הבן שלי לא רוצה להיות חרדי יותר וזה כואב לנו מאד

שאלה:

אני אבא לבחור בן 17 ,ליטאי,
לפני כמה חודשים הוא הודיע לי שהוא לא רוצה יותר להיות חרדי. הוא רוצה לקנות אייפון לעשות צבא וכד. הייתי בהלם מוחלט .התייעצתי עם אנשי מקצוע .הצליחו להחזיר אותו לישיבה לחצי יום עד אלול. באלול מישהוא משך אותו לצבא להסיר מעמד בן ישיבה ולהתגייס לנצח יהודה.
אחרי שבוע שקלט מה עשה בא לבקש את עזרתי בעשית פטור. כרגע אנחנו מתקדמים לזה בס"ד.
מה שכן מצב היראת שמים שלו במצב 0 .לא מתפלל כלל אינו מניח תפילין ברהמ"ז וכל דבר שבקדושה .אני לא מעיר לו כלל כי הבנתי שזה מחריף את המצב .בנוסף הוא יושב כל שעות היום מקימה עד שכיבה וצופה בסדרות של סרטים בצורה של התמכרות לדעתי.
כשניסינו להסביר לו שחבל כי יכל עכשיו להתארס היה לו שם טוב בישיבה .לא המתמיד הגדול אבל בהחלט סביר. יש לו בעיקר מידות טובות .הוא אמר שלא מעונין כלל להתחתן עכשיו.
אני במצב שרק מתפלל עליו.לא יודע מה לעשות .אולי אתם יכולים לתת לי איזה עצה טובה.
לציין שהבית הוא בית חם .אף פעם לא רב איתנו .אנחנו נחשבים לפתוחים בקהילה שלנו, פרנסה יש .
למסקנתי זו גזירת שמים .
אשמח למענה

תשובה:

שואל יקר
כאב לילדים אני יכול להזדהות היטב עם דבריך הכאובים ותחושת התסכול וחוסר האונים אותם אתה חש. יי
גידלת במסירות עד אין קץ ילד במשך 17 שנים, ודומה כי לפתע שהוא מפנה לך עורף, ומתכחש לערכים המשמעותיים אליהם חינכת. אתה מתבונן בילד האהוב שלך ומתקשה להבין במה טעית? הרי כל חייו הרעפת עליו כל טוב ודאגת היטב לחינוכו, כאשר אינך מצליח לתפוס מדוע לפתע הילד איננו.
לפני שנתחיל בדיון מעשי כיצד עלינו להתנהג ביחס לבנך, חשוב לבדוק כיצד עלינו להתנהג כלפי עצמנו.
בנינו היקרים נמצאים אצלנו כפיקדון מהבורא, שציוונו לחנכם לתורה ולמעשים טובים. אין לנו ידיעה ותפיסה בחשבונות שמים, וגם החינוך הטוב ביותר יכול שלא להצליח. מי לנו גדול כדוד המלך שבנו אבשלום יצא לתרבות רעה, ומי לנו גדול כחזקיהו אשר בנו מנשה יצא לתרבות רעה, למרות שגדלו אצל צדיקי עולם.
התמודדות עם רגשות אשם והלקאה עצמית על אופן חינוך ילדינו, אינה במקומה ואינה מובילה לעשייה חיובית ותיקון המצב. אם נגזר על בנינו מסלול מסוים בו עליהם לצעוד במהלך חייהם, לא תעזורנה שיטות החינוך המתקדמות ביותר. זהו רצון ה' הרוצה להיטיב לבריותיו. עלינו לעשות את ההשתדלות המקסימלית, ולהאמין שמה שמגלגל הקב"ה זה הטוב ביותר שיכול להיות. חוץ מהשתדלות ותפילות אין לנו כלים לשנות את המצב.
אך האם אכן עשינו את מירב ההשתדלות במקרה זה? הבה נבדוק:
ההתמודדות עם ילד הנפלט מהמסגרת היא מורכבת מאוד. מחד, אנו רוצים לקרבו ולהתנהג אליו באופן שייטיב עמו ככל היותר. אך מאידך עלינו לא לשכוח את שאר ילדי הבית, ולשמור עליהם שלא ילמדו ממעשיו חלילה אף הם בראותם בו דוגמא. חשוב מאוד להשאיר את הדלת פתוחה עבורו, כדי שלא יינתק חלילה לגמרי מהבית ומערכיו, אך אם לא נדע לשים גבולות כשצריך, הבית עשוי לאבד מיציבותו וצביונו.
מהי דרך המלך המאפשרת למזג את שני הדברים? כיצד מתנהלים במקרה זה במינימום נזק ובמקסימום תועלת:
נתחיל מהחשיבות שבשמירת הקשר בין הנער המתמודד לביתו. נער מתמודד נמצא בסערה עצומה. הוא שקוע בשלל פיתויים וחברים שאין רוח חכמים נוחה מהם, שקוראים לו לעזוב את ביתו החמים, וקורצים לו מאוד. אך מאידך גם אם הוא משדר אחרת, אינו חפץ לאבד את ביתו ומשפחתו האהובים. לכן, חשוב מאוד שהבית יישאר תמיד מקום שכיף ונחמד להיות בו.
כדי להילחם בפיתויים שמציב העולם שבחוץ, עלינו להציב כתחליף אלטרנטיבה ראויה. רק בית שנותן אהבה ללא תנאי ושמחת חיים, יכול להילחם כראוי על ליבו של הנער, הנקרע בין רחוב קורץ לבין בית חם ואוהב. חשוב שהבית לא יהיה מקום שבו הנער חווה כמקום שבו הוא מקבל הערות וגערות. להיפך. עלינו להשתדל שהבית ייצרב בתודעתו כמקום שבו הוא יכול להתנהג כפי מה שהוא, ולקבל אהבה ללא תנאי.
אך מצד שני, עלינו גם להציב גבולות. לא יעלה על הדעת לאפשר לנער לשנות את צביון הבית ולאפשר לו לחלל שבת למשל, כאשר ישנם עוד ילדים במשפחה.
הפיתרון לכך הוא, שיחה בגובה העיניים. עלינו לנסות ולשוחח עם הנער כשווה בין שווים. ולהסביר לו שאנו מכבדים אותו ואת דרכו, אך עליו להבין גם את הצורך בהגנה על הילדים האחרים בבית. צעקות וגערות לא יועילו. הם רק יתנו לנער תחושת דחיה ועלולות לגרום לריחוק וכעס. רק נתינת כבוד לנער והבעת הערכה, עשויות להצמיח פירות של תועלת.
אך מה נעשה כשלעיתים התנהגותו בבית כל כך קשה, ליבנו שותת דם, ואיננו מסוגלים לסכור את פינו ולא להעיר? מה נעשה כאשר איננו מסוגלים שלא לגעור ולכעוס?
לצורך כך אנסה להמחיש מעט את ההתמודדות העוברת על הבן, ואולי בכך ייקל עליך לראותו באופן חיובי יותר, ולהבין ואף להכיל את התנהגותו
הבה ננסה להיכנס מעט לתוך נבכי ליבו של בנך היקר:
ילד בעשור הראשון לחייו, אין לו יכולת ורצון להביא לידי ביטוי את אישיותו העצמאית. הוא תלוי לחלוטין בהוריו, ואיננו רואה בכך דבר שאינו רצוי. לעומת זאת כאשר הוא מגיע לשנות העשרה של חייו, הוא מתחיל בהדרגה לחוש צורך בעצמאות ובביטוי עצמי ומנסה לתפוס פיקוד ושליטה על חייו שלו.
כיוון שהוריו הם מקור הסמכות בחייו, הנער מנסה לעיתים לבנות את אישיותו ולהשיג עצמאות על ידי מרד בהוריו ובערכיהם. נדירים הנערים בגיל ההתבגרות שאינם נכנסים לעימותים כאלו ואחרים עם ההורים. לא בכדי מכונה תקופה זו "תקופת הטיפש עשרה". מרד נעורים זה, אינו נעים ומסב עוגמת נפש רבה, אך הוא חיוני להתפתחותו של הנער והפיכתו לאיש בוגר.
ההורים עשויים לפרש בטעות את התנהגותו של הנער, כמכעיסה, מתריסה ואף בוגדנית וכפויית טובה לעיתים, אך האמת שונה בתכלית. הנער נמצא במצוקה גדולה. הוא חש שכוחות נפשו בשלים דיים בכדי לנהל את חייו בעצמו, אך הוא אסור בכבלי ההורים שעדיין רואים בו ילד תלותי הזקוק לתמיכתם.
בנך אמנם בוגר יחסית, אך לפי תיאורך הוא נמצא בעיצומו של גיל ההתבגרות. גיל שבו הוא מנסה לפרוק כל עול כדי לגבש את אישיותו ולהוביל את חייו בעצמו. לעיתים הוא כנראה עושה מעשים שעשויים להיתפס כמעידים על בעיטה בכל הקדוש והיקר ח"ו, אך זה ממש אינו כך. בנך היקר סובל מאוד. הוא מנסה בחוסר הצלחה לגבש את זהותו, ולרכוש זהות עצמאית. כעס מצידנו המופנה אליו רק נתפס על ידו כאיום על הזהות שלו וכחוסר הכרה בו כנער בוגר ואחראי.
ולכן עליך להשתדל מאוד להתייחס אליו באופן בוגר, גם אם התנהגותו בפועל שונה בתכלית. לא לקבל את ההתנהגות שלו אבל לקבל אותו כאדם אהוב ללא תנאי. רק חממה כזו שתספק לו, עשויה לאפשר לו לגדול, להתגבש ולחזור למסלול עליו חונך.
דבר נוסף שחשוב להדגיש:
ישנם אינסוף סיבות שיכולות להיות מדוע בנך אינו מתנהג כרגע כפי שהיית רוצה שיתנהג, ולכן גם אם יש בדברי אי אלו הצעות שעשויות לתרום לך, אל תוותר על ייעוץ אישי מקצועי. לעיתים רבות דווקא אב שנמצא יחד עם בנו במשך היום, מתקשה לראות מנקודת מבט מספיק אובייקטיבית את צרכיו של בנו, וכיצד ניתן לספקם. לכן עצתי היא, כי לא תחוס על זמן ואמצעים בייעוץ, פנה לאדם חכם המכיר אותך ואת בנך, ואם הוא לא קיים בנמצא לך ליועץ חיצוני מקצועי, ובעז"ה יעלה בידו לסייע רבות.

