1) בגלל שאני וארוסתי אנשים מאוד שכליים, מרגיש לי שחסר בינינו רגש ואפילו אני אקרא לזה תשוקה, למרות שאני לא יודע אם זה משהו שבכלל אפשרי בתקופה הזו, אבל אני כן רואה וראיתי חברים מאורסים שהרבה יותר מתלהבים ומרחפים ואפילו מאוהבים, ואני לא כזה ולא מרגיש מאוהב, אז אני לא יודע אבל אולי זה אומר משהו?
2) היא מעיר מסוימת שיש לי שם כמה חברים שהתחתנו, ואני אומר לעצמי, אולי בחרתי בה כי זה התאים לי מבחינת המיקום וזה שיהיו לי באיזור חברים שלי, וגם, ממש לאחרונה התחתן אחד החברים הטובים שלי מהישיבה, ואולי הרגשתי שאני לא יכול עוד להשאר בישיבה כי מיציתי כזה, ולכן כשנפגשתי איתה אז סוג של סימנתי מטרה ואז הלכתי עליה ובחרתי בה, למרות שאני יודע בתוך תוכי שהיא באמת כן מתאימה לי, אבל אולי בכל זאת יש פה איזה משהו שהוא לא 100 אחוז נכון וטהור? זה מטריד אותי ממש
3) המראה שלה, אני בן אדם שלצערי לא חסך מעצמו סרטים וראיתי בחורות יפות בחיים שלי, כשנפגשתי איתה זה לא הפריע לי, אבל ניגשתי לזה בצורה שהיא קצת "אני אתרגל", זה לא שהיא ח"ו דוחה אותי במראה, אבל לא תמיד אני מרגיש שזה מישהי שאני ארצה תמיד להסתכל עליה ולהגיד אפילו חצי בגאווה "זו אשתי" בגלל יופיה, למרות שהיא בנאדם יפה, אבל כאילו תמיד חשבתי על עצמי שהיא אביא מישהי יותר יפה ממנה, אבל אולי זה סתם מחשבות שרצות בראש…
4) היא אומרת שהיא "לא מכירה אותי" ובתכלס יש משהו בזה, הרי כמה כבר אפשר להכיר ב-7 פגישות? אבל לי זה נותן תחושה לא כיפית, היא נותנת לי להרגיש כאילו אני כופה עליה פה איזה משהו והיא לא באה לזה ברצון טוב ונפש חפצה, זה גם משהו שאולי מרגיש לי מוזר
חשוב לי להדגיש שיש בינינו קשר מצוין ואנחנו מדברים בפתיחות וממש כיף לנו ביחד וקשה לי גם כשהיא חוזרת הביתה, אני כן רוצה שהיא תישאר איתי
שלום וברכה ארוס יקר
מזל טוב לכם בהגיעכם לרגע כל כך משמעותי בחיים הרגע בו אתם מוצאים אתכם נקשרים בקשר של רצון משותף לעמוד יחד בברית הנישואים ובעזרת הקל יתברך לבנות את ביתכם על אדני אהבה טהורה ורצון אמיתי לחיי נצח יחד ,
יכולתי לפטור אותך במענה כללי כזה של הכול בסדר זו תחושה הקיימת אצל מרבית המאורסים וכולם אחרי זה נוכחים לדעת כמה זה היה רק פחד וחשש ללא שום ביסוס.
אך אני מאמין שאת זה אתה מכיר ולא בשביל זה פנית ולא בשביל זה ישבת וכתבת ומחקת וכתבת ובסוף שלחת את פנייתך,
לאחר שחשבת הרבה מה באמת יש לי ומה באמת עובר עלי , ומגיע לך מענה כזה שבעזרת השם יניח את דעתך ויאפשר לכם להגיע שמחים יחד ליום המשמעותי ביותר בחייך יום כניסתך בברית הנישואים.
אם הייתי פוגש אותך פנים אל פנים הייתי יושב אתך ובודק מה היה התהליך אותו עשיתם יחד עד שהגיע הרגע בו הצעת לה נישואים והיא אמרה כן ,
מה היה הדבר שגרם לך להציע לה נישואים ונראה לי שכאשר עשית את זה ידעת מה גורם לך לעשות את זה ,
בכל זאת אתה מזכיר בתוך הדברים שיצאתם שבע פעמים לפני שעשיתם את הצעד הזה , אתה מגדיר אתכם כמאוד שכליים ואני מאמין שככאלו לא היה זה רגע אימפולסיבי בו נפלט לך בטעות הצעת נישואים .
