תלות רגשית בחבר-איך מתמודדים איתה?

שלום לכם
קראתי את התשובה שענו לבחור שסיפר שיש לו תלות בחבר שלו ושמחתי לראות בהגדרות שלו ושלכם דברים שאני חווה היום אך הבעיה שלי שונה במקצת ואשמח למצוא פיתרון מדויק
אני בחור ישיבה בן 26 שמחכה לזיווג שלו בעזרת ה' בקרוב הענין הוא שלאחרונה אני מרגיש את החוסר בצורה יותר קשה. תוך כדי כך יש לי חבר צעיר ממני בכמה שנים שאני מאד אוהב שנמצא איתי בישיבה כבר 3.5 שנים ואנחנו חברים טובים מאד וגם לומדים ביחד חברותא והאמת שהרבה מההתקדמות שלי בתור בן אדם ובתור בן תורה בכלל זה בזכותו. והאמת כבר בהתחלה הרגשתי שאני נקשר אליו ברמה של תלות כלשהי אבל לאחרונה שהחוסר שלי הכאיב לי והסבל שלי חיפש תחליף המציאות גרמה שהתלות שלי בו נעשתה ממש חזקה ברמה כזו שבשבועיים האחרונים נכנסתי לדיכאון מהרגשת חוסר ההתעניינות שלו בדברים שרציתי שיהיה אכפת לו אני מבין שאני טועה ומבין שהתלות לא בריאה לי והיום הגעתי למצב שהקשר איתו יותר בראש שלי מאשר השידוכים שלי ואני יודע שהפתרון יהיה להתנתק ממנו אבל זה לא יכול לקרות גם כי כבר הלכתי לתקופה של חודשיים וכשחזרתי זה לאט לאט חזר להיות אותו הדבר וחוץ מזה בגיל שלי כל מקום אחר שהוא לא הישיבה שבה אני לומד יגרום לי לדיכאון עמוק.
אני מנסה לפעמים להיות יותר קר ולנסות להיות שכלי ברצונות שלי אבל זה ממש קשה כי כל טיפת רגש שהוא מראה כלפי משנה לי את כל הקו חשיבה אשמח שתעזור לי להחזיר לעצמי את עצמי תודה רבה

שלום לך בחור יקר
אשתף אותך ששאלתך תפסה אותי מאוד.
היא תפסה אותי מאוד מכיוון שאני רואה כמה היא תופסת אותך.
אתה ממש תפוס כולך, והראש שלך חושב בעיקר על זה.
ואני מאוד רוצה לעזור לך להצליח להשתחרר.
שמחתי בשאלתך.
שמחתי כיוון שעצם זה ששלחת שאלה אתה כבר יוצא מהמצב שבו אתה נמצא וחושב מעבר אליו. אתה כבר מתחיל להשתחרר.
בוא ניכנס לנושא.
אתה כותב שנראה לך שאתה נמצא במצב של חברות תלותית, ואתה מבקש שאעזור לך להחזיר לעצמך את עצמך…. (מאוד אהבתי את המשפט, העלית חיוך על שפתי).
כספוילר לתשובה אני יכול לומר לך שמי שיכול לעזור לך הכי טוב זה אתה בעצמך.
או כלשונך 'עצמך יעזור לך להחזיר לעצמך את עצמך'. (בהמשך אפרט).
אם היינו משוחחים הייתי שמח לשאול אותך כמה שאלות לפני שאני עוזר לך.
כיוון שבחברות מן הסוג הזה מאוד חשוב לדעת איפה אתה נמצא בקשר ובאיזו רמה הקשר,
ולפי מצבך הייתי יודע איך לכוין אותך.
אך כיון שאיננו משוחחים, אנסה להעלות לך את הצדדים ומה נראה לי שצריך לעשות.
כשקראתי את שאלתך היו כמה משפטים שצדו את עיני והעלו לי מחשבות.
אלו היו משפטים חזקים, וכבר חשבתי לכתוב לך מיד עליהם.
אבל אז חשבתי שאתה דווקא נמצא במקום אחר מן המשפטים האלו, וכדאי לכתוב לך על איפה שאתה נמצא.