אם הילד לא עושה כלום, רצוי לחשוב על בטלה איכותית שימלא בה את זמנו. הרצון שלנו שהוא יתמיד בלימוד התורה כל שעות היממה, אך כשרואים שהוא הולך בטל ולא עושה כלום במשך היום כדאי אולי לנסות להציע לו לנגן בכלי מסוים או למצוא עיסוק אחר שלפחות זמן הבטלה שלו יהפך ליותר איכותי. חלק מהבעיה שכאשר בחור יושב באפס מעש משך זמן רב כל כך הוא חש תיסכול וממילא הוא רוכש רדידות ונפשו לא בוחלת גם מדברים לא ראויים. אם הוא יעשה בזמנו הפנוי דברים איכותיים יותר יש לקוות שכשיגמרו הימים הרעים שלו הוא יחזור למוטב.
חשוב לדעת יש סיכוי שבנך לא מוצא טעם בלימוד והוא פשוט מתוסכל, פגישה עם איש מקצוע יכולה לסייע גם בתחום הזה, הוא יוכל למצוא מה מפריע לו ולפעמים כשמוצאים מה מפריע לו ומדוע הוא לא מוצא טעם בלימוד ימצאו איך לסייע לו בזה ואז הוא ימצא טעם בלימוד, אבל זה יכול לקחת זמן ובינתיים הוא משועמם, והשיעמום מביא לידי חטא, הוא רוכש עוד יום ועוד יום של תסכול ורדידות. לכן קודם חשוב להציע לו כעזרה ראשונה תעסוקה איכותית. אם תשב אתו ותדבר אתו ותציע לו מצדך תעסוקה מסוימת הוא קודם ירגיש שנגעת בלבו, הוא ירגיש שמבינים את התיסכול שלו, זה כבר יתן ביניכם אימון והבנה. משם תוכל להמשיך ולעזור לו גם בשאר הדברים.

ניסיון חינוך הילדים הוא אחד הניסיונות הגדולים בהם מעמיד אותנו הקב"ה. דווקא הקירבה אליהם וההשקעה העצומה שאנו משקיעים בהם במהלך כל השנים, היא זו המקשה עלינו לקבל התנהגות כזו או אחרת בבגרותם. לכל אדם המסלול שנגזר עליו לעבור בחייו. לעיתים זהו מסלול פשוט ומקובל ולפעמים דרך חתחתים מלאה מהמורות. בסוף הקב"ה שלח אותנו לעולם הזה כדי לתקן את נפשנו, ואנו צריכים לסמוך על ההשגחה העליונה שהיא מובילה אותנו בדרך הטוב והישר. גם לבנך ישנם ניסיונות. אתה עשית את המיטב לחנכו ולחכמו, וכעת תשאיר להקב"ה לעשות את שלו.
וגם לגביך, אין ספק שאם הקב"ה מנסה אותך בניסיון כה גדול ומשמעותי, עדות היא לכך שהקב"ה מעריך את יכולותיך, לעמוד בכך. מדרגת העומד בניסיון היא דרגה גבוהה מאוד, ועליך להיות גאה בעצמך על שהקב"ה רואה בך מי שיכול לצלוח אתגר זה. כמובן שבל נשכח ש"קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת" ותפילות תמיד יכולות לקרוע שערי שמיים ולהמתיק את הגזרות לטובה.
לך בכוחך זה ובעז"ה תראה רוב נחת מבנך זה ומכל יוצ"ח.
בהערכה רבה ובתקווה להצלחתך
דניאל

האם להעביר את הילד חיידר

בתחילת השנה העברתי את הילד שלי חיידר כי גיסי אמר שהחיידר הנוכחי שלו לא טוב, ושמבחינת לימוד גמרא זה מקום שלא מלמד מספיק טוב איך ללמוד גמרא כמו שצריך. הוא

קרא עוד »

גישה נכונה ללימוד תורה של בעלי

שלום וברכה, בעלי אברך כולל ולאחרונה התחלתי להרגיש יותר ויותר שהלימוד שלו לא ממש איכותי רק מזה שאני מרגישה עליו שהוא לא ממש מסופק למרות שהוא לא מסכים איתי והוא

קרא עוד »

מה עושים עם תלות בחבר?

עם הזמן נהיה לי תלות בחבר, שבאמת אני מחובר אליו. אוהב אותו מאוד, יש לי איתו דו שיח מעולה, כיף לנו להיות ביחד. ממש חברים אמתיים וטובים.
אבל עם הזמן גילתי שיש לי בו תלות (כך זה נקרא) מפריע לי שהוא מדבר עם משהו אחר. כשלא תמיד הוא עונה לי, או כל מיני דברים מהסוג הזה.
עד כדי כך כשעברנו כל אחד לישיבה אחרת, הוא התנתק ממני וזה מאוד פגע. אני מנסה להשתחרר ממנו ולא מצליח, אני חיב אותו זה אוויר לנשימה שלי. אמרוי לי שאני צריך יותר הערכה עצמית ועשיתי וזה לא עזר.
א"כ השאלה. מה אני יכול לעשות כדי להשתחרר ממנו, ושלא יקרה לי שוב עם חבר חדש?
תודה רבה רבה מראש

קרא עוד »

אני לא מתחבר ללימוד הגמרא

אני בישיבה וטוב לי שמה בסך הכל. יש חברים ואוכל והכל . אבל מה שמעצבן אותי זה שכל היום לומדים גמרא . פעם בחיידר הייתי טוב בגמרא והייתי מקבל ציונים

קרא עוד »

מחפש את הכיוון לעתיד שלי

אני בחור ישיבה גדולה מחסידות חב"ד למדתי עד לפני שנה בישיבה ולא הייתי עושה כלום חוץ (בעיות קשב וריכוז) אז חיפשתי כל הזמן ישיבה / מסגרת חלופית ולא הצלחתי לעבור

קרא עוד »

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

השארת תגובה

שאלות נוספות:

אני לא מתחבר ללימוד הגמרא

אני בישיבה וטוב לי שמה בסך הכל. יש חברים ואוכל והכל . אבל מה שמעצבן אותי זה שכל היום לומדים גמרא . פעם בחיידר הייתי טוב בגמרא והייתי מקבל ציונים

קרא עוד »
פחד משתק מכלבים

פחד משתק מכלבים

שלום ותודה על עצם קיומכם. יש לי בת בת 9.5 שרועדת מפחד מכלבים. כאשר אנחנו עוברות ברחוב והיא רואה כלב, אפילו ממרחק, אפילו שקשור ברצועה, מיד היא נכנסת לחרדה (כך

קרא עוד »

רוצה לדעת לכעוס

גדלתי בבית עם הרבה לחץ, מתח וכעס. בתור ילדה הייתי נבהלת, נלחצת, משתתקת וננעלת בתוך עצמי. היום אני מרגישה שאני לא יודעת לכעוס. אני ממש מפחדת לכעוס, מפחדת לתת לזה

קרא עוד »

קשה לי לשתף ברגשותי

אני מרגישה קושי גדול בלשתף אנשים בחיי ויותר מכך בריגשותי…
אני כולאת את הכל בליבי הקטן והוא כבר על סף תסיסה, כמה אפשר לשמור?
זה קשה לי מאד אני לא מעזה לבכות ליד אנשים וגם לעצמי אני נמנעת שמא מישהו יראה עקבות דמעות…
אני מרגישה שאני נמנעת להראות לאנשים את חולשותי והם מכירים רק את הצד החזק שבי..
לא יאמינו שגם אני נשברת לפעמים….
כשמדברים על משהו שקשור לרגש כל שהוא אני מתקפלת בתוכי ונשארת זקופה כלפי חוץ.
האנשים שסביבי חושבים שאני בן אדם ללא רגש ואני ממש לא כזאת אלא אני לא מעזה לבטא אותו…אני מבחינה בניואסים דקיקים שרבים לא שמים לב לכך..
מה אפשר לעשות כדי שאני אעז לפרוק יותר…?

קרא עוד »

מחפש את הכיוון לעתיד שלי

אני בחור ישיבה גדולה מחסידות חב"ד למדתי עד לפני שנה בישיבה ולא הייתי עושה כלום חוץ (בעיות קשב וריכוז) אז חיפשתי כל הזמן ישיבה / מסגרת חלופית ולא הצלחתי לעבור

קרא עוד »

אלול ואנא אני באה?!

שלום הרב האמת שממש קשה לי אפילו לכתוב את הדברים. אני מרגיש ממש ריקנות ודווקא עכשיו באלול. תמיד כשרק הוא התקרב השתדלתי לשמוע הרצאות, להתחזק, להתקרב. והשנה משום מה?! ואני

קרא עוד »

התמודדות יומיומית בלי אמא

שלום אני בחורת סמינר בת 18 אמא שלי נפטרה לפני שנתיים כל יום זה התמודדות לא פשוטה בכלל גם המצב בבית. המתח הנפשי. משפחה הכל סיוט אחד שמתמשך… עכשיו תמיד

קרא עוד »

שאיפות גבוהות בלימוד תורה

כילד וכנער הייתי מתמיד גדול, וגם הייתי הכי מוכשר בכיתה ובכל המקומות שהייתי, וכך שהייתי כביכול 'מבטיח' היה ברור לי שאצא תלמיד חכם, ובאמת הייתי בכיוון. למדתי גם כי רציתי

קרא עוד »

יש לי קושי להביע את רגשותי

אני אברך בן 20, יש לי קושי גדול להביע את רגשותי, אני מרגיש מעין חסימה כזאת בכל פעם שאני רוצה לבטא את עצמי בפני אנשים אשתי וכל מי שלא יהיה,

קרא עוד »

חרדה מעבודה

הי אני אישה נשואה בת 26 ואמא לילד. אני לא עובדת כבר שנה ויש לי חרדה מטורפת כל פעם שיש הצעת עבודה. היו עבודות שהצלחתי ללכת יום אחד ועזבתי. ברב

קרא עוד »
העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי עכשיו מהישיבה בה למדתי כ3 שנים, ישיבה גדולה מכיון שחסרתי כמה סדרי ג'. אני מרגיש מאוד מאוד קשה עם זה, מאוד. אני בחור מאוד רגשי, קשה לי עם

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן