האם צריך לשמוע בקול הורים שמשתלטים לילדיהם על החיים?

תשובה:

קראתי את שאלתך, ושוב קראתי, ושוב קראתי, וכל פעם שקראתי מחדש אני חש ברגשות מעורבים של הערצה גדולה מחד, וכאב רב מאידך. הערצה גדולה מחד על האכפתיות שלך והרצון שלך להתחשב בהוריך אף לנוכח התנהגות כל כך מעוותת שלהם, ומאידך כאב לב רב על כך שהורים עם תפיסה מעוותת מטרידים את ילדיהם באותה תפיסה מעוותת וגורמים להם כאב וקשיים בחייהם. כל סבל שיש, גורם לכאב לב ועצב. אבל כשהסבל נעשה בעקבות בחירה של אדם אחר להרע לשני, הסבל היה יכול להיפתר בקלות, די בכך שהבוחר להרע היה יכול להפסיק עם דרכו, ולסובל היה טוב. לכאב כזה מתלווה תחושה של חוסר צדק מקומם.

ובכן, אתה עומד בפרשת דרכים, מצד אחד אינך יכול להתעלם מהוריך, מצות כיבוד אב ואם, וגם רגשי האהבה הטבעיים של בן להוריו לא נותנים לך להפר את שלוותם של הוריך. ומאידך, לא יתכן שתהא צריך להתנהל כל חייך על פי שיגעונותיהם של הוריך. מה שרק תעשה לא יהיה טוב, תשמע להם תהרוס את חייך האישיים, לא תשמע להם גם שלוותך תופר, הן מחמת ההטרדות שלהם שיטרידוך על כך, והן מצד רצונך שלא להרע להם. אני חושב וחושב, איך מצליחים להתעלות מן הבעיה הזו, איך מסתגלים להתעלם ממה שצריך להתעלם. ובכן לא פשוט בכלל, ממש עבודה קשה שבמקדש.

חשוב להיות מודע היטב לבעיה, הנושא כאן הוא לא רק הלכות כיבוד אב ואם, גם אם נברר היטב שמצד הלכות כיבוד אב ואם אין לך צורך לשמוע בקולם, יהיה לך קושי להתעלם מבקשותיהם. הוריו של אדם, הם הקרקע היציבה של האדם, אדם שפוגע ברצונותיו של אדם, אדם שמנתק את עצמו מהוריו, פוגע בקרקע שתחת רגליו. הקרקע שתחת רגליו מתערערת. קרקע יציבה – לא מעורערת ומתנדנדת, הם אחד מהדברים החשובים ביותר בשביל שלוות ובריאות נפשו של האדם.

אך בכל אופן אני חש שסדר בראש, וידיעה מה נכון ומה לא נכון, עשוי קצת להקל עליך. חלק מן הבעיה בהתמודדויות רגשיות, הוא הבלבול, כאשר בתוך הרגשות הנכונים מתערבלים גם דעות לא נכונות ואמונות לא נכונות, וכך האדם מסתרבל לגמרי. ולכן חשוב קודם כל לברר היטב מה מותר לך ומה אסור לך מצד מצות כיבוד אב ואם, במה הוריך לא צודקים בבקשותיהם, ולאיזה קפידה עליך להתייחס ולחשוש ממנה כלפי שמיא, ולאיזה לא. אחרי שנברר מה נכון ומה לא נכון, יהיה לך יותר קל לגשת אל רגשותיך ולדעת מה אתה מסוגל לעשות ומה לא. הדברים נכונים ביחס לכל אדם, כאשר אדם אחר שולט עליו והוא נגוע הוא מושפע ממנו ובתת מודע הוא מצליח לערער לו את הנכונות של דרכו. הדברים חשובים ביותר במיוחד לנו כשומרי תורה ומצוות, כאשר אנו חוששים שמא יש כאן איסור מצד מצות כיבוד אב ואם, שמא הם צודקים מצד מהלך החיים שהם בטוחים בו מבחינה אמונית, וכך אדם חושש שהוא פוגע גם בחייו הדתיים המוסריים ולא רק בהוריו. ולכן חשוב לי קודם לעשות סדר.

ננסה לתת כללים וסדר בשאלות דלהלן:

מתי אין איסור מצד הלכות כיבוד אב ואם לעשות שלא כדעת אב ואם. עד היכן הם הגבולות בהם מותר להורים לדרוש ולבקש מילדיהם בקשות.

אולי הוריך צודקים מבחינה אמונית?

אולי יש לחשוש לאזהרות המפחידות שמחמתם הם מנסים למנוע ממך את הנסיעה?

האם דרכם נובעת מכך שהם יותר צדיקים ויותר מאמינים ממך?

האם יש לחשוש מכך שהוריך יקפידו עליך כשלא תשמע להם?

והשאלה האחרונה ואולי המסכמת, כי יש בה מכל השאלות הראשונות, האם עליך לדאוג לשלוותם ולהימנע מלעשות דברים נכונים כשהם טועים ומטעים?

נתחיל בהלכות כיבוד אב ואם, ובכן, לא אוכל להאריך בכל הסוגיא, אך אציע בפניך את הדינים העולים מדברי רבינו החזון איש (יו"ד קמח ט).  יש שלושה אופנים ביחס שבין הורים לילדים. א. כבוד – להתנהג עם ההורים בדרך ארץ לשרת אותם ולעשות עמהם דברים שייטיבו עמם. ב. לשמוע בקולם לדברים שלא קשורים אליהם. ג. לתת להורים התערבות בחיי הפרט של הילד ולהחליט עבורו בדברים אישיים. ובכן:

א]. בדברים שנוגעים לאב ולאם יש מצות כיבוד אב ואם לעשות את חפצם. כלומר לכבד אותם להאכיל אותם להשקות אותם וכיוצא בזה.

ב]. בדבר שלא קשור אליהם, אלא רק אל הבן, ומצער אותם כשהוא לא שומע בקולם, הדין מתחלק. אם הם צודקים ורצונם הוא לא מופרך, הבן חייב מצד מורא אב ואם לשמוע בקולם, לא גרע מהאיסור לסתור את דבריהם. אך אם רצונם מופרך, כלומר רצונם לא נכון, לדוגמה אבא שדורש מבנו לא להינשא לאשה שרוצה בה, הבן לא צריך לשמוע בקול אביו. או לדוגמה, אב שחומד את חפצי בנו, בנו לא צריך לתת לו את חפציו [ולא בגלל שאין חיוב להוציא כסף על כיבוד אב, כיון שכיבוד אב משל אב, אלא משום שהאב רוצה רצון לא נכון ולא אמורים לספק לו את רצונו].

ג]. כלל נוסף יש, לא חייבים לכבד אב ואם עד כמה שהכיבוד גורם לצער הגוף. לדוגמה, אחת הסיבות שכשאב מבקש מבנו לא להינשא לאשה, הבן לא צריך לשמוע בקול אביו, נובע מכך שיש לבן צער הגוף מאי נשיאת האשה שחפץ בה [מהרי"ק סימן קסו, ביאור הגר"א יו"ד סימן רמ ס"ק לו], מדובר על צער הגוף ממשי כמו בדוגמה שהבאתי, כמובן לא כל מאמץ פוטר מכיבוד אב ואם כי יש בו צער, כי אחרת היו פטורים מכיבוד אב ואם כי כל כיבוד דורש מאמץ. מדובר על צער ברמה שווה להוצאת ממון.

ד]. אך מאידך, גם כאשר אביו ואמו מצערים אותו צער גדול עדיין אסור לו לבזות אותם, הוא רק לא חייב למלא את רצונם. אבל לבזות אסור [ראה שולחן ערוך (יו"ד סימן רמ סעיף ג) 'עד היכן מוראם, היה הבן לבוש חמודות ויושב בראש הקהל, ובאו אביו ואמו וקרעו בגדיו והכוהו על ראשו וירקו בפניו, לא יכלים אותם אלא ישתוק ויירא מן מלך מלכי המלכים שציוהו בכך'. ושם עוד (סעיף ח) 'עד היכן כיבוד אב ואם, אפילו נטלו כיס של זהובים שלו והשליכו בפניו לים, לא יכלימם ולא יצער בפניהם ולא יכעוס כנגדם, אלא יקבל גזירת הכתוב וישתוק'].

על פי האמור, אין במקרה שלך שום סיבה לשמוע בקול הוריך. התערבות של הורים בדבר שאינו נוגע אליהם לא מחייב את הבן לשמוע בקולם, אלא אם כן רצונם הוא רצון סביר והגיוני. ובכן רצונם של הוריך שלא תיסע לחו"ל, הוא רצון לא סביר ולא הגיוני ואין טעם לשמוע בקולם. הפחדים והחששות מחמת דיבור של יהודי מסוים צדיק כמה שיהיה לא מחייב אותך, ההוראה שלו תמוהה, אין לנו נביאים בימינו ואין מי שיכול להגיד עתידות על מה שיקרה בעתיד. מעבר לכך, גם אם לא הייתה זו הוראה שמבוססת על הגדת עתידות, אינך חייב לשמוע להוראה של רב יחיד, יחיד ורבים הלכה ורבים, וכל עוד שאין הוראה זו תואמת את דעתם של רוב חכמי ישראל אינך מחויב לשמוע להוראת אותו רב, הגם שהוא רבם של הוריך. כך אינך חייב מצד הלכות כיבוד אב ואם להוראה זו.

בדברי אלו התברר גם ספיקות נוספים שהעליתי למעלה, מאחר שהוראה זו היא הוראה תמוהה שרוב וכמעט כל חכמי ישראל לא מורים כך, הרי שלחשוש מכך זה חשש הנובע מחוסר ביטחון בה', חשש מן הבאות כשהוא לא סביר, מורה על חוסר ביטחון בבורא עולם. גם אם החשש מוסבר כביכול שהדבר ייעשה מצד הנהגת הבורא. כי נניח וחלילה יש גזירה כזו, וכי אדם יחליט את גורלו אם הוא יברח ממנה? אם אדם צריך להיות בכלל אותה גזירה איך הוא קובע לעצמו שהוא בורח מאותה גזירה? אין זה אלא שהוא חושב שהוא מנהיג וקובע מה יקרה בעולם, האם הוא יחשב בכך בוטח בה'?

בקיצור, אין טעם לחשוש למצות כיבוד אב ואם במקרה זה. אין שום סיבה וטעם לא ליסוע לחו"ל לצורך שבשבילו אתה נוסע. וכל מי שמונע ממך זאת הוא טועה ומטעה.

מה עם הקפידה שאתה חושש ממנה. ובכן, חשוב לדעת. 'קפידא' זה לא משחק ילדים, לא כל מי שרוצה להקפיד על חבירו יכול להקפיד. הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל נשאל על ידי אדם שאחיו הגדול לא התחתן, והוא רוצה להתחתן לפני אחיו הגדול, והאח הגדול מקפיד על אחיו ואומר שאם הוא יתחתן לפניו הוא עלול לחלות, רבי משה זצ"ל השיב שאין האח הקטן צריך להתחשב באחיו הגדול, הגם שהאח הגדול חושש שהוא יחלה מרוב בושה. הוא מסביר שאין אדם יכול להקפיד על חבירו אלא אם כן יש לו סיבה מוצדקת על פי דין להקפיד עליו, אך אם הוא מקפיד עליו ללא סיבה מוצדקת אין בהקפדתו כלום ואין לחשוש מקפידה זו. ומה שהאח חושש שמא יחלה מרוב בושה, אין זה עניינו של האח. כי האח צריך לעשות את חיובו הוא חייב לישא אשה, ואין סיבה שימנע מלעשות דבר נכון רק בגלל שאחיו טועה, הגם שאחיו יהיה מכח זה בצער גדול. [אגרות משה אבן העזר חלק ב סימן א].

יש להוסיף על כך, הגמרא במסכת בבא מציעא משך כמה דפים עוסקת בהלכות מקח וממכר, מתי יש לאדם זכות להיות בתרעומת על חבירו. מדובר שם על בני אדם שחזרו בהם מעיסקאות יש שם כללים נוקשים מאד, מתי יש לאדם זכות תרעומת על חבירו, זה נפסק גם בשולחן ערוך (חו"מ סימן שלב), יש הלכות ברורות מתי אדם רשאי להקפיד על חבירו, לא כל מי שמקפיד על חבירו כי מעשיו של חבירו לא מוצאים חן בעיניו, קפידתו קפידה שיש לחשוש ממנה. בכדי שתהא הקפידה קפידה שיש לחשוש ממנה היא צריכה להיות מוצדקת על פי דין. וכיון שעל פי דין אין להם זכות להקפיד עליך, אין לך לחשוש מקפידתם.

סוף דבר, ברור על פי דין, הן מצד הלכות כיבוד אב ואם והן מצד המוסר והצדק, שאין לך להימנע מנסיעתך לחו"ל מחמת טענתם השגויה של הוריך.

רק כעת אחרי שברור לך היטב כי אינך חייב בזה, לא מצד המוסר ולא מצד ההלכה. אתה יכול לפנות אל הצד הרגשי. כי נכון אמנם שעל פי ההלכה מותר לך, אבל בן אדם אתה ולא מכונה. גם אם הדבר נכון על פי דין עדיין רגשותיך כלפי הוריך מקשה עליך לעשות את הצעד הנכון.

ובכן אינני יודע אם אוכל לסייע לך בזה, זה באמת קשה, כמו שכתבתי בפתח דבריי הקשר הטוב עם ההורים מהווה בסיס חזק מאד לחיים של יציבות. וקשה מאד לערער את הקרקע היציבה הזו.

אך דומני שבמקרה שלך, אתה חייב להכריח את עצמך לנתק את הרגש, הורים שמתערבים לילדיהם עד כדי כך, בטוח מתערבים בעוד ועוד עניינים. ובכן, עד כמה שקשר ראוי עם ההורים מהווה בסיס לחיי יציבות. כנגד זה, התערבות גדולה מידי מצד ההורים בחיי ילדיהם גורם לחוסר יציבות. אדם בוגר צריך למצוא את עצמו הולך בביטחה ללא התערבות של הוריו, לא יתכן שעד גיל זקנה ושיבה האדם יהיה צריך להיות סמוך על שולחן הוריו. אדם צריך לרכוש ביטחון לעשות מעשים וללכת בדרך חיים משלו, ולא להתרכך מחמת אנשים שמתערבים בחייו וקובעים לו את חייו ומנהלים לו אותם.

אני מבין שקשה מאד להמשיך לשמור על קשר טוב, ומצד שני ללכת בדרך שהוריך לא מרוצים ממנה, יתכן ובתחילה הדברים יערערו את הקשר ביניכם מעט, אך אם אתה מצדך בכל מה שלא קשור לוויכוח ביניכם תנהג בהם בכבוד, ותתעלם מיחסם הרע אליך בעקבות כך שלא תשמע בקולם, לאט לאט הם ילמדו כי אתה מכבד אותם, אלא שיש לך חיים משלך ואתה נוהג בהם כרצונך.

ברור שזו דרך קשה מאד, יותר קל לוותר, לא ליסוע לחו"ל, לחפש מקור פרנסה אחר, וכך בכל וויכוח אתם להתרכך ולעשות את מבוקשם. אך זו דרך קלה שהיא ארוכה וקשה, כי לטווח ארוך הדבר יקשה עליך יותר ויותר, ככל שתעשה את מבוקשם הם יתערבו לך בעוד ועוד דברים, עד שתיהיה חייב להפנות אליהם עורף, ואז זה יהיה יותר קשה.

צריך לעשות החלטה אמיצה, לעשות את מה שנכון לעשות ולא להתחשב בדבריהם. לעשות זאת בביטחה, להבין שמה שהם אומרים לא נוגע אליך, בדיוק כמו שלא נוגע לכל אדם זר. כאשר תבין כי דבריהם בנושא הזה דומים ממש להתערבות אצל אדם אחר, יהיה לך יותר קל להתנתק רגשית מחוסר הנחת שתעשה להם כשלא תשמע בקולם.

ישנה נקודה עמוקה מאד שחשוב לשים אליה לב, יסודה של מצות כיבוד אב ואם נובע מהמשמעות הגדולה שיש ביהדות לדורות קודמים, היהדות כולה היא המשכיות של דורות קודמים כאשר כל דור ממשיך את הדור הקודם וכך נמשכת השרשרת עד אבות האומה. האדם ממשיך את הוריו, יופיה של ההמשכיות הוא לאו דווקא בהעתקה מושלמת של הוריו, הוריו עצמם מגיעים כל אחד מעולם אחר ושונה, ואחדות העולמות השונים של אביו ואמו של האדם יצרו מציאות מחודשת של בנם, כך כל בן יוצר המשכיות לא של אביו לבדו, ולא של אמו לבדה, אלא של שניהם, הוא תרכובת של שניהם, לתרכובת הזו יש אופי משלה, אופי של אדם המורכב ממרכיבים שונים, בשונה מאביו, יש לו גם חלקים מאמו, ובשונה מאמו יש לו גם חלקים מאביו, הוא יצור חדש, שעצם ההתחדשות הזו היא ההמשכיות, אילו היה הבן העתקה גמורה של אביו הוא לא היה ממשיך אותו, אלא היה רק מחליף את אביו, המשך, זה התרחבות והתפתחות של היצירה הקודמת ולא העתקה שלה. ישנה תחושה לפעמים שאם אעשה כמעשי הורי בדיוק, כך אמשיך אותם. אך אם נתפוס את העומק של ההמשכיות, נבין כי ההמשכיות תיעשה דווקא על ידי המבט החדש והתוצרת המיוחדת שנעשית דווקא על ידי האופי המחודש שנוצר על ידי הממשיך המיוחד המרוכב משני הוריו. ובכן, הוריך רוצים שתעתיק אותם, אך אתה לא העתק שלהם, אתה מורכב משניהם, אם אתה רוצה להמשיך אותם תן לעצמך ללכת בדרך בה אתה מאמין, אל תזלזל ברצונותיך ובעולם האמוני שלך, אך ורק בגלל שהוריך רוצים למנוע ממך שלא יהיה לך עולם משלך. אם תרגיש שדווקא בכך אתה ממשיך אותם אולי יקל לך ותבין שטובה גדולה אתה עושה להם בכך שאתה לא שומע בקולם.

בסוף דבריי חשוב לי לסייג את דברי. כל דברי כתובים כמענה לשאלה שהצגת בפנינו, אני מאמין שזו לא לך הפעם הראשונה שנתקלת בתופעה הזו של התערבות והשתלטות לא נכונה על חייך מצד הוריך, גם הסיפור על אחותך מוביל אותי לחשוב כך. ולכן כתבתי כל כך נחרץ, אם זו לך הפעם היחידה, הכל משתנה.

זאת ועוד, סיפור ההתערבות של הוריך ודאי מראה על סופו של סיפור ארוך, אני מנחש שעומד מאחורי הסיפור הקטן הזה סיפור ארוך מאד של קשר סבוך ומורכב עם הוריך, הניתוח של הדברים יכול להיות רחב יותר אילו הייתה לי הצצה יותר רחבה על הסיפור הזה, השאלה שעליה אתה מדבר אינה אלא על פי הצצה מסדק צר מאד, ועל פיו ניתחתי את הדברים. יתכן ואם תתייעץ עם איש חכם ותפרוס לפניו את כל הסיפור מתחילתו המענה יהיה שונה.

חשוב לי לסייג זאת כי אינני רוצה שתשובתי תלקה בחסר, מחמת חוסר הידע שיש לי לדון בו, וממילא חלילה תגרום לטעות. התשובה שבידי לענות במסגרת זו תמיד נשענת על פי השאלה שהוצגה בלבד, והיא יכולה להשתנות על פי פרטים נוספים, לכן חשוב תמיד או לפנות ולשאול אדם חכם, באופן כללי במקרים כאלו מאד יסייע לפנות לאיש מקצוע ולדון איתו כי פעמים רבות המקצועיות והיכולת לדון בדברים ממבט חיצוני ולא נגוע יכול מאד לסייע. כמובן תוכל להמשיך ולברר אתי כאן בהמשך בכתובת המצורפת כאן למטה.

מה שברור שמלאכה קשה ומורכבת מאד מוטלת לפניך. אני מייחל שתצליח בה, מתפלל בעדך לדרך צלחה, ואני כאן בשבילך מוכן להמשיך לתמוך לעודד ולייעץ ככל אשר תבקש.

בברכה ובהערכה מרובה

שלמה

sh4101199@gmail.com