ניסיתי לחשוב מה אתה הכי רוצה שיקרה עכשיו?
האם אתה רוצה עצה שהחברות הזו תיעלם? האם אתה רוצה לעבוד על זה שלא תצטרך את החבר?
האם אתה רוצה מקום שתוכל להיות בו שהוא לא הישיבה, ושלא תיכנס בו לדיכאון עמוק?
היה נראה לי שאתה דווקא רוצה משהו אחר….
כתבת "בשבועיים האחרונים נכנסתי לדיכאון מהרגשת חוסר ההתעניינות שלו בדברים שרציתי שיהיה אכפת לו"
נראה לי שמה שאתה בעצם הכי רוצה זה שהחבר יחזור להתעניין בך, ושיהיה אכפת לו ממך…
אתה רוצה להיות איתו שוב בקשר כמו לפני כן.
לו יצוייר והקשר ביניכם לא היה מגיע לנקודת שבר, אולי כלל לא היית מרגיש צורך לשלוח שאלה. ולו יצוייר וכעת חברותכם חזרה או תחזור להיות כשהייתה אז כלל אין לך עניין בשאלה הזו.
אני מנסה לחשוב איתך שאולי שאלתך היא בעצם ביטוי לצורך שוב בחבר, ולא המועקה על החברות התלותית.
גם אם השערתי נכונה, תוכל להודות לה' שתכלס' המערכת ביניכם לא כבראשונה והגיעה להתנגשות, ובזכות זה התעוררת לחשוב האם בכלל כל החברות הזו היא טובה.
ובשביל לדון בזה נראה לי שצריך לדון בצורה אובייקטיבית ונקיה. כלומר לדון על החברות מבחוץ.
ובמצב שהחברות עדיין חזקה ובועטת והלב עדיין מלא ברגשות ותחושות אז יש הרבה אמוציות והרבה מחשבות של חוסר, שקשה לנתח ככה את המצב.
ולכן אולי טוב שכעת יש איזו שהיא הפסקה בקשר ביניכם, וכך אתה בוחן את הדברים מפרספקטיבה קצת שונה.
אך לכן חשוב ההשערה שלי, שאם באמת הלב שלך עדיין חושב עליו כל הזמן ואתה מחכה שהוא יתעניין בך, ואפילו שאתה מנסה להיות שכלי וקר זה לא עוזר, אז אולי באמת אין הפסקה בקשר.
הייתי רוצה להמליץ לך לקחת פסק זמן מהקשר ולחשוב על הדברים נקי.
לא הפסקה ממקום של הכרח כי החבר החליט, אלא הפסקה יזומה שלך כי אתה מחליט שאתה רוצה לבחון את הדברים. (אתה בטח חושב כמה זה מגוחך להפסיק קשר מצידי כשהוא כבר מופסק על ידי הצד השני, אז לא! זה לא מגוחך, כי בראש שלך הקשר לא נפסק, וכשתחליט לעשות הפסקה אז הוא יפסק…..
ואתה יודע מתי יהיה המבחן של זה? כאשר הוא שוב ירצה בקשר, אבל אתה לא תהיה שם בשלב זה, כי ההפסקה שלך עדיין לא נגמרה).
[כתבת " ואני יודע שהפתרון יהיה להתנתק ממנו, אבל זה לא יכול לקרות, גם כי כבר הלכתי לתקופה של חודשיים וכשחזרתי זה לאט לאט חזר להיות אותו הדבר"
הערה והארה במאמר המוסגר, אם אתה יודע מה הפתרון, ואתה גם יודע שהוא לא יכול לקרות אז לשם מה הנידון?
בכל אופן שלחת שאלה, אז או שזה לא הפתרון (או בכל אופן לא הפתרון היחיד), או שהוא כן יכול לקרות.
כאשר אתה שולח שאלה ורוצה תשובה כדאי לבוא פתוח ובלי החלטה שהמצב הוא שאין מה לעשות.