כך שסביר להניח שאכן היה לך רגע מאוד ברור שזה הצעד הנכון.
רק מה לעשות בסוף אתה בן אדם וככזה הנך חווה תהליכים שמשנים תחושות ומשכיחים רגעים ותולעת הספק החלה לכרסם בך.
וכאשר ניסית להרגיע אותה כנראה היא החלה להילחם בהרגעה ומצאה סיבות הגיוניות מאוד מדוע הספק הוא אכן אמת והמציאות היא לא ברורה , ואתייחס לנקודות אותם הזכרת:
א , אני רואה את חברי המרוגשים והמאוהבים
ב , אין תשוקה
ג , יתכן והיה לי הטיה בעקבות דברים צדדיים שאינם קשורים לבחירה הנכונה כמו מקום המגורים הצפוי שלי , הרצון להיות כבר מאורס ולא להיוותר בודד חברתית
שלושת הנקודות האלו זה מחלקה אחת הדנה בעצם במה שקודם להחלטה.
אלו שלושה דברים הגורמים להרהור וערעור על עצם ההחלטה להציע לה נישואים.
הסעיף השלישי טוען שההחלטה נפלה מדברים צדדיים והראשון והשני מעוררים ספק האם כאשר החלטתי רציתי אותה באמת כי הנה אין ביננו את הריגוש המצופה בין ארוס לארוסתו ,
וכאן נוספים נקודות שמחלישות כרגע את הקשר וזה
א , המראה שלה שאני מגלה למרות הנחתי המוקדמת שאתרגל למראה שזה לא קורה כרגע
ב , משפטים שאתה שומע מארוסתך שמחלישים אותך
כעת בוא נבין קודם מהי תקופה זו ומה תפקידה בקשר המתהווה ולאחר מכן נפרק קצת את הגורמים המחלישים.
בחיינו ישנם שתי תקופות מרכזיות בהתפתחות האישית שלנו .
הראשונה זו שלבי הגדילה כאשר אני עם עצמי מ0 עד היום בו אני בוחר לחלוק את חיי עם האחת והיחידה .
השנייה צמיחה בתנאי שיתוף וזה מהרגע בו אתם נכנסים בברית הנישואים.
בין שני השלבים ישנו שלב ביניים בו מצד אחד בדרך כלל אתה או היא לא תעשו איזו התקדמות משמעותית בחיים משתי סיבות מאוד פשוטות .
האחת- כי אנו מאוד עסוקים בתקופה הזו ,
והשנייה כי מרגיש לנו לא הוגן ולא נכון לבצע שינויים משמעותיים כאשר מצד אחד אנו כבר קשורים לאדם נוסף , מצד שני אנו חוששים אולי שינוי יגרום לו לחשוב מחדש או אפילו סתם יהיה לו לא נעים לומר את דעתו הכנה וזה ייצור חילוקי דעות בעתיד ,
כך שבמידה רבה ניתן לקרוא לתקופה זו תקופת המתנה משהו כמו תקופה רפרקטורית יחסית בפעילות העצבית שלנו בחיים , עד תקופת העוררות הבאה שתגיע אי שם כחודש עד חודשיים לאחר הנישואים.
זוהי בעצם תקופה זו מה שאנחנו קוראים לה מאורסים .
אתה בעצם לא נשוי ולא רווק , ומי שמנצל נכון את התקופה הזו , ישתמש בה לסיכום של תקופת חייו עד הנישואים ולדיוק במה אני רוצה שיקרה לי לאחר הנישואים בהיבט ההתפתחותי האישי מה שניתן לקרוא לו 'תכנון תבוני' כך להגיע מוכן אישית להמשך החיים , אך הדבר המרכזי שאמור לקרות בתקופה זו , הוא ביסוס החברות בין ארוס לארוסתו.
חברות כזו האמורה להימשך כל עוד תחלקו יחד את חייכם המשותפים בעצם חברות לנצח, חברות זו היא הבסיס ההכרחי לחיי נישואים מאושרים ובעלי משמעות .
ואדגים לך מה משמעותה , חיי זוג נשוי מתאפיינים במיגון פעילויות ופעולות אותם אנו עושים יחד , חלקם נובעים אך ורק מהיותכם נשואים כמו למשל מגורים משותפים , שינה באותו חדר , טיפול משותף בצרכי הבית השונים , גידול ילדים במשותף וכו'.
השווה לכל הדברים האלו ועוד כמה זה שהסיבה הגורמת לנו לעשותם יחד היא רק היותנו נשואים האחד לשנייה ,
והדבר הנוסף הוא שאין קשר בין אם כיף לנו לעשות את יחד או לא ואם בכלל כיף לנו לעשות את הדברים האלו אנחנו נעשה אותם ונעשה אותם בשותפות כל עוד אנו נשואים , הם כולם דברים הנמצאים בבסיס חיי הזוגיות.
ומנגד ישנם דברים אותם אנו נהנים לעשות ונהנים לעשות עם עוד מישהו כמו לבלות יחד, לטייל, או כל דבר אחר של הנאה שלא קשורה לעצם החיים…
ועוד דברים כאלו אך כל אלו גם כנשוי יוכל להיות שאני אעדיף לעשות אותם עם חבר ולא עם אשתי , כי אלו דברים שאני רוצה לעשות כי זה נעים וכיף , ואם זה הסיבה אני יעשה את זה רק עם מי שאני חבר שלו כי כיף לי אתו ואם זכיתי ואשתי היא החברה הטובה שלי אני ירצה לעשות את זה אתה , אך אם לא השקעתי בבניית החברות שלי עם אשתי אני אמצא את עצמי מנסה לעשות את זה עם כל אחד חוץ מאשר עם אשתי.
אך צריך להבין אם אכן זה כך גם הנישואים של זוג כזה הם לא נישואים , אכן היא אשת איש והוא בעלה בכל הקשור לחיובי התורה אך מטרת הנישואים היא להיות שם האחד בשביל השנייה והאחת בשביל השני וזה לא קיים ואם זה לא קיים זה לא נישואים זה איש ואישה החיים בהיתר הלכתי באותו בית ותו לא ,
חברות כזו המהווה בסיס לנישואים מאושרים הזמן בו היא נוצרת זה בשלב הביניים בין רווקות לנישואים השלב שאנו קוראים לו מאורסים , כי אז אנו עדיין לא מחויבים לעשות אלא עושים כי אנו רוצים ,
זה קורה כי עדיין אנו משקיעים ולכן אנחנו נציג בדרך כלל את הטוב והמוצלח שלנו ונהיה מסוגלים לנסות ליהנות מחוויות אותם יציע בן הזוג
ולא כי אנו מרגישים חייבים אלא כי אנו רוצים לנסות וכך נוצרת לה חברות אמת , אתה אנו נגיע ליום הנישואים ונמשיך אותה כל חיי הזוגיות שלנו,
וכעת אחזור אליכם אתה כותב שחסר לך בחוויית המאורס יתכן ואכן זה קשור לדפוס האישיות שלכם זה מאוד סביר בעיקר כי אכן כאשר קצת חושבים על תקופה זו אין סיבה משמעותית שיהיה שם ריגושים מאוד גדולים , ובדרך כלל התחושות יהיו תואמות לאופי האישי של החתן וכלתו.
כאשר האופי הוא רגשני יותר הריגושים יהיו יותר גבוהים וכאשר האופי פחות רגשני זו תהיה תקופה יותר מאתגרת , כי ככל שאני חווה פחות ריגושים יש לי יותר פנאי להרהורים האם הצעד שעשיתי נכון או לא.
כאשר אני במפלס רגשות גבוה המח לא פנוי למחשבות של הבל אך כאשר המפלס רגיל אנחנו בעצם מציפים את כל החששות מהצעד הכל כך משמעותי אותו אנו עומדים לעשות,
והחשש הראשון הוא האם אכן הבחירה שלי הייתה נכונה.
כך גם החשש שמא החלטתך התקבלה עם הטיה בעקבות החברים וכו'.
שני חוקרים בשם עמוס טברסקי ודניאל כהנמן בדקו והוכיחו כי כל ההחלטות שאנו הגברים והנשים מקבלים הם מונעות ממניעים רגשיים ולא רציונליים.
ואגב על מחקר זה הם זכו בפרס נובל כי הוא שינה את כל דפוסי הפרסום והכלכלה בעלם המערבי ,
כך שאתה לא הראשון שחושב שהחלטתו נפלו בה פגמים ברגע שאנו מנוטרלים מהרגש שהוביל אותנו או מחוויית המשך שלו כמו שקורה לאחוז גבוה מהמאורסים שעוצמת הרגשות שלהם עולה ,
אנו נתחיל לחשוב האם החלטנו נכון וננסה להבין מה היה הדבר שאולי גרם לנו לקבל את ההחלטה שכעת אנחנו מסתפקים האם הייתה נכונה ,
ואם כך אתה פשוט בחברה טובה של כל המאורסים בעולם היהודי או הנשואים בעולם הכללי שמנהלים דיון עם עצמם האם ההחלטה התקבלה בצורה לוגית מחשבתית או רגשית.
שתי הנקודות הנוספות הם דורשות התייחסות הראשונה ביחס למראה אם היית כותב שהיא לא נאה בעיניך הייתי ממליץ לך להיוועץ בייעוץ מקצועי ורבני האם כדאי לך להמשיך את הקשר,
הנקודה היא שהיא כן נאה בעיניך רק היא לא מתחרה עם דמויות נשיות שראית בכל מיני מקומות.
וכאן עליך לזכור שתי נקודות משמעותיות.
האחת שכל הדמויות אליהן אתה מתייחס אתה רואה אותם כאשר הן עוברות א' תהליך שיפוץ
ב . כאשר זה מצולם זה עובר גם עריכה נוספת בדיוק במטרה לגרום לך לרצות לראות .
הנקודה השנייה כל דמות נשים אחרת אתה רק רואה אותה אין לך מושג מה היא חושבת , מה הצורה בה היא מתנהלת , מה היא חוץ מהמראה .
ארוסתך אתה רואה אותה כמעט טבעי לחלוטין למעט מעט איפור ואתה חווה אותה בכל המכלול שלה , הדעות שלה , ההתנהגות שלה כלפיך , המשפחה שלה , ובעיקר המחשבה על זה שאת האמור לחיות אתה.
כך שלקוות שתקופה כזו קצרה תגרום לך להתעלם מכל הדמויות שראית ולהרגיש שארוסתך היא האישה הנאה בעולם זו ציפייה מוגזמת.
קודם צריך שייווצר ביניכם קשר עמוק וטוב ואתה תרצה אותה רק בגלל מה שיש בה כלפיך כך שתיקשר גם למראה שלה ,
בניגוד למקרה בו יש משהו דוחה במראה אז הדחייה כמעט לא מאפשרת התקשרות , כאשר המראה נאה רק לא מיוחד הקשר שנבנה בשאר חלקי האישיות מחבר גם במראה.
והנקודה אותה העלת שכלתך מזכירה שהיא בעצם לא מכירה אותך כשאי לבדוק אתה מה משמעות המשפט,
האם היא פשוט מרגישה שאתה לא מספיק כרוך אחריה וזה גורם לה לומר משפטים מרחיקים כל היא בעצם מגינה על עצמה שלא תפגע ממך והיא מזכירה כל הזמן שאתם עדיין בתחילת הדרך,
או שיש כאן משמעות נוספת שהיא משדרת בקול , אך סביר להניח שהיא בסה"כ רוצה לשמוע ממך כמה שיותר שאתה באמת רוצה אותה וחושב עליה , והיא מצפה לקצת יותר התנהלות של ארוס כלפי ארוסתו .
וכעת לעבודה.
שב עם עצמך והעלה על הכתב אם אתה יכול -מהם הדברים החיוביים שמצאת בה באישיותה ומה הדברים החיוביים שמצאת בה כלפי עצמך כך תעיר מחדש את נכונות קבלת ההחלטה שלך וכך תקבל אותה מחדש וזה ייתן לך את ההתעוררות הפנימית כלפי ארוסתך ,
במקביל הייתי בודק את האופציה לשבת עם איש מקצוע או סתם אדם חכם ולנסות לעבד את החלום על מישהי מהסרטים ולהעביר את זה לקרקע המציאות כך גם לאפשר לעצמך להיפתח אליה קצת יותר וכן להעלות נקודות רגשיות בשיחות ובמפגשים אתה דבר שיפעיל גם את הרגשות שלך כלפיה ,
ובנתיים אאחל לך שתזכה להגיע ליום נישואיך רגוע שמח ומאושר , ותזכה לחיות עם האישה אשר בחרת לך מתוך אהבת אמת חיי נצח ,
בהצלחה
יהודה ד.
לכל שאלה או הערה תוכל לחזור לפנות דרך ישיחנה והם יעבירו אלי את הפנייה
