אני אברך בן 20, יש לי קושי גדול להביע את רגשותי, אני מרגיש מעין חסימה כזאת בכל פעם שאני רוצה לבטא את עצמי בפני אנשים אשתי וכל מי שלא יהיה,
שלום! דבר ראשון תודה רבה על האפשרות לקבל מענה בצורה דיסקרטית ומכבדת לפני כחודש התחלתי טיפול רגשי בעקבות אובדן שחוויתי לפני כחצי שנה אני טיפוס מופנם מאוד וכמעט שלא יוצא
קראתי כמה מהשאלות ותשובות באתר וכ"כ נהניתי ו…קנאתי התפעלתי מצורת התגובה לכל שאלה תוך שיקןף וחזרה על כל פרטי השאלה ובכזאת קבלה, הבנה והזדהות! הייתי שמחה לדעת אם יכולות הקבלה,
אני מרגישה קושי גדול בלשתף אנשים בחיי ויותר מכך בריגשותי…
אני כולאת את הכל בליבי הקטן והוא כבר על סף תסיסה, כמה אפשר לשמור?
זה קשה לי מאד אני לא מעזה לבכות ליד אנשים וגם לעצמי אני נמנעת שמא מישהו יראה עקבות דמעות…
אני מרגישה שאני נמנעת להראות לאנשים את חולשותי והם מכירים רק את הצד החזק שבי..
לא יאמינו שגם אני נשברת לפעמים….
כשמדברים על משהו שקשור לרגש כל שהוא אני מתקפלת בתוכי ונשארת זקופה כלפי חוץ.
האנשים שסביבי חושבים שאני בן אדם ללא רגש ואני ממש לא כזאת אלא אני לא מעזה לבטא אותו…אני מבחינה בניואסים דקיקים שרבים לא שמים לב לכך..
מה אפשר לעשות כדי שאני אעז לפרוק יותר…?