שלום ותודה על האפשרות להשיח אני בת בכורה להורים שסיימו לחתן וחוששים מאד מהקורונה, אינם מארחים ושוקעים בדעיכה גם מההסתגרות וגם מהעובדה ששלום הבית שלהם שגם ככה היה גרוע מחמיר
שלום לך וחורף בריא אני פונה אליך בתחינה ובבקשה דחופה יש לי הרגשה ממש גרועה ויש לי כמה דברים שחשבתי עליהם רבות ואילו הם אלו החסמים שיש לי יש לציין
השאלה שלום. אני אישה חרדית ליטאית, נשואה ואם ב"ה. לצערי התמודדתי בילדותי וכמובן בבגרותי, עם בית מורכב וקשה מאד. חוויתי ילדות ונערות מהגהנום, אין לי מילים לתאר את הסבל הנורא,
שלום. עוד מעט יהיו ארבע שנים מאז שנזרקתי מביתי ונאסר עלי להיפגש עם בנותי.. על אף הזמן שעובר, אני לא יכול להתנחם מהריחוק מארבע הילדות החמודות שלי ועל שאני לא
אני הבת הקטנה במשפחה והרוב כבר נשואים נשארתי עם אח שגדול ממני בכמעט 8 שנים והוא גם לא הרבה בבית ההורים שלי כבר מבוגרים ואני מאד מפחדת שיקרה להם משהו
אני בת יחידה בין בנים ויוצא לי הרבה להיות עם אמא שלי לדבר איתה וכו. ההורים שלי (סליחה שאני אמרת) אבל מאוד הרבה רבים מילולית. עד כדי שאמא שלי יכולה
שלום לכם, יש לי שאלה שאולי פוגשת עוד נשים רבות, אך נראה לי שאצלי זה עמוק יותר. אני מרגישה מזה זמן רב המשרתת בבית, וזה שוחק אותי באופן בל יתואר,
שלום ותודה לאתר הנפלא. יש לנו בת בת 8, חכמה ומקסימה שמרווה אותנו נחת ב"ה. לאחרונה היא התחילה לומר שוב ושוב באוזננו: "אתם לא אוהבים אותי". יצויין שהבית שלנו לרוב,
שלום, מאז שהייתי קטנה אני רגילה שסובבים סביבי, קיבלתי מענה אדיב ומהיר ו"זכיתי" בעקבות כך לכינוי 'ילדת תפנוקים'. אך, הבעיה העיקרית שנוצרה זו התלות. תלות בהורים, תלות בחברה וכו'. אני
שלום, אני עומדת לפני פרק חשוב בחיי וזהו "שידוכים". אבל השאלה האמיתית היא לא על השידוכים, אלא זה רק הטריגר שפתח בפניי את השאלה המורכבת. אתחיל בכך שמאד חשוב לי