איך אוכל ללמוד להקשיב ולהיות אמפטית? אני כ"כ רחוקה מזה!

שאלה:

קראתי כמה מהשאלות ותשובות באתר וכ"כ נהניתי ו…קנאתי
התפעלתי מצורת התגובה לכל שאלה תוך שיקןף וחזרה על כל פרטי השאלה ובכזאת קבלה, הבנה והזדהות!
הייתי שמחה לדעת אם יכולות הקבלה, ההבנה והעברת המסרים האלו(קבלה והבנה) הם יכולות רק מולדות, או שאוכל גם אני לרכוש אותן(ואם כן-איך?) למרות שאני מרגישה רחוקה מזה מאד,
אני מרגישה שאני מאד אגואיסטית, והרבה פעמים חשה שאני הבסדר,
ואם אני לא הייתי חולמת לעשות את מה שבנ"א מסוים עשה, הרי שזה סימן שהדבר לא בסדר ( למרות שכבר קרה שדברים שהיו נשמעים לי מופקעים, עד שהגעתי אני לעשותם ופתאום זה לגיטימי מאד..),
בנוסף לכך, הרבה פעמים גם כשאני באמת מבינה את מה שחברה מספרת, קשה לי למצוא מה לומר, איך לשדר את ההבנה שלי או סתם איך להגיב.
ועוד, איך תמיד מוצאים תשובה לכל שאלה?
אני גם סתם סקרנית לדעת אם יש שאלות שאתם חשים שקשה או שאין מה לענות.

 

תשובה:

שלום לך שואלת יקרה,
נהנתי מאד מהשאלה שלך.
את כותבת שאת רחוקה מאד מהיכולות של האמפטיה ההבנה והרגישות שעולות מהתשובות בישיחנה, והרשי לי להניח סימן שאלה בסוף ההנחה הזו,
האומנם? את כה רחוקה?
ממה שלמדתי בחיי נוכחתי לראות שכאשר אנחנו מעריכים תכונה מסוימת, מסתכלים עליה בהשתוקקות ובקנאה זה מלמד שיש בנו בסיס חזק ושייכות כלפי אותה תכונה.
עצם ההתבוננות שלך בפרט הזה, עצם שימת הלב לצורת המענה מראות כמה את כבר שם. כמה זה לא רחוק ממך.
פעם השתתפתי באיזו סדנת מודעות והמנחה ביקשה מאיתנו לחשוב על אישה שאנחנו מאד מעריצות. חשבנו כמה דקות על אחת כזו, ואז המנחה שאלה אותנו שאלה מעניינת:
כעת תחשבי מה כבר משותף בינך לבין הדמות שבחרת, איפה את כבר עכשיו דומה לה.
ואז היא הרחיבה ופרטה שאנחנו מעריכים ושמים לב לדברים שמעסיקים אותנו, שכבר יש בנו חלק מאותו הקניין, שיש בנו כבר מאפיינים דומים לאותו מושא הערכה.
הרי קשה להאמין שנעריץ משהו רחוק מעולמנו, משהו מופקע מהחיים שלנו, זה לא יעניין אותנו. יעניין אותנו מה שנמצא בתחום הבחירה שלנו ועדיין כמה צעדים לפנינו.
אבל שנינו באותה הדרך, לכיוון אותו היעד.

בעניין השיפוטיות שאת מתארת כלפי אנשים :זה טבעי שזו התחושה הראשונה שעולה לך. יש לנו את המשקפיים שלנו לבחון את העולם ובהם אנחנו משתמשים.
היכולת לצאת מנקודת המבט שלי ולהסתכל אחרת על הסיטואציה זו יכולת נרכשת. נרכשת אצל אנשי מעלה. אנשים שעושים עבודה עם עצמם.
בהתחלה אפשר לעשות את ההסתכלות על מעשי האחר באופן מלאכותי. פשוט לנסות לחשוב מה עובר עליו, מה מניע אותו לעשות את מה שהוא עושה.
איזו נקודת מבט אחרת יכולה להיות פה, ללמד עליו זכות, לחשוב מה הייתי חושבת על המניע שלו אילו זה היה אדם שאני מאד מאד אוהבת.(אני עצמי למשל )
בהמשך כבר לומדים לעשות את זה בטבעיות בלי להתאמץ..

כשחברה מספרת לך דברים לא פשוטים הכי טוב זה להקשיב לה. להקשיב באמת.
הקשבה אמיתית היא לא לחשוב בזמן שהשני מדבר מה אני אענה לו אלא הקשבה נקיה,
להבין שהתועלת היא בעצם זה שהחברה משתפת אותך ופחות בהגיגי החכמה שיהיה לי לומר לה בעקבות דבריה,
אם אחרי שהיא דיברה ואני הקשבתי בתשומת לב יש לי מחשבה מעניינת להגיד לה, אדרבא,
ועדיף לשאול: את רוצה שאגיד לך מה אני חושבת?
או: יתאים לך שאשאל אותך משהו על מה שאמרת?
התייחסות כזו תשדר הרבה כבוד.
אפשר לשדר את ההבנה שלך במילים קטנות של, וואו, לא פשוט, אני מבינה, או במבט מאד קשוב ומשתתף.
אין ספק, להקשיב זו אומנות. זה עבודת חיים. אל תצפי שתרכשי את היכולת הזו תוך שבוע
אבל עם מודעות מיוחדת כמו שלך אני חושבת שתוכלי לחוש בשינוי בקרוב.

לגבי שאלתך האחרונה אם יש שאלות שקשה לענות עליהן או שאין מה לענות, בהחלט יש כאלה.
לפעמים התגובה והתשובה הכי נכונה היא רק אמפטיה, השתתפות בכאב, שיקוף והבנה.
לפעמים שואלים מתארים מחדלים קשים או בעיות אמיתיות שאכן קשה מאד להבין אותם,
במקרה כזה ננסה לכוון את השואל איפה הקושי הזה פוגש אותו, מה מידת האחריות שיש לו,
מה יכולת הפעולה שלו בתוך הקושי וכו, כמובן שזה כללי מאד ותלוי בסוג השאלה הקשה.

מאחלת לך הצלחה רבה!
תמר נ.

חסרה לי שמחת חיים

שלום רב. אני נשוי ב"ה לאשה מקסימה ויש לי ילדים. וב"ה אלף פעמים הכל טוב. יש לי בעיה אחת, בתקופה האחרונה חסרה לי שמחת חיים כל דבר נראה לי פשוט

קרא עוד »

למה מתפללים על חולה שיתרפא?

  אם אנחנו מאמינים שהשם יתברך הוא רק טוב עושה לנו רק מה שבאמת טוב בשבילנו, אז למה בזמן שמישהו חולה חס וחלילה אנחנו מתפללים עליו? הרי לכאורה אם הקב"ה

קרא עוד »

מחפש את הכיוון לעתיד שלי

אני בחור ישיבה גדולה מחסידות חב"ד למדתי עד לפני שנה בישיבה ולא הייתי עושה כלום חוץ (בעיות קשב וריכוז) אז חיפשתי כל הזמן ישיבה / מסגרת חלופית ולא הצלחתי לעבור

קרא עוד »

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

השארת תגובה

שאלות נוספות:

תפילה ובטחון על רוחניות

ישיחנה שלום! רציתי לשאול… חובת הלבבות בשער הבטחון פרק ד' כותב שלא שייך תפילה ובטחון על רוחניות כי לא שייך בזה ספקות, כי הכל כבר נצטווה, מה שכן שייך בו

קרא עוד »

יש דברים שקשים לי בציבור שלנו

יש נקודה שמאוד מפריעה לי. ראשית רציתי להודות לכם. על מה שפעם עניתם לי כאן תשובה מאוד חכמה.תודה.ועכשיו לענינינו: אני בן 30.גדלתי בבית של תורה במרכז ירושלים.חונכתי בתת וישיבות טובות.ובה

קרא עוד »

התמודדות יומיומית בלי אמא

שלום אני בחורת סמינר בת 18 אמא שלי נפטרה לפני שנתיים כל יום זה התמודדות לא פשוטה בכלל גם המצב בבית. המתח הנפשי. משפחה הכל סיוט אחד שמתמשך… עכשיו תמיד

קרא עוד »

נקרעת בין אבי לאמי

אני בת יחידה בין בנים ויוצא לי הרבה להיות עם אמא שלי לדבר איתה וכו. ההורים שלי (סליחה שאני אמרת) אבל מאוד הרבה רבים מילולית. עד כדי שאמא שלי יכולה

קרא עוד »

מתבייש לפתוח את הפה

אני בחור לא חברתי, ומטבעי אני מתבייש לפתוח את הפה. בישיבה ובמסיבות עם חברים אני יושב בשקט ולא מצליח לשוחח. אני לא ביישן בכלל, פשוט אין לי מה להגיד ומה

קרא עוד »

קשה לי לשתף ברגשותי

אני מרגישה קושי גדול בלשתף אנשים בחיי ויותר מכך בריגשותי…
אני כולאת את הכל בליבי הקטן והוא כבר על סף תסיסה, כמה אפשר לשמור?
זה קשה לי מאד אני לא מעזה לבכות ליד אנשים וגם לעצמי אני נמנעת שמא מישהו יראה עקבות דמעות…
אני מרגישה שאני נמנעת להראות לאנשים את חולשותי והם מכירים רק את הצד החזק שבי..
לא יאמינו שגם אני נשברת לפעמים….
כשמדברים על משהו שקשור לרגש כל שהוא אני מתקפלת בתוכי ונשארת זקופה כלפי חוץ.
האנשים שסביבי חושבים שאני בן אדם ללא רגש ואני ממש לא כזאת אלא אני לא מעזה לבטא אותו…אני מבחינה בניואסים דקיקים שרבים לא שמים לב לכך..
מה אפשר לעשות כדי שאני אעז לפרוק יותר…?

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן