ראשית כל רצוני להודות לכם ממש לאחרונה נחשפתי לאתר שלכם, (הוא פשוט חסום בנטפרי…)
ובכן שאלתי:
אני אברך טרי נשוי כ-7 חדשים+ וקצת קשה לי לעכל את המחויבויות שלי כבעל, (יש לציין שיש לי קשר טוב עם אשתי למרות שתמיד אפשר לשפר).
הייתי רוצה לדעת איך אני יכול להתעניין יותר באשתי, בשביל שאוכל להיקשר אליה באמת!
זו תשוקתי האמיתית, ניסיתי לחשוב על מה שהיא חושבת ואוהבת, אבל הבעיה היא שאשתי מאד לא מחצינה רגשות, ולא כי היא מופנמת, אלא שזה האופי של משפחתה, גם אחיה ואחיותיה הם כאלו,
ב. כיצד אפשר להתאפק מלהסתכל על נשים אחרות כשהן הולכות עם בעליהן או אפי' נשים שאני יודע שהם הנשים של פלוני ופלוני… בפרט כשעכשיו התחתנתי ויש סוג של סקרנות לראות איך זוגות אחרים חיים? (נושא שלומדים אותו מקרוב לאחר החתונה).
תודה רבה וערב טוב.
שלום לך, בעל יקר!
מתנצל ממש על העיכוב במתן התשובה, חלפנו על פני פסח והמסתעף לו – תקופות של עומס רב.
צרות של עשירים (בדעת)
כל כך כיף ומרגש לקבל שאלה כזו, שאינה נובעת ממצוקה וקושי גדול, כפי שמצוי אצלנו בדרך כלל, אלא דווקא מתוך רצון להתקדם ולהיבנות עוד, מתוך מצב שאפשר בהחלט לחיות איתו.
העובדה שבמצב כזה פנית אלינו, וראית לנכון לנסח שאלה ארוכה ומפורטת – מעידה כאלף עדים על רצונך הכנה והאמיתי לבסס ולשפר עוד ועוד את בניין ביתך, ועל כך אתה ראוי להערכה גדולה.
הביטוי "לעכל את החתונה" הוא ביטוי מופשט וחמקמק, אך מאידך מצוי ומוכר, ורבים מבטאים אותו. בצעירותי אמרתי פעם למישהו, שלקח לי שנה לעכל שהתחתנתי, אבל לילה אחד לעכל שנולדה לי בת… 🙂
המחויבות שלנו כבעלים וכראשי משפחה – מסתכמת במעט פעולות טכניות יחסית, ודאי בשנה הראשונה, אך טומנת בחובה משמעות עמוקה ונרחבת הרבה יותר. ודומני ששאלתך נובעת במידה רבה מהשטח האפור הזה.
הנישואין נועדו כדי לתקן את האדם, וכדי להביאו לידי מימוש עצמי, מיצוי יכולות, שיפור ותיקון תמידי. אך אם לא נותנים את הדעת לכך – הרב שהם יכולים בקלות להסכם במספר פטפוטים יומיים קלילים, סידורים טכניים מועטים הנוגעים לבית כגון מכולת, בנק וכדו', ביקורים משפחתיים, וכיוצא בזה.
אתה, בחכמתך ובתבונתך מרגיש שזה לא התכל'ס. אתה מחפש יותר מזה, והחיפוש שלך מלמד על נפש רגישה, נבונה ובריאה מאוד! ממש 'צרות של עשירים', בדעת ובבינה.
האמת שהייתה לי תכנית לנסות לשבת ולסדר תשובה ארוכה וראויה מאוד, ולכך גם התעכבתי במתן התשובה יותר מכדי הרגלי, אך ככל שחיככתי בדעתי הבנתי שהדברים ארוכים מדי מכדי לפרוס אותם על פני תשובה.
לכן אסתפק במסגרת זו במספר טיפים נקודתיים, בבחינת תן לכם ויחכם עוד.
לפני כן, אחדד נקודה חשובה.
בחכמה ייבנה בית
בקובץ שכתבתי פעם בשם "כל חתן" המכיל ריכוז של כל הסידורים הטכניים לחתן, כתבתי כי בתקופת האירוסין ראוי להוריד ולשמוע שיעורים בענייני שלום בית, וכן להחכים ולהבין יותר לעומק נפשה של האשה. באחד מן הימים קיבלתי הערה חכמה מאחד מהחתנים שנעזרו בקובץ, אשר העיר שראוי לעשות זאת לא רק בתקופת האירוסין, אלא גם במעמקי תקופת הנישואין…
בזכות אותו חתן הטקסט בקובץ השתנה, ובזכותו עד היום אני עצמי מאזין לשיעורים והרצאות בענייני שלום בית, שניתנים על פי רוב לחתנים… 🙂
אפשר אולי לרמוז זאת על פי האמור "בחכמה ייבנה בית" ולא "נבנה" או "בנוי". כי בית יהודי לעולם לא שלם, הוא תמיד במצב של בנייה, שיפוץ, תיקון ותחזוקה. אחרת – הוא מתחיל להתרועע ולהיסדק.
לפיכך עצתי הראשונה, אפוא, להמשיך ולהקשיב לשיעורים, הרצאות ותכנים בנושא, שמעוררים אינספור נקודות שאפשר לשפר ולייעל במהלך חיי הנישואין.
בנוסף לעצה הנ"ל שמן הסתם חשבת עליה, אנסה לתת מספר עצות מעשיות.
ברם, אציין כי הפרקטיקה חייבת את בסיס התיאוריה, אחרת היא עלולה שלא לתאום ולא לענות על הצורך שקדם לה. לכן ברור לך מן העצות הבאות את מה שנראה לך יעיל עבורכם.
ייצור חוויות
עצה ראשונה, לפעול כדי לייצר חוויות זוגיות.
אין דבר המחבר יותר מחוויות שחווים אותן יחד. מה הכוונה חוויות? כל דבר משמעותי המשפיע על חייכם. למשל:
- תכנון ויציאה לטיול זוגי משמעותי שבו שניכם לבד-לבד.
- לימוד משותף בחברותא של ספר מוסר או הגות, וניהול דיון מעמיק בנושא.
- הפתעה גדולה ומשמעותית להורים, או מפגש משפחתי משמעותי וכדו'.
- פתיחת גמ"ח, מיזם וולונטרי, סיוע או מעשה חסד ארוך טווח.
- הקמת עסק, מכירה ביתית, רכישת נכס או מיזם פיננסי כלכלי אחר יחד.
- ואידך זיל גמור…
אין לי מושג לגביך, איפה ומה אתה עושה ביום יום אך הרשימה הזו תוכל לסייך לך ללא ספק למצוא דברים המתאימים לכם ולאורח חייכם, לחבר ולקרב אתכם.
תכלית הדברים היא – כאשר היא עסוקה בעבודתה, אתה עסוק בכולל, ונפגשים רק לחביתה – הקשר מצטמצם למרחב מוגדר מאוד. אך כאשר יש נושא משותף שאפשר לדון וללבן – זה מרחיב ומעמיק את הקשר, וככל שהדבר הזה משמעותי בחייכם – כך הקשר יגבר.
ובעזרת ה' כשיגיעו גם הילדים – יהיו לכם עוד ועוד פרויקטים משמעותיים ביותר, שיתפסו נתח גדול מחייכם… 🙂
מסע משותף
המלצה נוספת שאני ממליץ עליה רבות היא – "מסע משותף".
הכוונה היא ליציאה קבועה על בסיס חודשי, אשר מוקדשת לדיון בענייני הבית. הפגישה חייבת להיות חוויתית (מסעדה, גלידה, חוף, כותל.. כל אחד לפי חוויותיו) ובמהלכה עוברים על כל בני הבית בזה אחר זה (בשלב זה אתה ורעייתך, בעתיד אי"ה גם הילדים), ודנים על כל אחד בצרכיו, במצבו הנפשי, הגופני, הרגשי וכו' – לפי הצורך.
זאת הזדמנות מצוינת להעלאת אתגרים בזוגיות, שיתוף בקשיים, תיאום ציפיות ועוד. כאשר הדבר נעשה מתוך אהבה ואחווה וכאמצעי לשיפור ותיקון, גם אם לפעמים מועלים נושאים טעונים יותר, טוב הדבר לאין כל שיעור מהעלאתם בשעת מעשה ובעידנא דריתחא…
חשוב על זה.
שמירת העיניים
בשאלתך השניה הצגת קושי של הסתכלות על נשים אחרות.
כאן יש לפני הכל לשבת עם עצמך ולברר את הדברים, מדוע זה קורה לך ומה מקור המניע.
- האם זה נובע מיצר התחרותיות וההשוואות הקיים בכולנו במידת מה?
- האם זה נובע מפרפקציוניזם? מתחושה ש"הבית שלי יפה, אבל לא הכי יפה…"?
- האם זה נובע מסקרנות טהורה?
- האם זה נובע מטבעו של יצרנו המתעתע?
משאלתך נראה שאתה אינטליגנט, חכם ומודע מאוד לעצמך, ואני בטוח שאם תשב ותברר את הדברים לעצמך – יסייע לך הדבר מאוד, בבחינת "הבנת השאלה – חצי תשובה".
ממילא דרכי ההתמודדות תהיינה בהתאמה לכך.
מקווה שסייעתי לך ידידי, ואאחלך שתזכה להמשיך ולבנות את ביתך בבניין ההולך ונבנה מדי יום עדי עד.
אם תרצה לברר נקודות נוספות – אני כאן.
בהערכה רבה
ישראל כ.