אני מעודד אותך להסתכל אל האופק ולחשוב בכיוון חיובי ועם מלא תקווה. יש פתרון והוא יכול לקרות.
הארה- כתבת שכבר הלכת לתקופה של חודשיים וזה לא עזר,
אני רוצה לשאול שאלה שתחשוב עליה בכנות. רק אתה יודע את התשובה עליה.
כשהלכת לתקופה של חודשיים, האם בחודשיים האלו ירדו המחשבות עליו?
האם לקראת סוף החודשיים חשבת עליו יותר מתחילת החודשיים או פחות?
אולי זה בירור שכדאי יהיה לעשות.
כי לא בטוח שהליכה לחודשיים כאשר אתה חושב עליו זו באמת היתה התנתקות.
ולכן ממילא כשחזרת הקשר חזר לאט לאט, ואולי אפילו חזר יותר חזק כי היה צריך להשלים את החוסר של החודשיים].
תלות-תלוי
להפסקה הזו של הקשר ביניכם יש עוד רווח גדול, שהוא אולי עיקר הנושא של שאלתך,
והוא, האפשרות לבחון מה יושב בליבת הסיבה לתלות.
בצעירותי קראתי ספר ילדים מעניין, ובאחד הקטעים מתואר בו בחן רב אדם שהלך על קצה של תהום ופתאום הוא מחליק ומתחיל ליפול ל….
וברגע האחרון כשגופו כבר מוטל בין שמים לארץ הוא נאחז בענף שיוצא מהקיר, אבל זה לא עוזר לו, כי הוא לא מצליח לטפס ממנו חזרה.
וככה הוא מחזיק בו ומחזיק, נאחז בכל כוחו, ולאט לאט הוא כבר מרגיש שהכוחות אוזלים ממנו, הידיים כואבות והן מתחילות להחליק מהענף…..ובלית ברירה הוא נאלץ לעזוב את הענף וליפול……..
חצי מטר על האדמה מתחתיו…..
כי מסתבר שהוא כלל לא שם לב שיש עוד קטע של אדמה לפני התהום, וכל הזמן שהוא החזיק בענף בעצם היתה תחתיו קרקע מוצקה. התהום התחיל רק כמה מטרים אחר כך.
אני זוכר את התיאור הזה עד היום.
זה הכניס לי את התובנה הזו, שיש פעמים בחיים שאנחנו חושבים שכל חיינו זה משהו מסויים, ובלעדיו חיינו אינם חיים,
ופתאום כשהדבר נלקח מאיתנו או נעלם אנחנו מגלים שהנה פלא ואנחנו כן חיים, ותחתינו יש קרקע גדולה שיש בה הרבה מקום לחיות.
הרווח שיצא לך מההפסקה כעת הוא לבחון את הנקודה הזו.
כאשר אתה אחוז כל כולך בקשר ההרגשה היא שאין בחיים שום דבר יותר מהקשר הזה, אפילו שידוכים זה כבר לא מעניין.
אבל אז פתאום הקשר לא כמו שהיה, וזה נותן לך הזדמנות לראות שיש עוד דברים בחיים, ושיש עוד דברים שמעניינים אותך, ושיש עוד אנשים שמעניינים אותך וממלאים לך את חסרונך.
רק כדאי שבאמת תתנתק בתקופה הזו ותנסה לראות אם יש עוד חיים חוץ מהקשר הזה.
איך עושים את זה?
אתה כותב שאתה מנסה להתנתק ומנסה להיות שכלי וקר אבל זה לא עוזר וכלשונך " אני מנסה לפעמים להיות יותר קר ולנסות להיות שכלי ברצונות שלי אבל זה ממש קשה כי כל טיפת רגש שהוא מראה כלפי משנה לי את כל הקו חשיבה"
הייתי מציע לך לבחון את ההתנתקות שלך מאיזה מקום היא באה…
היה לי חבר פעם שאמר לי שהוא לא מוכן לעלות על טרמפ שלא עוצר לו….
ואחרי שצחקנו, למה המשפט הזה מצחיק? כי לא חכמה לא לעלות על טרמפ שלא עוצר כי הוא כבר לא עצר…
כלומר כשאתה מנסה להיות קר ושכלי, תבחן את עצמך אם זה מגיע באמת מקר ושכלי או שזה מגיע מרגשות אחרים.
למשל, זה יכול להיות שאתה עושה את זה בשביל נקמה, כלומר שהמחשבה בראש היא נקמה "מי הוא חושב שהוא בכלל… אני יראה לו שאני לא צריך אותו…. אני יכול להסתדר יופי בלעדיו..", מוכר לך המחשבה הזו?
עצם המחשבה והצורך כביכול לנקום היא בעצם משאירה אותך שם ברצון לקשר, וממילא כשהוא מראה יחס… אינך יכול לנקום כי אתה שם.
עוד דוגמא, לפעמים המחשבה היא ממקום של להחזיר את הכבוד.
התחושה שאדם מרגיש כשהוא רוצה יחס ולא מקבל היא תחושה קשה, תחושה של קבצנות, כעני בפתח המחכה לנדבה, שבמקרה הזה היא יחס.
וזו תחושה משפילה במובן מסוים.
בשביל להחזיר את תחושת הכבוד האבוד האדם מוכיח לעצמו שהוא אינו באמת זקוק לנדבה, והוא יכול לחיות בלעדיה.
אבל כשהנדבה מגיעה הוא אינו יכול לסרב לה….
ויש עוד דוגמאות…
מה שחשוב להבין, שהרעיון בנסיון להתנתק הוא לבחון האם הההתנתקות היא מגננה כל שהיא או שהיא כנה ואמיתית.
כי כל התנתקות שאינה כנה, לא תחזיק מעמד בשעת מבחן.
כדאי לך אם אתה רוצה להיות שכלי וקר ברצונות שלך, זה באמת להיות שכלי ולא בכאילו.
שהשכליות והקור לא יבואו כדי להשלים צורך אחר בנפש כי אז הצורך האחר יכריע אותם.
הצורך של כבוד או נקמה או כל צורך אחר לא בטוח שהוא יותר חזק מהצורך ביחס.
וכדי להיות באמת שכלי וקר ושזה יבוא ממקום אמיתי צריך לבחון מהו הצורך שעליו עונה לי היחס או החברות הזו, ולנסות לקבל את אותו צורך לא על ידי הקשר הזה.
אך בכל אופן גם את הבדיקה הזו "על איזה צורך עונה לי הקשר הזה" צריך לעשות לא תוך כדי הקשר כמו שהארכנו.
אז אולי התנתקות טכנית בשלב זה כן תעזור עד שתבחן את הדברים יותר לעומק.
קשר-חסר
אז מה יושב בבסיס הקשר הזה?
כל קשר מבוסס על צורך שחסר וממלאים אותו על ידי הקשר.
על איזה צורך עונה לך הקשר עם אותו בחור?
זו שאלה שרק אתה בבדיקה עצמית כנה תוכל לענות לעצמך….
כמו שכתבתי לך בתחילת הדברים, "רק עצמך יכול להחזיר לך את עצמך".
יש כל מיני סוגי קשרים.
יש קשר בין הורים לילדים, ויש קשר בין חברים, ויש קשר בין בעל ואישה, ובין רב לתלמיד.
כתבת שהרבה מההתקדמות שלך בתור בן תורה ובתור בן אדם זה בזכות החבר הזה!!!
האמנם?
כלומר ברור שמה שאמרת הגיוני לחלוטין ובזכותו התקדמת, אך האם בגלל זה אתה חבר שלו?
מה שהיה חסר לך זו ההתקדמות הזו וזה החסר שהקשר ממלא?
(האם ההתקדמות הזו היא בזכותו או שלידו אתה מרגיש שהתקדמת? יש לך ממנו אישור שאכן הנך שווה?)
ואם כן, איך חסר זה קשור לשידוכים?
האם לא יכול להיות גם חברות כזו וגם אישה?
למה זה בא על חשבון השידוכים?
הקשר איתו בראש שלך יותר מהשידוכים….
למה?
מה יש בו בחבר הזה?
