איך לעזור לילד שלי להיות עם פחות הימנעויות ויותר ביטחון בעצמו?

שאלה:

שלום לכם,
ותודה מראש
בני בן ה11 ילד מוכשר, נעים וביישן בחברה, עם סימנים קלושים לקושי בקשב שמתבטא בהתנתקויות, מעט הימנעויות, ויתור על עצמו בפרט בכל הנוגע להישגים לימודיים. אולי בגלל רב'ה נוקשה.
בחברה ביישן ולא יוצר מדי הרבה קשרים חברתיים, ממושמע מאוד, מתפקד ולא בעיות התנהגות.
בחברה בבית ניכר כרגע ילדותיות וחוסר התאמה לסיטואציה, לא מתחבר למבוגרים אלא לילדים הקטנים, וגם ש ם לא מספיק מתאים את עצמו לגיל, ומצפה יחס שווה בין שווים בין הצעירים גילאי 2-4
נמנע מלא תפקידים קלים בבית אך עושה אותם לבסוף. לא נוסע באוטובוס כי אין לו סיבה, כי יש רכב וכי אין מטרות קרובות- כל יציאה, נניח לסבתא, דורשת 2אוטובוסים …
התחלנו לדבר על העניין, על לקיחת אחריות, בגרות….נמנע מלהביא את עצמו , לא משתף ומעדיף תמיד לענות בסדר בסדר אני אשנה…..כאשר בעצם נושא השיחה הוא שיח לחשיבה.
למי יש לפנות וכיצד לתרגל בלי לתסכל ולגרום לבטחון עצמי נמוך יותר בבעיית התקשורת התואמת? מה יפתח מוטיבציה בתחומים נוספים וישבור המנעויות?
הוא מתעניין וטוב בציור דיגיטלי וידני, טוב בספורט, יש לו חוש מוזיקלי וקול מדהים אבל לא מוכן לשום התפתחות או פיתוחבנושא וגם לא שר כמעט למרות הקול המדהים שלו.
אוהב לקרוא ומתעניין בספרות מקצועית…

 

שלום אמא נפלאה,

מרגש לקרוא שאלה שכל כך יורדת לפרטים המעידים על שימת המון לב לילד!

ניכר מדברייך שאתם ערים לענין וכבר עסוקים בנסיון לקדם אותו לעוד צעד בהתפתחות.

ראשית אני רוצה לברך על הקשב שלכם ל"מצפן" ההורי. כשמשהו מפריע, מדאיג, או אפילו רק מדגדג להורים,

הם לא תמיד עוצרים להקשיב לו. לעיתים מפחד, חוסר אונים, חוסר פניות, או קושי להביט לבעיה בעיניים. אף פעם לא מרוע, אך בכל זאת- יש כאן בת קול שחשוב להקשיב לה.

כששמים לב לאי נוחות ההורית, בעצם שמים לב לפער בין המיומנויות שאמורות להיות לילד לבין מה שקיים בשטח.

וכשמביטים לפער הזה בעין שלא נבהלת, אפשר להתחיל לצמצם אותו.

 

לגבי הפרשנות של "למה זה קורה" (אולי עקב המיקום שלו במשפחה? טבע ותכונות? משהו אחר?) חשוב לי לבקש שלא תתעסקו בזה יותר מדי.

פשוט, כי אין לדעת. ויתרה מכך, זה לא משנה.

ה' סיבב בדרכים שלו שהילד הזה יגיע לשלב הנוכחי כפי שהוא כרגע,

כי יש לכם ולו תפקיד דווקא במקום הזה.

בואי נתמקד על הצעד קדימה, וכך האנרגיות שלכם ינותבו נכון ויחזרו אליכם באור גדול בע"ה.

ראשית חשוב להגדיר את הערך החסר, זו שיש ציפיה שכבר תהיה מפותחת דיה בגיל 11.

מהתאור שלך, נשמע שמדובר ביכולת לקחת אחריות על יוזמה חיובית. 

זהו ניחוש מושכל, הרגישי חופשיה לתקן/לדייק.

לאחר הניסוח של הכיוון המגדל,

תוכלו להתחיל לבקש בקשות ספיציפיות.

מה שעשיתם עד עכשיו היה דיבור על הנושא,

וכילד טוב- הוא רוצה לרצות אתכם, אבל הוא הלך לאיבוד.

תחשבו שילד הולך לאיבוד, ומבקשים ממנו למצוא את הדרך חזרה.

הוא ילד טוב, ובאמת רוצה, אבל לא יודע מה הצעד הנכון הבא.

הוא זקוק שתגידו לא מה לעשות.

למשל, "מהיום, אתה אחראי על השיר הראשון בסעודת שבת: אתה בוחר ומתחיל, וכולם אחריך".

או "לאבא ואמא חשוב שכל יום ששי תעשה תפקיד אחד מתוך הרשימה לכבוד שבת"

וכדומה, באינספור אופציות.

הרעיון הוא לחשוב ביחד כהורים מה המיומנות הספציפית שתפתח את הערך החסר של לקיחת אחריות ויוזמה.

כך תוכלו לתת לו "פירורי לחם" למצוא את דרכו ולהתפתח לכיוון הרצוי.

לא תוכלו להתפתח במקומו,

אך תוכלו להאיר לו את הדרך באמצעות הבהירות שלכם.

 

הרעיונות הללו לקוחים מתוך גישה נהדרת להורות, בשם "אייכה – הורות מגדלת". אם תרגישו רצון/צורך לקבל הכוונה נוספת,

חפשו מטפל/ת העובדים בגישה הזו. אשמח גם לעזור בהפניה ככל יכולתי, באם תפנו ישירות.

 

בברכת "בהעלותך את הנרות – עד שתהא השלהבת עולה מאליה"!

שפרה

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

יש לך מה להוסיף?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות נוספות:

נופל בנסיונות של ההתבגרות

שלום רב! אני חוטא לפעמים בחטאי גיל ההתבגרות ואני מרגיש רע מאד עם עצמי ומבטיח ששוב זה לא יקרה וזה כן קורה ושוב מבטיח וכו' ומפחיד אותי נורא העונשים וכדו'

קרא עוד »

קשה לי לשתף ברגשותי

אני מרגישה קושי גדול בלשתף אנשים בחיי ויותר מכך בריגשותי…
אני כולאת את הכל בליבי הקטן והוא כבר על סף תסיסה, כמה אפשר לשמור?
זה קשה לי מאד אני לא מעזה לבכות ליד אנשים וגם לעצמי אני נמנעת שמא מישהו יראה עקבות דמעות…
אני מרגישה שאני נמנעת להראות לאנשים את חולשותי והם מכירים רק את הצד החזק שבי..
לא יאמינו שגם אני נשברת לפעמים….
כשמדברים על משהו שקשור לרגש כל שהוא אני מתקפלת בתוכי ונשארת זקופה כלפי חוץ.
האנשים שסביבי חושבים שאני בן אדם ללא רגש ואני ממש לא כזאת אלא אני לא מעזה לבטא אותו…אני מבחינה בניואסים דקיקים שרבים לא שמים לב לכך..
מה אפשר לעשות כדי שאני אעז לפרוק יותר…?

קרא עוד »

רוצה לדעת לכעוס

גדלתי בבית עם הרבה לחץ, מתח וכעס. בתור ילדה הייתי נבהלת, נלחצת, משתתקת וננעלת בתוך עצמי. היום אני מרגישה שאני לא יודעת לכעוס. אני ממש מפחדת לכעוס, מפחדת לתת לזה

קרא עוד »

יש לי פחד מוות!

ישיחנה שלום! רציתי לשתף…. אני בחורה בת 18 ואני סובלת מפחד נוראי שפוקד אותי רוב היום אני מתעוררת איתו והולכת לישון איתו פחד ממות. אני פשוט מפחדת מזה מאוד אני

קרא עוד »

כל המעמסה נופלת עלי!

שלום לכם, יש לי שאלה שאולי פוגשת עוד נשים רבות, אך נראה לי שאצלי זה עמוק יותר. אני מרגישה מזה זמן רב המשרתת בבית, וזה שוחק אותי באופן בל יתואר,

קרא עוד »
אני שמן וזה מדכא אותי

אני שמן וזה מדכא אותי

שלום לכם מאוד נהנה לעקוב אחרי השאלות והתשובות המחכימות אשמח להתייעץ אתכם בנושא כאוב שלי. והוא נושא ההשמנה אני אנסח את זה הכי פשוט. יש לי כרס גדולה שמביישת אותי

קרא עוד »
Scroll to Top
דילוג לתוכן