יש נקודה שמאוד מפריעה לי. ראשית רציתי להודות לכם. על מה שפעם עניתם לי כאן תשובה מאוד חכמה.תודה.ועכשיו לענינינו: אני בן 30.גדלתי בבית של תורה במרכז ירושלים.חונכתי בתת וישיבות טובות.ובה
אני אברך בן 25 לפני כמה שנים למדתי בלחץ אסטרונומי במשך תקופות ארוכות בלי שהעירו לי על זה. הייתי יכול ללמוד 18 שעות ביום! כמובן שהייתי עייף ולא מרוכז ,הבעיה
אני אברך מבוגר שצריך לפעמים לנסוע לחו"ל לצרכי פרנסה והחזקת תורה, אך הבעיה שההורים שלי יש להם פאניקה מזה, חלק בגלל דברים שמפרסם רב אחד שאין לי מחלוקת על
מעולם לא הייתח 'חזק' באמונת חכמים. אף פעם לא היה לי ספק שרבנים יכולים לטעות (במיוחד כשמספקים להם נתונים חלקיים). אבל תמיד הבנתי שהרבנים הם בעצם אנשים גדולים, רק שלפעמים
אני כעת בגיל ה"שידוכים" ומוצאת את עצמי תוהה האם הדרך שבה התרגלתי לחשוב – שהאידיאל הוא להתחתן עם אברך, הוא נכון. ואפרט – אני שמה לב שבתורה כתוב שעל הבעל
שלום וברכה, קודם כל תודה רבה לכם. השאלה הזו מלווה אותי הרבה כי זה מאוד מעשי.שלום,אני בחורת סמינר בגיל 17 ורציתי לשאול, :אז ככה: אנחנו כיהודים מאמינים מאמינים כמובן שהכל
כילד וכנער הייתי מתמיד גדול, וגם הייתי הכי מוכשר בכיתה ובכל המקומות שהייתי, וכך שהייתי כביכול 'מבטיח' היה ברור לי שאצא תלמיד חכם, ובאמת הייתי בכיוון. למדתי גם כי רציתי
יש לי שאלה למנהלי האתר למשיבים ולמשיבות אתם מגישים עזרה עצומה לציבור, ובאמת המשיבים והמשיבות שלכם הם חכמים מאד ועונים תשובות נפלאות ומאד עוזרות. אני בטוח שיש לכם חן בעיני
אם אנחנו מאמינים שהשם יתברך הוא רק טוב עושה לנו רק מה שבאמת טוב בשבילנו, אז למה בזמן שמישהו חולה חס וחלילה אנחנו מתפללים עליו? הרי לכאורה אם הקב"ה
שלום, יש לי שאלה שמעיקה עליי מאוד מאוד במיוחד בימים אלו. אני מרגיש שזה חונק עליי, מונע ממני לחשוב ומעוות לי המון דברים שאני באמת יודע שאני מאמין בהם וסומך
ארגון ישיחנה פועל באופן אנונימי ומחויב לשמירת פרטיהם של השואלים. הארגון הוקם ומנוהל על ידי אנשי חינוך מהבכירים בציבור החרדי. הפעילות מפוקחת על ידי רבנים ואנשי חינוך, בהכוונת מרנן גדולי ומאורי הדור שליט"א.
ניתן לשלוח שאלות גם במייל: y@yesichena.com
ליצירת קשר עם הנהלת הארגון לחץ כאן
