.
מה שכן, שימי לב שהמטרה שלך היא לא לפרוץ גדר ולשנות לשם שינוי תחושה שמתעוררת פעמים רבות, – מחמת הרצון לעשות אחרת, רק כדי להרגיש ולחוות את המקום האינדיבידואלי. זה רצון שמתעורר לדעתי כשהשאלה של המתח הזה מתחילה לצוף אבל עדיין לא מקבלת מספיק הגדרה והבנה פנימית, ולכן יש דחף ללכת צעד קדימה כדי להרגיש את המקום של העצמי מול החברה, גם אם תוכן המעשה לא כל כך חשוב ומהותי.
אני מזמינה אותך לשבת ולנסות לחשוב, ואולי גם לכתוב לעצמך – מה את עושה מבחירה אישית אינדיבידואלית ומה את עושה בגלל ההשתייכות שלך,
איפה החברה תורמת לך 'מצפן' שמכוון אותך והיכן הרצונות האישיים שלך מתנגשים עם הקוד החברתי.
בשלב הבא, אני מציעה לך לנסות לחשוב מה הרווח ומה ההפסד מכל בחירה כזו,
אם נתת את דוגמת הרשיון – האם רשיון עבורך הוא ערך בפני עצמו? אמצעי להשגת מטרות אחרות? (לדוגמא עצמאות, ניידות, אפשרויות עבודה), ומצד שני – האם המשמעות של אי החזקת רשיון יכולה לאפשר לך להתנהל לאור ערכים שכן חשובים ומהותיים לך (לדוגמא האם זה יהיה פקטור שישפיע בתקופת השידוכים).
אחרי שתערכי עם עצמך את הבירור הזה, תוכלי לערוך את השיקול שלך בצורה הרבה יותר מבוררת, מבוקרת ומדויקת לך. אולי תגלי פתאום שיש דברים שלא באמת חשובים לך מצד עצמם אלא רק מצד זה שהם מנכיחים את ה'אני' שלך, ואפשר למצוא דרכים משמעותיות יותר בשביל המטרה החשובה הזו?
אולי מצד שני, תגלי שיש דברים שכן חשובים לך בצורה מהותית, ברמה כזו שאת כן יכולה ובוחרת לשלם את המחיר שלהם? ובכל מקרה הייתי מציעה לך להתייעץ עם אשה מבוגרת ממך, דבר שבאופן כללי תמיד מסייע, לעולם לא תפסידי אם תתייעצי עם אשה מבוגרת ממך שלמדה מנסיון החיים דבר אחד או שניים, סוף סוף אין חכם כבעל הנסיון.
כך או כך, אני מאמינה שהבירור הזה יתרום ויעשיר אותך הן ברמה המחשבתית והן ברמה של קבלת ההחלטות.
מעריכה מאד,
אסתי ש.
