קשה לי לשתף ברגשותי

שאלה:

 

שלום לכם…
קודם כל תודה על האופציה לשאול…
אני מרגישה קושי גדול בלשתף אנשים בחיי ויותר מכך בריגשותי…
אני כולאת את הכל בליבי הקטן והוא כבר על סף תסיסה, כמה אפשר לשמור?
זה קשה לי מאד אני לא מעזה לבכות ליד אנשים וגם לעצמי אני נמנעת שמא מישהו יראה עקבות דמעות…
אני מרגישה שאני נמנעת להראות לאנשים את חולשותי והם מכירים רק את הצד החזק שבי..
לא יאמינו שגם אני נשברת לפעמים….
כשמדברים על משהו שקשור לרגש כל שהוא אני מתקפלת בתוכי ונשארת זקופה כלפי חוץ.
האנשים שסביבי חושבים שאני בן אדם ללא רגש ואני ממש לא כזאת אלא אני לא מעזה לבטא אותו…אני מבחינה בניואסים דקיקים שרבים לא שמים לב לכך..
מה אפשר לעשות כדי שאני אעז לפרוק יותר…?
אשמח לתשובה ושוב תודה


 

תשובה:

שלום לך

את מספרת על קושי בלשתף שיתופים רגשיים, על הצגת חזית מושלמת חיצונית בעוד בתוכך לפעמים את נשברת

את שואלת למה זה כך.

אני חושבת שכדאי שנדייק את השאלה

הרי אינך עורכת מחקר מדוע את חסומה רגשית

הסגירות מציקה לך ואת רוצה להיפתח

אז קודם כל דעי שעצם זה שהסגירות הזו מפריעה לך, זה סימן נהדר. סימן לבריאות הנפש, לרצון הפנימי שכן רוצה לחשוף  רגש, שלא מוכן להיות תמיד רק חזק

אבל השאלה 'למה' היא באמת משמעותית. כי כאשר אנחנו יודעים למה לפעמים יהיה לנו קל יותר להיחלץ מהמצב הזה

אולי היתה לך חויה קשה של שיתוף רגשי והיא יצרה לך התניה של שיתוף רגשי = אכזבה, ולכן למרות שאולי את החוויה שכחת אבל ההתניה עוד קיימת ומנהלת אותך.

אולי גדלת בסביבה בה רק מי שחזק 'שווה'. שבכי הוא סימן לחולשה או לילדותיות. ולמדת מאז שאת קטנה ממש שבכי הוא בושה.

רגשות, בפרט צעירים, נשארים פעמים רבות בתוכנו ומנהלים אותנו מבלי שנדע את מקורם.

אם תדעי את המקור יהיה לך קל יותר להיחלץ משם

נסי לשאול את עצמך- מתי חוויתי אכזבה בשיתוף? מנין לי שלא טוב לבכות? מי אמר לי שרק לחזקים יש מקום

אחרי שתהיינה בידיך תשובות תוכלי להתעמת מולן.

כי גם אם שיתפת פעם מישהו וקבלת לעג, אין זו סיבה להימנע בעתיד. קרה שרכשנו במכולת חלב והוא היה חמוץ. האם בגלל זה נחדל לרכוש חלב? האם כל חלב יהיה בגלל זה מקולקל?

המבחן השכלי הזה שתעשי לרגשותיך, לשאלה למה את חסומה, ייתן לך מענה ומול המענה הזה תוכלי להתעמת. תוכלי לבדוק האם הוא נכון. ושמא הוא היה נכון לתקופה מסוימת ומול אנשים מסוימים אבל בהחלט לא לתמיד ולא מול כל אחד.

יתכן שיש בסביבתך אנשים שאינם יודעים להתמודד מול גילוי רגש. אז אכן הם לא יהיו הכתובת אבל ברור שתוכלי למצוא גם אחרים, כאלו ששיתוף רגשי לא יוריד את קרנך בעיניהם. תקבלי מענה, תוכלי לפתח את החלק הרגשי שהוא כה חשוב ומשמעותי

ואת הינך מלאת רגש! אחרת לא היה מפריע לך שאינך משתפת.

אם תגלי שקיימת אצלך משוואה שגויה על רגש כמו מי שבוכה הוא טיפש, מי שמתרגש הוא קטנוני – תוכלי פשוט להתחיל לזמר לעצמך זמירות חדשות. להגיד לעצמך שוב ושוב שרגש הוא מתנה והיכולת לחוות אותו היא דבר עצום. תספרי לעצמך שמי שבוכה מדי פעם הוא אדם רגיש ומי שמתרגש הוא אדם מיוחד ועוצמתי. שני את המשווה- את יכולה!

כרעיה וכאם החלק של השיתוף הרגשי הוא חשוב כל כך! התחילי להתאמן היום! למצוא אנשים שאת בוטחת בהם ביכולת להכיל את הרגש שלך, לדבר בשפת הרגש.

לא צריך לשפוך הכל מיד על כולם אבל כן להתאמן להכניס את שפת הרגשות לחיינו ולדיבורינו.

לספר, קודם לעצמך ואחר כך לזולת, שהתרגשת, שהצטערת, התאכזבת והתגעגעת.

עצם השימוש במילים הללו והשיתוף בתחושות האלו גם במקרים שאינם מסעירים מאד יוצרים מין פיזיותרפיה לעולם הרגשות- דבר משמעותי וחשוב מאד

לסיכום:

זה שהעדר השיתוף מציק לך, מעיד כי את מלאת רגש ויש בתוכך את היכולת לשתף ולדבר על רגש. עליך לשאול את עצמך ולנסות לראות מתי / בעקבות מה חסמת את עצמך.

אחרי שתגלי את הסיבה תוכלי להתעמת איתה, לחלוק על המסקנה ולהתחיל ללמד את עצמך משוואות נכונות על רגש ושיתוף.

במידה ואת רואה שהשינוי הזה אינו קורה, יתכן ושווה לך לגשת לייעוץ אישי כי חבל לחיות את החיים מתוך תחושה חסומה. אלו דברים הניתנים לטיפול ולפתרון. לפעמים מול מטפלת מקצועית ניתן לעשות את הסימולציות האלו ולשנות משוואות וחשיבות בצורה יעילה.

 

בהצלחה רבה!

שרה

אלול ואנא אני באה?!

שלום הרב האמת שממש קשה לי אפילו לכתוב את הדברים. אני מרגיש ממש ריקנות ודווקא עכשיו באלול. תמיד כשרק הוא התקרב השתדלתי לשמוע הרצאות, להתחזק, להתקרב. והשנה משום מה?! ואני

קרא עוד »

נקרעת בין אבי לאמי

אני בת יחידה בין בנים ויוצא לי הרבה להיות עם אמא שלי לדבר איתה וכו. ההורים שלי (סליחה שאני אמרת) אבל מאוד הרבה רבים מילולית. עד כדי שאמא שלי יכולה

קרא עוד »

קושי גדול עם תפילות

אני בן 26 והחיים שלי מלאים חוויות ברוך השם. רוב הזמן אני עסוק ושמח. אני מתחיל עם זה כיוון שחשוב לי להדגיש שאני לא במצב של דיכאון, וזה הבעיה שלי.

קרא עוד »

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

השארת תגובה

שאלות נוספות:

משבר בישיבה

אני חרדי ולומד בישיבה חרדית, ואני עכשיו בתקופת "משבר", ואני מרגיש שכל מה שאני עושה בישיבה זה לחמם כיסא, אני לא לומד כלום, האם אפשר לומר לי איך לצאת ממצב

קרא עוד »

כדאי לי לדעת על כל הצעה שמגיעה?

קודם כל תודה רבה לכם על המיזם האדיר הזה…. אני בחורה צעירה שמתחילה עכשיו את תקופת השידוכים בתקווה שהיא תגמר מהר בעז"ה, אבל תכלס לבנתיים כל הצעה שעולה אני מאוד

קרא עוד »

התמודדות בימי קורונה כאמא

איך אפשר לשמור על שגרה, כשהמצב ממש לא שגרתי איך אפשר להישאר רגועים במצב כזה. מה אני עושה אם נגזר עלי בידוד? מה עושים עם הילדים, כשאני צריכה להעסיק אותם

קרא עוד »

למה מתפללים על חולה שיתרפא?

  אם אנחנו מאמינים שהשם יתברך הוא רק טוב עושה לנו רק מה שבאמת טוב בשבילנו, אז למה בזמן שמישהו חולה חס וחלילה אנחנו מתפללים עליו? הרי לכאורה אם הקב"ה

קרא עוד »
חשש מנערוון בתפילה ותחושה לא נעימה

לא מצליח להתחבר לתפילה

אני אברך בן 26, נשוי + 2, לומד תורה כל היום. כל זמן פנוי שיש לי מהאשה והילדים, אוטומטית אני נשאב ללימוד, זה מעניין אותי ומושך אותי, וברוך ה' כמעט

קרא עוד »
העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי עכשיו מהישיבה בה למדתי כ3 שנים, ישיבה גדולה מכיון שחסרתי כמה סדרי ג'. אני מרגיש מאוד מאוד קשה עם זה, מאוד. אני בחור מאוד רגשי, קשה לי עם

קרא עוד »
פחד משתק מכלבים

פחד משתק מכלבים

שלום ותודה על עצם קיומכם. יש לי בת בת 9.5 שרועדת מפחד מכלבים. כאשר אנחנו עוברות ברחוב והיא רואה כלב, אפילו ממרחק, אפילו שקשור ברצועה, מיד היא נכנסת לחרדה (כך

קרא עוד »

אין לי מטרה בחיים

אני חי לבד, ומשעמם לי, אני עובד כל היום. ונמאס לי מהשיגרה ומהכל בעצם. אני מרגיש מבוזבז כי אני יודע שיש לי הרבה מה למכור. אבל אין לי למי. הייתי

קרא עוד »

חרדה מעבודה

הי אני אישה נשואה בת 26 ואמא לילד. אני לא עובדת כבר שנה ויש לי חרדה מטורפת כל פעם שיש הצעת עבודה. היו עבודות שהצלחתי ללכת יום אחד ועזבתי. ברב

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן