התלבטויות בטיפול שאני עוברת מול הפסיכולוגית

שאלה:

שלום וברכה,

ראשית תודה על האתר המדהים שלכם שנותן אפשרות לכל אחד לשאול ובצורה
אנונימית כל-כך.
אין לי ספק שהוא נותן מענה לאנשים שלולא אפשרות זו היו נשארים ללא מענה כלל.
יישר כחכם!!

ולשאלתי –
מתנצלת מראש על האריכות…

התחלתי לפני זמן מה טיפול פסיכולוגי בעקבות אובדן שעברתי, החלטתי שאכן כדאי לטפל. (רציתי גם לנצל את ההזדמנות ולדבר
על נושאים אחרים שנראה לי שלא יזיק לי קצת עזרה בהם..)
מעולם לא הייתי בטיפול, וכל העולם הזה זר לי מאד.
יש לי מספר שאלות בנושא שאשמח מאד לשמוע לגביהן:

1 ) לפי מה שהבנתי
שמטפל אינו חושף בפני המטופל את חייו האישיים, כדי שכל הפוקוס יישאר
עבור המטופל בעצמו.
בהתחלה זה היה מוזר לי מאד, שאני יושבת ומשתפת ומספרת והיא אינה משתפת
דבר מחייה.
סיפרתי לה על כך, והיא אמרה ששיתוף מחייו של המטפל זה דבר שהוא תלוי מטפל, יש שמשתפים
פחות ויש יותר אבל היא חושבת שבוודאי בהתחלה זה לא כדאי, כדי להשאיר את המרחב עבורי בלבד.
אחרי כמה מפגשים התחלתי להתרגל יותר לסגנון והבנתי שמטפל מקצועי אכן
לא חושף בפני המטופל סוגיות / פרטים מחייו וזה אכן לתועלת המטופל בלבד.
באחר המפגשים דיברנו על התקופה הקשה של האובדן ההוא
ועל הקשיים הרבים שהיו לי בה.
במפגש הבא היא אמרה "פעם שעברה דיברנו על X… " X – נושא אחר לגמרי
היה לי מוזר שהיא לא זוכרת על הנושא שדיברנו פעם שעברה שעבורי היה משמעותי.
התעלמתי.
במפגש הבא החלטתי לספר לה על כך ואמרתי לה שהיה לי קצת מוזר שהיא לא זכרה את הנושא
שדיברנו עליו וגם חשבתי שנדבר עליו שוב..
היא התנצלה הרבה, ואז אמרה שהיא אכן זוכרת שדיברנו על זה רק שלפעמים סדר המפגשים יכול להתבלבל לה (מובן לדעתי).
אמרתי לה שבשבילי זה משהו חדש שהייתי רוצה להבין מה עבר עלי וכו' ולהיכנס לנושא
וזה היה מוזר לי שבזה ניסגר הנושא.
אז היא אמרה שכנראה שהיא "ברחה" קצת מהנושא כי הוא קשה לה באופן אישי.
בום. לא ידעתי מה להגיב. הבנתי שכנראה גם היא עברה סיפור כזה.
היא המשיכה להתנצל והבטיחה שנדבר על זה בהרחבה מתי שרק ארצה.
הייתי קצת בשוק על החשיפה, זה לא סתם חשיפה זו חשיפה על מאורע
משמעותי שהיא עברה.
היה מוזר לי, למה היא ראתה לנכון לומר את זה??
הרי עכשיו כשהיא תדבר על הנושא אני כל הזמן יחשוב על זה שהיא מדברת ממקום אישי כואב
(וזו כנראה הסיבה שבגללה לא חושפים..)
בסה"כ עד עכשיו התרשמתי מהמקצועיות שלה, מהישרות שלה ואני מתחברת לסיגנון שלה.
לא הייתי רוצה לעבור למטפלת אחרת, אבל זה פתאום העלה בי סימן שאלה גדול –
כמה היא אכן מקצועית???

2) אני מרגישה קושי גדול לשתף אותה בדברים אישיים.
אני בטבע שלי בן אדם סגור יחסית וקשה לי לחשוף חולשות.
יש מה לעשות כדי להקל על הנושא?
אני מאמינה שזה לוקח זמן וזה תהליך, אבל אולי בכל אופן יש דברים שיכולים
לעזור להיפתח, כי חבל לי על כל הזמן הזה שבו אני לא פתוחה מספיק וזה ברור מעכב
את התקדמות התהליך.
אני יודעת שלגבי הרבה מהנקודות שהעליתי היה נכון וטוב לדבר ישירות עם המטפלת,
אך לגבי הנקודה הראשונה – לא נעים לי לשאול אותה למה היא ראתה לנכון להזכיר שהיא
עברה קושי דומה לשלי, זה ממש יכול לפגוע לדעתי.
אני גם מרגישה ש – כמה אני יכולה כבר להעיר לה???
אמנם היא כל פעם מעודדת אותי לשתף אותה והיא נותנת לי תמיד הרגשה טובה
על הדברים שאני "מעירה" לה, אבל אני מרגישה שלמרות כל זאת ולמרות שלכאורה אמורים
לספר למטפל כל דבר גם אם זה עלול לפגוע בו – היא בכל אופן בן אדם
ולא נעים לי להעיר לה על דברים כאלו שמשקפים משהו עליה מהותי יותר מסתם זה
שניפגעתי שהיא לא זכרה מה דיברנו פעם שעברה…

סליחה על אריכות הדברים, ממש מודה מראש לעונה,
זה יועיל לי מאד!!!

תודה רבה

תשובה

שלום לך מתיעצת רגישה ונבונה.
שמחה איתך שאת בתהליך בונה של טיפול והתיעצות.
את מתארת תהליך יפה של התקרבות ובניית קשר שמביא אותך להרבה תחושות ומחשבות.
וזה כ"כ משמח כי אני ממש הצלחתי לראות איך האישיות שבתוכך מתפתחת ונפתחת אט אט תוך כדי השאלה, את נותנת לעצמך ולרגשותייך מקום וזה הדבר הראשון והכ"כ משמעותי שקורה לך בתהליך.
עצם העובדה שאת מצליחה לחשוב על עצמך ועל תחושותייך בתוך הקשר ולהסביר את עצמך בבהירות זה כבר פיסת דרך משמעותית בחיים.
היה מרתק לקרוא את דברייך, הם נאמרו בכבוד בחכמה וברגישות..
ועכשיו לשאלה שלך,
את מתארת שהתחלת לטפל לפני תקופה קצרה, כלומר את נמצאת בשלב חשוב של יצירת קשר ובניית אמון עם אדם לכאורה זר.
לכאורה? למה לא אכתוב לך קשר עם אדם זר?
כי זו בדיוק הנקודה המורכבת בטיפול, כשאת יושבת מול מטפלת או כשאת חושבת עליה בבית , את חווה עוצמה של רגשות שמתעוררת בך שהיא לא בהכרח רק כתוצאה מהקשר שנוצר בינך ובין המטפלת.
בשפה המקצועית אנחנו נקרא לקשר שלך עם המטפלת- השלכה.
כלומר הרבה מאד מהרגשות המתעוררים בך כלפיה הם רגשות מודחקים וציפיות בלתי ממומשות שהיו לך בשנות החיים המוקדמות שלך כלפי דמויות משמעותיות בחיים.
מה יש בטיפול שהוא כ"כ מעורר?
הישיבה הקרובה ,ההקשבה המלאה, האמפתיה שמתרכזת רק בך, נוגעת בנקודות עמוקות ופנימיות שלך ביחסים המוקדמים עם הורייך .
זהו המקום העדין, השברירי הרגיש והיקר ביותר שמפעיל אותנו בעוצמות גבוהות בלי שאנחנו מודעים לכך.
הקשר שלנו מול ההורים שמופנם בתוכנו בעוצמה רבה.
המטפלת יושבת בדיוק על המקום הזה.
היא מפעילה אצלך את המערכת הפנימית של החוויות והרגשות מול ההורים ודמויות סמכות אחרות.
ודווקא לכן טיפול הוא תהליך כ"כ עוצמתי, מרפא , משחרר ובד בבד גם עדין ומחייב זהירות גבוהה.
בשלב הראשון של הקשר חווים בדר"כ בעוצמה את ההיקשרות המרפאת, את המקום החם להניח את הראש בחיק אמא, את החוויה המתקנת של פניות והכלה.
בשלב זה בדר"כ יש כמיהה לקשר בלעדי, טוטאלי, לאיזו משאלה לקרבה גדולה ביני ובין המטפלת.
זהו שלב חשוב של בניית קשר ויחסי אמון, הרבה פעמים צצים קשיים בשלב הזה שמספרים על קושי שקיים בחוויה הפנימית מול הדמויות המשמעותיות.
את צלחת יפה את השלב הזה ויצרת קשר טוב.
ואז מגיע השלב הבא שבו את מתחילה לבדוק את הקשר: כמה היא זוכרת אותי?
כמה היא מרגישה נח לשבת לידי קרוב?
כמה אני יכולה להיות בטוחה שהיא לא תכעס עלי כשאני אומר לה ביקורת?
כמה היא תאהב ותעריך אותי כשאני אספר לה גם חולשות שלי?
זה כ"כ נורמלי מה שאת מרגישה כי אם תביני שהקשר שלך עם המטפלת משקף מערכת קשרים פנימית עם דמויות משמעותיות בחייך תביני שזה בדיוק המקום שלך לשחרר מחסומים מהעבר.
להאמין שיעריכו אותך גם במצבים של חולשה.
להאמין שיאהבו אותך גם כשתספרי מה קשה לך.
לתת לעצמך מקום להאמין שנעים להיות לידך. ולחשוב גם למה נראה לך שנעים לידך? מה יש בך שגורם לתחושה נעימה?
ואני לא אכתוב לך…כי את צריכה לומר את זה על עצמך זה החלק המשמעותי בטיפול. היכולת להבין על עצמנו מה מפעיל אותנו בלי שנשים לב,
מה מכאיב לנו בגלל הבנה שהייתה לנו כילדים קטנים ואפשר עכשיו לרפא ולשחרר את ההבנה הזו שלפעמים היא מוטעית או צריכה הגדרה מחודשת. זה טיפול.
לסיכום,
אם תצליחי להבין שהמטפלת היא דמות שמייצגת עולם פנימי שלך, קל יהיה לך יותר להבין מה קורה לך.
להפנים שקודם כל זה ממש נורמלי. וחוץ מזה שזה תהליך חשוב כשלא מפחדים לתת לו לקרות, לדבר עליו ולהבין אותו.
אוסיף עוד נקודה שעולה לעיתים אצל נשים בטיפול   מולה תבוא על חשבון הפתיחות והשיתוף עם הבעל.
את מפנה עכשיו מקום לעצמך לבניית אשה רגועה ומבינה יותר את עצמה. זהו תהליך שבעלך אמור להנות ממנו מאד בסוף.
זה קל יותר לחיות לצידה של אשה שמבינה מה קורה לה, שלא נתקפת במצבי רוח ללא יכולת להסביר את עצמה, או שמאשימה את בעלה והסובבים בתחושות קשות שלה.
את מכינה לו שותפה לחיים, שמצמיח וטוב לחיות לידה.
יתכן שאת חווה מעט בדידות לצידו כי את נמצאת עכשיו במערכת קשרים עמוקה עם עצמך ועם המטפלת. אל דאגה, זהו רק תהליך שבו האנרגיה שלך מושקעת בתוכך ולאט לאט את תצליחי גם לחלק אותה שקול יותר. חלק פנימה וחלק החוצה כלפיו.
אני מציעה לך להעלות את סוגיית הקשר שלך עם בעלך והציפיות שלך מהקשר הזה בטיפול. הרבה פעמים יש לנו ציפיות מבן הזוג שנועדו לרפא בתוכנו משקעי עבר.
זה לא שאסור לצפות, זה באמת הרבה פעמים גם מרפא הקשר הזוגי הנפלא הזה.
אבל כדאי להיות מודעים לציפיות, לבחון מה נכון ומה מיותר. לדעת לשחרר את הבעל מציפיות לא הגיוניות, כמו שיבין אותי ללא מילים כמו שאמא מבינה תינוק, שיגן עלי כמו שאבא לא עשה לי מעולם.
שיקבל אותי ללא תנאי כפי שאמא לא הצליחה להיות שם…וכו'
זו הזדמנות מקסימה לבדוק מה המשאלה שלך הפנימית מהקשר הזוגי. מה עומד מאחורי המשאלה הזו? איזה פצע מחכה שם לריפוי? ומה את יכולה לשחרר ולהבין שבחיים הריפוי נעשה הרבה מאד בכוחות עצמנו. בתמיכה סביבתית זה קל יותר. אבל זה לא במקום העבודה האישית המצמיחה.
מייחלת עבורך לתהליך מצמיח ובונה.
לקשר טוב קודם כל עם עצמך וכתוצאה מכך עם סביבתך.
הרבה אושר ושמחה בחייך.
אסתי
5381293@gmail.com

אני אברך מוערך ונופל באינטרנט

שלום לאירגון ישיחנה הסיפור היה ככה לפני שנתיים נחשפתי לאינטרנט גרוע ומאז כל כמה זמן פעם אחד בשבוע פעם בחודש תלוי לפי הזמנים לכל מכשיר שיש לו אינטרנט כדי לצפות

קרא עוד »

קושי גדול עם תפילות

אני בן 26 והחיים שלי מלאים חוויות ברוך השם. רוב הזמן אני עסוק ושמח. אני מתחיל עם זה כיוון שחשוב לי להדגיש שאני לא במצב של דיכאון, וזה הבעיה שלי.

קרא עוד »

חסרה לי שמחת חיים

שלום רב. אני נשוי ב"ה לאשה מקסימה ויש לי ילדים. וב"ה אלף פעמים הכל טוב. יש לי בעיה אחת, בתקופה האחרונה חסרה לי שמחת חיים כל דבר נראה לי פשוט

קרא עוד »

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

השארת תגובה

שאלות נוספות:

קשה לי מאד בישיבה בלימוד ובחברה

ישיחנה שלום! אני בחור בשיעור ב' בישיבה גדולה מוכרת, המעמד שלי בשיעור נמצא במקום די גבוה, ומשקיע המון המון זמן בלימוד ובשיעורים וכלפי חוץ נראה כאחד הבחורים הטובים ביותר בישיבה.

קרא עוד »
העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי עכשיו מהישיבה בה למדתי כ3 שנים, ישיבה גדולה מכיון שחסרתי כמה סדרי ג'. אני מרגיש מאוד מאוד קשה עם זה, מאוד. אני בחור מאוד רגשי, קשה לי עם

קרא עוד »

אני לא מתחבר ללימוד הגמרא

אני בישיבה וטוב לי שמה בסך הכל. יש חברים ואוכל והכל . אבל מה שמעצבן אותי זה שכל היום לומדים גמרא . פעם בחיידר הייתי טוב בגמרא והייתי מקבל ציונים

קרא עוד »

אמונת חכמים בימי קורונה

מעולם לא הייתח 'חזק' באמונת חכמים. אף פעם לא היה לי ספק שרבנים יכולים לטעות (במיוחד כשמספקים להם נתונים חלקיים). אבל תמיד הבנתי שהרבנים הם בעצם אנשים גדולים, רק שלפעמים

קרא עוד »

מה המעלה בנישואין עם אברך?

שלום הרב. מדוע ישנה חשיבות ומעלה להתחתן עם בן תורה? וכן מה הטעם שלומדים תורה? הרי מה יעזור ללמוד "שור שנגח…" אם אין לי שור? זה רק דוגמא. אני אשמח

קרא עוד »
האם מדינת ישראל קמה בזכות השואה?

מדינת ישראל קמה בזכות השואה???

שלום, יש לי שאלה שמעיקה עליי מאוד מאוד במיוחד בימים אלו. אני מרגיש שזה חונק עליי, מונע ממני לחשוב ומעוות לי המון דברים שאני באמת יודע שאני מאמין בהם וסומך

קרא עוד »

נופל בנסיונות של ההתבגרות

שלום רב! אני חוטא לפעמים בחטאי גיל ההתבגרות ואני מרגיש רע מאד עם עצמי ומבטיח ששוב זה לא יקרה וזה כן קורה ושוב מבטיח וכו' ומפחיד אותי נורא העונשים וכדו'

קרא עוד »

לא מצליחה למצוא עבודה מתאימה לי

שלום רב אני כיום בת כמעט 26 נשואה ב"ה ואמא ל 2 למדתי המון לימודים בחיים – מזכירות רפואית ,הנהלת חשבונות,קוסמטיקה ,תפירה ,הוראה – אומנות האמת היא שעדיין לא מצאתי

קרא עוד »

קושי גדול עם תפילות

אני בן 26 והחיים שלי מלאים חוויות ברוך השם. רוב הזמן אני עסוק ושמח. אני מתחיל עם זה כיוון שחשוב לי להדגיש שאני לא במצב של דיכאון, וזה הבעיה שלי.

קרא עוד »

נקרעת בין אבי לאמי

אני בת יחידה בין בנים ויוצא לי הרבה להיות עם אמא שלי לדבר איתה וכו. ההורים שלי (סליחה שאני אמרת) אבל מאוד הרבה רבים מילולית. עד כדי שאמא שלי יכולה

קרא עוד »

קשה לי לשתף ברגשותי

אני מרגישה קושי גדול בלשתף אנשים בחיי ויותר מכך בריגשותי…
אני כולאת את הכל בליבי הקטן והוא כבר על סף תסיסה, כמה אפשר לשמור?
זה קשה לי מאד אני לא מעזה לבכות ליד אנשים וגם לעצמי אני נמנעת שמא מישהו יראה עקבות דמעות…
אני מרגישה שאני נמנעת להראות לאנשים את חולשותי והם מכירים רק את הצד החזק שבי..
לא יאמינו שגם אני נשברת לפעמים….
כשמדברים על משהו שקשור לרגש כל שהוא אני מתקפלת בתוכי ונשארת זקופה כלפי חוץ.
האנשים שסביבי חושבים שאני בן אדם ללא רגש ואני ממש לא כזאת אלא אני לא מעזה לבטא אותו…אני מבחינה בניואסים דקיקים שרבים לא שמים לב לכך..
מה אפשר לעשות כדי שאני אעז לפרוק יותר…?

קרא עוד »

גישה נכונה ללימוד תורה של בעלי

שלום וברכה, בעלי אברך כולל ולאחרונה התחלתי להרגיש יותר ויותר שהלימוד שלו לא ממש איכותי רק מזה שאני מרגישה עליו שהוא לא ממש מסופק למרות שהוא לא מסכים איתי והוא

קרא עוד »

רוצה לדעת לכעוס

גדלתי בבית עם הרבה לחץ, מתח וכעס. בתור ילדה הייתי נבהלת, נלחצת, משתתקת וננעלת בתוך עצמי. היום אני מרגישה שאני לא יודעת לכעוס. אני ממש מפחדת לכעוס, מפחדת לתת לזה

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן