אני אדם רגוע ומסודר
אבל בבית אני לא מסוגל להיות הרבה זמן,
כשאני בבית או מבקשים עזרה{וקשה לי כשמבקשים ממני עזרה בגלל הבעיות קשב שלי ואז אני בורח לעבודה..}
או התפרצויות עצבים
אני לא מסוגל לשמוע את זה,
קשה לי להכיל את זה,
אני מרגיש שמשהו לא תקין,
אבל אין לי מושג איך להתמודד,
אותי היא לא רוצה לשמוע בשביל להבין איך לא להתעצבן, השאלה מה לעשות?
ידידי היקר
ההתמודדות שלך היא בכלל לא פשוטה ואני מאוד מעריך את האומץ לפנות ולהעלות אותה על הכתב.
למרות שאני לא מכיר את הסיפור שלך מקרוב, מקווה שמתוך האפשרויות שנדון כאן אחת מהם תהיה קרובה למציאות.
נחלק את הנושא לכמה חלקים.
יש נושא של התמודדות מול הכעס או דברים שמכעיסים.
במקביל יש נושא שונה איך מקיימים זוגיות טובה גם במצבים כאלו.
חלק ראשון – אהבה
נתחיל מהסוף, הכלל הוא שאהבה בין איש לאשתו יכולה להתגבר על כל הפערים שיש בין בני זוג ואדרבה הקשיים יכולים בסוף להעצים את האהבה.
נפרט יותר, אהבה בטבעה היא מדגישה את המעלות ומעלימה את החסרונות, מי שאוהב הוא פחות שם לב לחסרונות. אני מניח שבדרך כלל רוב הזוגות מתחילים עם אהבה גדולה. למרות זאת, שכיח לצערנו שהם מתקשים להמשיך אותה במשך החיים.
הסיבה הפשוטה לכך היא בגלל הקשיים שמתגלים בדרך, יש פערים בין בני הזוג במגוון תחומים, ישנם שני דרכים איך להתמודד איתם, הדרך הקלה והדרך הנכונה.
הדרך הקלה היא לנסות להתעלם מהקשיים אבל כך בסופו של דבר הם הולכים ומצטברים לעומת זאת האהבה הולכת ונחלשת עד שבסופו של דבר מאבדים את האהבה.
הדרך הנכונה היא ללמוד איך להתמודד עם הקשיים אבל רק ביחד! לדבר על כך יחד, עם הבנה והסכמה הדדית והכי חשוב לא לנסות לשנות את בן הזוג או לחנך אותו. כך שאדרבה הקשיים מעצימים את האהבה, נותנים לנו הזדמנות להכיר יותר את בן הזוג מה הוא חושב ומה עובר עליו.
חשוב להדגיש שוב, לעולם היא לא תרצה לשמוע ממך איך לא להתעצבן או כל דבר אחר דומה אבל אני מניח שהיא תשמח לדבר על ההרגשות שלה ומה כואב לה.
כל זה מונח בגישה היהודית שאהבה היא חובה בעיקר על האיש וגם על האשה, חובה זה אומר שיש כאן הרבה מה להשקיע וזה שווה!
אשה שמתפרצת בכעס זאת לא סיבה למחוק את שאר המעלות שלה. לעומת זאת אם תדאג לחזק את הקשר ביניכם בכל הזדמנות אפשרית, סביר להניח שזה ישפיע גם על ההתפרצויות שלה, כמה שיש יותר אהבה בבית יש פחות כעס.
מלבד האהבה יש גם נושא נוסף של כבוד, כמו שאמרו חז"ל מכבדה יותר מגופו, חלק בלתי נפרד מהכבוד הוא להבין מה חשוב לשני ואיך אני מצליח לספק לו את זה.
כדאי גם לדבר על הקשיים שלך, סביר להניח שאתה תשמח מאוד לעזור בבית אם היא תבקש ממך את זה בצורה שמתאימה לך, כדאי להסביר את עצמך בצורה נעימה ובזמן רגוע, למשל לצאת לאכול או לטיול ולדבר על זה.
אהבה וכבוד הם מסוגלים להכיל שוני ולהכיל גם כעסים ולהתמודד איתם מתוך אהבה וכבוד.
אם ההדברות ביניכם לא מצליחה תמיד אפשר לפנות לעזרה מבחוץ אבל העזרה היא יעילה רק כאשר שניכם באים יחד לקבל עזרה כך זה מחזק את האהבה ובונה אותה.
חלק שני – התמודדות
כל סוגי התמודדות מתחלקים לשניים. יש התנהגויות שאנחנו מסוגלים לשנות לעומת זאת ישנם סוגי התנהגויות שהם לא תלויים בנו.
אולי זה קצת מפתיע אבל כעס זאת תכונה טובה וחיובית לגמרי, מי שלא כועס בכלל הוא נמצא בבעיה קשה. רק השאלה היא מה היא סיבה טובה לכעס ומה לא.
קשה לשפוט אחרים מבחוץ האם הכעס שלהם עכשיו מוצדק או לא, במיוחד אמא צעירה שמתמודדת עם ילדים קטנים זה לא פשוט בכלל… אבל לגבי ההתנהגות שלנו זה יותר פשוט לנו לקבוע מתי אנחנו מסוגלים לשנות התנהגות ומתי לא.
ההתנהגות שלנו נובעות מתפיסות מוקדמות, אם יקרה כך וכך אני צריך לעשות כך. כמו למשל מה שכתבת אם אשתי כועסת אני צריך לצאת מהבית. רק אתה יכול לדעת האם זה נתון לשינוי או לא.
אבל כדאי לשקול שוב ולבדוק על מה ההנחה הזאת מבוססת.
בנוסף יש דרכים שונות ומגוונות להתמודד, למשל במקום לברוח לעבודה אפשר לצאת לסיבוב קצר בחוץ או לכוס קפה בפינה שקטה, כך גם אתה חוזר רגוע יותר ויהיה לזה הרבה יותר הבנה ממנה מאשר לברוח ולהשאיר אותה להתמודד לבד.
בכל מקרה כל תופעה שיש אצל בן הזוג היא נכללת בתוך הדברים שאנחנו לא יכולים לשנות. אבל אנחנו יכולים לשנות את הגישה שלנו.
השתדלתי לקצר, מקווה שלא איבדתי אותך בדרך…
באהבה רבה ובהערכה רבה
יוסי
Bili23364@gmail.com
