יש לי פחד מוות!

שאלה:

ישיחנה שלום! רציתי לשתף….
אני בחורה בת 18 ואני סובלת מפחד נוראי שפוקד אותי רוב היום אני מתעוררת איתו והולכת לישון איתו
פחד ממות. אני פשוט מפחדת מזה מאוד אני בחורה עם ראש על הכתפיים ואני פשוט לא מבינה איך זה נחת עלי.
(לפני תקופה ארוכה מאוד נפטרה אצלנו מישהי מהשכונה מאוד צעירה ואז בתור ילדה קטנה שמעתי שמועות כאלה שמי שפטר מרגיש את זה 40 יום קודם וזה רק מגביר בי את הפחד) בקיצור אני לא יודעת אם זה נכון אבל אני רועדת מפחד זה עומד לי בראש כל הזמן אני מנסה להדוף את המחשבות הטורדניות ולא מצליחה זה משבש לי את כל מהלך היום וגורם לי חוסר חשק…
אשמח אם תוכלו לשלוח לי את עצתכם -תודה!!

תשובה:
שלום יקרה,
נשמע שאת מתמודדת עם חרדה לא פשוטה שתוקפת אותך לאורך כל היום
לא קל בכלל.
מה שיכול מאוד לעזור מניסיוני, זה פשוט לאפשר לעצמך לפחד. כן, זה לא מסוכן ולא תמותי מלפחד מלמות.
למה?
כשחרדה עולה, לפעמים זו דרך להגן על עצמינו באופן דימיוני. אנחנו משלמים איזה "מס" לפחד וכך כביכול לא נפגעים.
אם אני אפחד, אז אזהר, אז זה לא יקרה לי.
זו אופציה אחת.
בנוסף, ההתנגדות לחרדה מגבירה אותה. הקבלה שלה מרפאת.
נסי לפגוש את עצמך עם החרדה באופן יזום בכל יום (אם תרצי, אתן לך מדריך חינמי שלי שמפרט יותר איך לעשות זאת)
תחשבי על ילדה קטנה שנמצאת בתוכך ומפחדת, ואת אמא שלה, נבהלת נורא מהפחדים שלה ופשוט עוצמת עיניים.
מה היא צריכה הילדה הזו ממך?
שפשוט תהיי איתה.
תשאלי אותה מה הכי מפחיד אותה? מה מפחיד במוות? למה זה כ"כ מאיים?
יכול להיות שתצליחי לעשות זאת בכוחות עצמך ויכול להיות שנכון יהיה אם תקחי כמה פגישות מאשת מקצוע שתעזור לך להבין את עצמך,
לזהות את מושא החרדה (בפרט שיש טריגר מציאותי) ופשוט להסכים לחוות אותה וללמוד לעזור לעצמך,
כמו אמא טובה שלא נבהלת, שנמצאת שם עם הפחד הנוראי (וכל אמא תגיד כמה זה קשה לראות את הילדה שלה כואבת וכמה היא היתה רוצה להסיח את דעתה)
חרדה, כשמאפשרים לה, פשוט מגיעה, עולה לשיא שנדמה כנצח ואם לא מתנגדים ונותנים לילדה שבתוכנו את המסר: "אני רואה שאת מאוד מפחדת, מותר לך לפחד.." בלי קולות ביקורתיים ודוחים כמו: "עוד פעם הגעת, מה יהיה איתך, כל החיים תפחדי לי? די כבר תהיי גדולה וגיבורה.."
מבינה?
פשוט לא להיבהל ממה שקורה לך.
ובדרך אגב, לתת מקום למוות בחיים זה חשוב, זה הופך אותם ליעילים יותר, אדם שמבין שהוא זמני ולא נשאר פה במסיבה לנצח, לוקח ברצינות את עצמו, את המעשים שלו, כמאמר השיר: "החיים שלי קצרים מדי, בשביל לחיות אותם בערך":)
מאחלת לך יקרה,
להצליח להיות בשביל עצמך קשובה, טובה ומגדלת,
לתת מקום לבהלה, לחרדה, למוות ובעיקר- לחיים.
בהצלחה רבה והרבה רוגע,
תמר מ.

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

יש לך מה להוסיף?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות נוספות באותו נושא:

אין לי מה לעשות בישיבה

שלום לכם, ראיתי את השאלה 'משבר בישיבה' ואנסה לנסח את השאלה שלי לפי מה שמוצע שם, לפני בערך חצי שנה התחלתי להרגיש שאין לי מה לעשות בישיבה, אני מרגיש שכולם

קרא עוד »

יש לי פחות חשק לקיים את המצוות

שלום, אני בן 24. כל חיי חונכתי במסגרות שומרות תורה ומצוות, אבל לאחרונה קצת קשה לי עם האמונה והמצוות ואני מרגיש שהחשק שלי נחלש.  יש כמה דברים שאני ממשיך לשמור

קרא עוד »

יש לי קושי להביע את רגשותי

אני אברך בן 20, יש לי קושי גדול להביע את רגשותי, אני מרגיש מעין חסימה כזאת בכל פעם שאני רוצה לבטא את עצמי בפני אנשים אשתי וכל מי שלא יהיה,

קרא עוד »
דילוג לתוכן