חסימה רגשית במהלך טיפול

שאלה:

שלום!
דבר ראשון תודה רבה על האפשרות לקבל מענה בצורה דיסקרטית ומכבדת
לפני כחודש התחלתי טיפול רגשי בעקבות אובדן שחוויתי לפני כחצי שנה
אני טיפוס מופנם מאוד וכמעט שלא יוצא לי לשתף אחרים בחיי
ואני מרגישה לא בנוח עם הצורך בחשיפה הרגשית המהלך הטיפול
השאלה שלי האם עם הזמן אני יתרגל או שבעצם יש כאן בעיה מסוימת
וגם רציתי לשאול מה אני יכולה לעשות כדי להצליח להפתח ולשתף
תודה רבה

 

אליך, יקרה מאוד.

לפני הכל אני רוצה לבקש את רשותך להשתתף איתך בצער.

 

את מספרת שחווית אובדן, בגילך הצעיר, לפני כחצי שנה וכואב לי עד מאוד לשמוע על כך

 

אילו מילים קיימות בעולם שייטיבו לבטא את הכאב. את הכעס. את הגעגוע. את החסר.

את אלף אלפי הגוונים, הרגשות והזכרונות שכרוכים בו- ביקר לנו.

דומה שהימים בהם אנו נמצאים מחזרים אחר הלבבות השבורים של כולנו אוספים אובדן אחר אובדן לכאב עצום של עם שלם והמציאות האלוקים המורחקת.

מי יתן ותבוא ללב כולנו נחמה אמיתית ושלימה.

כאיש אשר אימו תנחמנו ינחם הבורא אותך.

אובדן, כל אובדן- הנו חווויה עמוקה כל כך עד שדומני שמי שלא חש בה יתקשה עד מאוד להבינה.

 

הלוואי ויכולתי לשלוח משב מנחם אל ליבך.

לאסוף עמך את צרור החיים שהיו- אלו שנשארו חיים בתוכך ולשמר  אותם. קודש קודשים.

שתוכלי לחזור להציץ בהם, כל אימת שתרצי ואחר כבוד לסגור את הדלת- לא עד הסוף- ולהמשיך, איתם יחד, הלאה.

אבל זו דרך. לשם, מן הסתם, יוביל אותך הטיפול.

 

אני מבינה מאוד את העובדה שקשה לך להיחשף ולפתוח. בהיותך אדם מופנם הרי שמן הסתם הורגלת לשאת בתוכך את רגשותיך, שמורים. כמוסים עמך.

לא שוחחנו ואיני יודעת מהי תפיסתך הפנימית המגלגלת אותך לבחור בבחירה הזו שיש בה בגרות רבה יחד עם משא עצום- לשאת את מורכבותם ועוצמתם של רגשותיך על ליבך, לבד.

האם בחירה זו נובעת מהחשש להכביד על אחרים? מעין אחריות בוגרת שמתוקף חייך יצרה בתוכך תחושה כי עליך להיות אחראית ולהעניק בלי לקבל מקום לרגשותיך?

האם זהו חשש להכביד על אחרים כי אין משמעות או מקום לזוטות כמו רגשותיך ועולמך הפנימי?

שמא נבנתה בתוכך תפיסה פנימית שאין על מי לסמוך או משהו שבאמת יבין?

אולי הכל יחד או משהו אחר בכלל?

 

כך או כך תהליך הטיפול בוודאי פוגש אותך במקום שמנוגד להרגליך ואולי מנוגד לאי אלו חומות הגנה שנבנו בתוכך כדי להגן על נפשך.

אני כותבת לך זאת כיוון שאני סבורה שזהו חלק מהתהליך והצמיחה שלך-

להביא אל הטיפול ואל המודעות שלך מה בעצם קורה בתוכך תוך כדי הטיפול עצמו.

כי כן,

טיפול עשוי ללכת למקום מתפתח, הוא עשוי להעמיק ולהעשות בטוח יותר וככל שהקשר בינך לבין הדמות המטפלת יתחזק והאמון יעמיק ויתבסס כך את עשויה למצוא את עצמך נינוחה יותר ומשתפת בקלות. אבל לא לחינם הנפש שלך מאותתת לך משהו. גם הקושי הזה הוא נושא עמוק וחשוב להביא ולהבין במהלך של הטיפול.

אנחנו באים עם הנפש שלנו. על כל חלקיה.

היא מתקשה? אנחנו רוצים שתספר לנו למה.

יש לנו אמון מלא בה,בנפש שהיא לא מתקשה סתם והסיפור שלה מאוד מעניין אותנו. היא וכל מה שעובר עליה.

 

יקרה לי מאוד,

התמיכה והליווי אחרי אובדן עשויים להיות משמעותיים וחשובים מאוד עבורך. תהליך ההשלמה והחזרה לחיים עובר מסלול ברור של שלבים שונים בדרך לשם. שלבים להם זקוקים ליד מכוונת בדרך. אני מקווה שהדמות שמלווה אותך  בתהליך היא דמות שאת נותנת בה אמון ומרגישה בנח איתה- נח מספיק כדי ללכת בקצב שלך גם אם זה לשתוק וכנה מספיק כדי להביא לאט לאט- בקצב שלך- את מה שעולה בך- כולל הקושי להפתח.

אני סבורה שהנפש שלך זקוקה להבנה שלך, לפני כולם, אל עצמה.

הסתכלי אליה בעין אוהבת, מבינה, מאזינה.

ספרי לה שכולנו נמצאים באותם כאבים כי כולנו רקמה אנושית אחת.

הכאבים שלנו-

אין הם מלמדים על האדם לטוב ולמוטב. הם רק הדברים שהוא קיבל להתמודד איתם.

הדמות המלווה אותך- אינה שונה ממך או נשאת מעליך.

גם עליה עברו כאביה שלה. נסיונותיה שלה.

היא שם כאחות- לשאת עמך בעול כאביך ולנתבם.

הקשיבי לה, לנפש. את. ראשונה.

היי שם בסבלנות.

האמיני שיש לה דברים חשובים לומר.

שכדאי לה.

שיתייחסו בכבוד ובהבנה לדבריה.

 

אולי יקח לה מעט זמן. כשהיא תשתכנע- היא תביא את עצמה. כמו מאליו.

היי שם בשבילה.

השם יהיה גם הוא.

 

אני שולחת לך חיבוק גדול.  סוכריה מנחמת ללב מאחות רחוקה מאוד- קרובה עוד יותר.

בהצלחה עצומה ונחמת עולמים לליבך,

באהבה,

דקלה

 

 

יש לי פחד מוות!

ישיחנה שלום! רציתי לשתף…. אני בחורה בת 18 ואני סובלת מפחד נוראי שפוקד אותי רוב היום אני מתעוררת איתו והולכת לישון איתו פחד ממות. אני פשוט מפחדת מזה מאוד אני

קרא עוד »

משבר בישיבה

אני חרדי ולומד בישיבה חרדית, ואני עכשיו בתקופת "משבר", ואני מרגיש שכל מה שאני עושה בישיבה זה לחמם כיסא, אני לא לומד כלום, האם אפשר לומר לי איך לצאת ממצב

קרא עוד »
למה הקב"ה ברא ייסורים בעולם

למה הקב"ה ברא ייסורים?

שלום וברכה למרות כל הספרים ומאמרים ועלונים וכו וכו וכו שקראתי בנושא אמונה וקבלת יסורים וכו, אינני מצליח להשקיט שאלה שמנקרת בי קשות וגורמת לי קשיים אמיתיים בקיום מצות. אם

קרא עוד »

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

השארת תגובה

שאלות נוספות:

יש לי שיעמום ומועקה מהלימודים

שלום! אני נערה בת 19, לומדת במסלולים באחד מהסמינרים הטובים מסלול בתחום ההוראה. ככל שעובר הזמן (מתחילת שנה) אני מרגישה יותר ויותר – לא יודעת כל כך איך לקרוא לזה-

קרא עוד »

קשה לי מאד בישיבה בלימוד ובחברה

ישיחנה שלום! אני בחור בשיעור ב' בישיבה גדולה מוכרת, המעמד שלי בשיעור נמצא במקום די גבוה, ומשקיע המון המון זמן בלימוד ובשיעורים וכלפי חוץ נראה כאחד הבחורים הטובים ביותר בישיבה.

קרא עוד »

משבר בישיבה

אני חרדי ולומד בישיבה חרדית, ואני עכשיו בתקופת "משבר", ואני מרגיש שכל מה שאני עושה בישיבה זה לחמם כיסא, אני לא לומד כלום, האם אפשר לומר לי איך לצאת ממצב

קרא עוד »

גישה נכונה ללימוד תורה של בעלי

שלום וברכה, בעלי אברך כולל ולאחרונה התחלתי להרגיש יותר ויותר שהלימוד שלו לא ממש איכותי רק מזה שאני מרגישה עליו שהוא לא ממש מסופק למרות שהוא לא מסכים איתי והוא

קרא עוד »

יש לי קושי להביע את רגשותי

אני אברך בן 20, יש לי קושי גדול להביע את רגשותי, אני מרגיש מעין חסימה כזאת בכל פעם שאני רוצה לבטא את עצמי בפני אנשים אשתי וכל מי שלא יהיה,

קרא עוד »

אני זקוק לכך שיהיו תלויים בי?

שלום לכם! אני בן 19 והייתי חברותא בוגרת של בישיבה שהיה לו קושי להיתרחק מהבית, עזרתי לו המון והשקעתי בו ממש הרבה בכל השנה, מתישהו התחלתי לשים לב שזה קצת

קרא עוד »

נקרעת בין אבי לאמי

אני בת יחידה בין בנים ויוצא לי הרבה להיות עם אמא שלי לדבר איתה וכו. ההורים שלי (סליחה שאני אמרת) אבל מאוד הרבה רבים מילולית. עד כדי שאמא שלי יכולה

קרא עוד »

תפילה ובטחון על רוחניות

ישיחנה שלום! רציתי לשאול… חובת הלבבות בשער הבטחון פרק ד' כותב שלא שייך תפילה ובטחון על רוחניות כי לא שייך בזה ספקות, כי הכל כבר נצטווה, מה שכן שייך בו

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן