איך אפשר ליישם את מה שלומדים בספרי מוסר ביום יום?

שאלה:

בס"ד
שלום, אני קורא ספרי מוסר ומשתדל לעבוד לפחות על המידה הכי טעונה שיפור אצלי.
ככל שאני יותר קורא, די מתחדד הפער העצום בין לשון סופרי המוסר שמהלכת לה בשמיים, לבין אי היכולת שלי להוריד את זה לקרקע, לתוכנית פעולה מעשית.. תכלס ביום יום.

אמר לי רב, שתכונות הנפש באדם ניתן להקביל לאקולייזר, שניתן לעלות ולהוריד ולווסת את הטונים, והתכונות בנפש.

השאלה איך אפשר לישים את ספרי המוסר ביום יום, האם קיימת תוכנית פעולה מעשית?
דוגמא: מר, X בעל תכונות Y צריכות לפעול כך 1 2 3,את זה יעלה ואת זה יורד, ויעבוד עליהם כך וכך פעמים ביום על תכונה זו או אחרת, ביום זה יעבוד על זה ובאחר על תכונה אחרת ממש כמו חדר כושר.
שם יש תוכנית פעולה מעשית, שהמדריך מתווה לך, ושאתה צריך לבצעה בשטח.

ואילו בתחום הרוחני והמוסר?
לא מצאתי שום תוכנית או הדרכה שמבוססת על ספרי המוסר הבולטים.
הקריאה גם יכולה להיות מיאשת בספרי המוסר לפעמים, כי רק על שורה אחת או משפט אחד, צריך לעבוד שנים אם בכלל זה משהוא שאדם פשוט יכול בכלל להתימר לשאוף להגיע אליו כל החיים..

וזה כשיש תוכנית עבודה..
אבל אני, לא מצאתי בשום ספר תוכנית עבודה.. אולי יש ואני לא מכיר?
גם אם אין תוכנית מסוימת, אז אולי יש קוי מתאר שמסבירים איך לבנות תוכנית אישית כזו?
תודה,

תשובה:

שואל נכבד מאוד. אני מקנא בך! כן. הרצון הזה לרצות להיות טוב, הוא רצון כל כך יפה ונאצל. אשריך ואשרי חלקך!! חשוב שתדע, שעצם הרצון הזה להיות טוב מראה על היותך אדם גדול וחשוב מאוד לפני הקב"ה. לרצות להיות טוב! לרצות להידבק במידותיו של הקב"ה – אין לך דבר גדול מזה.

בכדי לענות על שאלתך עלינו להגדיר תחילה מהם המטרות של לימוד המוסר, ולהכיר את מדף הספרים העוסקים בכך. הגדרת המטרות מסייעת למקד את הלימוד ולגרום לו להיות בעל תועלת.

סוגי הספרים

מדף ספרי המוסר מתחלק למספר סוגים. ישנם ספרים המיועדים לרומם את המעיין בהם, טפח וטפחיים מעל הקרקע. לשנות לו את שדה הראיה המצומצם. לתאר לו לאן אדם יכול להגיע, ולמה עליו לשאוף. הם מנסחים את הדרישה האלוקית מהאדם. אותם ספרים אכן מהלכים בשמים. הם מנוסחים באופן מרומם, כי זו מטרתם! זוהי בדיוק כוונת המחבר, להעניק דחיפה למעלה.

בין אותם ספרים ניתן למנות את הספר 'שערי תשובה' לאחד מרבותינו הראשונים כמלאכים – רבינו יונה מגירונדי, בן דודו וידידו של הרמב"ן. הספר משלב בתוכו קטעי הלכה, והתעוררות ביחד. חלק מספרי החסידות מיועדים גם כן למטרה זו. לימוד בספר 'שפת אמת' ו'שם משמואל' וכתבי ר' צדוק הכהן מלובלין, המכילים בתוכם רעיונות נשגבים ועמוקים, מיועדים לעורר את האדם לצאת מבִּיצַת השטחיות, ולרומם את המחשבה.

ישנם ספרים המיועדים להעיר את האדם מהשינה שבה הוא נמצא. אדם נוהג לבצע את מעשיו על טייס אוטומטי. קמים, אוכלים, שותים, עובדים, מתפללים, שומרים שבת, ישנים – הכל מתוך הרגל. יש משהו טוב בשגרה. לא שייך כל בוקר להתחיל לחשוב מחדש על כל הפעולות. אבל, השגרה טומנת בתוכה גם את המכניות והעצלות. כלשון הכתוב (ישעיהו כט, יג): "וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה".

הספרים: 'המספיק לעובדי ה" – לר' אברהם בן הרמב"ם; 'ראשית חכמה' – לר' אליהו די וידאש; 'נפש החיים' – לר' חיים מוולוז'ין; 'יסוד ושורש העבודה'; וחלק מספרי החסידות ['בני יששכר', ו'אגרא דכלה' – לר' צבי אלימלך מדינוב; וספרי האדמו"ר מפיאסצנה הי"ד] משתייכים לסוג ספרים זה.

יש ספרים המיועדים לחזק עניינים רגישים שבני אדם רבים נכשלים בהם בחוסר ידיעה, או חוסר שימת לב; כמו ספריו של החפץ חיים: ספר 'חפץ חיים' – על שמירת הלשון; ספר 'אהבת חסד' – על מצות צדקה; ספר 'תורת הבית' – על לימוד תורה; המשתייכים לסוג זה.

קיימים גם ספרים המנסים לבנות סדר עבודה מתחילת התהליך ועד סופו. ביניהם ניתן למנות את הספר 'מסילת ישרים' של רבינו הרמח"ל, שמנסה לבנות סולם עליה עד לפסגה – הקדושה ורוח הקודש; וזוהי אחת מן הסיבות שהוא התחבב כל כך על בעלי המוסר. בדור האחרון ניסה הרב וולבה לעשות זאת בספרו הפופולרי 'עלי שור'.

כמובן, שהחלוקה הזו אינה חד משמעית, וקיימים ספרים המשלבים מטרה אחת או יותר בספריהם, כמו: 'מכתב מאליהו', וכתבי הרב שמשון ב"ר רפאל הירש זצ"ל.

עבודה עצמית

אחרי שהכרנו את סוגי ספרות המוסר, עלינו לדעת שלא ניתן לכתוב ספר הדרכה להמונים, מכמה סיבות. ראשית, אנשים שונים זה מזה, ולא שייך לתת הוראה אחת לכולם, שתובן באורח זהה. תנסה לשאול אנשים מה הכוונה 'מודרני' ותראה כמה תשובות תקבל. שנית, האקלים הסביבתי משתנה. האתגרים שעמדו בפני יהודי איטליה במאה השמונה עשרה, אינם זהים לאתגרים ולתפיסות העולם שבהם פעלו יהודי ספרד במאה השלוש עשרה; וכן הלאה. לא שייך להשוות בין תמונת העולם שהיתה לפני מנהיג חסידי בפולין במאה התשע עשרה, לדור הטכנולוגיה במאה העשרים ואחת.

בסופו של דבר, עבודת המוסר וחובת השינוי מוטלת על האדם בעצמו. בגמרא (נדרים פא, א) כתוב: "דאמר רב יהודה אמר רב, מאי דכתיב: מי האיש החכם ויבן את זאת? דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פירשוהו, עד שפירשו הקדוש ברוך הוא בעצמו, דכתיב: ויאמר ה' על עזבם את תורתי וגו', היינו לא שמעו בקולי היינו לא הלכו בה". במילים אחרות, חורבן ירושלים היה בגלל עזיבת התורה, שאפילו החכמים והנביאים לא ידעו ממנו. שואלים בעלי המוסר, אם כן, מה היתה התביעה על עם ישראל? אם אפילו הנביאים והחכמים לא יודעים במה מדובר, מה רוצים מעם ישראל??

התירוץ הוא, שאדם מכיר את נבכי לבו יותר מכל הנביאים והחכמים; כמאמר חז"ל (סנהדרין כו, א) הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות (סנהדרין כו, א); וכלשון הפסוק (משלי יד, י) לב יודע מרת נפשו; ועל כן ניתן לבוא אליו בטענות על התנהגותו.

מרוץ החיים השגרתי מטשטש את מחשבות האדם ומבלבל אותו. ספרי המוסר הם נקודת ההטענה של הטוב הקיים בכל אדם ואדם. ספרי המוסר מיועדים לסייע לאדם להוציא את הטוב שבו מן הכוח אל הפועל [כך מתאר זאת ר' ישראל סלנטר בפתיחת ספרו 'אור ישראל'].

כיון שפרצופי האדם ודעותיהם אינם שוות, כל אחד מוצא לעצמו את הצורה שתגרום לו להתחבר לטוב שבו. אצל אחד – הרוממות היא המפתח; אצל חברו – התעוררות הלב; ואילו אצל השלישי – דברי כיבושין בשילוב מאמרי חז"ל.

אדם הניגש ללמוד מוסר צריך למצוא את האופן שמשפיע עליו יותר, לאחר מכן עליו לערוך התאמות בין מה שהוא קורה לבין המצב שלו בפועל. אבוי לו לאדם הקורא על דביקות בהקב"ה עד כדי התפשטות החומר, ומנסה ליישם זאת בסיום הקריאה. אל לנו לשגות בדמיונות! עלינו לקיים את דברי הרמב"ן בסיום אגרתו הנודעת: "וכאשר תקום מן הספר, תחפש באשר למדת אם יש דבר אשר תוכל לקיימו". שים לב! לא כתוב "תקיים את כל מה שקראת!"; אלא "אם יש דבר אשר תוכל לקיימו".

ולסיום, אסור לנו לשכוח את דברי הגמרא (יומא לח, ב; ע"ז נה, א) הבא ליטהר מסייעין אותו. אדם הרוצה להיות טוב יותר, עוזרים לו מן השמים ומסייעים לו.

אני מברך אותך מכל לבי שתמשיך תמיד לרצות להיות טוב, ושהקב"ה יהיה בעזרך ויסייע לך להגשים את משאלות ליבך הטהור, ואשמח לסייע במה שאוכל.

מעריך ומכבד.

בניהו.

akshiva1234@gmail.com

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

יש לך מה להוסיף?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות נוספות באותו נושא:

אני הולך לישון מאוחר מדי בישיבה

שלום אני בחור בשיעור ג' באחת מהישיבות הגדולות הנחשבות בארץ ואני חושב שעיקר מה שמפריע לי בעליה זה העניין של השינה מאוחר שלא יודע למה תמיד אני הולך לישון בלילה

קרא עוד »

משבר בישיבה

אני חרדי ולומד בישיבה חרדית, ואני עכשיו בתקופת "משבר", ואני מרגיש שכל מה שאני עושה בישיבה זה לחמם כיסא, אני לא לומד כלום, האם אפשר לומר לי איך לצאת ממצב

קרא עוד »

קשה לי מאד בישיבה בלימוד ובחברה

ישיחנה שלום! אני בחור בשיעור ב' בישיבה גדולה מוכרת, המעמד שלי בשיעור נמצא במקום די גבוה, ומשקיע המון המון זמן בלימוד ובשיעורים וכלפי חוץ נראה כאחד הבחורים הטובים ביותר בישיבה.

קרא עוד »
דילוג לתוכן