אני אברך בן 20,
יש לי קושי גדול להביע את רגשותי, אני מרגיש מעין חסימה כזאת בכל פעם שאני רוצה לבטא את עצמי בפני אנשים אשתי וכל מי שלא יהיה, כל פעם אני זקוק להתגברות כדי להצליח לומר משהו מהרגשותי.
בעיקר בעיקר בעיקר כשאני רוצה לבטא רגש של אהבה כלפי מישהו, זה כרוך בשבילי במאמץ נפשי רב, לא מצליח לעשות את זה בטבעי, וגם לא מצליח להתמודד עם אהבה שמורפת כלפי.
(אני חושב שזה קשור בעיקר להתניות מהעבר כלפי המילה "אהבה" וד"ל.)
אשמח לתשובה שתכוון אותי לכיוון היציאה מהנ"ל.
בתודה מראש.
תשובה:
שלום ברכה שואל יקר!
לפני שאפתח לענות אשתף אותך שהשאלה שלך נגעה בי. הרצון להרגיש ולהיות מחובר לרגשות שלך לצד הקושי שניבט במציאות זה חוויה לא פשוטה, אך גם משמחת ונעימה ברצון שבה לחוות ולחיות טוב יותר. ההתבוננות העצמית שלך והרצון הבהיר להרגיש מעוררים השראה. אני מעריך אותך על שבחרת לא לוותר לעצמך ולמצוא את הדרך לחוות רגשות ולהעניק רגשות שלך לאחרים, ואני מאמין בך שעם עבודה טובה ועם הכוחות שלך כפי שניכרים במכתב תוכל להגיע במקום אליו אתה מייחל.
- ראשית, אני רוצה להתבונן אתך אל אשר אתה מתאר, חוויה זו של חסימה רגשית שמתבטאת בעיקר ביכולת להביע ולקבל רגשות. הקושי שאותו אתה מתאר נובע מזה שחווית החיים שלך לא מאוזנת. יש בך חלק בריא שמבין שאנו מורכבים מגוף ונפש, ולנפש יש את הצורך הבסיסי להיות מחוברת לרגשות, שאם לא כן היא מרגישה מנוונת. ומתוך בריאות זו אני מעודד אותך להמשיך ולחפש את הדרך לבחון את רגשותיך ואת היכולת להיות מכוון אליהם, במכתב זה ובכלל.
חסימה שכזו יכולה לנבוע מהתניות כמו שתיארת ביחס לרגש האהבה. אבל כדאי להדגיש שהתניה זה לא רק התניות של שפה בכך שהמילה אהבה לא רצויה. אלא שכנראה למדת לאורך זמן מסביבתך שלהרגיש רגשות בצורה ישירה ואותנטית זה דבר לא חיובי. יתכן, כפי שקורה לרבים, שפעמים רבות כאשר הבעת רגש אף בהיותך עדיין ילד קטן נאמר לך להדחיק ולהתעלם מהרגשות. ולאחר מכן בבגרות כאשר נהפכת לגבר, הבעת רגשות נהייתה יותר מודחקת ולא רגילה בסביבה. תנסה לחשוב אחורה בעברך: מה הייתה הבעת הרגשות בסביבתך? האם היא הייתה חופשית? האם שיתפו אחד את השני את ברגשות או שזה נשאר במחשכים? האם העירו לך כלפי איזה רגש שהבעת? ואיך הגיבו?
הבנייה סביבתית זו מייצרת חוסר לגיטימיות לרגשות, וכתוצאה מכך נוצרת הדחקה של החוויה הרגשית בחיים בכמה רמות. חוסר מודעות רגשית למהו הרגש בכל רגע נתון וודאי באירועים משמעותיים, אין לרגשות שם ומקום. כמו כן פיחות בשיח רגשי שנובע חוסר לגיטימיות לשיח שכזה ואף תפיסתו כחולשה לעיתים. 3. פחד מגישה לאזורים רגשיים בעיקר אל מול כאב (כולם חזקים כל הזמן) או רגשות חזקים (בכי או שמחה מתפרצת).
ההתנייה עצמה שאתה מתאר למושג אהבה בטעות יסודו, נכון אמנם שיש מחוזות שמשתמשים במושג הזה לדברים שליליים, אך באמת אהבה הוא מושג חיובי וחשוב. אחת המצוות החשובות ביותר היא אהבת ה', גם להבדיל כלפי האדם אנו מצווים במצות ואהבת לרעך כמוך. ורגש האהבה כלפי בני אדם כאשר הוא במינון ובמקום הנכון הוא רגש חיובי מאד.
בעומק העניין, ההשלכה של חוסר הכרה ברגשות בכל הרמות גורם לנו להתנהל בלא דעת. לפעמים צורת חיים שמנסה להתעלם מרגשות, מצליחה. אך מעבר לחיות שניטלת מהחיים כאמור, הם אינם נשלטים. זאת מכיוון שהרגש הוא החזק והשכל יכול לנווט את הרגשות רק אם אנו מודעים למה שאנחנו מרגישים. ולכן באופן אבסורדי ככל שאנו מדחיקים את הרגש אנחנו יותר מנוהלים ממנו ולא מתוך בחירה אמתית. אין הכוונה לעבודת המידות דווקא או לאיכות רוחנית של חיים שיש בהם בחירה, אלא ביכולת לחיות בצורה יותר טובה ומווסתת. למשל, לדעת מה לא עושה טוב ולא להיכנס לשם. או למנן (מלשון מינון) את היחסים עם אנשים או מצבים כך שההשפעה שלהם תהיה מסוימת ולא מעבר למה שהיינו רוצים.
כך שמסקנת הביניים שלנו היא שלהרגיש רגשות זה דבר חיובי ונצרך ומועיל, והדרך הבריאה לחיות בעולם הוא גם על ידי חווית רגשות. כלים של מודעות רגשית ושיח רגשי בחיים כמו גם חוויה של רגשות עוצמתיים לעיתים הם ערובה לחיים מאוזנים, שהרי אם אנו לא מודעים למה שאנו מרגישים אין לנו דרך לבדוק מול עצמנו מה מצבנו ולאן אנו הולכים אחר רגשותינו. ובעניין זה הצורך והרצון שאותו אתה מביע הם טובים וחיוביים ונובעים ממקום בריא אצלך.
- לכן בבואנו לבדוק מה הדרך לשינוי אותו אתה מחפש ביכולת לבטא יותר את רגשותייך. ראשית, כדאי להעצים את המודעות הרגשית. ולמרות שאתה מודע לרגשותיך כפי שניכר משאלתך, עדיין אני מציע שיש מקום להעמיק את ההכרות והחוויה שלך את רגשותייך. כאשר אתה מתבונן על הרגשות אותם אתה חווה, אתה גם יכול לחוות אותם בצורה יותר מלאה וגם ההתבוננות מלמדת אותך להבחין בין רגש זה לאחר או עירוב של כמה רגשות. אך בעיקר התבוננות זו נותנת לרגשות מקום ולגיטימיות שהם לא קיבלו עד עכשיו. כאן יש להוסיף שמודעות זו היא לא רק של רגשותיך אלא גם על ידי ניסיון לחשוב מה החוויה של רגשות של אחרים שבסביבתך.
לצורך מודעות זו יש כמה כלים, ראשית להכיר את הרגשות שיש להם שם ועל ידי התבוננות זו גם מקום.
הייתי מציע לך לעשות רשימה של רגשות מכל הסוגים שעולים לך בראשך,
תוכל לעבור עליהם ולחשוב מתי פעם אחרונה חווית את כל אחד מהרגשות הללו? מי הם האנשים שגורמים לי לרגשות מסוימים כמו פחד או אהבה? איזה רגשות באים אצלי לרוב ביחד? מאיזה רגשות לימדו אותי להתרחק ולמה?
חזרה על שאלות אלו מול עצמך לאורך זמן תעצים מאד את היכולת הרגשית שלך, ויתכן שאף תיתן מענה לשינוי אותו אתה רוצה להשיג. ובעניין זה שני הערות: 1. זה לוקח זמן – התהליך של מודעות רגשית ושל יכולת לדבר את הרגשות בעוצמה גבוהה יותר מבעבר, הוא תהליך חשוב אך לוקח זמן וטוב שכך. קח את הזמן שלך לחוות ולטעום לאט לאט כל רגש ותחושה. 2. זה עלול להיות קצת מפחיד – ייתכן שיש חוויות בעבר או בהווה שלך שבלי לשים לב הנחת בצד ואתה פחות רוצה להרגיש אותם, בגלל שבזמן חוויתם הם היו לא נעימים ברמה זו או אחרת. היה קשוב לעצמך ואם התחושה היא לא נעימה אין מה להילחם בכח לחוות אותם. (אם לאחר זמן אתה רואה שיש אזור כזה שאינך מסוגל לגשת אליו וטומן בחובו חוסר שקט אולי כדאי לשקול טיפול שיועיל לפתוח את האפשרויות שלך להרגיש למרות החשש).
- כלי נוסף הוא שיח רגשי, שימוש במילות רגש בחיים עצמם מאד יכול להועיל. בשלב הראשון תנסה לומר אותם לעצמך "אני מרגיש רגוע" או "אני מקנא". ולאחר מכן למצוא מי האנשים שאיתם תוכל לשוחח בקלות יחסית על רגשות אם זה עם אשתך או עם אחרים. וזה עוד לפני השלב של הרגש האהבה שכתבת שבו יש לך קושי והוא טעון כפי העולה ממכתבך. תרגול כזה של שיח רגשי מעבר להעצמה של המודעות הרגשית שדיברנו עליה הוא נותן לגיטימיות יותר גבוהה לרגשות שלך. כיוון שהם לא רק בתחום המחשבה הם כבר יכולות לצאת החוצה דרך הדיבור אל אנשים אחרים וזה עדיין בסדר.
אך כדאי להשתמש בכלי זה לא רק אל מול עצמך אלא אל מול סביבתך, שיח כזה בבית משפר מאד את איכות החיים של כל שוכני הבית ובתוכם אתה. יש לך את היכולת לייצר סביבך סביבה נעימה שיש בה שיח רגשי. למשל אם ילד חוזר בוכה מבית הספר, אפשר לשאול אותו איך היה אבל גם לומר לו אני רואה שכואב לך ואתה עצוב. כך גם הסביבה שלך מקבלת לגיטימיות לרגשות ולשיח רגשי, וכולם לומדים שזה טוב ובסדר לדבר בשפת הרגש.
מקווה שכלים אלו והחשיבה הזו מועילים לך ושתוכל להשיג את אשר ביקשת, אך אם אתה נתקל בקושי אל תהסס לפנות שוב ולבחון דרכים וכלים נוספים. דרך זו היא חשובה והשפעתה על תחומי החיים רחבה מאד ביחסים הבין אישיים אל מול הקב"ה וכמובן אל מול עצמך, המשך כך.
בהערכה רבה
צביקה buterman1@gmail.com