אני כל כך רוצה לעזור לך שלא תתחרט אחר כך על זה שמילאת חסרונך מדבר שאינו באמת ממלא. אם המילוי הוא שקרי, אח"כ החסר נהיה כל כך חזק…. המילוי הרגעי והשקרי אינו מחזיק לאורך זמן, ורק מגדיל את הרצון להתמלא שוב.
אינני יודע מה רמת הקשר והאם הוא בעייתי או לא, אך דבר אחד ודאי בעייתי.
אם הקשר פוגע בשידוכים וברצון למצוא את זיווגך אז הוא חד משמעית בעייתי!
זוהי נורה אדומה בשבילך לעצור!
אם לא תעצור אתה תתחרט על זה אחר כך…. אוהו כמה שתתחרט על זה!
[עוד נורה אדומה צריכה להיות, זה אם אחד מהצדדים בקשר נפגע מעצם הקשר.
אתה מספר שאתה נפגע כי פחות מעניין אותך שידוכים.
אך יש עוד צד בקשר. האם גם הוא נפגע מזה?
אולי גם בשבילו הקשר לא טוב, ומונע ממנו כל מיני דברים….
ואולי הוא מנסה להפסיק את הקשר הזה עקב כך]
למלא את החסר
אתה מתאר בתחילת שאלתך שהחסר של השידוכים מביא אותך לרצון לקשר….ולכן הקשר עם הבחור….
אני רוצה להפנות את תשומת ליבך לנקודה חשובה.
הקשר הזוגי אינו אמור להחיות את האדם ולמלא אותו לגמרי. זה לא שהאדם הוא 0 אחוז ואז מגיעה האישה והוא נהיה מאה אחוז.
והייתי אומר שזה אפילו לא חמישים אחוז וחמישים אחוז שביחד נהפכים למאה.
זה מאה אחוז ומאה אחוז שנהפכים למאתיים.
מאה אחוז האיש ומאה אחוז האישה!
כי בסוף האדם צריך להיות מלא גם בעצמו לבד.
אם צד אחד יהיה 0 אחוז מאיפה הצד השני יתמלא?
הקשר התלותי יכול להוות קצת בעיה בעוד קשרים….
האם מגיעים לקשר במצב של 0 ורצון להתמלא בלי יכולת להיות לבד או שמגיעים במצב של מלאות אך חסרון ספציפי ברצון להשלים אחד את השני.
ואולי אחר שתגלה את החסר שכל כך חסר לך הייתי מציע לך ראשית כל, להתמלא לבד.
למשל אם החסר הוא הרגשת שייכות…. אז לעבוד על זה להרגיש שייך בכל מקרה!
לומר לעצמך "אני קיים משמע אני קיים!"
אם הקשר נותן תחושה של "אני שווה"… כי החבר מעריך אותי או כי הוא עם ביטחון עצמי וזה מקרין עלי…
אז לעבוד על זה ש"אני שווה בכל מקרה!"
אני שווה כי אני מוצלח, וכי אני חכם ורגיש ורוצה להתקדם…. תמצא את מעלותיך שבהם תשתמש לעניין הזה.

יש עוד מה להאריך בעניין הזה….
ולא הכל שייך במכתב אחד.
אני מציע לך מאוד!!! ללכת לדבר על זה עם מישהו.
עזרה קצת יותר ארוכה זה דבר חשוב ונצרך, ומאוד מאוד עוזר ויעיל.
ממש כדאי לך לעשות את זה, ואני מעודד אותך לכך.

במקביל אני מציע לך אם יש לך עוד שאלה ועוד חידוד שצריך על הנושא, אני אשמח שתשלח לי שוב שאלה.
התהליך הזה של הבירור הוא משמעותי וברור שיהיו לך ספיקות ותהיות ומחשבות ושאלות, אז אני מציע את עזרתי.
מאחל לך הצלחה בבירור הזה
"רק עצמך יכול לעזור לעצמך" כמו שכבר הסברנו, תחזק את העצמי שלך.
הרוצה בישועתך מאוד מאוד מאוד!
שמעון