אני מקריבה המון בשביל ההשתיכות לחברה

שאלה:

שלום לכם , תודה על האתר הנפלא והמחזק הזה יש לי שאלה שמאד מפריע לי .
אני מרגישה שאני עושה הרבה דברים לא כי אני באמת רוצה אלא כי ככה מקובל , כי אם לא אני יחשב לכזאת וכזאת .
למשל לא הולכת בסגנון מסוים השאלה שלי אם זה מפריע לי ואני מרגישה שאני מקריבה המון בשביל ההשתייכות אם זה נכון לפרוץ קצת גבולות ולא לעשות דברים בשביל "השם שלי" .
אציין שאני נמצאת במסגרת שכן מאפשרת דברים קצת "חריגים" אך אני בעצמי לא עושה אותם כי זה לא מקובל לדוג' רשיון .

שואלת יקרה
ראשית רציתי להביע את ההערכה וההתפעלות שהייתי לי בקריאת השאלה.
פעמים רבות שאלות שעוסקת במתח בין היחיד לחברה, בין הרצונות הפנימיים לבין הכללים החיצוניים – עולות אחרי ש'עוברים את הגבול', וממש מעורר הערכה לקרוא את שאלתך, שמגיעה ממקום אמיתי, שקול וחושב, ומתוך רצון לברר לעצמך את המניע המדויק למעשים שלך.

המתח בין רצון אינדיבידואלי לבין כללים חברתיים הוא מתח שקיים לא רק בציבור שלנו, אלא הוא נובע באופן טבעי מעצם היותנו יחידים החיים בחברה וזקוקים לה, בכל מיני רמות – אדם זקוק לתחושת השתייכות, לעזרה מעשית ונפשית שהחברה מציעה לו, לקשרים עם אנשים, ועוד ועוד.
כבר הרמב"ם כתב שדרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו, והוא ממשיך שלכן על האדם לבחור לו סביבה של אנשים צדיקים, חכמים וישרי דרך.

החברה יכולה להוות עבורנו קרש קפיצה ונקודת פתיחה שמאפשרת התקדמות מהירה יותר, בלי שנצטרך להתחיל מאפס בכל תחום בחיינו. היא מציעה לנו 'סט ערכים' קיים שאנחנו מאמצים בשלב מוקדם של חיינו, ופועלים לאורו. הרבה מהערכים החיוביים שחשובים לנו – הם ערכים שינקנו מהחברה שסובבת אותנו, ואם היינו צריכים לפתח ולבנות אותם מההתחלה – עבודת חיינו הייתה הופכת למייגעת ובלתי אפשרית.

מצד שני, הרצונות האישיים שלנו חשובים לא פחות – רשות היחיד של כל אדם היא מה שמייחדת אותו משאר האנושות, ואם אדם לא יפעל לבטא ולממש את עצמו אלא רק יפעל כמו רובוט בהתאם לתכתיבי החברה – אם כן לשם מה הגיע לעולם עם כוחותיו ותכונותיו המיוחדות?
מלבד זאת, על אף שאנחנו מאמצים אוטומטית ערכים חיוביים מהחברה – בעיניי אין די בכך אלא חלק חשוב ממסע חיינו הוא לנסות להתחבר, להבין, לעשות לא רק מתוך הרגל ומלומדה אלא באמת מתוך חיבור פנימי לערך.

שאלת האיזון בין שני הצדדים האלה היא שאלת חיים, ובעיניי זו שאלה שהמודעות אליה היא פתח ופוטנציאל מדהים להתפתחות וצמיחה בחיים, כי היא מביאה איתה שאלות נוספות שעוזרות – דרך המפגש עם החברה- לדייק ולהכיר את העצמי טוב יותר.

מה שכן, שימי לב שהמטרה שלך היא לא לפרוץ גדר ולשנות לשם שינוי תחושה שמתעוררת פעמים רבות, – מחמת הרצון לעשות אחרת, רק כדי להרגיש ולחוות את המקום האינדיבידואלי. זה רצון שמתעורר לדעתי כשהשאלה של המתח הזה מתחילה לצוף אבל עדיין לא מקבלת מספיק הגדרה והבנה פנימית, ולכן יש דחף ללכת צעד קדימה כדי להרגיש את המקום של העצמי מול החברה, גם אם תוכן המעשה לא כל כך חשוב ומהותי.

אני מזמינה אותך לשבת ולנסות לחשוב, ואולי גם לכתוב לעצמך – מה את עושה מבחירה אישית אינדיבידואלית ומה את עושה בגלל ההשתייכות שלך,
איפה החברה תורמת לך 'מצפן' שמכוון אותך והיכן הרצונות האישיים שלך מתנגשים עם הקוד החברתי.
בשלב הבא, אני מציעה לך לנסות לחשוב מה הרווח ומה ההפסד מכל בחירה כזו,
אם נתת את דוגמת הרשיון – האם רשיון עבורך הוא ערך בפני עצמו? אמצעי להשגת מטרות אחרות? (לדוגמא עצמאות, ניידות, אפשרויות עבודה), ומצד שני – האם המשמעות של אי החזקת רשיון יכולה לאפשר לך להתנהל לאור ערכים שכן חשובים ומהותיים לך (לדוגמא האם זה יהיה פקטור שישפיע בתקופת השידוכים).
אחרי שתערכי עם עצמך את הבירור הזה, תוכלי לערוך את השיקול שלך בצורה הרבה יותר מבוררת, מבוקרת ומדויקת לך. אולי תגלי פתאום שיש דברים שלא באמת חשובים לך מצד עצמם אלא רק מצד זה שהם מנכיחים את ה'אני' שלך, ואפשר למצוא דרכים משמעותיות יותר בשביל המטרה החשובה הזו?
אולי מצד שני, תגלי שיש דברים שכן חשובים לך בצורה מהותית, ברמה כזו שאת כן יכולה ובוחרת לשלם את המחיר שלהם? ובכל מקרה הייתי מציעה לך להתייעץ עם אשה מבוגרת ממך, דבר שבאופן כללי תמיד מסייע, לעולם לא תפסידי אם תתייעצי עם אשה מבוגרת ממך שלמדה מנסיון החיים דבר אחד או שניים, סוף סוף אין חכם כבעל הנסיון.

כך או כך, אני מאמינה שהבירור הזה יתרום ויעשיר אותך הן ברמה המחשבתית והן ברמה של קבלת ההחלטות.

מעריכה מאד,
אסתי ש.

תפילה במניין באתר זום

בס"ד האם אפשר להגיד קדיש בתפילה במניין דרך אתר "זום"? תשובה: שלום וברכה,שאלה גדולה וחשובה שאלת. באופן עקרוני עמדת הפוסקים היא שצירוף למניין הוא באמצעות התכנסות פיזית למקום אחד ואין

קרא עוד »

מחפש את הכיוון לעתיד שלי

אני בחור ישיבה גדולה מחסידות חב"ד למדתי עד לפני שנה בישיבה ולא הייתי עושה כלום חוץ (בעיות קשב וריכוז) אז חיפשתי כל הזמן ישיבה / מסגרת חלופית ולא הצלחתי לעבור

קרא עוד »

נקרעת בין אבי לאמי

אני בת יחידה בין בנים ויוצא לי הרבה להיות עם אמא שלי לדבר איתה וכו. ההורים שלי (סליחה שאני אמרת) אבל מאוד הרבה רבים מילולית. עד כדי שאמא שלי יכולה

קרא עוד »

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

השארת תגובה

שאלות נוספות:

איך לעודד לאהבת תורה

איך לעודד לאהבת תורה

בני, תלמיד כיתה ו' הוא ילד עדין ורגיש, אוהב לעזור בבית ולוקח אחריות. תמיד הוא הצטיין בלמודים כשהוא למד משנה הוא ידע את כל המשניות בע"פ עם הסבר לפרטי פרטים.

קרא עוד »

כל המעמסה נופלת עלי!

שלום לכם, יש לי שאלה שאולי פוגשת עוד נשים רבות, אך נראה לי שאצלי זה עמוק יותר. אני מרגישה מזה זמן רב המשרתת בבית, וזה שוחק אותי באופן בל יתואר,

קרא עוד »

בני מייחל למתיקות בלימודו

ללא ידיעתו של בני בן ה18 שמעתי אותו מתפלל ,הוא ממש בכה שאין לו מתיקות בלימוד ולמה לו חיים ,יצויין שבני צדיק גדול עבד ה' בכל מאודו,מאד כאב לי ,איך

קרא עוד »

קושי גדול עם תפילות

אני בן 26 והחיים שלי מלאים חוויות ברוך השם. רוב הזמן אני עסוק ושמח. אני מתחיל עם זה כיוון שחשוב לי להדגיש שאני לא במצב של דיכאון, וזה הבעיה שלי.

קרא עוד »

רוצה לדעת לכעוס

גדלתי בבית עם הרבה לחץ, מתח וכעס. בתור ילדה הייתי נבהלת, נלחצת, משתתקת וננעלת בתוך עצמי. היום אני מרגישה שאני לא יודעת לכעוס. אני ממש מפחדת לכעוס, מפחדת לתת לזה

קרא עוד »

משבר בישיבה

אני חרדי ולומד בישיבה חרדית, ואני עכשיו בתקופת "משבר", ואני מרגיש שכל מה שאני עושה בישיבה זה לחמם כיסא, אני לא לומד כלום, האם אפשר לומר לי איך לצאת ממצב

קרא עוד »

יש לי קושי להביע את רגשותי

אני אברך בן 20, יש לי קושי גדול להביע את רגשותי, אני מרגיש מעין חסימה כזאת בכל פעם שאני רוצה לבטא את עצמי בפני אנשים אשתי וכל מי שלא יהיה,

קרא עוד »

קשה לי לשתף ברגשותי

אני מרגישה קושי גדול בלשתף אנשים בחיי ויותר מכך בריגשותי…
אני כולאת את הכל בליבי הקטן והוא כבר על סף תסיסה, כמה אפשר לשמור?
זה קשה לי מאד אני לא מעזה לבכות ליד אנשים וגם לעצמי אני נמנעת שמא מישהו יראה עקבות דמעות…
אני מרגישה שאני נמנעת להראות לאנשים את חולשותי והם מכירים רק את הצד החזק שבי..
לא יאמינו שגם אני נשברת לפעמים….
כשמדברים על משהו שקשור לרגש כל שהוא אני מתקפלת בתוכי ונשארת זקופה כלפי חוץ.
האנשים שסביבי חושבים שאני בן אדם ללא רגש ואני ממש לא כזאת אלא אני לא מעזה לבטא אותו…אני מבחינה בניואסים דקיקים שרבים לא שמים לב לכך..
מה אפשר לעשות כדי שאני אעז לפרוק יותר…?

קרא עוד »
חשש מנערוון בתפילה ותחושה לא נעימה

לא מצליח להתחבר לתפילה

אני אברך בן 26, נשוי + 2, לומד תורה כל היום. כל זמן פנוי שיש לי מהאשה והילדים, אוטומטית אני נשאב ללימוד, זה מעניין אותי ומושך אותי, וברוך ה' כמעט

קרא עוד »

קשיים בקשר עם הבת הקטנה שלי

שלום ותודה לאתר הנפלא. יש לנו בת בת 8, חכמה ומקסימה שמרווה אותנו נחת ב"ה. לאחרונה היא התחילה לומר שוב ושוב באוזננו: "אתם לא אוהבים אותי". יצויין שהבית שלנו לרוב,

קרא עוד »
העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי עכשיו מהישיבה בה למדתי כ3 שנים, ישיבה גדולה מכיון שחסרתי כמה סדרי ג'. אני מרגיש מאוד מאוד קשה עם זה, מאוד. אני בחור מאוד רגשי, קשה לי עם

קרא עוד »

חסימה רגשית במהלך טיפול

שלום! דבר ראשון תודה רבה על האפשרות לקבל מענה בצורה דיסקרטית ומכבדת לפני כחודש התחלתי טיפול רגשי בעקבות אובדן שחוויתי לפני כחצי שנה אני טיפוס מופנם מאוד וכמעט שלא יוצא

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן